מילת מפתח: מאפיינים קוגניטיביים
מיון:
נמצאו 233 פריטים
פריטים מ- 221 ל-233
  • לינק

    ד"ר שרה האופטמן מהחוג לספרות במכללת אחווה מציינת במאמרה שלושה מדדים אשר הם הבסיס לשיטתה ל"הוראה מיטבית של תחום הספרות". א. יישום התיאוריה של "תורת הספרות" לאור תפיסתו של הרשב ( 2000) את "המבקר הפלורליסטי". ב. שימוש מושכל בכלים של הטכנולוגיה המודרנית בזיקה ל"פדגוגיה החדשה" ( Porter, 1999, Hodoroiwicz, 2000 ). ג. שקילת אלטרנטיבות בתכנון מערכי הוראה, Berliner, 1991) Cushing & Hartman , 2001). השיטה יושמה בקרב 16 סטודנטים בעלי תואר B.A בספרות שהגיעו למכללת "אחווה" מאוניברסיטאות שונות במסגרת הכשרת מורים לחט"ב. באמצעות כלי המחקר הכמותיים והאיכותניים, על פיהם נבחנו עבודות הסטודנטים וייחסם אל שיטת ההוראה, ניתן היה לראות שיפור מובהק במדד הראשון והשלישי שהוצגו לעיל, וכן שביעות רצון ותחושת הישגיות גבוהה שהשתקפה בראיונות. בכל הנוגע למדד השני , השיפור שנצפה היה אטי ומסויג והוא בא לידי ביטוי בעיקר בסיום תהליך הלמידה. כללית ניתן לומר כי הסטודנטים שיקפו בעבודותיהם ובדבריהם את התחושה שהם רכשו כלי הוראה ותובנות ספרותיות ופדגוגיות , שיאפשרו להם להיות "מורים טובים" לספרות.

  • לינק

    קיימת הנחה שככל שמורים יהיו בעלי השכלה אקדמית יותר משובחת – כך גם תשתבח עבודתם. הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות לנוכח העובדה שארצות בהן השכלת המורים נופלת מזו שבמערב – הישגי התלמידים גבוהים מאלה שבמערב. עובדה זו התגלתה במחקרה של ליפינג מה, שהוכיחה כי לא ההשכלה האקדמית, אלא מיומנויות ההוראה הן ש'עושות' מורה טוב. ליפינג מה ניסתה להסביר תופעה תמוהה: תלמידים סיניים מצליחים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה יותר מחבריהם האמריקאים, הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת התיכון, למרות שרמת ההשכלה של המורים הסיניים נמוכה מזו של המורים האמריקאים. השקעה בהקניית מיומנויות הוראה למורים במקום העלאת רף הדרישות האקדמיות הפורמאליות, מחייבת רענון החשיבה בכל נושא הכשרת המורים.

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את ה"קולות" הגלויים והסמויים שנשמעו בשלוש מכללות להכשרת מורים לאחר פרסום דו"ח דברת ואת התמודדותן עם דרישות השינוי מההיבט הארגוני. הבחירה בשלושת חקרי המקרה נבעה מהחשיבות שהחוקרות מייחסות לחקר תופעות באמצעות חשיפה של יחסי הגומלין המתקיימים בתהליכים אנושיים, ייחודיים ומקומיים מנקודת מבטם של המשתתפים. נוסף על כך, החוקרות חשבו שהתמקדות בתהליכים מקומיים עשויה להבליט סמויות גלויות שהן רלוונטיות לכלל המכללות ויכולות לשפוך אור על מורכבותם של תהליכי השינוי. ניתן לסכם את שהתרחש בשלוש המכללות ולומר שההקשר הגיאוגרפי, תרבותי-דתי והיסטורי של כל אחת מהן השפיע על התהליך שכל מכללה חוותה. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שדו"ח דברת היה אירוע רב-משמעות משום שהיווה מנוף לתהליכים ולהתרחשויות בכל המכללות, גם אם בסופו של דבר הוא נגנז בשל שינויים פוליטיים שהתרחשו בארץ. (עירית קופרברג, אסתר ורדי-ראט, חוה גרינספלד, אריאל חורין).

  • לינק

    התוכניות לתקשוב בתי ספר בארה"ב המשלבות מחשבים ניידים לתלמידים בכיתה מרושתת הולכות ומתרחבת ברחבי ארה"ב . על רקע זה מנסה המחקר הנוכחי לנתח את תוכניות אוריינות המידע ולמידת החקר שמופעלות במסגרת פרויקטים מתוקשבים אלו במדינות קליפורניה ומיין בארה"ב. נבדקו ונחקרו 10 בתי ספר שמפעילים תוכניות תקשוב מבוססות מחשבים ניידים לתלמידים. שיטת המחקר הייתה חקר מקרים מרובה כולל תצפיות , ראיונות , שאלונים וניתוחו חומרים שהופקו ע"י תלמידים ומורים. ממצאי המחקר מראים כי התלמידים בכיתות המחשבים הניידים למדו כיצד לגשת למקורות מידע באינטרנט, לנהל מקורות מידע ולשלב אותם בחומרי הלמידה או תוצרי העבודות שלהם . עם זאת , הדגש על הערכת מקורות המידע , ניתוח ההקשרים העיוניים והחברתיים של המידע שנאסף ע"י התלמידים היה שונה מבית ספר אחד למשנהו. רק חלק מבתי הספר השכילו ליישם גישות חקר להערכת מקורות המידע ומרבית בתי הספר יישמו גישות טכניות של אוריינות מידע של איתור המידע ושילובו בעבודות התלמידים. החוקרים סבורים כי למידה אוטונומית של תלמידים צריכה לכלול יסודות ברורים של איסוף שיטתי וניתוח מקורות המידע ולא רק חיפוש טכני כזה או אחר במנועי החיפוש ( Mark Warschauer) .

  • מאמר מלא

    אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר. על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט (עמי סלנט)

  • לינק

    האפיונים החשובים של מטלת הלמידה המקוונת: 1. אינטראקטיביות- מחיבת את הלומד להיות שותף פעיל בלמידה שיח עם המחשב ועם חברים אחרים2. דינאמיות – אפשרות ללומד לבחור להוסיף ולהוריד מטלות אפשרות ללומד לתרום עם מידע חדש3. אמינות ודיוק הקיף המידע, ניסוח בהיר ונוח לקריאה. קישורים פעילים, מגוונים ונעים מבחינה גראפית.4. עדכנות- ניתן לעדכן את המידע בכל עת כך שהמשימות יהיו עדכניות ורלוונטיות. או התאמה למצבי למידה חדשים.5. ויזואליות- שילוב של פרטים הממחישים והמוספים מידע לא באמצעים מילוליים. ויזואליות אסטתית היוצרת עניין הנעה והנאה בלמידה. מובאות דוגמאות של מטלות מקוונות העונות על המאפיינים הנ"ל.

  • לינק

    המחקר מתאר תהליך למידה של שישה מורי יסודי שהשתתפו בתוכנית התפתחות מקצועית לאורך שישה חודשים בהוראת המדעים. התוכנית נבנתה כמסגרת של התפתחות מקצועית שמטרתה לעזור למורים ללמוד על דרכים חדשות להוראת התחום. הנחה הייתה השתלמות המסתפקת בהצגת תוכנית לימודים או מקורות שונים אינה מספיקה לכדי שנות את ההוראה של המורים, במיוחד בנושא שיש בו הרבה חוסר ביטחון. היבט מרכזי במחקר עצמי הוא החשיבות של תמיכה חברתית להכנסת שינוי והוא מופיע בשני דגמי הלמידה שיצרו המורות שבמחקר. המודל המשותף שלהן מחזק את הצירוף של גורמים המעורבים בלמידת מורים ובהם רפלקציה אישית, משוב של תלמידים, עמיתים להוראה, קבוצות של מורים, שותף אקדמי, מקורות מחוזיים וידע אישי קודם. מחקר עצמי עשוי לעזור למורים להבין טוב יותר את עצמם כלומדים וכך להבין ולנהל את התהליכים הדינמיים של למידתם כדי להתפתח מקצועית, לשפר את איכות ההוראה ואת איכות הלמידה של תלמידיהם Austin, T., & Senese, J. C. (2004).

  • מאמר מלא

    מהם מאפייניה של תרבות מסך האפיינית לצעירים כיום? בראש וראשונה היא מאופיינת בהימצאותה בכל מקום בחייהם של צעירים: בבית, בבית הספר, במקומות עבודה, במקומות בילוי, בכבישים. היא ניידת, זמינה, מקיפה מכל עבר ומטשטשת את הגבולות שבין קיום במציאות הקונקרטית ובין קיום במציאות המתווכת. במציאות זו מיטשטשים הגבולות בין חלוקות חברתיות מוסכמות ומקובלות, כדוגמת המרחב הפרטי והציבורי והשימושים התקשורתיים, שבאופן מסורתי שירתו חלוקה זו. במציאות של תרבות המסך הקיימת כיום נגזרים טשטושי גבולות רבים נוספים, בין קטגוריות שנתפסו כמובחנות עד לא מזמן: טשטוש בין מידע, בידור ופרסום; טשטוש בין למידה פורמלית ובלתי פורמלית; טשטוש בין לימודים ומשחק; וכן הלאה (דפנה למיש)

  • לינק

    הלמידה השיתופית בלבד אינה גורמת לשיפור בהישגיהם של התלמידים, אלא קביעת מטרה משותפת לכל חברי הקבוצה, הקפדה שכל תלמיד בקבוצה יסייע לחבריו להשיג מטרה זו, צירוף נכון של שיתוף פעולה בקבוצה, עיצוב המשימה הלימודית כך שתעודד תלות הדדית בין חברי הקבוצה ותגמול לקבוצה על ההישגים של כל תלמיד ותלמיד בקבוצה (שי ושרן, 1990ג; שי ושרן, 1990ב). על פי סלבין מתן התגמול מעודד את התלמידים לעזור אחד לשני כדי שכל תלמידי הקבוצה יצליחו. כמו כן, העזרה של התלמידים אחד לשני היא בעלת השפעה רבה יותר על התלמידים מאשר הלחץ המופעל עליהם מצד המורים או ההורים. בתחילת שנות ה- 90 נערך ניסוי לבדיקת השפעתה של שיטת החקר בקבוצות על ההנעה ללימודים, הניסוי נערך בקרב תלמידים הלומדים ב- 17 כיתות ו'. ההנעה של תלמידים אלו ללימודים נמדדה על ידי שלושה מדדים, המדדים לבדיקת ההנעה הם: הערכת מידת ההשתתפות של התלמיד בעבודת הכיתה על ידי המורה, הערכת מידת ההשקעה בשיעורי הבית על ידי המורה והחלטת התלמידים להמשיך לעבוד על המשימה הלימודית או לצאת החוצה לשחק בחצר. התלמידים שלמדו על פי שיטת קבוצות החקר, קיבלו הערכות גבוהות יותר ממוריהם והעדיפו פעמים רבות יותר להמשיך בעבודה במקום לצאת החוצה לשחק בחצר מאשר התלמידים שלמדו בהוראה פרונטאלית (שי ושרן, 1990ג). מכך ניתן ללמוד שהתלמידים הלומדים בקבוצות מפתחים הנעה רבה יותר ללימודים ואף אינם זקוקים לתגמולים, מאשר התלמידים הלומדים בשיטת ההוראה הפרונטאלית.

  • לינק

    בשנת 2006 פורסם ספר בעריכת אלן מרטין ודן מדיגן, המקבץ 21 מאמרים משובחים על מכלול הסוגיות של הקניית מיומנויות רלבנטיות בעידן הדיגיטאלי. יש בספר ניתוח של המיומנויות המייצגות כיום את הדרישה למיזוג בין תכנים ותקשורת. כאשר מדברים על הקניית מיומנויות דיגיטאליות, אין הכוונה רק למיומנויות מידע , אלא גם למיומנויות של למידה אוטונומית (למידה עצמית מוכוונת) . עומס המידע הדיגיטאלי מחייב להקנות לתלמידים יכולת אוטונומית של פעולה רציפה , שקולה, מתוכננת , ממוקדת ומכוונת . לכן , מיומנויות המאה ה21 אינן רק מיומנויות טכניות של הערכת סוגי מידע וארגון מידע אלא גם יכולות של התמודדות עצמית עם עומסי מידע . כאשר מדברים על מיומנויות מידע דיגיטאליות לתלמידים, שוכחים כי בעצם גם המורים זקוקים להקניה מעמיקה של מיומנויות אלו. כל מערכת חינוך המגבשת תפיסת עולם ברורה של תוכניות לימוד להקניית מיומנויות מידע ומיומנויות תקשוב, חייבת להבין כי הכשרת המורים בתחום זה היא חלקית מאד ולעתים אף שטחית מאד. לכן , המהלך של גיבוש תכניות למיומנויות מידע חייב להתפרס בו-זמנית במישור המורים ובמישור התלמידים ( Martin & Magidan).

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את המאפיינים הקוגניטיביים, המאפיינים הרגשיים ומאפייני ההתמודדות של מתבגרים עם ליקויי למידה והקשרים ביניהם, תוך התייחסות לתת-קבוצות בקרב אוכלוסייה זו. המאפיינים הקוגניטיביים כללו תהליכי זיכרון חזותי וזיכרון שמיעתי מילולי. המאפיינים הרגשיים כללו מצב רוח שלילי וחיובי, עוצמת רגשות והתרגשות בבחינות. מאפייני ההתמודדות כללו ויסות רגשות והערכת התמודדות בלימודים. על פי תוצאות המחקר, מתבגרים עם ליקויי למידה מאופיינים כבעלי יכולות נמוכות יותר מאלו של מתבגרים ללא ליקויי למידה, בתהליכים של הזיכרון החזותי והזיכרון השמיעתי מילולי. כמו כן, על סמך דיווח עצמי, הם משתמשים בפחות אסטרטגיות זכירה מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. בתחום הרגשי נמצא כי מתבגרים עם ליקויי למידה מתרגשים בבחינות ומתקשים לווסת רגשותיהם, יותר מאשר תלמידים ללא ליקויי למידה. כמו כן, בתחום ההתמודדות נמצא כי, תלמידים עם ליקויי למידה מעריכים עצמם כמתמודדים פחות טוב מחבריהם שאינם עם ליקויי למידה . לא נמצא קשר משמעותי בין המאפיינים הקוגניטיביים למאפיינים הרגשיים ולא נמצא כי לתלמידים עם ליקוי למידה ורבלי, אפיונים שונים, בתחום הרגשי, מאלו של תלמידים עם ליקוי למידה לא-ורבלי.(מרגלית פדה)

  • תקציר

    מחברי המאמר סבורים כי קצרה ידה של הפדגוגיה כיום להכיל את יחסי הגומלין בין לומדים, בסיס ידע ורכישת תחום דעת וכי הפרדה הדידקטית בין יחיד וסביבת הלמידה היא לעתים מלאכותית וחסרת תוקף. בניתוח תהליכי למידה כיום יש להכיר בחשיבותם הגוברת של תחומי הפסיכולוגיה הסביבתית, תודעה מצבית, תודעה מבוזרת ותיאוריות המעורבות הפעילה המוכיחות כי יכולות וכישרונות צומחים בהקשר לסביבה לימודית מפרה המאפשרת התנסות מצבית ולא רק תוצר של למידה יחידנית וכישרון. כלומר, הלמידה המשמעותית כיום היא מצב של זרימת מידע בין לומדים ובין הסביבה התרבותית-חברתית הרלוונטית. כיתות הלימוד אינן רק מרחב לפיתוח הכישרון והיכולות, אלא מרחב תרבותי דינאמי שמאפשר לתלמידים והלומדים לגבש את תודעתם ותבונתם תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה המשיקה הרחבה יותר ( Sasha Barab , Jonathan .Plucker ).

  • לינק

    במחקרה של הפרופסור לפסיכולוגיה ולחינוך סוזאן אנגל נטען כי יש לשנות את האופן שבו מודדים את ההצלחה של הילדים בבית הספר. מאחר ושיטת המדידה הנוכחית באמצעות מבחנים אינה יכולה לחזות את התכונות החיוניות להצלחה ואינה מעודדת הוראה טובה. "למעשה, חלק מהמחקרים מראים שהשימוש הנוכחי שלנו (הכוונה לארה"ב) במבחנים מגן על מורים רעים על-ידי הסתרת חוסר המיומנויות שלהם מאחורי מטרות צרות ותסריטים נוקשים". המאפיין הבולט ביותר של המבחנים המתוקננים הוא שהם יעילים-קל להעביר את המבחן ולתת לו ציון. אפשר לארגן מפעל אן עסק ביעילות, אבל בתי ספר אינם מפעלים. בתי ספר הם קהילות המוקדשות לסיוע לילדינו לגדול להיות אנשים שמחים ובעלי ידע. על כן, לבטח אפשר לערוך הערכות יותר מתחשבות ויותר שימושיות. מדוע לא למדוד את הדברים שחשובים באמת? ( Susan Engel).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין