מילת מפתח: למידה שיתופית מקוונת
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    במאמר מוצגים שלושה דגמים: "מרוץ שליחים" , "הכה את המומחה", ו"איגום משאבים", אשר פותחו לצורך הטמעת תהליכי תיקשוב במסגרת הנחיית מורי מורים ליישום במפגשים מקוונים במגוון השתלמויות במרכז הפסגה האזורי בנתניה. בעזרת הדגמים האלה, המתארים באופן מילולי וחזותי את האינטראקציה הנרקמת בין חברי הקבוצה, ניתן ליצור משימה מתוקשבת שתצריך שיתוף פעולה בין המשתתפים בשלבים השונים של תהליך הלמידה: תיכנון, תוצר והערכה ( רונית קב) .

  • לינק

    החינוך המקוון שם יותר ויותר דגש על שיטות למידה שיתופיות. למרות היתרונות הפדגוגיים של למידה שיתופית, לומדים מקוונים עשויים לתפוס פעילויות למידה שיתופיות כהתנסויות מתסכלות. המטרה של מחקר זה היא לאפיין את תחושות התסכול כרגש שלילי בקרב לומדים מקוונים העוסקים בהתנסויות מקוונות של למידה שיתופית מבוססת מחשב (CSCL – computer-supported collaborative learning), ויתרה מזאת, לזהות את המקורות שאליהם משייכים הלומדים את תסכוליהם. המחקר נערך על קבוצה של ארבעים סטודנטים הרשומים בתכנית לתואר שני בלמידה מתוקשבת (e-learning) בקמפוס הווירטואלי של האוניברסיטה הפתוחה של קטלוניה (UOC – Universitat Oberta de Catalunya), והתנהל בסמסטר השני של שנת הלימודים האקדמית 2011-2010 ( Capdeferro, N., & Romero, M).

  • לינק

    אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס ISTE האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.

  • לינק

    המורה המתוקשב אביב צמח המלמד בצפון הארץ מדווח על הניסיון שלו בהעברת שיעורים סינכרוניים באינטרנט לכיתות שהוא מלמד בביה"ס . כותב אביב צמח : "במהלך שנת הלימודים הנוכחית קיימתי עם תלמידי מספר שיעורים סינכרוניים במערכת anymeeting.מדובר היה הן בשיעורי תרגול והן בשיעורי הקניה, אשר עסקו בחומר לימודי באזרחות, וגם במיומנויות טכנולוגיות, כמו חיפוש ברשת." היתרונות המרכזיים של הכלי הם פשטות תפעול ושימוש, חינמיות, והיעדר צורך בהתקנות מיוחדות. אחת הסיבות הנוספות בעטיה בחרתי להשתמש בכלי זה היא שתלמידים המעוניינים ליצור מפגשים במערכת עם חברי קבוצה או כיתה – יכולים לפעול בה גם כמנהלי שיעור, ובכך לשכפל את המודל הסינכרוני."

  • לינק

    הרצאתה של ד"ר מירב אסף במכון מופ"ת בנושאי הערכה בסביבה מתוקשבת שיתופית. ההרצאה דנה בנושאים הבאים : מה יש להעריך, כלים לאיסוף נתונים, דוגמאות למחוונים להערכת השיח, דוגמא למחוון להנחיית הערכת עמיתים ( הקורס "אוריינות ומידענות דיגיטאלית" ), דוגמא לעבודה שיתופית ( הקורס "למידה והוראה עם טכנולוגיה") , דוגמא למחוון שפותח עם הקבוצה ( מירב אסף) .

  • לינק

    בעשרים השנים האחרונות מדברים רבות על מצגות ויזואליות בהוראה ובלמידה , אך במרבית המקרים המורים הם אלו שמתכננים ומכינים את המצגת ותוך כדי גם מעמיקים בנושא הנלמד . אחת ההמלצות היא דווקא לשנות כיוון ולאפשר לתלמידים עצמם לתכנן ולהכין את המצגות וכך יכירו יותר לעומק ובצורה מאותגרת יותר את נושא הלימוד או נושא החקר. לאחרונה , אנו מגלים יותר ויותר מורים הנוקטים בגישה קונסטרוקטיביסטית זו ומטילים על תלמידיהם להכין מצגת משותפת. הבאנו כמה דוגמאות אוטנטיות הממחישות את דרך הוראה זו ( עמי סלנט ) .

  • לינק

    באחת המשימות המקוונות שנתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידיו הלומדים אזרחות ביקש מהם להתחלק לזוגות ולבחור חוק המייצג את ישראל כמדינה יהודית. את החוק היה עליהם להציג בקצרה את עיקרי החוק, ולהסביר אילו היבטים יהודיים הוא מדגיש. כותב המורה אביב צמח : "העבודה התנהלה במסמך עבודה משותף אחד בתשתית google docs, והבהרתי לתלמידים שלאחר שכל הזוגות יסיימו את חלקם, אבדוק את המסמך, אתקן את הדרוש (ואתן ציון, כמובן) ואז המסמך כולו יהפוך לחומר מחייב לבגרות. להפתעתי, התלמידים התלהבו מאופי המשימה (שניתן לראות בה סוג של ג'יגסו מקוון)." החלטתי להעלות את רמת המשימה, והוספתי לה נדבך נוסף: לסיכום של עיקרי החוק היה על התלמידים להוסיף שתי קישוריות (hyperlinks) – קישורית אחת מדגימה ואחת מבארת/מסבירה, כל אחת ממקור מקוון שונה.

  • לינק

    שתי מורות חדשניות בארה"ב , ויקי דיוויס וג'ולי לינדסי , כתבו ספר המסכם את ניסיונן בייזום מיזמי למידה בינלאומיים שיתופיים בין כיתות לימוד ממדינות שונות. הספר יכול לשמש כמדריך עזר למורים ולמחנכים המעוניינים ליזום פרויקטים שיתופיים עם כיתות מקבילות ברחבי העולם , והוא מציג את ההתמודדות הנדרשת לכך וההיערכות של המורים ללמידה שיתופית בעולם . הכותבת הראשית , המורה ויקי דיוויס , נחשבת בארה"ב ובעולם כמורה החדשנית ביותר בתחומי הלמידה המתוקשבת ( Vicki Davis Julie Lindsay).

  • לינק

    מאמר זה מתאר תהליך פיתוח מודל למידה עצמית מקוונת המבוססת על מתודולוגית למידה/הוראה הבנויה על שיתוף פעולה, הנקראת CECIP (Collaboration- Evaluation-Critical thinking- Individual assessment-Learner Profil ), שבמקורה, התפתחה מהתיאוריה של Vygotsky ומבוססת על (C) מבנה שיתוף הפעולה של ידע הסטודנט, (E) פיתוח כישורי ומיומנויות הערכה וביקורת, (C) פיתוח כישורי ומיומנויות של חשיבה ביקורתית, (I) אינטגרציה של הערכה עצמית ו-(P) הרכבת פרופיל של לומד. המחקר ניסיוני המבוסס על למידת מקרים של למידה עצמית ולמידה שיתופית במסגרת למידה משולבת ( Ilona B?RES, T?mea MAGYA , M?rta TURCS?NYI-SZAB?).

  • לינק

    מאמר מעניין זה מתאר הפעלה ניסיונית של קבוצת פייסבוק כתחליף למערכת לניהול למידה LMS בקורס אקדמי. המאמר סוקר את התפתחות המחקר הקשור בשילוב פייסבוק בלמידה ובהוראה האקדמיים בארץ ובעולם, מוצגים ההבדלים בין קבוצת פייסבוק למערכות LMS אחרות על יתרונותיו וחסרונותיו, ומתואר ניסיון תקדימי להשתמש בפייסבוק כסביבה מלווה קורס המשתמשת גם כמאגר תכנים, גם כסביבה לאינטראקציה בין הלומדים ובין הלומדים למרצה וגם כסביבה לביצוע פעילויות למידה מקוונות שיתופיות ( חגית מישר טל , גילה קורץ , אפרת פיטרסה ).

  • לינק

    הרצאתה החשובה של ד"ר ליזי כהן בפני מנהלי בתי הספר של תל אביב בראשית שנת 2012 יש בה כדי לטוות ולארוג את הנדבכים המשמעותיים לגיבוש למידה מתוקשבת כיום : בין הנושאים המשמעותיים המוזכרים במצגת ההרצאה : מודל TPACK לשילוב טכנולוגיה בתחומי הדעת, שיקולי דעת מכוונים בתכנון לימודים מקוון חשיבה מסדר גבוה במטלות מתוקשבות, מחוון לאפיון פעיליות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטביסטית –חברתית, מרחב למידה מקוון לקורס/מקצוע בסביבת LMS , למידה הבנייתית , למידה אינטראקטיבית חקרנית, למידה שיתופית מקוונת , למידה שיתופית מקוונת באמצעות Google docs , פערים דיגיטאליים בלמידה מקוונת ( ליזי כהן).

  • לינק

    המאמר מדווח על חקר מקרה של פיתוח הוראה של הרצאה בהשכלה הגבוהה על ידי קישור סימולטני בין הוראה פנים אל פנים לבין תוכנה חברתית לשיתוף ההערות שהסטודנטים רשמו במהלך ההרצאה. המחקר נערך בקרב 12 סטודנטים באוניברסיטה, שהשתתפו בקורס לקראת הוראה וחינוך לגן הילדים (pre-primary education). הנתונים נאספו באמצעות (1) הרשימות המשותפות שנכתבו על ידי הסטודנטים במהלך ההרצאה;ו-(2) החוויות של הסטודנטים ביצירת ההערות והשיתוף בהן ( Valtonen, T.; Havu-Nuutinen, S.; Dillon, P.; Vesisenaho, M ).

  • לינק

    מחקר זה חקר את ההשפעה של ידע קודם ואסטרטגיה של למידה שיתופית מתוקשבת על הישגי הלמידה האינדיבידואלית של תלמידי בתי ספר יסודיים. 204 תלמידי כיתה ד' השתתפו במחקר. התוצאות הראו שהתלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם ברמה גבוהה השיגו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר מאשר תלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם נמוך הן בלמידה אינדיבידואלית והן בלמידה שיתופית בעזרת מחשבים.

  • לינק

    מאמר זה מדווח על השימוש והפוטנציאל של טכנולוגיות של סביבה לימודית מתוקשבת בבתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה. המאמר מדווח על הממצאים של מחקר איכותני לגבי התועלות של סביבה לימודית מתוקשבת בהתבסס על נתונים מחקר מקרים ב-12 בתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה שנמצאים בשלב מוקדם של אימוץ הטכנולוגיות הללו.

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא להציג תמונה של התנסות הסטודנט ביחידת לימוד מתוקשבת של למידה מקוונת שיתופית בסביבת למידה מקוונת א-סינכרונית. המחקר העריך יחידה מתוקשבת של למידה מרחוק בחינוך למוסיקה במכללה בארה"ב השווה לחמש נקודות קרדיט בתואר ראשון מקוון עבור מורים המלמדים בבית הספר היסודי. הערכת המודול נעשתה תוך שימוש בשאלון להערכה עצמית שבחן את שביעות הרצון של הסטודנט מהפעילות של למידה מקוונת שיתופית. התוצאות של ניתוח הנתונים הראו חמישה נושאים שעלו מהפרספקטיבות של המשתתפים, שפורשו על ידי החוקר כהיבטים חיוביים: עבודת צוות, היבטים קוגניטיביים, היבטים של תפעול, היבטים ארגוניים והיבטים אתיים/רגשיים ( Biasutti, Michele).

  • תקציר

    מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).

  • לינק

    ד"ר צביה לוטן מתארת במאמרונה למידה שיתופית מקוונת – איזה דגמים אנחנו מכירים? את האופן בו באה לביטוי למידה שיתופית מקוונת וקוראת להצגת דגמים ללמידה שיתופית. בסקירה הקצרה מתוארות רמות שיתוף הפעולה, פעילויות לימודיות והתפתחות האמון (ראו תרשים במאמר ). חמש רמות מתוארות מהרמה הנמוכה ביותר דיאלוג ועד לרמה הגבוהה ביותר שיתוף פעולה סינרגסטי. לדברי סלומונס במונחים אבסולוטיים רמה אחת אינה טובה יותר מהשנייה ויש לשקול את ההתאמה של הרמה למטרות הלמידה , מבנה הקבוצה, זמן ושיקולים אחרים ( צביה לוטן).

  • תקציר

    במאמר זה היו המחברים מעוניינים לחקור את הסוגים השונים של פרקטיות שיתופיות בקורסים מקוונים. המחברים ניתחו את האינטראקציות המקוונות בפורומים של דיון, את העבודות שיוצרו על ידי התלמידים (הן באופן פרטני והן על ידי עבודה בקבוצות קטנות), ואת התשובות לשאלונים שהועברו בשלבים שונים של החקירה. במקרה מסוים זה המחברים מעוניינים בחקירת השאלות הקשורות להבניית מידע וידע במהלך עבודה קבוצתית מקוונת בלמידה פתוחה מרחוק. במחקר זה נמצא כי הקבוצות המוצלחות יותר ופחות, במונחים של התוצאה או התוצר שלהן, חשפו בבירור דפוסי עבודה מובחנים, המאופיינים על ידי משא ומתן, מחקר, המשגה ותוצר. יתר על כן, דפוסים מסוימים של עבודה יוצרים תרומות נחרצות עבור הבניית המידע והידע ועבור הידע המשותף של התלמידים ( Oliveira, I.; Tinoca, L.; Pereira, A ).

  • לינק

    ד"ר גילה קורץ , ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה (… ומי שחוללה מהפיכה משמעותית בדרכי הלמידה של הסטודנטיות והסטודנטים לתואר שני לחינוך שם) כתבה לאחרונה מסמך מאיר עיניים על שימוש בפלטפורמת גוגל דוקס לשיתופיות באינטרנט . המסמך יכול להאיר את עיניהם של מורים המעוניינים להתנסות בפלטפורמה של גוגל דוקס ולשלבה בלמידה בביה"ס או במכללה .

  • לינק

    למידה שיתופית היא למידה מורכבת מאוד לניהול ולהערכה. על מנת לקבל תמונה משקפת ולעודד השתתפות ולקיחת אחריות, ההערכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד וגלוי של כל תהליך הלמידה . בסקירה השיטתית של ד"ר מירב אסף ממכללת קיי ניתן לראות מרכיבי למידה שרצוי להתייחס אליהם בעת ההערכה וכן אמצעים וכלים לעידוד למידה שיתופית. למידה שיתופית מקוונת מתאימה לעבודה בקבוצות קטנות, בעיקר זו העוסקת בחקר ופתרון בעיות וסימולציות של סיטואציות, שם היא נמצאה כיעילה יותר מאשר סביבות לא מתוקשבות (Swan, Shen & Hiltz, 2006). תשתית זו הביאה להיווצרות סביבות ידע שיתופיות ומשתפות רבות (web 2.0, קוד פתוח וכולי) הפועלות באופן טבעי ברחבי הרשת. בסקירה זו מנסה ד"ר מירב אסף להראות באילו אופנים חוקרים ואנשי חינוך התמודדו עם מורכבות של למידה שיתופית מקוונת .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין