מילת מפתח: למידת חקר
מיון:
נמצאו 107 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    לאחרונה ערך עיתון "הגרדיאן" ראיון מעניין עם פרופסור סוגטה מיטרה. אוניברסיטת לונדון הכתירה אותו לאחרונה כאיש אשכולות, בזכות 30 שנות פעילותו במגוון רחב של תחומי לימוד. הוא זוכה פרס ועידת TED לשנת 2013. כיום פרופסור מיטרה הוא חוקר בכיר ומרצה בכיר לטכנולגיות תקשוב בחינוך ב-Newcastle University. לדעתו של פרופסור מיטרה המודל הקיים של העברת הידע בבתי הספר יימצה עצמו בסופו של דבר ויידרש שינוי. תפקיד המורה אינו להעביר ידע אלא לעודד, לדרבן וליצור דיונים בעלי עניין בכיתה בנושאים לימודיים תוך כדי העשרתם (עמי סלנט).

  • לינק

    המאמר מציג טענה מרכזית אחת: העולם הטכנולוגי עובר בשנים האחרונות מהפיכה שמשנה סדרי עולם. זוהי לא עוד מערכת הפעלה כזו או אחרת, או מודל חדש של טלפון. השינויים הם כל כך משמעותיים שהם משנים את אורח החיים של רובינו ובוודאי שאת אורח החיים של ילדינו ונכדינו. השינוי הוא מהותי כל כך שהוא דומה לשינוי שעבר העולם עם הופעת המכונית. לאור טענה זו, יציג המאמר את נקודות המפנה בשביל שבין טכנולוגיה בחינוך, זו שאנו מכירים כ-4 עשורים, לבין הטכנולוגיה המשחרת על פתחינו היום (זו שמזמנת לנו הזדמנויות חדשות ואתגרים חדשים) וההשלכות האפשריות שלה על עולמינו – עולם החינוך והתרבות אותו אנו רוצים ליצור. בסופו של מאמר זה, אציג מצע למתווה מחקר ופיתוח ותכנית הטמעה שאפשר להתחיל ליישם מחר בבוקר – כך שאין זה מאמר של טענות ללא הצגת חלופות יישומיות (חנן יניב).

  • סיכום

    המחקר מציג מבט על חונכות למתכשרים להוראה מזווית הראייה של תרומתה להתמקצעות של החונכים. החוקרים בחנו את תפיסת השינוי בעיני חונכים מבתי ספר יסודיים, מחטיבות ביניים ומבתי ספר תיכון שחנכו סטודנטים שהתכשרו להוראת מדעים בגישת ה-STEM (הצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הטענה המרכזית היא שקבלת תפקיד חונך, גם לזמן קצר, עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על תפיסות, רפלקציה ורעיונות על הוראה של המורים החונכים. בתהליך של חונכות, מורים מעורבים בהתפתחות מקצועית בצורה סמויה אך משמעותית (Smith, J., & Nadelson, L).

  • תקציר

    מורים תרים אחר אסטרטגיות לפיתוח מיומנויות של תלמידים לעריכת חקירה מקוונת. מאמר זה מציג מסגרת מבוססת עצמית המלמדת תלמידים לבסס הקשר (Context) עבור חקירה, לנקוט פעולה (Action) כדי להשלים משימה המקושרת לשלב החקירה, ליצור תוצר (Product) ולהעריך (Evaluate) אותו כנגד מערך של סטנדרטים (Standards). מסגרת זו, המכונה CAPES, מייצגת תהליך מובחן שניתן לשלבו בהוראה כדי לתמוך בחקירת תלמידים (Putman, S. Michael; Hathaway, Jennifer I.; Coiro, Julie; Quinn, David J, 2015).

  • תקציר

    בתכנית GK-12, שפיתחה הקרן הלאומית למדעים, סטודנטים לתואר שני במדעי הים הוכשרו ללמד תלמידים בחטיבת הביניים ובבית ספר תיכון מושגים ממוקדי מדע באמצעות שיעורים שהתבססו על המחקר שלהם עצמם. הערכה של רמת החקר בכיתה נקבעה על ידי שימוש בסולם מ-0 עד 4, לפי מספר הפעולות המתמקדות בתלמיד. אשר לשיעורים מבוססי המחקר של הסטודנטים, 80 אחוזים מהתלמידים הפגינו הישגים לימודיים משמעותיים מבחינה סטטיסטית ופרקטית. הסטודנטים השפיעו באופן חיובי על הכיתה, וניתן לראות בהם שגרירים טובים של המדע (Gilman, Sharon Larimer, Hitt, Austin M., & Gilman, Craig).

  • לינק

    בפוסט הקודם כתבתי על השלב הראשון של שיעור SOLE – איך לשאול את השאלה הגדולה? – או במילים אחרות, שאלת SOLE זה לא שאלת PBL. בשלב הראשון המורה במרכז ומניעה את תהליך הלמידה על ידי שאלה גדולה. ובשלב הבא, השלב שבו נעסוק כעת, הילדים יושבים בקבוצות וחוקרים…מבנה מרחב העבודה בשלב החקירה: 1. הפעילות מתקיימת במרחב רחב עם שולחנות עגולים ואזורים נוחים לשבת בקבוצות על הרצפה; 2. מוודאים שמוצב בקדמת המרחב לוח מחיק שעליו ירשמו הילדים שאלות משנה; 3. הילדים מתחלקים לקבוצות של 4; 4. כל קבוצה מקבלת מחשב אחד המחובר לאינטרנט – ולא יותר (כדי לעורר שיח בין הילדים, שיתוף פעולה ועבודת צוות); 5. כל קבוצה מקבלת דף בריסטול גדול, טושים ופתקים עם מדבקות (כדי שחברי הקבוצה יוכלו להוסיף הערות ומסקנות על הדף המרכזי); 6. לכל ילד כלי כתיבה ודף מכוון/מחברת כדי לתעד את התהליך ולבצע רפלקציה (רותי סלומון).

  • סיכום

    ברני דודג' (Dodge, 1995), הנחשב לאבי החקר-רשת (WebQuests), הגדיר חקר-רשת כפעילות המבוססת על חקר, המשתמשת באינטרנט כמקור המידע העיקרי שלה. התוכן מצריך את התלמידים להשתמש בכישורים גבוהים יותר של חשיבה ומיומנויות מחקר. על ידי עירוב חקר-רשת במדעים, התלמידים לומדים את התוכן וכמו כן מעורבים בתהליכים הקשורים ומכילים, עשיית מדע. שיטת חקר זאת של הוראה ולמידה הינה ממוקדת תלמיד (Phillips, Marianne C.; Phillips, Teresa M).

  • תקציר

    ייסוד של סטנדרטים ריכוזיים לתכניות לימודים של בתי ספר המבוססים על קהילות לומדות של מורים, דרושות ככל הנראה לביצוע רפורמה בלימודי מדעים לקראת הוראה מבוססת חקר, במדינות רבות. מחקר זה בוחן הנחות אלה בהתבסס על נתוני ראיונות, מסמכים ומערכי תכנון, משני מורים לכימיה בבית הספר התיכון בסין (Gao, Su. Wang, Jian).

  • סיכום

    ההצלחה של יזמות חינוכיות חדשות בהוראת המדעים תלויה באופן משמעותי במורים. הזדמנויות לפיתוח מקצועי אפקטיבי הראו שהן מעודדות ותומכות במורים באימוץ התנסות הוראתית מעשית מבוססת חקר. בייחוד נטען שאמצעים אפקטיביים לכך שמורי מדעים ילמדו על חקר מדעי היא דרך הקשר של התנסויות לימודיות המאפשרות למורים לשקוע בתרבות של המדע. המטרה של מחקר איכותי זה הייתה לחקור את ההתנסויות האישיות והקולקטיביות בהתפתחות המקצועית של המשתתפים, מחשבות, רפלקציות ואמונות מתפתחות, גישות וידע בהקשר לתכנית מחקר שוליאות בת שבועיים עבור מורים למדעים בחינוך העל-יסודי (Kazempour, Mahsa; Amirshokoohi, Aidin).

  • לינק

    רותי סלומון דנה בפוסט הזה בכתיבת השאלה אשר אמורה להניע את פרויקט התלמידים. "PBL – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה"."שאלה מניעה מציגה בפני התלמידים דילמות מהעולם האמיתי. היא מעלה בעיות שבאמת מעניינות אותם ושהם באמת ירצו לעסוק ולחקור אודותיהם. השאלה מניעה אותם לדון, לשאול ולחקור, והיא צריכה לקדם אותם לכיוון תוצר או פתרון משותף".

  • לינק

    האתגר בבניה של סביבה מתוקשבת שתשמש להנחייה וליווי של תהליכי חקר הוא שיש לה כמה בוסים בעלי מטרות שונות בו זמנית: המורה והתלמידים. המורה זקוק לסביבה כדי לארגן את העבודה עם צוותי התלמידים – כלומר המורה משתמש בסביבה לצורך ניהול פרויקט בצוותים, הערכה מעצבת של איכות התהליך, עבודת הצוות ותוצרי הביניים והערכה מסכמת של התוצרים הסופיים. התלמידים זקוקים לסביבה כדי לקדם את החקר שלהם: להתחיל, לעבור בין השלבים ולהפיק את תוצרי הביניים, לקיים דיונים ולקבל החלטות משותפות, לשפר תוצרים ולהציג את התוצרים הסופיים. בסקירה המועילה מאד מפרטת ד"ר גילמור קשת אילו סביבות Web 2.0 עשויות להתאים?

  • תקציר

    מחקר זה בחן את ההבנה של מורים למדעים בבית ספר יסודי בהונג קונג לגבי למידת חקר, את הקשיים הנתפסים ביישום למידת חקר כמו גם את הפרקטיקות הנוכחיות שלהם לגבי שימוש במשאבים מקוונים ואת ההתנגדות לשימוש מעין זה, כדי לזהות את צורכיהם ולהציע הצעות כיצד לפנות לצרכים אלה. ניתוחי הנתונים מראים שאף על פי שהתפיסות של המורים את למידת החקר נראות כמתאימות היטב לרעיון של למידת חקר באופן כללי, התפיסות המוטעות שלהם ורמה גבוהה של קשיים נתפסים ביישום של למידת חקר מצדיקים את תשומת לבנו. לגבי השימוש של המורים במשאבים המקוונים, נמצא שמשאבים מסורתיים של web 1.0 משמשים יותר מבדרך כלל וכאשר נעשה שימוש במשאבים מקוונים אלה, המורים נוטלים על עצמם תפקיד דומיננטי יותר בשימוש בהם כדי לתמוך במתן הרצאות ובמתן הסברים (So, Wing-Mui Winnie; Cheng, May-Hung May; Kong, Siu-Cheung; Ching, Ngai-Ying Fiona, 2014).

  • לינק

    פרויקט מחקר חדש בשיתוף "קדימה מדע" ומשרד החינוך בישראל . בפרויקט זה תלמידים מישראל, ארה"ב ומקסיקו עובדים בקבוצות של ארבעה תלמידים (שניים מישראל ושניים מארה"ב או ממקסיקו) למשך שמונה שבועות על פתרון בעיה מורכבת בתחום המדעים. כל צוות נדרש לחקור את המתרחש בסביבה אקולוגית בשם Animalia. התלמידים מראיינים את תושבי הסביבה ועובדי המפעל שבשטח Animalia, מנתחים דוחות מדעיים אודות מוטציות גנטיות של בעלי החיים שבסביבה, לוקחים דגימות מים ואדמה וקוראים חומרי רקע דיגיטליים. לכל חבר צוות תחום אחריות ייעודי (למשל, מדען מים או מדען תעשייה) וגישה למקורות מידע רלוונטיים לתחומו. על מנת להבין את הסיבות למתרחש בסביבה, עליהם לשתף פעולה באופן אפקטיבי באמצעות Google Docs המשולבים בסביבת העבודה Pearson OpenClass, קבוצות דיון ומפגשי Skype. במשימה המסכמת על כל צוות להציג תמונה אינטגרטיבית של הסיבות אשר גרמו להתרחשויות המוזרות ב-Animalia ( יגאל רוזן) .

  • סיכום

    מטרת מאמר זה היא לתרום למספר המוגבל של דוגמאות שימוש בפורטפוליו במדעים לתואר ראשון ולהביא בעתיד להטמעת שיטות הערכה אלטרנטיביות להערכת למידת סטודנטים בקורסי מדעים בחינוך הכללי למי שמדעים הוא לא המקצוע הראשי שלו. בנוסף ,למצוא את סוגי הראיות והניהול המעשי של הנפח הגדול של עבודות הסטודנטים. מודגש בזאת שהמטרה לא היתה רק הטמעה של פורטפוליו אלא יישום הצורות האלטרנטיביות של כתיבה שעוזרת לסטודנטים ללמוד על שיטה מדעית כפי שהיא מיושמת לשטח במחקר דינמי (Oferdahl Erika, Impey Chris).

  • לינק

    במאמר זה מתאר ומנתח ד"ר חנן גינת את תהליך חיבורן של עבודות הגמר בבתי הספר התיכוניים בישראל , על מאפייניו הייחודיים. כ-900 תלמידי כיתות י"ב מגישים מדי שנה עבודת גמר, המהווה עבור רובם את שיאו של התהליך הלימודי-חינוכי בתיכון. ערכה של העבודה גדול בהרבה מאותן חמש יחידות לימוד שהיא מוסיפה לתעודת הבגרות. בפרויקט זה בולטים מרכיבי הבחירה והאחריות האישית, שהם תנאי בסיסי לכתיבת העבודה ולהתמודדות עם הקשיים הרבים בדרך. מאפיין נוסף הוא הליווי והקשר אחד-על –אחד בין התלמיד לבין המנחה, שגם הוא מהווה תהליך יוצא דופן בתיכון. עבודת הגמר מאפשרת לנערים הצצה ראשונה אל המרחב המסקרן של המחקר האקדמי, בתחום הקרוב לליבם ( חנן גינת) .

  • לינק

    אתר חדש שהושק בשיתוף פעולה עם האגודה ההיסטורית של ברוקלין, מאפשר גישה מלאה וחופשית למערכי שיעורים ותרגילים הבנויים סביב השימוש בחומרי ארכיון ומקורות ראשוניים, ומזמין מרצים ואת הקהל הרחב להשתמש בהם. המיזם המקוון הוא תוצר של עבודה שיתופית במשך שלוש שנים של מורים מנוסים , היסטוריונים ומומחים ללמידת חקר .

  • לינק

    התפיסה הבית ספרית ב"איריסים" מבוססת על האמונה שכל אחד מתלמידי בית הספר יכול להצליח! מתוך כך הגישה החינוכית-פדגוגית בבית הספר מאפשרת לכל הלומדים הזדמנות שווה, ומטפחת הצלחות והישגים בקרב התלמידים. תפקיד ביה"ס הוא למצוא את הכלים ואת הדרך אל ליבו של כל תלמיד. תלמידי שכבת ה' עסקו בנושא הגיאוגרפי – צפון הארץ. לאחר שלמדו את אזור מישור החוף באופן ממוקד ויומיומי, בחרה כל קבוצת תלמידים לחקור באופן שיתופי באמצעות כלי גוגל =גוגל דוקס את אחד מאזורי המשנה בצפון הארץ: הגליל העליון, הגליל התחתון, הכרמל והגלבוע, חמשת עמקי הצפון, מישור החוף הצפוני הגולן והחרמון. התלמידים רכשו כלים לחקירת הנושא משלב שאילת השאלות, דרך איסוף המידע, מיזוגו והבנייתו לראשי פרקים ועד שלב הערכת התוצר. בתיווך המורה עבודתם קרמה עור וגידים והפכה לעבודה משמעותית, אותה היו צריכים להפיץ בקרב תלמידי ביה"ס והוריהם. את הפצת הידע עשו באמצעות כלים דיגטאליים מגוונים: ספרים דיגטאליים, מצגות שיתופיות, תמונות אינטראקטיביות פוסטרים דיגטאליים ועוד . לאורך כל הערב הילדים קבלו משוב מידי מהוריהם, משוב שניתן באמצעות הפלאפון כאשר ההורים סרקו ברקוד והגיעו לטופס גוגל דוקס.

  • לינק

    מחקר זה בא לסגור את הפער על ידי חקירת השאלה: " האם מסגרת ה- CoI היא מודל אפקטיבי לשיפור תחושת הקהילה בכיתה מקוונת P-12? מרכז הלימודים מרחוק בויקטוריה (The Distance Education Centre, Victoria (DECV) נבחר למשימה זאת. ממצאי המחקר מוכיחים כי יש יתרון בשימוש במסלול תבנית ה- CoI כמודל לתכנון ושילוח חומרי הוראה ( Jackson, Luke C. Jackson, Alun C. Chambers, Dianne ).

  • לינק

    ד"ר גילמור קשת ממשיכה בהיערכות המתודית והפדגוגית ללמידת חקר בכיתות בהן היא מלמדת. כותבת ד"ר גילמור קשת במאמר : " לאחר ההכרזה הגדולה על הפרויקט והצגת מהלך העבודה הכללי הזמנתי את התלמידים לחשוב על נושא שמעניין אותם בביולוגיה. אצל חלק מהילדים אין צורך בהזמנה פעילה יותר מזו בכדי להעלות נושאים. ישנם נושאים שמסקרנים אותם ורק מחכים להזדמנות הנכונה לעלות. אצל אחרים מופיעות אפילו שאלות. אבל בדרך כלל צריך יותר מזה כדי להעלות נושאים ושאלות. הילדים יבחרו נושא, ילמדו עליו ומתוך הלימוד והידע יתעוררו השאלות. מה אפשר לעשות כדי לעזור לתלמידים למצוא את נושא העניין?

  • לינק

    לרוב מערכת בית הספר הנוכחית סובבת סביב הלימוד האקדמי, אך המחברת חושבת שזה לא מספיק למה שילדינו צריכים. המחברת טוענת כי בית הספר צריך להיות מקום שבו ילדים יכולים לגלות מה הם אוהבים. עליהם להיות מסוגלים לשאול את השאלות שחשובות להם ולמצוא את התשובות. הם צריכים לגלות מה באמת מלהיב אותם. המערכת צריכה ליצור סביבה המערבת את הלומדים, מטפחת יצירתיות, ומטילה על התלמידים את האחריות ללמידה. במקום לשנן בעל פה, מורים צריכים להשתמש בתוכן כדי ללמד מיומנויות (Shelley Wright , 2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין