מילת מפתח: מאפיינים קהילתיים
מיון:
נמצאו 311 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    תאוריות קונספירציה (ת"ק) אינן נחלתן של תימהונים בלבד. דונלד טראמפ נבחר לתפקידו על רקע תאוריות קונספירציה שהוא עצמו הפיץ. נוכח הקלות הבלתי נסבלת של הפצת שמועות ברשתות החברתיות ובדיית ראיות דוקומנטריות לכל טענה — האם עלינו להיאבק בתופעה זו כמו שעושהמערכת החינוך בצרפת? (נתן אודנהיימר).

  • לינק

    ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה (הפקולטה לחינוך) באוניברסיטת חיפה, ד"ר אריה קיזל הוזמן באמצע דצמבר 2016 לשאת את הרצאת הפתיחה בכנס השנתי של תנועת Con-Act שהיא ארגון הגג של חילופי הנוער והצעירים בין גרמניה וישראל (ארגון שנוסד בשנת 2000). ההרצאה ניתנה במסגרת הכנס שנושאו היה Living Diversity והתקיים בעיר ויטנברג שבגרמניה (העיר בה ממוקם המטה של הארגון שהוקם ביוזמת נשיא גרמניה). מדי שנה נוטל הארגון נושא לפעולה והשנה הנושא של Diversity נבחר להיות הנושא המרכזי. בכנס השתתפו ראשי ארגונים גרמנים וישראלים העוסקים בחילופי נוער וצעירים אשר שמו לעצמם למטרה את הפעולה המשותפת של הדור הצעיר בשתי המדינות. ד"ר קיזל שימש ראש הוועדה הישראלית-גרמנית לחקר ספרי לימוד בין השנים 2010 ל-2015 והרצאתו אתגרה את השומעים לדיון ער בשיח הקורבני אשר לדבריו השתרש בשיח בקהילות שונות – אזרחיות ופרופסיונאליות – בישראל (אוניברסיטת חיפה).

  • לינק

    נשיא המדינה משיב על השאלות של הד החינוך: כמו בטבע, אי אפשר להפריח ניצנים מלמעלה; צריך לטפח את תהליכי צמיחתם מהקרקע. הנכונות של כל שבט לקיים את המשא ומתן הזה באומץ ובפתיחות, לסמן את ציפור הנפש שלו — מרכיבי זהותו שאינם ניתנים לשינוי או לערעור — לצד החלקים שהוא מוכן להגמיש ואולי אפילו להשיל היא אחד הגורמים שיקבעו כמה דורות נצטרך כדי לסלול את הדרך המשותפת שלנו (ראובן ריבלין).

  • לינק

    שחיקת מורים ונשירה מהוראה מעסיקים רבות חוקרים, חינוכאים ומקבלי החלטות. בשנים האחרונות החל להעסיק את החוקרים גם המושג זהות מקצועית והקשר שלו לשחיקה. בספר זה תשעה מחקרים שנערכו בעשור האחרון. המחקרים מבקשים להשוות בין קבוצות שונות של מורים ביחס לזהותם המקצועית, לשחיקה שלהם ולקשר שבין הזהות המקצועית והשחיקה (שרגא פישרמן).

  • לינק

    מתברר שמנת המשכל של הציבור הרחב משפיעה על גורל היחיד, על חייו של כל אחד מאיתנו, הרבה יותר מהאינטליגנציה האישית. לפי מדידה חדשה ומרתקת, כל נקודה נוספת ב־IQ הממוצע בחברה מסייעת ליחיד פי שישה ויותר מאשר אותו השיפור במנת המשכל שלו עצמו. לגילוי הזה מוקדש הספר "Hive Mind" (ובתרגום חופשי לשמו המלא: "מוח כוורת: איך ה־IQ הלאומי משנה כל כך הרבה יותר מזה שלך") של פרופ' גארט ג'ונס, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון ומי שנחשב לאחד מחלוצי האסכולה הצעירה של נוירו־כלכלה, שמשלבת בין תובנות בכלכלה ופסיכולוגיה לממצאים עדכניים בחקר המוח. ג'ונס טוען שאיי־קיו לאומי ממוצע הוא אחד המשתנים החשובים לגורלן של מדינות, ושגם הבדלים קטנים במנת המשכל הממוצעת בין לאומים יכולים להסביר את אי־השוויון ביניהם (שיזף רפאלי).

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את השאלה, אם שימוש בשפה דתית בעבודות סמינריוניות ובכתיבה אקדמית בכלל מבסס פער בין שתי השפות (הדתית והאקדמית) ובין המגזר החרדי למגזר החילוני או שזהו רק פער לכאורה. בחינת שאלה זו נעשית דרך ניתוח איכותני של עבודות סמינריונית של סטודנטיות חרדיות באמצעות מענה לשאלה זו ותוך שימת לב לארבעת העניינים הבאים: באיזה פרק של העבודה מופיעה שפה דתית? מהו תפקידה של שפה זו? מהי השפה הסובבת את השפה הדתית? והאם שפה דתית נענית לכללי הכתיבה האקדמית או מנותקת מהם? (עינב ארגמן).

  • תקציר

    קורסי ה-MOOC מעצבים את הדיון לגבי למידה במדיה הדיגיטלית בשנים האחרונות. אחת התביעות של קורסי ה-MOOC במסורת של משאבים לימודיים פתוחים (Open Educational Resources) היא להרחיב את הנגישות להשכלה, בעיקר בתחום של ההשכלה הגבוהה. אך האם קורסי ה-MOOC עונים על תביעה זו? הנתונים האמפיריים במאמר זה מאשרים את החשד שלמרות כל ההטרוגניות של המשתתפים, בקורסי ה-MOOC משתמשים לרוב אנשים בעלי רמת השכלה גבוהה יותר (Matthias Rohs and Mario Ganz , 2015).

  • סיכום

    ד"ר ליה אטינגר, המנהלת האקדמית של מרכז השל לקיימות, חוקרת, מרצה ופעילה בתחום המנהיגות הסביבתית, משוכנעת שבית הספר הוא מקום מצוין להילחם בתרבות הצריכה. בריאיון להד החינוך היא מאפיינת את נזקיה של התרבות שמעודדת קניות מיותרות, מתארת אפשרויות להיחלץ ממנה ומסבירה מדוע התרבות הזו חייבת לקרוס (טלי גולדשמיד).

  • סיכום

    ארגון "ערי חינוך" רואה בשיתופי פעולה את הבסיס לחדשנות חינוכית, ומקדם אותם בכל הרמות – בכיתות, בבתי הספר, בערים וגם במדינות שלמות. בתי הספר והערים שהצטרפו לתוכנית מדווחים על העצמה אישית וקבוצתית, לצד זינוק בהישגים וברוח הצוות (לימור דומב).

  • סיכום

    במחקר נבדקה הדרך שבה מורי מורים מתחילים ומנוסים לומדים בקהילייה ומתפתחים מקצועית, ונבחנו דפוסי ההתפתחות המקצועית (או העדרה) בעיקר בזיקה להעמקת החשיבה בקורסים במכללה. הנתונים נאספו במהלך הפעלה של שלוש תוכניות שנתיות שונות להתפתחות מקצועית למורי מורים במכללה בישראל. בכל אחת מהתוכניות היו 3 שלבים: הראשון – חשיפה להיבטים שונים של "הוראת חשיבה" (Ritchhart et al., 2011), השני – שילוב חשיבה בהוראה בשיטות חדשות, השלישי – רפלקציה על הפדגוגיות ומעשה ההוראה (Brody, D. L., Hadar, L. L).

  • לינק

    ספר זה מתבסס על עבודת שדה אינטנסיבית שנמשכה שלוש שנים – תופעה חריגה, אם לא ייחודית, בנוף של מחקרי בית הספר. למרות אופיו המחקרי הספר מתייחד בעובדה שאינו פרסום אקדמי שגרתי ואף אינו מתיימר להיות כזה. אני רואה בכך מעלה ראויה לציון. הספר מציג בצורה שובת לב סוגה חדשנית לדיון בסוגיות של חינוך בכלל ושל בית ספר בפרט. כותבי הספר הם מדען חברה ותאורטיקן של החינוך, הנוטלים לעצמם רשות להיות מספרי סיפורים ולתאר את בית הספר מתוך התרשמות אישית ישירה ומידית (עידן ירון ויורם הרפז).

  • לינק

    ד"ר קן ביין (Bain) הוא היסטוריון, חוקר ואיש אקדמיה ותיק, אשר חקר הוראה במשך עשרות שנים, בייחוד בספרו מה עושים מורי המכללות הטובים ביותר. ביין התמקד ב-100 מרצי מכללות בארה"ב, במגוון רחב של מוסדות ודיסציפלינות. בראיון עמו הוא מתאר מה המרצים הטובים ביותר יודעים ומבינים אודות הוראה, כיצד הם מתכוננים אליה, מה הם עושים בכיתה שהוא שונה, מה חשוב, וכיצד הם בודקים את ההתקדמות שלהם ומעריכים את מאמציהם? (Claudio Sanchez).

  • סיכום

    במחקר זה: מורי מורים הם מורי בית ספר שעובדים עם מתכשרים להוראה (חונכים, מאמנים) ומורי מכללה/מדריכים פדגוגיים ממוסד ההכשרה. החוקרים ניתחו העדפות למידה בהיבטי "מה" ו"איך" של מורי מורים. נבדקו ארבע קבוצות: מורי מורים שהם מורי בית ספר בעלי ותק של פחות מ-7 שנים, ובעלי ותק של 7 שנים ומעלה, מורי מורים ממוסד ההכשרה בעלי ותק של פחות מ-7 שנים ובעלי ותק של 7 שנים ומעלה (Dengerink, J., Lunenberg, M., & Kools, Q).

  • לינק

    אנו מבקשים להביא לידיעתכם כי ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך) פרסמה לציבור דוח מנתוני מחקר טאליס 2013. מחקר טאליס (Teaching and Learning International Survey – TALIS), הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי לשיתוף פעולה ופיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development – OECD), הוא מחקר בין-לאומי מקיף בנושא עבודתו של המורה והסביבה הלימודית בבתי הספר. מטרתו העיקרית היא לספק מידע השוואתי ושימושי על אודות מורים שמלמדים בכיתות ז', ח' וט' ועל אודות מנהליהם.

  • מאמר מלא

    הוצאתו לאור של "ילדים ומתבגרים במצבי סיכון", כרך ראשון מבין שניים, בעריכתם של ד"ר עמנואל גרופר ופרופ' שלמה רומי בסיועה של ד"ר מירב סלקובסקי, ראויה להתקבל בברכה על ידי כל העוסקים בתחום של ילדים ונוער במצבי סיכון — החל בקובעי מדיניות חברתית וחינוכית וכלה במדריכים לקידום נוער, עובדים במוסדות לילדים ולנוער, חוקרים, מרצים במכללות ובאוניברסיטאות, מורים וסטודנטים. הערכתי נתונה למכון מופ"ת ולעומדים בראשו על נכונותם להוציא לאור ספר רב היקף זה. העורכים קיבלו על עצמם מטלה נכבדה: להציג לקורא פנורמה מקיפה ומאורגנת של ידע מעודכן, מבוסס מחקר, בתחום ילדים ונוער במצבי סיכון (מאיר טייכמן).

  • מאמר מלא

    בצוות המרצות לספרות ילדים במכללה שלנו מעורר המשפט "קראתי פעם ספר" חיוך עצוב. מקורו בקורס מבוא לספרות ילדים שבו ביקשה המרצה מהסטודנטיות לעשות סבב היכרות ולהציג את עצמן לצד ספר ילדים שהן אוהבות. סטודנטית אחת — והיא אינה יוצאת דופן — הציגה את עצמה ואמרה: "קראתי פעם ספר, אבל אני לא זוכרת איזה". "קראתי פעם ספר", אנחנו חוזרות על המשפט וצוחקות, צוחקות וכואבות. המשפט הזה מנקז אל תוכו את התסכול שלנו מהסטודנטיות במכללה…אבל השנה החשיבה שלי על "קראתי פעם ספר" נסדקה (נעמי דה־מלאך).

  • מאמר מלא

    רפורמות חינוכיות רבות בארץ ובעולם הופכות את תפקידו של מנהל בית הספר למורכב יותר ומחייבות אותו לרכוש מגוון כישורים, ובכללם כישורים פוליטיים. בכישורים פוליטיים אלה עוסק ספרו של ד"ר אברהם פרנק, מנהל בית ספר בעברו. הספר מתבסס על ראיונות מובְנים למחצה של הכותב עם חמישים מנהלים ומנהלות מכל המגזרים (למעט החרדי והחינוך המיוחד) במסגרת עבודת הדוקטורט שלו (יזהר אופלטקה).

  • לינק

    מדינת ישראל השתתפה במחקר בינלאומי חדש – טאליס – שנערך על ידי ארגון ה-OECD. מחקר זה, המתמקד בסגלי הוראה ומנהלים, נועד לבדוק תפיסות של מורים ומנהלים בנוגע להוראה ולמידה, פרקטיקות הוראה בכיתה והתפתחותם המקצועית של המורים. המידע נאסף באמצעות שאלונים שמועברים למורים ולמנהלים בבתי הספר. המחקר מאפשר ללמוד על ההבדלים בין מדינות מבחינת המדיניות החינוכית ופרקטיקות ההוראה, ועל השפעתה של המדיניות החינוכית על התפתחותם המקצועית של מנהלים ומורים ועל סביבת הלמידה של בתי הספר. המחקר נערך בחודשים מרץ-אפריל 2013, בקרב מדגם מייצג של כ-200 בתי ספר, שבהם לומדים תלמידים בשכבות גיל ז', ח' ו/או ט'.

  • לינק

    53% ממנהלי בתיה"ס בישראל דיווחו על מחסור במורים מיומנים, לעומת 39% מהממוצע הבינלאומי. למרות שרוב המורות הן נשים, כמעט מחצית מהמנהלים הם גברים. סקר שערך ארגון המדינות המפותחות (OECD) בקרב מורים ומנהלים מגלה פערים חמורים בין ישראל למדינות אחרות בארגון בשורה של תחומים קריטיים, ובהם כוח אדם איכותי, מחשבים וגישה לאינטרנט. עוד מתברר כי למרות שנשים נושאות בנטל העיקרי של עבודת ההוראה, כמעט מחצית מהמנהלים בישראל הם גברים. הסקר, שבדק את עמדותיהם של מורים ומנהלים לגבי מקצוע ההוראה, סביבת העבודה, פרקטיקות הוראה ואקלים בית הספר, נערך ב-34 מדינות בקרב מורים בכיתות ז'-ט' במהלך החודשים מארס-מאי 2013 ( ירדן סקופ) .

  • לינק

    סוגיית שיעורי הבית ושלכותיהם על יחסי הורים-תלמידים ממשיכה להעסיק את התקשורת האמריקאית. לאחרונה פורסם בעיתון "ניו יורק טיימס" מאמר של ג'ודית ניומן , אימא של תלמיד בביה"ס אמריקאי, המעידה על חוסר התוחלת של מעורבות ההורים בהכנת שיעור הבית. המעורבות הזו יוצרת קונפליקטים ומתיחויות בין הורים לתלמידים ולא בהכרח תורמת להתקדמות של התלמיד בלימודים . הסיוע של ההורים בהכנת שיעור בית מנותק מדרכי החשיבה של המורים ובתי הספר ואינו מביא בהכרח לשיפור הישגים , גם כאשר ההורים הם אקדמאיים ברמה הגבוהה ביותר או פרופסורים לרפואה. עדיף, על כן , לתת לתלמידים להתמודד בעצמם עם משימות שיעורי הבית , אולי כך תשתפר המוטיבציה שלהם להכנת העבודות והמשימות ( Judith Newman ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין