מילת מפתח: למידה שיתופית מקוונת
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 121 ל-129
  • סיכום

    סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. הרעיונות החדשים הנרקמים כיום לגבי סביבות למידה ממוחשבות מסוג PLE מצדדים יותר מכל בתוכן שיתופי בסביבת הלמידה הממוחשבת אותו מעדכנים הן הלומדים והן המורה/מרצה. מדובר על פעילות דינאמית יותר של הלומדים היכולים להתבטא בחופשיות בסביבת הלמידה המשולבת. תפיסת ה-PLE מנסה ליצור מימשק לסביבה לימודית דיגיטאלית הממזגת בצורה מעניינת תחומי עניין אישיים ותחומי ידע מקצועיים, לרבות תהליכי למידה פורמאליים עם תהליכי למידה לא פורמאליים. (עמי סלנט)

  • לינק

    מטרתו של המחקר הנוכחי לבחון את ההשערה שתנאים מוקדמים של אינטראקציה, הקיימים בין הסטודנטים לפני תחילת הקורס, משפיעים על אופן השימוש של סביבות למידה הנתמכות מחשב. המחקר הנוכחי בחן את שימוש במערכת קושייה במדגם של 412 סטודנטים הלומדים בשלושה קורסים שונים במכללה אקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן. בהסתמך על תיאוריה של רשתות חברתיות, נבדקה ההשערה שיימצא קשר בין חוזק הקשרים בקרב סטודנטים לבין סוג הידע המועבר ואיכותו, כך שככל הקשרים חזקים יותר נכונותו של הפרט לשתף בידע סטודנטים אחרים יהיה גבוהה יותר. במחקר נמצא שסטודנטים שונים זה מזה במספר הפעמים שנכנסו לסביבת הלמידה ובכמות הזמן ששהו בה. כמו כן, נמצא שקיימות שלוש קבוצות של סטודנטים: סטודנטים שכלל לא נכנסו למערכת, סטודנטים שנכנסו אך לא תרמו וסטודנטים שהיו פעילים מאד בשיתוף יידע לאחרים. במחקר נמצא תמיכה חלקית להשערה של המחקר; לא נמצא קשר בין חוזק הקשרים החברתיים הקיימים בין סטודנטים לכמות ואיכות הידע שהועברה בסביבת הלמידה המקוונת. לעומת זאת קשרים אלה נמצאו חשובים בסוג ובכמות הידע שהועברו במפגשים פנים אל פנים (מיכל שמיר, גוסטבו מש, שיזף רפאלי)

  • לינק

    מחקר שנערך בספרד בדק את האפקטיביות של למידת החקר באמצעות מודל חקר-רשת Webquest המקורי של Bernie Dodge בשיתוף עם Tom March משנת 1995 . שאלת המחקר העיקרית הייתה האם הפעלת שיטת ה- Webquest בקבוצות חקר של תלמידים תורמת ללמידה שיתופית יותר מאשר למידה יחידנית. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות תלמידי י' שלמדו גיאוגרפיה פיסית ויישובית בספרד. התלמידים נעזרו בעיקר בהפקה של וידאו דיגיטאלי כחלק מאיסוף המידע השיתופי והמשיכו לעבד את המידע בסרטי וידאו דיגיטאליים קצרים. ממצאי המחקר מוכיחים כי השימוש במודל ה- Webquest במבנה של עבודת צוות בין תלמידים מקדם באופן משמעותי מימדים של למידה שיתופית בכיתה. התמודדות עם Webquest במערך קבוצתי מעורר מוטיבציה בין התלמידים המגלים סקרנות רבה יותר ומוצאים עניין רב יותר בתהליך החקר. ההמלצה של עורכי המחקר היא כי יישום מודל חקר-הרשת (Webquest ) בלמידה שיתופית בכיתה או במעבדת המחשבים הוא אפקטיבי יותר מאשר יישום השיטה בלמידה יחידנית ( S. Lara and Ch. Rep?raz ).

  • לינק

    פרוייקט תיעוד שיטתי ומעניין של המרצים באוניברסיטת Deakin האוסטרלית. פרויקט התיעוד השיתופי של המרצים כולל כ-70 ראיונות, סקירות , קטעי סרטי פלאש, הקלטות קול ומקורות מידע מחקריים של המרצים הנוטלים חלק פעיל בהוראה מקוונת באוניברסיטה. מדובר במאגר של חקר מקרים (Case Studies) המעיד על חדשנות רבה , ביניהם ניתן למצוא פרויקט מעניין על סביבה שיתופית מקוונת מאותגרת בעיות ( problem-based learning ) , מאפייני הלומדים מסוג Problem Based Learners ופרויקט שילוב משחקי תפקידים מקוונים בלמידה מתוקשבת.

  • סיכום

    אחת התרומות המרכזיות של העבודה הנוכחית, היא בזיהוי הפער הקיים בין התיאוריה, העמדות ותפיסות התפקיד של המורה המקוון, כפי שמדווח בספרות המקצועית, לבין היישום בפועל של תפקיד המורה המקוון. פער זה מונע את מימוש המתודה החדשנית של האי-לרנינג ומימוש הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות התקשוב. כדי שההוראה המקוונת תצליח, המורים ובכללם המרצים בהשכלה גבוהה, צריכים לגשר בין חידושי הטכנולוגיה לבין המתודה החדשנית של הלמידה מרחוק. המורים צריכים להבין שמתודת האי-לרנינג אין פירושה שימוש בטכנולוגיות בלבד, אלא ניצולן הנכון לקידום הלמידה ברוח הפדגוגיה החדשה. מניתוח ממצאי המחקר הנוגעים לרמת ההנחיה בקורסים המקוונים, נראה בבירור, כי בניגוד לרמות הידע והיישום הגבוהות יחסית המוצבות במטרות הקורס והנדרשות במשימות הלמידה – בפועל המורה מנחה בעיקר ל"מה" צריך לעשות, אין כמעט הנחיה ל"איך" לבצע את המשימה וכמעט ולא קיימת הנחיה לתהליכים מטא-קוגניטיביים. (עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד)

  • לינק

    יישומי ויקי (WIKI Application) מאפשרים לכותבים שהם תלמידים, סטודנטים או מורים לכתוב בסביבה שיתופית באופן שנוצרת ביניהם הידברות מתמדת המתגברת על מחלוקות. התהליך מאופיין בחתירה של כל הכותבים להגיע להסכמה על השיטה ולהסכמה על האיכויות והנורמות. תוך כדי כתיבה בסביבה מתוקשבת מבוססת WIKI נוצרת למידה ארגונית שיתופית שמשמעותה העברת ידע וגם מתגבשים טוב יותר מושגים ותכנים . כלי מתוקשב לכתיבה כגון WIKI מציע לא רק פשטות וגמישות אלא גם יתרונות קוגניטיביים של תהליך הידברות נמשך בין הכותבים. בסופו של דבר, נוצרים בסביבת כתיבה שיתופית מסוג WIKI תפוקות גבוהות יותר של תוצרי כתיבה ( Susan Loudermilk Garza, Tommy Hern).

  • לינק

    ד"ר רפי דודזון. "אסטרטגיות ליצירת סביבה מעודדת למידה שיתופית מקוונת", הרצאה מלווה מצגת בכנס השנתי הראשון של מיט"ל: תקשוב בהוראה אקדמית 12.2.2002, הטכניון, חיפה. אסטרטגיות ללמידה שיתופית באינטרנט באמצעות פורומים, יצירת מצבורי ידע שיתופיים, סביבות למידה אינטראקטיביות תומכות שיתופיות.

  • לינק

    תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה גובשה במקור על ידי Kearsley & Shneiderman בסוף שנות ה90 והיא משמשת כיום כבסיס תיאורטי –תפיסתי חשוב להפעלת לומדים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתחומי למידה אחרים (כגון קריאה וכתיבה. נקודת המוצא של תיאורית המעורבות היא שהלומדים חייבים להיות מעורבים בצורה פעילה בפעילויות חינוכיות תוך כדי התמודדות עם מטלה משמעותית ותוך כדי אינטראקציה עם עמיתים. באופן עקרוני, המעורבות הפעילה של הלומדים אינה תלויה בהכרח בסביבה טכנולוגית, אך אינטרנט ותקשוב חינוכי יכולים להקל ולהמריץ את המעורבות של הלומדים. התפיסה של מעורבות פעילה בלמידה קשורה קשר אמיץ לתיאורית של למידה מצבית (Situated Learning Theories) המטפחת למידה עצמית והתנסותית. תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה מבוססת על יצירת צוות למידה פעילים העובדים על פרויקטים מאתגרים מעבר לכיתת הלימוד, ההדגשים של מושאי הלמידה הם אותנטיים (Kearsley & Shneiderman)

  • סיכום

    מחקרן של אדית בוטון וקריסטה אסטרחן בוחן את תופעת השיתוף במשאבי למידה ברשתות החברתיות בקרב בני נוער: היקפה, מאפייניה והסיבות לבחירת התלמידים לשתף במידע. נמצא שהתלמידים מרבים לשתף חומרי עזר, סיכומי שיעור ומידע אדמיניסטרטיבי בפייסבוק ובווטסאפ. כפי שקרה בתחומים אחרים, השיתוף במידע ברשת שינה את האופן שבו אנו לומדים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין