מילת מפתח: למידה שיתופית מקוונת
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    בהרצאה הוצגה מתודה להוראת ספרות והיא הקריאה בסיפור כתהליך של פרימת הטקסט ואריגתו מחדש על- ידי הלומדים המשתתפים בקהילת הפרשנות. תהליך הפרשנות מתבצע באמצעות כתיבת הקורא ( התלמיד או הסטודנט) את תובנותיו על הסיפור לתוכו כך, שכל החברים יוכלו לראותן ולהגיב. וכל זאת במטרה לאפשר שיח על הבנת הטקסט הספרותי ומקומו המרכזי של התלמיד -הקורא בהבנתו. פיתוח מסמך שיתופי ידידותי באינטרנט מאפשר את האינטראקציה בין הלומדים. (Google docs). שיטת למידה זו מבוססת על אסכולת תגובת הקורא בחקר הטקסט הספרותי, שראשיתה בתורת הטקסט של רומן אינגרדן ( 1893-1970 ). את המושג "קהילת פרשנות" יצר סטנלי פיש ( 1980 ), לפיו קהילה זו יוצרת מערכת של אסטרטגיות או נורמות פרשניות משותפת לקביעת קונצנזוס לגבי הטקסט הספרותי. הנחה נוספת עומדת בבסיס שיטת למידה המוצגת כאן: אופיו האינטר-טקסטואלי של כל יצירה. כידוע, כל טקסט ספרותי מקיים דיאלוג סמוי או גלוי עם קורפוס קודם ו/או בו- זמני של טקסטים (בן פורת, 1985 ). על כן האינטר-טקסטואליות היא בעלת חלות רחבה ביותר בחקר הספרות: החל מציטוט ישיר, המשך בקונוטציה ובאלוזיה וכלה בטקסטים חזותיים העשויים להבהיר את היצירה. את האינטר-טקסטואליות כתופעה ניתן לנצל ל"טובת" ההוראה: כל אחד מן הלומדים מוזמן לכתוב קישור כקורא ממשי לתוך הטקסט תוך שהוא מביא לידי ביטוי את כל עולמו הרגשי ואת הידע שברשותו שאותם מביא עמו לתהליך הקריאה.ד"ר נעמי טנא הדגימה בהרצאה את כל האמור לעיל בהצגת תהליך קריאה בסיפורו של ש"י עגנון, "שלוש אחיות", שהתרחש בשנה"ל תש"ע, בסמינריון דידקטי להוראת ספרות, וכולה תקווה שמתודה זו תיושם בבית הספר.

  • לינק

    מחקר זה עוסק בעקרונות שצריכים להנחות א מעצב המטלה השיתופית המקוונת בעת התכנון, הפיתוח והעיצוב של המטלה ובעת הגדרתה ללומד, וכן בדרכים להפעלתה ובמקומו של המנחה במהלכה. התהליכים והכללים המתוארים כאן מבוססים על הניסיון שנרכש באוניברסיטה הפתוחה בשילוב פעילויות שיתופיות מקוונות בלמידה מרחוק. במאמר זה נפרשה המורכבות של הפיתוח וההפעלה של מטלה שיתופית מקוונת. אם לרגע היה נדמה שלמידה שיתופית כרוכה בהעברת האחריות ללמידה ללומדים, ושלכן היא משחררת בפועל את מעצב המטלה ואת המנחה מאחריות על התהליך, הרי שכל הנאמר לעיל מבהיר עד כמה מרכזי ומהותי תפקידם של אלו- לפני, במהלך, ובתום המטלה. תכנון קפדני של המטלה השיתופית וניהולה המוצלח, תוך מתן מרחב תמרון ועצמאות ללומדים בהבניית הידע, מהווים גורמי מפתח ביצירת התנאים המתאימים להפעלה אפקטיבית ומוצלחת של תהליכי למידה שיתופיים מקוונים( מישר-טל, חגית).

  • לינק

    מחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בטייואן ( אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי) במטרה לבדוק את השפעת למידת עמיתים מתוקשבת ותוצאותיה בהשוואה לתלמידים שלמדו בדרך מסורתית, פני-אל-פנים. בחלקו הראשון המאמר מציג את מתדולוגיית למידת העמיתים המתוקשבת של תלמידים בכיתה , מתודולוגיה הידועה בשם EPK. בהמשך מוצגים ממצאי המחקר לגבי אותם תלמידים בבתי הספר יסודיים שלמדו בשיתוף עם עמיתים בסביבה מתוקשבת. מקצוע הלימודים שנבדק במחקר היה הוראה ולמידת לשון (במקרה זה השפה הסינית). ניתוח הממצאים התבסס על זיהוי דפוסי האינטראקציה של הלומדים לצד ביצוע המטלות והכוונת המורה. ממצאי המחקר מראים כי באופן מובהק התלמידים שלמדו בסביבה מתוקשבת עם עמיתיהם עלו בהישגיהם ( קריאה , כתיבה) על אותם תלמידים שלמדו בבדרך הרגילה בכיתה ( Mengping Tsuei).

  • לינק

    המאמר מתמקד בתכנון ובפיתוח של פרויקט קבוצתי מקוון אפקטיבי בארה"ב. המאמר טוען ששיתוף פעולה בין סטודנטים בוגרים כדי לבצע פרויקטים קבוצתיים מטפח למידה שיתופית שגם משפרת את המיומנויות הבינאישיות שלהם, את התקשורת ואת מיומנויות פתרון בעיות(Scherling, S. E. ).

  • לינק

    גילה לוי עצמון מדווחת על מאמר מעניין של דר' ג'נט סלמונס מבית הספר למנהל עסקים וטכנולוגיה של אוניברסיטת Capella. סלמונס רואה בחינוך לשיתופיות חלק מהתרבות החברתית של חיים מקוונים. לשם כך היא הגדירה את הטקסונומיה של השיתופיות בלימוד מתוקשב – the taxonomy of collaborative E-learning , הכוללת חמישה שלבים: 1) דיאלוג, 2) בקורת עמיתים Peer review , שיתוף פעולה מקבילי, 4) שיתוף פעולה סדרתי, 5) שיתוף פעולה סינרגיסטי. עוד שואלת הכותבת במאמרון שלה :כיצד יכול המורה לעודד שיתוף פעולה בין הסטודנטים לפי שלבי הטקסונומיה של השיתופיות?

  • סיכום

    עשרים סטודנטים בעלי תואר מוסמך הוקצו באופן רנדומלי לקבוצת ניסוי (עשרה משתתפים) או לקבוצת ביקורת (עשרה משתתפים); קבוצה אחת קיבלה הנחיות לשאלה במהלך עבודה בסביבת למידה מבוססת רשת, בעוד הקבוצה האחרת לא קיבלה הנחיות. הממצאים של מחקר זה הראו שלהנחיה המודרכת של המורים בסביבה של למידה שיתופית מבוססת רשת הייתה השפעה חיובית על הביצוע של הסטודנטים. המנחים המקוונים עודדו לנסות טכניקה זו כדי לסייע לסטודנטים להשיג ביצוע אפקטיבי של למידה בסביבות למידה שיתופיות מבוססות אינטרנט ( Du, Jianxia; Yu, Chien; Olinzock, Anthony A).

  • לינק

    המורה והמחנכת רותי בן ישי מדווחת על ההתמודדות עם הוראה ולמידה בסביבת web 2.0 בכיתה ט'. רותי למדה להכין מסמך "גוגל" שיתופי ונערכה – לכתוב לילדים את המסמך ולהזמינם לעבוד בו. את "מטלת שיעורי הבית" – היא הכינה בקלות יחסית, אף שלחה הודעה שתאפשר להם לעבוד במסמך שנפתח להם. אבל כותבת רותי בן ישי : "הם נכנסו ל"שטחים" לא שלהם, "מחקו" – איש לרעהו, כתבו קצת שטויות איש לרעהו, ומאוד נהנו לראות כיצד המסמך מתעדכן בו זמנית. . .עצרתי את השיעור, ועשיתי שיחה רצינית על חשיבותה של "עבודה שיתופית" ברשת, על אתיקה וכללי התנהגות. הם נרגעו והתחילו לעבוד ברצינות. המשימה הייתה – לכתוב, על-פי המודעות, מהם הכישורים הנדרשים מעובד במאה ה – 21, על-סמך 4 מודעות דרושים שהבאנו מהרשת. בסוף השיעור – בדקנו יחד את התוצר המשותף".

  • לינק

    המחקר הנוכחי שם דגש על שילוב התקשוב במספר קורסים במכללה כדי לייצר עבור הסטודנטים modeling, ובנוסף לעודד אותם להשתמש בתקשוב בעבודתם כמורים. המחקר בדק האם פרחי הוראה שפגשו את אתר השיתופון בקורס "פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת" ובקורס דידקטיקה אכן השתמשו בשיתופון בעבודתם בבתי הספר וכיצד הם עשו זאת. העבודה מציגה קשר בין קורסים מתחומים שונים במכללה שמדגים שימוש בסביבה שיתופית מקוונת ומגיע בסוף התהליך אל התלמיד בכיתה. כלומר, המקרה הפרטי הזה מראה כי שימוש בטכנולוגיה בהכשרת מורים מהווה דרך טובה לעודד את פרחי ההוראה להשתמש בטכנולוגיה בעבודתם כמורים. אין ספק כי יש להמשיך ולהשתמש בסוגי טכנולוגיה שונים במוסדות להכשרת מורים, ואף להרחיב ולהעמיק שימוש זה על מנת לעודד את הדור הבא של המורים להטמיע דרכי הוראה אלו בבתי הספר ( אורלי סלע , אסנת אלדר ).

  • לינק

    סביבת הלמידה GLOW אשר בה השקיעה הממשלה הסקוטית מעל 100 מיליון דולר מבוססת על רשת תקשורת ייעודית למורים ותלמידים באינטרנט המאפשרת הן יצירת חומרי למידה והן שיתופיות בין מורים לפיתוח חומרי למידה ושימוש בהם בכיתה. המומחים האמריקאיים שביקרו לאחרונה בפרויקט GLOW בסקוטלנד התרשמו כי משרד החינוך הסקוטי מעדיף לאפשר למורים לפתח חומרי לימוד ומערכי שיעור מאשר להשקיע את התקציב בפעילות של מוציאים לאור בתחום החינוך . פרויקט GLOW, נועד , אפוא , להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה: מנחי Glow–Mentor מסתובבים בשטח בין בתי ספר ומדריכים את המורים כיצד להשתמש במערכות ה-GLOW המתוקשבות.

  • לינק

    שאלת המחקר: כיצד יכולות טכנולוגיות דיגיטליות לאפשר אינטראקציות ולמידה שיתופית והערכת מעצבת בין המתכשרים לבין עצמם ועם תלמידיהם?ההתערבות הצליחה במידה שבה התאפשרה למידה שיתופית בהקשר של ההתפתחות המקצועית של המתכשרים. נוצרה גישה חיובית לשילוב למידה כזו בהוראה בכיתותיהם במסגרת ההתנסות המעשית בדגש על משוב עמיתים. חלק מהטכנולוגיות שולבו בקלות ע"י המשתתפים. פיתוח למידה שיתופית בהוראה של המתכשרים בבתי הספר דורשת התפתחות מקצועית ועבודה עם חונכים כדי שהמתכשרים יפתחו פדגוגיות משלהם בהקשר הנחקר. להכשרת המורים תפקיד חשוב במתן אפשרות למתכשרים לנסות ולהתנסות בטכנולוגיות חדשות במסגרת ההכשרה תוך קיום סדר יום פדגוגי המדגיש למידה שיתופית הממוקדת בהערכת עמיתים.

  • לינק

    כותבי המאמר מודאגים מהתמונה הלא-ורודה המצטיירת ממצב הלמידה המקוונת במוסדות להשכלה גבוהה. לטענתו, מספר המוסדות שאמצו אסטרטגיה ארוכת טווח מוצהרת להוראה מקוונת ירד בשנים האחרונות. הכותבים טוענים שהאוניברסיטאות הולכות ומאבדות את אחיזתן בחינוך הגבוה, במקביל להפיכת האינטרנט למקור דומיננטי של ידע – הן כמאגר מידע והן כממשק גלובלי לשיתוף ידע בין לומדים. מודל החינוך הגבוה שדורש דור הסטודנטים החדש, שונה מאד מזה המאפיין את ההוראה באוניברסיטאות ועובדה זו מחייבת את המוסדות להשכלה גבוהה לרענן את תהליכי ההוראה והלמידה בהן כך שיתאימו לרוח הזמן. הכותבים מאמינים שיש לאוניברסיטאות סיכוי לשרוד ואפילו לפרוח בכלכלה הגלובלית המרושתת, רק אם הם יפתחו ויאמצו למידה שיתופית ויצירה שיתופית של ידע. במאמר הם מציגים מספר יתרונות של הלמידה השיתופית ומפרט שלבים וכיוונים לקראת בניית רשת גלובלית ללמידה במוסדות להשכלה גבוהה (Don Tapscott and Anthony D. Williams ).

  • לינק

    שונים שפורסמו לאחרונה מציינים את עליית משקלם של רשתות חינוכיות בדור הבא של מערכות למידה מרחוק. אחת הפלטפורמות המתוקשבות המצליחות בתחום זה היא הפלטפורמה הפתוחה הידועה בשם Elgg. היא מאפשרת יצירת קהילת ידע שיתופית לצד העלאת תכנית לאתרי משנה באינטרנט. היא מאפשרת יצירת רשת קשרים חברתית , שיתוף תכנים, שיתוף מידע, פרסום בלוגים וגם מערכת הודעות ועדכונים הדומה לטויטר. זו מערכת שקופה, אינטואיטיבית מאד והרבה פחות היררכית מפלפטפורמות אחרות ולכן נראה שיש לה סיכוי להחליף את מערכות הלמידה המתוקשבות כגון Moodle Blackboard . היא לא תוכננה במקור למטרות למידה מתוקשבת , אך הפוטנציאל שלה והעדר המורכבות מושכים , גורמי חינוך שונים להפוך אותה בפועל לפלטפורמה מסייעת ללמידה מתוקשבת. גם התגובות של סטודנטים שהתנסו במערכת ELGG היו נלהבות. עובדה, זה מה שקרה באוניברסיטת ברייטון באנגליה בשנה האחרונה. אוניברסיטת ברייטון באנגליה משלבת בצורה רצינית את הפלטפורמה של ELGG על מנת לצמצם את תלותה בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת של Blackboard.

  • לינק

    היישום השיתופי המקוון החדש Google-Wave זוכה לכיסוי תקשורתי רב בעולם וגורמים שונים מנסים ליישם אותו גם בחינוך. כך לדוגמא, קבוצת מפתחים באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללה בלוס אנג'לס החלו לבחון את היישום כמערכת מקוונת לסטודנטים לתיעוד הרצאות בשיעור ע"י כמה וכמה לומדים משתתפים פעילים המשלימים אחד את השני. ניסוי מקוון זה עדיין בראשיתו אך יש בו פוטנציאל רב ליצירת קהילת שיח פעילה ושיתופית בלימודים גבוהים. בניגוד ליישומי WIKI בחינוך יש ביישום החדשני WAVE של גוגל יותר פוטנציאל לשיח מקוון ואינטראקציה בין לומדים , מלבד יכולות עריכת מסמכים משותפות. יש גם תחזיות שונות שיישומי WAVE ייתפסו בהדרגה את מקומן של פלטפורמות ניהול הלמידה המקוונות הגדולות והמורכבות ( LMS ) ויציעו אינטראקציה יותר בריאה בין הלומדים. גם מפתחי הפלטפורמות המתוקשבת ללמידה מקוונת החלו לשלב את היישום של Google-Wave בכלי השיתופיות שלהם. כך לדוגמא , מערכת הלמידה המקוונת של Blackboard מציעה כבר עכשיו אינטגרציה עם היישום של Google-Wave.

  • לינק

    הקורס "סוגיות וגישות" של המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך, אוניברסיטת חיפה מבוסס על טכנולוגיית WIKI ומעוצב כסביבת למידה קונסטרוקטיביסטית, שיתופית ודיאולוגית. דגש רב הן על עריכה שיתופית של הלומדים והן על "למידה על למידה". תהליך לימודי –חינוכי : מבוסס על מכלול פעילויות לימודיות המכוונות ליצירת מסמכים איכותיים וקוהרנטיים על ידי שני לומדים או יותר. מטרה: הבניית הידע האישי והקבוצתי של הלומדים, כאשר המשתתפים לומדים לשתף פעולה זה עם זה. נטען כי האופן בו מתקיים השיח, מעודד ותומך בקיומו של תהליך למידה שיתופי, רפלקטיבי ומשמעותי ללומדים. היכן וכיצד מתקיים שיח בויקי? דפי שיחה הנלווים לדפי התוכן , היומן האישי – מעין בלוג בתוך האתר, פורום . קיימים שני מרחבי שיח השלובים זה בזה. התפתחות ספיראלית, בה כל מרחב מהווה את נקודת המוצא לדינאמיקה המאפיינת את האתר ותומך בה. משמעות אישית – עיסוק ברשמים, מחשבות ותחושות הקשורים בתכני הקורס מחד ובמשמעות שלהם עבור הלומדים מאידך( שירי הגני, ד"ר דני בן צבי) .

  • לינק

    למידה 2.0 היא בבסיסה למידה שיתופית המתנהלת על ידי אינטראקציות לומד-לומד בד בבד עם לומד-מורה באמצעות דו-שיח ושיתוף פעולה.בלמידה 2.0 כל אחד יכול להיות לומד אבל לכל אחד יש את הפוטנציאל להיות מורה. הפרדיגמה הישנה של למידה כאשר הלומדים הם צרכנים פסיביים של ידע ומידע, משתנה ללמידה מבוססת רשת, שמתנהלת באמצעות אינטראקציות שונות והלומדים הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע ועל כן התהליך שוויוני ומשתף. למידה 2.0 מתנהלת בעזרת הכלים של web 1.0 המספקים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתרים, אולם התהליך מתבסס על הכלים של web 2.0 שמספקים בנוסף, פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים הנוצרים על ידי הגולשים עצמם ( חני גורן ) .

  • לינק

    המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

  • לינק

    השילוב של טכנולוגיות התקשוב מסוג Web-2.0 הפך לפופולארי במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה בשנתיים האחרונות ונעשה נפוץ יותר ויותר. הסיבות לכך היו הרצון להגביר את המוטיבציה של הסטודנטים הלומדים בקורסים מקוונים ושיקולים דידקטיים של גיבוש ערוצי למידה שיתופיים ובניית ידע שיתופי. מעבר לכך, השילוב של טכנולוגיות הWeb-2.0 ביטאה ניסיון למזג את ההתנסויות הפורמאליות והלא פורמאליות בלמידה מתוקשבת. יחד עם זאת, הנטייה לשלב ביתר שאת את התנסויות Web-2.0 יצרה מתחים פנימיים מבחינת הלומדים במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה. הטיעון של המאמר הנוכחי הוא כי התנסויות הלמידה מסוג Web-2.0 הן משמעותיות מבחינת הלמידה המתוקשבת אך הן מטילות לעתים על הלומדים דרישות רבות של יכולות בתחומי הרפלקציה, מעורבות, וקבלת החלטות מבחינת בניית הידע. בין הדרישות האלו ומטרות הקורסים יש לעתים התנגשות או קונפליקטים פנימיים. הסטודנטים נדרשים לתמרן בין יכולות מעשיות אלו ובין פיתוח חשיבה והעמקה שנדרש מהם בקורס. כותבת המאמר, אינה מתנגדת לשילוב של התנסויות מסוג Web-2.0 בלמידה מתוקשבת, אך היא מבקשת להמחיש את הדילמות הקיימות בסוגיה זו כיום. מודעות לבעיות אלו ייקלו על המרצים למצוא דרכים אשר ייקלו על תהליך הלמידה המתוקשבות מבחינת הלומדים ומבחינת הרציונל הלימודי.

  • לינק

    מדריך-עזר יעיל הממחיש בצורה טקסטואלית וויזואלית את אפשרויות השימוש בישום המקוון של GOOGLE DOCS בחינוך. הסקירה מאירת העיניים (הוכנה ע"י אבי אלקיים המלמד בתיכון רודמן) מסבירה וממחישה שלב אחר שלב כיצד להפעיל את היישום המקוון החופשי של GOOGLE DOCS. הרעיון שעומד מאחורי גוגל דוקס, הוא השיתופיות. בעצם אנשי גוגל אפשרו בפעם הראשונה, למשתמש לבוא אל המסמך, במקום שהמסמך יבוא אל המשתמש. זאת ועוד, אם בעבר רק עובדים במוסדות בעלי שרת פנימי, יכלו לשתף קבצים. הרי כיום של משתמש, בכל מקום בעולם, יכול לעשות זאת, בלי שום תלות בשום חומרה וללא תחזוקה, מעבר למחשב האישי.

  • לינק

    יש אנשי חינוך בעולם הסבור כי הפלטפורמה המתוקשבת של טוויטר (מיקרו-בלוגים) יש לה סיכוי רב בחינוך. עפ"י סקר שערכה לאחרונה אשת החינוך המתוקשב Jane Hart, מספר אנשי החינוך המתוקשב שמאמין בפוטנציאל של טוויטר כסביבת לימוד בחינוך הולך וגדל והם מיקמו בסקר הנוכחי מ2009 את טוויטר במקום ראשון ככלי מתוקשב מבטיח ליישומי חינוך. לא מעטים מאנשי החינוך המתוקשב בארה"ב סבורים כי התקנת מערכת טוויטר ייעודית לכיתה יכולה להגביר את ההתעניינות של התלמידים בנושאים שונים על הפרק. כך, לדוגמא, יכולים מורים להשתמש במערכת טוויטר על מנת לתת לתלמידים משימות איסוף מידע בזמן אמיתי, כגון על נתונים אקולוגיים או איתור מקור מידע באינטרנט העונה על שאלת המחקר של המורה.

  • לינק

    המחקר הנוכחי ביקש לבדוק אם המודל הפדגוגי של למידת שיתופית הידוע כג'יקסו ניתן ליישום בקורס מקוון באוניברסיטה בארה"ב. שיטת המחקר הייתה חקר-מקרה בגישה כמותית איכותנית משולבת לאורך 6 שבועות בהן התקיים הקורס באוניברסיטה. נערך תוכן של כל מסמכי הפעילות של הסטודנטים. ממצאי המחקר מצביעים על החוזקות מצד אחד של הפעלת הג'יקסו בסביבה מתוקשבת ועל האילוצים שנתגלו מצד שני בחלק מן הפעילויות המתוקשבות ( Weidman, Rob; Bishop, M. J) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין