מילת מפתח: למידה
מיון:
נמצאו 117 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מחקר זה דן בתופעה של התנגדות הורים לשימוש בטלפונים ניידים בלמידה. המחקר ממפה את גורמי ההתנגדות השונים ובוחן את הקשר שבין גורמים אלה, סגנונות ההורות ותפיסות ההורים בנוגע לתפקיד החינוך לבין רמת התנגדותם. ממצאי המחקר מאפשרים ליצור מודל להתמודדות עם התנגדות הורים לשימוש בטלפונים הניידים ולבחינתה לנוכח מטרות החינוך המעוצבות מחדש במאה ה-21.

  • לינק

    פרקטיקה נפוצה בקרב תלמידים היא "סיכומי שיעור": תקצירים שנכתבים במחברות ומכילים את עיקר הדברים שאמר/ה המורה. אבל האם הפרקטיקה הזו יעילה? האם התלמידים שעורכים את הסיכומים האלה אכן מיטיבים להבין ולזכור את החומר? ואם כן, מהי טכניקת סיכומי השיעור היעילה ביותר וכיצד יכולים המורים להקנותה לתלמידיהם?מחקר מעניין גילה שחלוקת "דפי פיגומים" משפרת את האפקטיביות של הסיכומים. המחקר בדק שישה סוגים שונים של דפי עזר שלומדים קיבלו על מנת שיסכמו את החומר. כל דפי העזר כללו כותרות הנושאים העתידים להיות מוצגים בשיעור ואת השאלות הגדולות שהשיעור יעסוק בהם. חלק מהדפים עודדו כתיבה מפורטת של התוכן על ידי התלמידים וחלק היו פיגומים גרפיים בעיקרם, כך שראשי הפרקים של השיעור היו מסודרים באופן גרפי על גבי העמוד באופן שיצר ביטוי ויזואלי למבנה שיעור.

  • סיכום

    מחקרים העוסקים בגיל הרך דנים בשנים האחרונות בסוגיית "קולם" של ילדים. מחקר החינוך לאמנות, לעומת זאת, מתמקד דווקא בבחינת עמדות המבוגרים, לומדים ומלמדים, וכתוצאה מכך גישותיהם של ילדים לא נבחנו באופן מספק. המחקר העומד במרכז המאמר בחן בגישה פנומנולוגית את מקומן של האמנויות החזותיות בחייהם של ארבעה ילדים בני 6-5 מכיתה משולבת של גן וכיתה א' בסידני, אוסטרליה. מגוון כלי מחקר מ"גישת הפסיפס" (mosaic approach) הותאמו לחקירת האופן שבו ילדים מבינים את חוויית לימודי האמנות שלהם. לאור השאלות החדשות שעלו בעקבות הכרת תפיסותיהם של ילדים, נשקלו אפשרויות לשיפור דרכי הוראת האמנות.

  • תקציר

    מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).

  • לינק

    בניית יכולת בשיטות מחקר במדעי החברה מוצבת על ידי מועצות מחקר כסוגיה מכריעה לתחרותיות גלובלית. אולם, הפדגוגיות המעורבות לא נחקרו דיין והתרבות הפדגוגית לא פותחה דיה. מאמר זה נסמך על סקירות תמטיות עכשוויות של ספרות המחקר כדי לדווח על מחקר חדש אשר משנה את המיקוד מהתנסויות אינדיבידואליות של הוראת שיטות מחקר לעדויות אמפיריות ממחקר החוצה שיטות מחקר, דיסציפלינות ואומות. נעשה שימוש בשיטה של פאנל מומחים דיאלוגי, המערב מומחים בין-לאומיים כדי לבחון פרקטיקות הוראה ולמידה בשיטות מתקדמות של המחקר החברתי (Lewthwaite, Sarah; Nind, Melanie, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מציג שני נרטיבים של הוראה ולמידה של מחקר מורים במדעי החברה. על רקע מושג העבודה על הדיאלקטיקה, שני מחנכים במדעי החברה דנים בהתנסויות שלהם כמורים וכלומדים של מחקר מורים. מאמר זה מדגיש את כוחו של מחקר איש המעשה לשינוי הוראה ופרקטיקות של הכשרת מורים, וכיצד ניתן להשתמש בו ככלי עבור פרקטיקה רפלקטיבית ולצורך חקירת הדרכים בהן אנו מלמדים אזרחות דמוקרטית (Martell, Christopher C.; Sequenzia, Maria R., 2016).

  • סיכום

    המושג "הסבר" משמעו הכפפת מקרה פרטי לחוק כללי, שמטרתו להשיב על השאלה מדוע. מהלך זה נהוג במדעי הטבע הניסויים והתצפיתיים והוא מתייחס למקרה פרטי של חוק כללי תוך התעלמות מפרטיותו. בתוך כך, כל מקרה שנבחן דומה לכל המקרים האחרים ביחס להיבט הנבחן. המושג "הבנה", לעומת זאת, משמעו ראיית הפרט בפרטיותו. מכאן, שהבנה עוסקת בייחודו של המקרה, בנבדל ממקרים דומים לו, ובחינה זו הינה עיקר מושא ההבנה (שמואל שקולניקוב).

  • תקציר

    המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לחקור את התפקיד שממלאים הלימודים והניסיון בחיפוש באינטרנט באמונות אפיסטמיות ספציפיות לאינטרנט של לומדים בעת חיפוש מידע באינטרנט הקשור לקורס. הגרסה הסינית של "השאלון האפיסטמי הספציפי לאינטרנט" (Internet-Specific Epistemic Questionnaire) שימשה כדי להעריך את האמונות האפיסטמיות של המשתתפים ביחס לאי-הוודאות, המורכבות והמקור של ידע מבוסס אינטרנט כמו גם להצדקתה של ידיעה מבוססת אינטרנט. על הסקר השיבו 1,070 נבדקים משלבי לימודים החל מחטיבת ביניים ועד לתואר ראשון (Chiu, Yen-Lin; Liang, Jyh-Chong; Tsai, Chin-Chung, 2016).

  • תקציר

    במחקר זה נעשה שימוש במתודולגיית מחקר איכותנית כדי לבחון כיצד סטודנטים מתנסים בהתלהבות מתהליך הלמידה בפעם הראשונה כמו ילדים. מטרת המחקר הייתה להסביר את הפרספקטיבה של הסטודנטים ולבטא אותה כשלם מבני קוהרנטי. שישה סטודנטים (גילאי 22-17) תיארו כיצד הפכו נלהבים לגבי חינוך בפעם הראשונה כמו ילדים. התיאורים שלהם נותחו תוך שימוש בסגנון ניתוח פנומנולוגי (DeRobertis, Eugene M. , 2016).

  • תקציר

    ככל שנדידת מחשבות מקושרת לאיכות למידה ירודה, למציאת דרכים לצמצום הנטייה לנדידת מחשבות צריכות להיות השלכות על שיפור הלמידה. המחברים חקרו את האפשרות שלמידת חומרים ברמת קושי המתאימה ליכולות של הפרט – כלומר, לימוד בטווח הלמידה הקרובה (region of proximal learning) – עשויה להפחית נדידת מחשבות (Xu, Judy; Metcalfe, Janet, 2016).

  • תקציר

    כמעט כל היבט בסביבה החינוכית עלול לטמון בחובו גורם פוטנציאלי לדחק (לחץ, במובן הפסיכולוגי של המונח) בקרב תלמידים ומורים כאחד: מבחינות ומועדי הגשה, דרך אתגרים לימודיים ועד מבוכה חברתית והתנכלות בריונית. מאמר סקירה זה מציג באופן תמציתי את הממצאים המחקריים שנאספו בשני העשורים האחרונים בנוגע לאופנים שבהם משפיע דחק על תהליכים שונים של למידה וזיכרון, תוך שימת דגש על דרכים שבהן ניתן ליישם תובנות בתחום זה בהקשרים חינוכיים.

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לתאר את הדרך שבה שתי תופעות ביולוגיות חשובות, כלומר דיפוזיה ואוסמוזה, נלמדות בכיתה. כדי להבין חלק מהקשיים שבפניהם ניצבים תלמידים אלו בהבנת מושגים מסוג זה, המחברים התאימו את המחקר שלהם לניתוח של פרקטיקות כיתתיות בהתבסס על מסגרת תיאורטית המערבת ממדים ספציפיים וכלליים של הוראת המדעים. תוצאות המחקר מראות שלא ניתן לייחס את הקשיים שבהם נתקלו התלמידים רק למאפיינים האישיים שלהם (שלב ההתפתחות של דפוס החשיבה המדעי, למידה קודמת וכו'). במקום זאת, הקשיים מופיעים כקשורים בעיקר לפרקטיקות ההוראה ולפוטנציאל שיש לפרקטיקות הללו במונחים של מתן אפשרות לתלמידים לרכוש מושגים אלה (Hasni, Abdelkrim; Dumais, Nancy; Roy, Patrick, 2016).

  • תקציר

    על רקע הזרימה ההולכת ומתגברת של הביג-דאטה (big data), מאמר זה בוחן את ההזדמנויות ואת הדאגות הנוגעות לביג-דאטה בחינוך. בפרט, מאמר זה מציג את הביג-דאטה, ומשרטט את ההזדמנויות הפוטנציאליות של שימוש בביג-דאטה בחינוך בשני תחומים: ניתוח למידה (learning analytics) ומדיניות חינוכית, ודן בדאגות הנוגעות לאבטחת נתונים, הגנת פרטיות וגבולות אתיים של גישה לנתונים דיגיטליים אישיים (Wang, Yinying, 2016).

  • לינק

    הסקירה של לימור ליבוביץ מתמקדת בהרצאתו של עורך הצילומים בנשיונל גיאוגרפיק דיוויד גריפין (How photography connects us – David Griffin): "דיוויד מציג את הרעיון שהתצלום מעורר אצל הצופה רגש, מפני שזהו מנגנון אנושי המתעד מצבים מיוחדים ומשמר בזיכרון את ה'תמונה' שלהם. אם נסתכל על התצלומים שמביא לנו דיוויד בסרטון- נראה שהתצלומים שהוא מביא הם הטובים ביותר בכל הזמנים של הנשיונל גיאוגרפיק. דיוויד הוא מומחה בנושא זה. רוב האוכלוסיה אינה מומחית בצילום, אבל חלקה יודע להעריך איכות צילומית. עד כמה אנחנו במערכת החינוך בוחרים דווקא תצלומי מופת? כדי לדבר על נושאים כמו- הסטוריה, גיאוגרפיה, חברה, כלכלה, מדע ועוד.." (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    מחקר זה בדק את הרעיון שההשפעה של בהירות המרצה על למידה מותנית בהנעה של סטודנטים. המחברים הקצו רנדומלית 128 משתתפים לצפייה בסרטון וידאו של הרצאה בהירה או לא בהירה וביקשו מהם לדווח על הנעתם לעבד באופן מעמיק את חומרי ההרצאה. התוצאות הראו שאפילו במקרה של הוראה בהירה, ציוני המבחנים לא עלו כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה נמוכה. אולם, כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה גבוהה, ההנעה פעלה הדדית עם בהירות המרצה והעלתה את ציוני המבחנים (Bolkan, San; Goodboy, Alan K.; Kelsey, Dawn M., 2016).

  • תקציר

    מאמר זה טוען שהכרחי לאמץ גישות גמישות יותר למנהיגות המערבות דרכים חדשות של למידה והתנהגות. ביחס לכך, המאמר חוקר את המושג הפרדוקסלי של "יכולת שלילית" (Negative capability) ואת הערך הפוטנציאלי שלו להגברת מנהיגות בית-ספרית בנסיבות של אי-ודאות, שינוי ומורכבות (Clarke, Simon, 2016).

  • לינק

    אנו עוסקים רבות בדיון על מה בחינות מודדות, ונוטים לשכוח שמבחן הוא קודם כל אירוע מלמד ממדרגה ראשונה. בזמן מבחן הלומד נדרש לשלוף תוכן באווירה מאתגרת וזו כשלעצמה גורמת לו לזכור אותו טוב יותר. בבלוג של הניו-יורק טיימס פורסמו המלצות כיצד להגביר שימוש במבחן לצרכי למידה. החל מעידוד הלומד לבחון את עצמו ולהשתתף ב"מיני מבחני ביניים" לאורך כל תהליך הלמידה, דרך הקטנת תחושת הלחץ בזמן המבחן ועד מיסוד מפגשי "פתרון מבחן" מיד לאחריו על מנת ללמוד הלאה (אתר חברת מתודיקה).

  • סיכום

    פרופ' לארי קובן, אשר הוכשר כהיסטוריון של החינוך והבקיא לגבי כל נחשול של רפורמה חינוכית לשיפור הוראה ולמידה במהלך המאה שעברה, מציין כי איננו יכול להציע תכניות ספציפיות עבור מועצות מנהלים בית-ספריות, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים ומצביעים. מדוע? בשל חשיבותו הרבה של ההקשר (context). אך יש מספר עקרונות שהוא מאמץ אשר מנחים את החשיבה שלו לגבי הוראה, למידה ורפורמה. עקרונות אלה קובעים את הכיוון שיש להתאימו למסגרות שונות. עקרונות אלה מגיעים מההתנסות של המחבר במשך חמישה עשורים כמורה, כמנהל וכחוקר (Larry Cuban, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה שואל מהי המטרה של חינוך למדעים? מה אנו רוצים שהסטודנטים יידעו ויהיו מסוגלים לעשות, וכיצד אנו משיגים מטרות אלה? מחברת המאמר טוענת שמטרה מקיפה אחת היא לסייע לסטודנטים להבנות הסברים מכניסטיים סיבתיים של תופעות. המשמעות לכך בכימיה היא שאנו פועלים כדי לסייע לסטודנטים להשתמש בהבנה שלהם את האינטראקציות ברמה המולקולרית כדי להסביר ולחזות אירועים מקרוסקופיים. יתר על כן, בעוד שהבניית הסברים היא מטרה חשובה לכשעצמה, הפעולה של הבניית הסברים מסייעת לסטודנטים לפתח הבנה עמוקה יותר, ומספקת סוג של שביעות רצון אינטלקטואלית ששינון עובדות אינו יכול לספק Cooper, Melanie M. , 2015).

  • לינק

    במאמרון ביקורת נוקב מתייחס ג'יי הורוויץ לנושא של שילוב סמרטפונים בהשכלה הגבוהה: "דרך מאמרון קצר של טים סטאמר הגעתי לכתבה בוושינגטון פוסט שדיווחה על מחקר שהתפרסם בגליון החדש של ה-British Journal of Educational Technology. במחקר, שנערך בשנת הלימודים 2010-2011, החוקרים חילקו סמרטפונים ל-24 סטודנטים שעבורם היתה זאת הנגיעה הראשונה במכשירים כאלה. לפני השימוש הם ביקשו מהסטודנטים להעריך עד כמה המכשירים יעזרו להם בלמידה, כאשר בסיום שנת הלימודים הם חזרו על אותן השאלות כדי לבדוק עד כמה התחזית של הסטודנטים תאמה את הנסיון שהם צברו" (ג'יי הורוויץ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין