מילת מפתח: למידה שיתופית מקוונת
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המאמר הנוכחי מתמקד במערכת הקלטת הרצאות המכונה ClassBoost שנכנסה לשימוש בכמה שיעורים במכללה לחינוך בישראל. מטרת המחקר היא להשלים מחקר קיים על השימוש במערכות LCT, הפעם בהוראה, ולהעלות השלכות מעשיות, במיוחד עבור מכללות אקדמיות לחינוך.

  • לינק

    הרשתות החברתיות מסייעות ליצור ולתחזק קשרים ובכלל זה בין מורים לתלמידים. יש חוקרים המדווחים כי תלמידי תיכון נוטים לראות בפייסבוק טריטוריה משלהם, ולכן אינם רואים בחיוב תקשורת עם מוריהם במדיה זו. לעומתם, ניתן למצוא במחקרים אחרים דיווחים על שימושים שונים של מורים בתיכון ברשתות חברתיות ועל המטרות שלשמן מורים בוחרים לתקשר עם תלמידיהם במדיה זו.במחקר שלפנינו מרואיינים מורים מובילים העושים שימוש ייחודי ברשתות חברתיות, מורים העשויים לבשר שינויים בקרב מורים רבים אחרים.

  • לינק

    השיפורים האחרונים ביישום המקוון של דייגו (Diigo) לאצירת תכנים וניהול תכנים הופך אותו לכלי מקוון ידידותי מאד המעניק חוויית משתמש משופרת. דייגו הוא כיום אחד הכלים המתוקשבים היעילים ביותר לאיסוף תכנים ולארגונם במתכונת של מאגר מקוון של פריטי מידע. בגרסה של דייגו 6.0 ניתן לארגן עץ-נושאים (knowledge trees). בגרסת דייגו 6.0 ניתן לקטלג רשומה של פריט מידע בצורה הרבה יותר ידידותית וקלה, עם אפשרות שיוך לעץ-נושא נבחר או למאגר ידע קבוצתי. מילות-המפתח (נושאי המיתאר של הפריט) מופיעים בבירור בראש כל רשומה וגם כרשימה בצד ימין. ניתן בקלות להוסיף תקציר לכל רשומה מקוונת. המשמעות היא שניתן להוסיף רובד פרשני (ביאורים) על טקסט דיגיטלי (עמי סלנט).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הרשת החינוכית חברתית אדמודו (Edmodo) – "פונקציות מרכזיות: הקצאת משימות (כולל קביעת מועדי הגשה ואפשרות הגשה באיחור) ופעילויות (חידונים ומבדקים שנבנו במערכת), מעקב אחר התקדמות ומתן ציונים; עבודה בקבוצות; ניהול דיונים; ספריית תכנים; ניהול יומן; פלטפורמה משחקית – חלוקת תגים לתלמידים על ביצוע משימות וכד'; אפשרות להתחברות ממכשירים ניידים – IOS | אנדרואיד | Microsoft; הרשמת תלמיד / הורה באמצעות קוד שסופק על ידי המורה" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את הטרנספורמציה של דינמיקות כיתתיות שהתחוללה בעקבות השימוש בטאבלטים למטרות חינוכיות. הבסיס האמפירי של מחקר זה הוגדר על ידי פרויקט "בית הספר החכם של סמסונג" שפותח על ידי חברת סמסונג ועל ידי משרד החינוך הספרדי במהלך שנת הלימודים 2015-2014, שבו סופקו טאבלטים למורים ולתלמידי כיתות ה'-ו' מ-15 בתי ספר יסודיים בספרד (Suarez-Guerrero, Cristobal and Lloret-Catala, Carmen and Mengual-Andres, Santiago , 2016).

  • לינק

    המאמר מתמקד בקורס פרטי מקוון ממועט משתתפים (Small Private Online Course – SPOC), צורה של קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Course – MOOC). הנושאים שנזכרים במאמר כוללים את חשיבותו של קורס המוּק ללמידה שיתופית, החשיבות של ניהול למידה וניהול הכיתה ההפוכה (flipped classroom). נזכרים גם חשיבותם של חידושים טכנולוגיים בפיתוח חינוכי וניהולם של קורסים מקוונים פתוחים (SAUNDERSON, ROY, 2016).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים מתכוונים לבסס הוראה ולמידת עמיתים בקרב סטודנטים על ידי שימוש בפרויקט ויקיספר (Wikibook) בקורס "מבוא לבלשנות" במכון לחינוך בהונג קונג (Hong Kong Institute of Education). הסטודנטים התבקשו לעבוד בקבוצות ולכתוב ספר אקדמי מקוון, וטכנולוגיית הוויקיספר מאפשרת לסטודנטים עריכה ותגובת עמיתים מקוונת זה על עבודתו של זה (Wang, Lixun, 2016).

  • לינק

    מערכות חינוך בעולם מתלבטות כבר שנים לגבי התפיסה הרצוייה של הקניית מיומנויות לתלמידים בבתי ספר, במיוחד בעידן הדיגיטלי. מרבית התפיסות הפדגוגיוות להקניית מיומנויות לתלמידים נראות כיום מיושנות לנוכח משב הרוח הרענן שנשא בכינוס International Society for Technology in Education בפילדלפיה מרצה מרתק שיש לו ניסיון של שנים רבות בהוראה חדשנית בבתי ספר בארה"ב. אלן נובמבר הציג כמה כיוונים עדכניים להקניית מיומניות לתלמידים, ביניהם חוכמת שאילת השאלות הנכונה, התובנה לגיבוש התשובות הנכונות על ידי התלמידים, היכולת של תלמידים להעריך עבודות ומיזמים של תלמידים אחרים בכיתה, לדעת לתקשר עם תלמידים ברחבי העולם ולשתף אתם פעולה, ויכולת רפלקציה עצמית של התלמידים בכיתה (עמי סלנט).

  • לינק

    לוחות חכמים (interactive whiteboards) נמצאים בשימוש הולך וגובר באופן מהיר כיום, בייחוד בלמידה מרחוק. כאמצעי להוראה הם מאפשרים למציג לתקשר בו-זמנית עם סטודנטים רבים במרכזים שונים ברחבי המדינה. מחקר זה הוא ייחודי במובן זה שנוצרה קהילת למידה שיתופית בין שתי קבוצות המופרדות זו מזו במרחק. אם משתמשים בהם באופן נכון ויעיל, ללוחות חכמים יש פוטנציאל להגביר את התנסויות ההוראה והלמידה של הסטודנט. מאמר זה מתמקד בתפיסות של סטודנטים (לומדים מבוגרים) מצוותי ניהול בית-ספרי שונים, לגבי התנסויותיהם במספר מפגשי לוחות חכמים (van Niekerk, Molly Patricia, 2015).

  • תקציר

    במאמר זה המחברים מציגים את SCHOM (ראשי תיבות של SCHOlar Messaging – שליחת הודעות אלקטרוניות בין אנשי הסגל). הם פיתחו כלי זה לצורך תקשורת ולמידה מקוונת שיתופית בסביבות אלקטרוניות ואלחוטיות. המכשיר SCHOM, שהוא תוכנה המשמשת כשירות, נמצא על ענן ומאפשר העברת מידע בין החברים בדומיין הפנים-אקדמי ו/או בין-אקדמי (Berjon, Roberto; Beato, Encarnacion; Mateos, Montserrat; Fermoso, Ana Maria, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן האם השתתפות של 42 סטודנטים בקולג' בסביבה לבניית ידע תסייע להם לעבוד כקהילה כדי להבנות את הידע הקולקטיבי שלהם לגבי ההיסטוריה של המדע, ובהתאם, לפתח השקפה מדעית מעודכנת יותר. הממצאים מצביעים על כך שפעילויות בניית הידע של הסטודנטים הביאו לפיתוח של שיתוף הפעולה המקוון שלהם כתהליך למידה ולעבודה אפקטיבית של ידע קולקטיבי הנוגעת להיסטוריה של מדעי הטבע כתוצאת למידה (Hong, Huang-Yao; Chai, Ching; Tsai, Chin-Chung, 2015).

  • לינק

    מחקר זה בחן את הבדל המגדר באסטרטגיות הדיון הנתפסות של סטודנטים בהקשר של דיון פנים מול פנים ודיון א-סינכרוני מקוון. הסקר שכלל 363 סטודנטים וראיונות מעקב עם 20 משתתפים נערך כדי לבחון האם קיימים הבדלי מגדר בתוך כל הקשר ובין שני ההקשרים. לצורך כך פותחה סקאלת אסטרטגיות דיון (The Discussion Strategies Scale) כדי לבחון את אסטרטגיות הדיון של הסטודנטים עבור שני ההקשרים בארבעה ממדים: הבנה, אינטראקציה, עיבוד וחרדה. התוצאות מראות שלא נמצאו הבדלי מגדר בתוך ההקשר של דיון פנים מול פנים; אולם, בהקשר של דיון א-סינכרוני מקוון, הנשים תפסו עצמן כטובות יותר מאשר האופן שבו הגברים תפסו את עצמם ביחס לאסטרטגיות העיבוד שלהם (Tsai, Meng-Jung, Liang, Jyh-Chong, Hou, Huei-Tse, & Tsai, Chin-Chung, 2015).

  • לינק

    אפרת מעטוף מפנה את תשומת לבנו ל-Marqueed: "כלי המאפשר קיום דיון על גבי תמונה והתייחסות לנקודות שונות בה. מתאים במיוחד לניתוח תצלומי יצירות בשיעור אומנות או קריקטורות בשיעור היסטוריה וכד'. המורה יכול להעלות אוסף תמונות, התלמידים יכנסו לתמונה ספציפית יבחרו אזור/נקודה להתייחסות ויוסיפו הערה. תלמיד אחר יוכל להגיב להערתם או ליצור אזור/נקודת התייחסות משלו" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    המאמר דן בשימוש במחשבי טאבלט בחינוך. דגש מיוחד ניתן לשילוב טכנולוגי ולמחשבי הטאבלט הידועים כ-iPads. נטען כי רוב בתי הספר אינם רותמים את הפוטנציאל היצירתי של מכשירים אלה במלואו, וכי השימוש בהם מוגבל לרוב לכתיבת הערות ולהפצת מקורות. נושאים אחרים כוללים הסקת מסקנות, הערכות ולמידה שיתופית (Daccord, Tom; Reich, Justin, 2015).

  • תקציר

    המאמר דן בממצאי מחקר שחשף כי מכשירים ניידים מספקים ללומדים מבוגרים בארה"ב קורס מקוון בטווח קצר באמצעות שימוש ביישומי (apps) למידה ניידת. הדו"ח מתאר מכשירים ניידים הכוללים טלפונים ניידים, מחשב לוח אישי (טאבלט) ומכשירי מגע אישיים (itouches) ההופכים את החינוך בכיתה לשירותי למידה ניידים (Menezes, Ana Maria; Verschoor, Jennifer, 2014).

  • לינק

    סטיבן דאוונס (Stephen Downes) מדווח בבלוג שלו על מאמרו של באלטס סיבולד (Balthas Seibold). מאמר קצר, מהיר וכתוב היטב על תיאוריית הקונקטיביזם המקשר אותה לתיאוריה הקוגניטיבית של אלברט בנדורה (Albert Bandura) ול"מושג המוקדם של ה'בילדונג' הרואה את החינוך כתהליך של עיצוב עצמי ושל העולם, כפי שהוצג בידי המחברים וההוגים הגרמנים וילהלם פון הומבולדט (Wilhelm von Humboldt) ופרידריך שילר (Friedrich Schiller) בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19". אולם, דאוונס סבור שתאוריית הקונקטיביזם אינה מאופיינת על ידי הציטוט של ג'ון בראון וריצ'ארד אדלר (John Brown & Richard Adler) "אנו משתתפים, משמע אנו קיימים", אלא על ידי הווריאציה הבאה: "אנו חושבים, משמע אנו קיימים".

  • לינק

    בעקבות מגמת האימוץ ההמוני של מכשירים ניידים, מחנכים חושבים באופן גובר והולך על אפשרויות לשימוש באייפדים בכיתה. הטכנולוגיה הניידת העדכנית ביותר הופכת ליותר ויותר פופולרית במסגרות שונות ובכלל זה בבתי הספר. אימוץ מכשירים ניידים הופכת את הכיתות המסורתיות למקום המעביר ידע של העולם האמיתי באמצעות משאבים טכנולוגיים יעילים (Jenny Collins).

  • לינק

    כאשר מדברים על למידה שיתופית מדברים בדרך כלל על למידה בקבוצה, בחברותא, על עבודת צוות, על אמון ועל נתינה. ככל שמתרחב השימוש ברשתות חברתיות ובכלים דיגיטליים בתהליכי הוראה-למידה, עולה שוב ושוב השאלה – מה זו בכלל למידה שיתופית ?מאחר והשימוש במילה העברית שיתופיות טומן בחובו גוונים רבים של שיתוף, מקובל להתייחס לרמות השונות של השיתופיות באמצעות שימוש במושגים: Sharing, Cooperating, Collaborating .( אפרת מעטוף )

  • לינק

    דיווחים המגיעים ממערכות חינוך בעולם , בעיקר מארה"ב אוסטרליה ואנגליה מעידים על הצלחת היישום של לוח קיר שתופי מקוון ללמידה בכיתות לימוד בבתי ספר . הקיר המקוון הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה.בהיערכות חינוכית שנערכה במהלך שנת הלימודים 2014 בישראל נוסו בבתי ספר כמה וכמה כלים מתוקשבים לבניית לוח קיר שיתופי מקוון ( עמי סלנט).

  • לינק

    עיקרי הרצאתה המרתקת של ד"ר גילה קורץ ביולי 2014 במט"ח. בהרצאתה התייחסה ד"ר גילה קורץ ל3 נושאים : תמונת מצב עכשווית , כיווני התפתחות , אתגרים. אחת המגמות החשובות עליהן הצביעה ד"ר גילה קורץ היא טשטוש הגבולות בין המרחב הכיתתי למרחב החוץ-כיתתי ( תקשוב זה לא רק למידה מרחוק) , כמו כן שינוי בנגישות לתוכן – נגישות למידע עכשווי אותנטי הופכת את הלמידה למשמעותית יותר , יצירת תוכן ע"י לומד תורמת להעלאת תחושת הבעלות שלו על הלמידה , יש חשיבות ללמידה חברתית – בנייה שיתופית של ידע באמצעות מרחבים שיתופיים ברשתות חברתיות ( גילה קורץ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין