מילת מפתח: מאפיינים קהילתיים
מיון:
נמצאו 311 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • מאמר מלא

    פרופ' מייקל אפל הוא אחד מהוגי החינוך הידועים ביותר בעולם. הוא מסופח, בניגוד לרצונו, לזרם המכונה "פדגוגיה ביקורתית", שצמח מספרו של פאולו פריירה "פדגוגיה של מדוכאים". הפדגוגיה הביקורתית חושפת את מנגנוני הכוח והדיכוי שעומדים ביסוד תופעות חברתיות, בכללן החינוך, ומעצבת השקפת עולם חינוכית שמטרתה להקנות לתלמידים יכולת לחשוב באופן ביקורתי, כלומר יכולת לזהות את מנגנוני הכוח והדיכוי שפועלים עליהם ( אסף משולם) .

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את היחס בין מאפייני תוכניות קליטה לבין הישארות במערכת, במיוחד תוך שימוש במדגם של מורים שבקשו לפרוש מרצונם ושניתן היה למנוע את נשירתם. ההנחה המרכזית הייתה שתוכניות קליטה תומכות במורים מתחילים שלולא הן הם עלולים להחליט לשנות בית ספר או לפרוש מהמקצוע. החוקרים מצאו כי מצאו שלתוכניות קליטה איכותיות יש שלושה קווי דמיון: מובנות גבוהה, התמקדות בלמידה מקצועית ושיתופיות. ההמלצה המתבקשת ביותר היא שקובעי מדיניות חינוך, מורי מורים ומנהלי/הנהלות בתי ספר יכירו צרכים אלה של המתחילים ויתמכו בהם בצורה שיטתית בכיוונים אלה. הצעת פעילויות קליטה באופן סתמי או מקרי אינה מספיקה כדי לשכנע מורים מתחילים להתמיד בבית הספר ובמקצוע ( Seok, K., & Berliner, D.C ) .

  • מאמר מלא

    אחת הגישות הרדיקליות ביותר למערכות תגמולים יושמה בשבדיה, שם מסתפקת הממשלה הפדרלית בקביעת שכר מינימום התחלתי ומניחה למנהלי בתי הספר לשאת ולתת בנפרד, מדי שנה בשנה, על שכרו של כל מורה ומורה. מורים שמבקשים עזרה במשא ומתן יכולים לשתף בו את נציגי איגוד המורים. הסכם השכר הקיבוצי בוטל בשבדיה בשנת 1995, כחלק מעסקת חבילה שנועדה להגביר את האוטונומיה המקומית ואת גמישות מערכת החינוך. הממשלה התחייבה להעלות את שכר המורים במידה ניכרת לאורך חמש שנים, אבל בתנאי שלא כל המורים יזכו לאותן תוספות שכר.

  • לינק

    תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. "בבתי ספר קיפ אין הרבה מנהלי מערכת במשרד המרכזי, אין הרבה בירוקרטיה. לכן כל הכסף נשאב לכיתה ולתשלום גבוה יותר למורים. .‎90% מהתלמידים מבתי ספר קיפ היום הולכים לאוניברסיטאות, והם באים משכונות שבהן רק ‎15% הולכים לאוניברסיטאות. לכן הם גאים בתוצאות, אבל הם עדיין רוצים לשפר את התוצאה של ‎90%. רשת בתי ספר KIPP הוקמה בארה"ב על ידי פילנתרופים יהודים לפני כ-19 שנה וכיום היא מפעילה כ-109 בתי ספר ברוח רשת בתי הספר ציבוריים בשיטת הזיכיון בכ-20 מדינות בארה"ב.

  • לינק

    למרות תנאי השכר הגבוהים המשולמים למורים בבריטניה , המערכת החינוכית שם הביאה למשבר מורלי בקרב המורים . יותר מכך ניתן ללמוד כי דגש יתר על סטנדרטים חינוכיים ומעורבות ממשלתית בבתי הספר יכולה לגרור מצב משברי בקרב המורים בשדה. סקר מאיגוד המורים הגדול ביותר באנגליה (NASUWT) חושף שכמעט חצי מ-230,000 חבריו שקלו פרישה בשנה האחרונה. יותר משליש מהחברים אמרו שאינם מאמינים שהם מוערכים כאנשי מקצוע וחצי אמרו שהסיפוק מעבודתם ירד בשנה האחרונה. נתונים אלו מתפרסמים סמוך להתערבות ממשלתית להגברת רמות הניידות החברתית באמצעות שיפור בתי הספר הציבוריים. האיגודים מתריעים על כך שההתערבות עלולה להוביל לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה ( Boffey, Daniel).

  • לינק

    התפתחות החינוך הקדם-יסודי, התשתית החוקית והמבנה המוסדי של המערכת מוצגים בסקירה על רקע ההתפתחות ההיסטורית, בהתבסס על הספרות הקיימת ועל ראיונות עם גורמי מפתח העוסקים בחינוך לגיל הרך. ברקע הזה נפרסת היריעה על השחקנים השונים הפועלים בתחום – הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים שונים – ועל תפקידיהם בחינוך ובניהול, בפיקוח, בהדרכה ובהכשרה של כוח האדם, בהפעלה, ובאחריות על התכנים ועל המימון. ממדים אלה נוגעים הן לגני הילדים ולמעונות היום, והן למערכות המשלימות השונות ( איל קמחי) .

  • לינק

    משיכה ושמירה על מורים יעילים בבתי ספר עירוניים באוכלוסיות עניות הוא אתגר קריטי. יש חוקרים המפרשים את שיעורי התחלופה הגבוהים בבתי-ספר אלה כעדות לכך שמורים מעדיפים לעבוד עם תלמידים חזקים, משיגים. אחרים טוענים שמורים עוזבים כתוצאה מתנאי עבודה דלים הקיימים באופן מתמיד בבתי ספר אלה. על אף יצירת איזון בהיבט של חלוקת משאבים תקציביים, תפרוסת המורים המיומנים עדיין אינה שווה, ואיוש בתי ספר אלה במורים יעילים מהווה קושי (Allensworth et al., 2009). הטיעון המובא במחקר זה הוא שעדויות ממחקרים רחבי-היקף מראים שהדפוס של עזיבת בתי ספר "קשים" עשוי לשקף העדפות של מורים לסביבות עבודה טובות יותר ולא לתלמידים אחרים ( Kraft, M) .

  • לינק

    בניית קשרי-גומלין בין ביה"ס להורים יכולה להתבצע בעזרת מספר מנגנונים. במאמרנו נתמקד באחד מהם שלהערכתנו, פחות רווח בזירת ביה"ס, ויש מקום ליישמו דווקא בזירת ביה"ס שהיא נגישה ורלוונטית לא רק למורים, אלא גם להורים. המנגנון המוצע הוא למידה משותפת של מורים והורים בנושאים מרכזיים המעסיקים אותם – הן כמורים והן כהורים. המודל המסורתי ההיררכי של המורה המומחה וההורה הנזקק – צריך לפנות את מקומו לדיאלוג בין שווים, מתוך אמון וכבוד הדדיים ( אבי צפרוני) .

  • לינק

    מחקרים מראים כי יש שוני במעורבות ההורים בין בנים ובנות, ההולך וגדל עם העלייה בגיל הילד. הלחץ על הבנים להישגים לימודיים גדול יותר מאשר על הבנות. מחקרים אחרים מדגישים, כי עם העלייה בגיל התלמיד, מעורבות ההורים בבית הספר הולכת ופוחתת, למרות זאת, מעורבות ההורים בתהליך הלמידה של הילדים חיונית בכל גיל, אולם נמצא כי גיל הילד הוא משתנה. במאמר מובאת סקירה על סוג מעורבות ההורים המשפיעה על הישגים לימודיים בגילאים השונים על פי מודל "מעורבות הורים מובחנת": דרוש רה-ארגון של מערכת החינוך, שיכלול בתוכו העברת סמכויות ופעילויות למסגרת המשפחתית. יש להניח שתגבר המוטיבציה הפנימית של התלמידים להישגים גבוהים יותר ולהתנהגות מתורבתת יותר, אם הדברים יוקנו במסגרת התא המשפחתי ( חדוה טרגר ).

  • לינק

    מזה שלושה עשורים – ובעיקר מאמצע שנות השמונים, תופסים עצמם המורים כקורבן של החברה הישראלית. קורבנוּת המורים הפכה להיות אחת מתוך מערך קורבנות רבים של הישראליות – קורבנות הציונות לדורותיה, קורבנות הנכבה, קורבנות הפריפריה, קורבנות הגבריות השוביניסטית, קורבנות האדם הלבן והמערב ועד קורבנות מגדריים (גן, 2011). אף כי המציאות בעלת מרכיבים פוסט מודרניים, או כדברי באומן, בעלת מרכיבים של מודרניות נזילה (באומן, 2007) אין היא קבועה ויש בה ממדים דינמיים אשר יכולים להניע את שיח המורים אל מחוץ למצור של הקורבנות לעבר בנייה והתחדשות חינוכית. למורים החדשים ולראשי מערכת החינוך יש היום הזדמנות לשנות במעט את שיח "קורבנותם – אומנותם" לשיח של תיקון ושל בניה וליצור דווקא מנהיגות פדגוגית בעידן פוסט מודרני או פוסט-פוסטמודרני. לצד השקעות ענק הצפויות במערכת החינוך בשנים הקרובות אפשר גם לשנות את המציאות בשטח ( אריה קיזל).

  • לינק

    שרה פיש הפנתה את תשומת הלב לסוגיה שבעשורים האחרונים הייתה במוקד מערכת החינוך בארץ ונראה שהיא עשויה להתעורר מחדש או לדעוך. הכוונה לסוגיית בתי הספר בניהול עצמי. החזון החדש של בית הספר בניהול עצמי הוא לספק סביבת לימודים לפיתוח תלמידים בעלי אינטליגנציות מרובות ולפתח יעדי חינוך ושיטות חינוך חדשים לדורות העתיד. יין צ'אנג צ'ונג טוען במאמרו "חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית", כי לבית ספר בניהול עצמי צריך להיות חזון חדש התומך בשינוי פרדיגמה מהחינוך המסורתי הקשור במקום לקראת חינוך משולש חדש, כלומר: גלובאלית, מותאמת למקום (לוקאלית) ומותאמת לתלמיד (אינדיבידואלית), בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע ויצירת קשרים מקומיים ועולמיים ( שרה פיש) .

  • לינק

    ספר חדש על מורכבות אנושית וחינוכית בבתי הספר בישראל מנקודת מבטם של מנהלים. הספר בהוצאת מכון אבניים, מכון אבני ראשה ויחידת הבוגרים של קרן מנדל. פני החינוך דרך תיאורי מקרים של 11 מנהלי בתי ספר, המתמודדים עם השונות והמורכבות העצומה בבתי הספר שלהם. דני בר גיורא, קארן טל, רותי להבי, נסר אבו סאפי ואחרים בין הכותבים. לתאורי המקרים מגיבים אנשי שם מתחומים מגוונים בחברה ( עורכת , שבי גוברין) .

  • סיכום

    בשנים האחרונות, ערימות של מאמרים התייחסו לנושא של עד כמה אנחנו זקוקים למורים טובים יותר בבתי הספר הציבוריים, ואם רק איגודי המורים ( הכוונה לארה"ב ) ייעלמו , הילדים שלנו יקבלו ציונים כמו שהילדים בסינגפור מגיעים אליהם במבחנים הבינלאומיים הגדולים. אין ספק שמורה מצוין יכול לעשות הבדל עצום בהישגיות של התלמיד, ואנחנו צריכים לגייס, להכשיר ולתגמל יותר מורים כאלה. אבל מחקרים חדשים מראים גם: אנחנו זקוקים להורים טובים יותר. הורים הממוקדים יותר בחינוך של ילדיהם יכולים גם לחולל הבדל עצום בהישגיות של התלמיד (THOMAS L. FRIEDMAN).

  • לינק

    טענה מרכזית של המאמר היא שהיחסים בין בית הספר וההורים הם דבר חיובי שיש לטפח ולקדם. מהספרות עולה שקיים קשר חיובי בולט בין מעורבות ההורים להישגי ילדיהם, התנהגותם בבית הספר ודימויים העצמי. ישנם אמנם חוקרים הטוענים שההורים עלולים להוות מכשול לחינוך המקצועי והאובייקטיבי, אך בד בבד עולה שמעורבות הורית עשויה להעניק למורים סיוע ותמיכה המפחיתה את שחיקתם המקצועית. מעורבות הורית עשויה גם להעשיר את פעילויות בית הספר ולחזק בכך את הקשר עם הקהילה. הטענה העיקרית הנשמעת נגד מעורבות הורית מתמקדת בחוסר השוויון הנובע מכך שאוכלוסיית ההורים המעורבים שייכת בדרך כלל למעמד חברתי וכלכלי גבוה או לשכבות המשכילות ( פרידמן, יצחק).

  • סיכום

    נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית של נשים במגדר הערבי ( מורות) אכן נמוכה יותר משל גברים ( מורים) מבחינת היכולת להשפיע על הארגון הבית ספרי. אולם לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים במדד החדשנות. מבחינת הפעילות הציבורית, נשים הביעו נטייה מועטה יותר למעורבות בפעילות חינוכית, חברתית ופוליטית מעבר לתחום בית הספר. התרבות אליה הן משתייכות נתפסת בעיני הנשים כמסורתית יותר וכפחות ליברלית ושוויונית מאשר תופסים אותה גברים ( שפירא, תמר, רחל, הרץ-לזרוביץ, לימור, שפר).

  • לינק

    בעשור האחרון מסתמנת ירידה במספר חטיבות הביניים, כשמספר בתי הספר העל יסודיים השש שנתיים (ז'-יב') נמצא בעלייה מתמדת."בין החולשות הבולטות של חטיבת הביניים מצוי היעדר יחס אישי לתלמיד, בעיות התנהגות וחוסר מוטיבציה הקשורות לגיל ההתבגרות, ובעיות של הרגלי למידה לקויים", כותב פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, ממחברי הדו"ח המקיף שהוגש לכנסת בנושא חטיבות הביניים ושאלת מקומן במערכת החינוך. התברר ש-40 שנים לאחר החיטוב בארץ, המורים של חטיבות הביניים, לא מאמינים במודל", אומר פרופ' אופלטקה. בעוד שבבית הספר היסודי המחנכת רואה את התלמיד שעות רבות ומהווה דמות משמעותית עבורו, בחטיבות הביניים התלמיד פוגש מורים מקצועיים רבים הנכנסים ויוצאים מהכיתה ושעות המחנכת בכיתה מעטות. המורים ציינו שמצב זה יוצר אצל התלמידים תחושה שמתייחסים אליהם כאל מספר. בנוסף, הם חשים ניכור והיעדר תמיכה בשלב משמעותי בו הם משנים מסגרות חברתיות וצריכים להסתגל מחדש לבית ספר השונה מהותית מזה שהכירו.

  • סיכום

    המאמר דן במודעות הציבור בארה"ב לחשיבות של לימוד מדעים לילדים מחוץ לכותלי בית הספר. המחבר דן במידע על חינוך מדעי בהיבט הלאומי והבינלאומי, של נתונים על הישגי תלמידים, תכניות לימוד בבתי ספר וגישות תלמידים ללימוד מדעים. הנושאים העיקריים כוללים, מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה Science, technology, engineering and mathematics (STEM) ובפעולת הנשיא אובמה לתמיכה בהוראת המדעים. כאשר הגיעו, לאחרונה, נתונים על הישגי תלמידים במדעים, ממקורות לאומיים ובינלאומיים, התוצאות היו מאכזבות והן עוררו הנפות ידיים בתנועות אכזבה מוכרות, ממנהיגים פוליטיים בארה"ב ומומחי חינוך שחשבו על הצעדים הדרושים לשיפור הוראת המדעים בבתי ספר ציבוריים. אחד הגורמים שנתנו דחיפה חזקה קדימה ללימודים ומעורבות במדעים, זו הפעילות אחרי שעות הלימודים בבית הספר. בקליפורניה ומיזורי התחילו בבנית תכנית שתומכת ומזרזת, תכניות לפעילויות איכותיות של STEM אחרי שעות בית הספר. בין המאמצים המתוכננים, יש נסיון לזהות תפריט שיכין את צוות ההוראה, כדי שייצרו מעורבות בפעילויות STEM ותמיכה בהערכה ובשיפור של פעילויות אלה.

  • סיכום

    אי אפשר להפריד בין שינוי לרגש. זה גורר אחריו את זה. אין שינוי אנושי בלי רגש, ואין רגש שאינו מגלם בתוכו תהליך של שינוי – אם חולף ואם ארוך טווח. מורים פוגשים במהלך הקריירה שלהם אין-ספור שינויים. למרות ההתרגשות שמקורה בפתיחתן של אפשרויות חדשות, שינויים רבים שמורים ומבוגרים אחרים חווים מלוום בתחושה עמוקה של אבדן (Marris, 1974). עקב כך מורים עשויים להיעשות ציניים וללמוד "להקשיח" את עצמם נגד שינויים ונגד נושאי דגלם . הנתונים שמאמר זה מתבסס עליהם הם פרי מחקר שעסק ברגשות הנלווים להוראה ובשינויים חינוכיים ושכלל ראיונות עם 50 מורים במגוון בתי ספר יסודיים ותיכוניים בפרובינציית אונטריו שבקנדה. המדגם נפרש על פני 15 בתי ספר מגוונים, בכל מיני רמות וגדלים, ששירתו קהילות מקהילות שונות (קרי – עירוניות, כפריות, פרבריות). על הראיונות נוספה סדרה בת ארבעה דיונים במסגרת קבוצת מיקוד שהשתתפו בה מורים אחדים ושנועדה לבחון לעומק כמה מן הסוגיות הרגשיות הכרוכות בשינוי החינוכי . ההנהגה ברמה הארצית והמחוזית צריכה לפעול ליצירת מתווי שינוי חדשים או לחידושם של מתווי שינוי ישנים – מתווים המותירים מרחב גדול יותר למורים להטביע את חותמם ולהפעיל את שיקול דעתם המקצועי בתהליך השינוי. (הרגרייבס, אנדי).

  • מאמר מלא

    הקיצוצים בשעות הלימוד בבתי הספר, הצפיפות בכיתות, העומס על המורים והיעדר החדשנות במערכת הציבורית המידלדלת דוחפים הורים בעלי יכולת כלכלית לחתור לשיפור החינוך של ילדיהם באמצעות יוזמות פרטיות. מהלך זה מקבל תמיכה גלויה או סמויה ממשרד החינוך, שמאפשר מימון פרטי משלים. מדובר בשילוב של מדיניות מתוכננת (פתיחת אזורי הרישום, ייחוד בתי ספר ויצירת תחרות ביניהם, ניהול עצמי של בתי ספר, מיקור חוץ של פעולות וסמכויות של משרד החינוך) והיגררות של משרד החינוך אחר כוחות השוק הממלאים את החלל שנוצר בתפקוד המדינה (הקמת בתי ספר ומסלולי לימוד ייחודיים ביוזמת הורים ובתוספת מימון פרטי, פעילות של עמותות ותאגידים בבתי הספר, התרחבות והתגוונות פעילותן של רשתות חינוך פרטיות). ( נוגה דגן-בוזגלו).

  • תקציר

    כל תלמיד שני לוקח שיעורים פרטיים החל מהיסודי; כך נוצרת מערכת כפולה: חינוך חובה חינם וחינוך פרטי שעלותו יכולה להגיע ל-10,000 שקל בשנה. מנתוני משרד החינוך עולה כי כ-40% מהתלמידים נעזרים בשיעורים פרטיים במקצוע אחד לפחות. המירוץ אחר הבגרות מתחיל כבר בבית הספר היסודי, ש-38% מתלמידיו דיווחו כי הם מסתייעים במורה פרטי. בחטיבת הביניים, שיעור המסתייעים בשיעורים פרטיים עולה ל-42%. ( רותי לוי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין