מילת מפתח: מאפיינים קוגניטיביים
מיון:
נמצאו 233 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המאמר מתמקד בתחום של סגנונות למידה בלמידה מקוונת. המחקר בנוי משני חלקים עיקריים: (1) מוצגת סקירה קצרה של גישות מסורתיות לסגנונות למידה ונקבע תפקידן בתהליך ההוראה; חלק זה מסתיים ברפלקציה של המצב הנוכחי, כאשר ההתייחסות לסגנונות הלמידה מתבצעת בהקשר של למידה מקוונת; (2) מוצגות תוצאות המטא-אנליזה העוסקת בסגנונות למידה בסביבת הלמידה המקוונת תוך התמקדות בשתי תקופות (2007-2001, 2014-2008) ובכתבי עת ממאגרי נתונים נבחרים (Doulik, Pavel; Skoda, Jiri; Simonova, Ivana, 2017).

  • סיכום

    מה זה חינוך להבנה? כדאי לחלק את השאלה הגדולה מאוד לשלוש שאלות גדולות: מהי הבנה; מה ראוי להבין; ואיך מחנכים להבנה. אפשר לקרוא לשאלה הראשונה שאלה מהותית; לשנייה – שאלה ערכית; ולשלישית – שאלה מעשית. אנחנו הרי צריכים לדעת משהו על מהות ההבנה כדי שנוכל לקדם אותה; אנחנו גם צריכים לדעת לאילו תכנים בעלי ערך כדאי לכוון אותה; וכן, אנחנו צריכים לדעת כיצד לקדם ולכוון אותה ביעילות (יורם הרפז).

  • לינק

    הבנה היא מטרת ההוראה והלמידה, ובכל זאת רוב התלמידים רוב הזמן אינם מבינים; הם זוכרים (במקרה הטוב), אך לא מבינים. מדוע? משום שהבנה היא מצב שכלי ורגשי מורכב, הישג שלא קל להגיע אליו. האסופה להבין הבנה; ללמד להבין מסבירה מהי הבנה וכיצד אפשר לטפח אותה בבתי הספר ובמסגרות אחרות. חינוך להבנה מאתגר כיום את ההוגים ואת חוקרי החינוך המובילים. מיטב המומחים בעולם ובארץ מציעים מושגים שונים להבנה ודרכים שונות לטפח אותה במערכת החינוך ובמערכות אחרות. האסופה מציגה את הגותם ואת מחקריהם בתחום (יורם הרפז).

  • לינק

    מתי בפעם האחרונה כתבתם מכתב או מסמך של מאות מילים בכתב יד? סביר להניח שעברו מאז שנים. ובכל זאת, תלמידי כיתה א' עדיין מתרגלים מיומנויות כתיבה בעיפרון במחברת שורה. האם הגיע הזמן ליישר קו עם הטכנולוגיה? (תמירה גלילי).

  • לינק

    ״מדהים. מהמם. מושלם. גאונה. נסיכה״ ככה נראה רפרטואר המחמאות המודרני שלנו. אם אנחנו רוצים להגביר את הביטחון העצמי של האהובים עלינו ולא להוריד אותו, אז כדאי שנעצור ונבדוק. בינתיים – אנחנו מובילים לתוצאה ההפוכה. כשאנחנו מקבלים מחמאות מופרזות – ״העבודה שלך מושלמת״ – נוצר אצלנו סטנדרט גבוה, כל כך גבוה שמפחיד לסכן אותו. אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להוכיח לאחרים שאנחנו עומדים ברף הזה. אם ניקח על עצמנו אתגר ונעשה טעויות אולי כבר לא נהיה כאלו ״מדהימים״. נוצר אצלנו לחץ שבסופו של דבר עשוי למנוע מאתנו לבחור בהזדמנויות מאתגרות שיכולות באמת לקדם אותנו. המחקר מסביר איך בדרך זו שבחים מוגזמים יכולים לפגוע בנו (יהודית כץ).

  • תקציר

    ככל שנדידת מחשבות מקושרת לאיכות למידה ירודה, למציאת דרכים לצמצום הנטייה לנדידת מחשבות צריכות להיות השלכות על שיפור הלמידה. המחברים חקרו את האפשרות שלמידת חומרים ברמת קושי המתאימה ליכולות של הפרט – כלומר, לימוד בטווח הלמידה הקרובה (region of proximal learning) – עשויה להפחית נדידת מחשבות (Xu, Judy; Metcalfe, Janet, 2016).

  • לינק

    עמי סלנט ליקט וסיכם מחקרים מעודכנים בחינוך ובפסיכולוגיה המוכיחים כי הכתיבה בכתב יד חשובה לאין ערוך להתפתחות קוגניטיבית של ילדים ולומדים מאשר כתיבה דיגיטלית. כתיבה בכתב יד אינה מיומנות מוטורית אלא מיומנות קוגניטיבית. ילדים בביה"ס וסטודנטים הכותבים בכתב יד מעוררים את האזורים הקוגניטיביים במוח המטפחים תכנון וחשיבה והתוצאה היא התפתחות טובה של השפה והחשיבה של הלומדים, אם בביה"ס או באוניברסיטה (עמי סלנט).

  • לינק

    לקראת עונת המבחנים, 9 דרכים מצויינות להתכונן באופן אפקטיבי: 1. הקפידו על ארוחת בוקר. 2. הרחיקו את הטלפון. 3. התחילו בשלב מוקדם ותכננו את הלמידה בפריסה של מנות קטנות (עדיף ללמוד 10 פעמים, שעה על פעם מ- 10 שעות רצופות בפעם אחת). 4. כמעט הכי חשוב: ביחנו את עצמכם במקום סתם לחזור על החומר. 5. היו אתם המורים ולמדו מישהו אחר את חומר המבחן. 6. אל תישענו על סימון החומר באמצעות עט מרקר- כוחו של הסימון חלש משנדמה. 7. אל תאזינו למוזיקה בזמן שאתם מתכוננים. 8. צאו לשאוף אוויר ולבצע פעילות גופנית. 9. הקפידו לישון. רוצים שתלמידיכם יצליחו במבחנים? ספרו להם על עקרונות "מדע ההתכוננות" ואפשרו להם לחזור על החומר באופן האפקטיבי ביותר (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לחקור אילו אסטרטגיות הוראה מובילות לביצועי למידה טובים יותר ואילו סגנונות קוגניטיביים משפיעים על למידה מאסטרטגיות הוראה המבוססות על דיונים מקוונים במסגרת של רשת חברתית. המשתתפים במחקר היו מעורבים בארבע פעילויות של דיון: דיון בכתיבה מופשטת, דיון המבוסס על פתרון בעיות שיתופי, דיון מבוסס-פרויקט, ודיון בהערכת עמיתים, כאשר ההשתתפות שימשה כדי לסייע בקידום השוואות בין כל קבוצה (Wu, Sheng-Yi, 2016).

  • לינק

    מחקר פורץ דרך הצליח לנבא את היכולת של אנשים לתת תשומת לב וקשב למשימה. הניבוי מתבסס על מיפוי סריקות מוח ובניית "פרופיל קשרים מוחיים" ממנו ניתן לדעת את עוצמת הריכוז והקשב שלהם. לטענת החוקרים, ניתן יהיה לפתח "מדד תשומת לב מוחי" לכל אחד מאיתנו, ולאפשר לנו ללמוד באופן מותאם יותר, על פי דפוסי הקשרים במוח שלנו (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בוחן את ההשפעה של ביצוע מספר משימות מדיה בו-זמנית בהקשר של סטודנטים בכיתות עתירות טכנולוגיה וכיצד זה משפיע על למידה ועל ביצועים אקדמיים. סקר שנערך בקרב סטודנטים בקולג' בחן את ההשפעה של ביצוע מספר משימות מבוססות טכנולוגיה המתרחשות בו-זמנית הן על הלמידה בכיתה והן מחוץ לכיתה. הנתונים הראו שלסטודנטים שביצעו מספר משימות בו-זמנית בכיתה יש לעתים קרובות ממוצע ציונים נמוך יותר בקולג' (Bellur, Saraswathi; Nowak, Kristine L.; Hull, Kyle S. , 2015).

  • סיכום

    המאמר שואל מהו יופי ומדוע הוא נחוץ לנו, ודן בשאלות אלה מתוך הסתייעות במגוון הוגי דעות (אפלטון, קאנט ומאסלו). בדיונו הוא מתמקד ביופי כ״סדר ללא סדר״, כ״תכליתיות ללא תכלית״, ביחס בין אוניברסליות לאינדיבידואליות בחוויה האמנותית וביופי כמעצב וכמחנך את הנפש (רות לורנד).

  • לינק

    יכולת סימבולית, שתחילתה בילדות ואפילו לפניה, היא יכולת ייחודית ומהותית בהתפתחות המין האנושי. היא מאפשרת להשתמש בעובדות הקיימות במציאות תוך כדי שהיא מעניקה להן הקשר חדש. המונוגרפיה משחקי-כאילו – גם אצל תינוקות? נולדה מתוך פרויקט מחקרי שעסק באחד הנושאים המרכזיים בפסיכולוגיה התפתחותית – חשיבה סימבולית המתמקדת במשחק הסימבולי (עדנה אור).

  • תקציר

    התיאוריות של סגנונות הלמידה מציעות שאינדיבידואלים חושבים ולומדים היטב בדרכים שונות. אלו אינם הבדלים ביכולת אלא בהעדפות עבור עיבוד סוגים מסוימים של מידע או עבור עיבוד מידע באופנים מסוימים. אם זה נכון, לתיאוריות של סגנונות הלמידה יכולות להיות השלכות חשובות עבור ההוראה משום שהישגיות התלמיד תהיה תוצר של אינטראקציה בין ההוראה לבין הסגנון של התלמיד (Willingham, Daniel T.; Hughes, Elizabeth M.; Dobolyi, David G., 2015).

  • לינק

    שליפה מכוונת של זיכרונות מביאה אותנו לשכחה של חוויות אחרות שמתחרות עם הנושא שבו נזכרנו. במילים אחרות, עצם פעולת ההיזכרות היא אחת הסיבות העיקריות מדוע אנו שוכחים. מחקר בריטי חדש שעסק בנושא הוא מהראשונים שבודד את מנגנון השכחה במוח האנושי באמצעות סקירות MRI. שורת נבדקים נתבקשה להיזכר במשהו שלמדו לפני כן, והחוקרים צפו בדחיקה אקטיבית של זיכרונות אחרים לטובת הזיכרון שהנבדקים התבקשו לשלוף. המחקר מחזק את ההבנה של השנים האחרונות ששכחה אינה פעולה פסיבית, אלא פעולה אקטיבית שמתרחשת, בין השאר, בזמן שאנו נזכרים בדברים אחרים (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    כאשר בתי ספר עירוניים נמצאים תחת לחץ לשפר את הביצועים האקדמיים של תלמידיהם, אין זה רגיל למצוא אפשרויות למידה לא אקדמיות המשובצות במהלך יום הלימודים. באמצעות דוגמא של בית ספר יסודי אחד המוכן לקבוע זמן עבור המורים והתלמידים כדי שיתרגלו יוגה ביחד, המחקר מצא כי למידה בעלת ערך מתרחשת במהלך תרגול יוגה וממשיכה גם אל תוך הפעילות האקדמית בכיתה (Finnan, Christine , 2015).

  • לינק

    להוציא דפים יש מבחן! הרגע הזה שבו מי שלימד אותנו מבקש לבדוק עד כמה אנחנו שולטים בחומר הנלמד מוכר לכולנו ולרבים מאיתנו אין זיכרונות טובים מרגעים כאלו בין אם הגיעו באופן מפתיע או התכוננו אליהם זמן רב מראש. ואכן, רגעי ההתמודדות שלנו במבחן הם "קוקטייל" של הורמונים וכימיקלים המשפיעים על מה שעובר לנו בראש כאשר אנו צריכ ים לשלוף ידע בזמן מבחן. מה אנחנו יכולים לעשות, כמומחי למידה, לאפשר שליפת ידע של הלומדים תחת לחץ המבחן? ( טלי גזית אל-בחר).

  • לינק

    מחנכים רבים מודאגים מהאופן שבו הטכנולוגיה משפיעה על כמות הקריאה של התלמידים. המחבארת טוענת כי ניתן לטעון שהילדים אינם קוראים פחות, אלא הם קוראים בצורה אחרת. המבחרת מציגה רעיונות כיצד לגרום לתלמידים לקרוא יותר (Mary Beth Hertz, 2014).

  • לינק

    המחקר הנוכחי התבצע במסגרת קורס בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים המשתתפים בקורס זה לומדים להכיר השפעות של סוגים שונים של מדיטציה, ובעיקר מדיטציית קשיבות (Mindfulness). מנחה הקורס, ד"ר ריקרדו טרש, מסביר כי הסטודנטים לומדים בין השאר טכניקות מעולם המדיטציה המנותקות מהקשר רוחני וניו אייג'י. "הסטודנטים מנהלים יומן אישי כדי לעקוב אחרי התפתחויות שחלו בהם במהלך הסמסטר שבו נלמד הקורס", אומר טרש, "ובסמסטר השני מיישמים את הטכניקות שלמדו, לאחר התאמתן לעולם הילדים, בכיתות נבחרות בבתי ספר יסודיים ( רווית שרף).

  • תקציר

    המאמר הנוכחי בוחן את האופן שבו ילדי גן טרום חובה ממלכתי-דתי נותנים ביטוי למציאות בזמן משחקי התפקידים שלהם. החוקרות מפענחות את ייצוגי המציאות של הילדים באמצעות מושג "המימזיס האריסטוטלי", שפירושו ייצוג או גילום של דבר אחד בדבר אחר בצורה אמנותית. תצפיות ממוקדות בסיטואציות משחק, שיחות חופשיות עם ילדים וראיונות עם העובדות בגן נותחו לפי שתי רמות משחק הקשורות בעקרונות ההכרחי והמסתבר כפי שהם עולים ממשנת המימזיס של אריסטו ( לירז לאמאש, שפרה שינמן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין