מילת מפתח: למידה קונסטרוקטיביסטית
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • לינק

    ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על פטירתו המצערת של פרופ' סימור פאפרט (Seymour Papert): "קשה לתאר את תחום התקשוב החינוכי מבלי להכיר בתרומה האדירה של פאפרט, גם אם היום, למרבה הצער, התרומה הזאת מופיעה יותר כהערת שוליים מאשר כאחד מעמודי התווך המרכזיים של התחום. אני בטוח שעבור אנשי חינוך כמוני שהחשיפה לשפת ה-Logo לפני שנים רבות הייתה בין הנגיעות הראשונות שלנו בתקשוב החינוכי פאפרט היה, ועוד נשאר, אחד מענקי התחום" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    למידה ממוקדת תלמיד (student-centered learning) מזהה את התלמידים כבעלים של הלמידה שלהם. בעוד שלמידה ממוקדת תלמיד נידונה יותר ויותר במסגרת הלימודית מגן החובה ועד כיתה י"ב ובהשכלה הגבוהה, חסרה לחוקרים ולאנשי מקצוע מסגרת מושגית עכשווית ומקיפה לעיצוב, פיתוח ויישום למידה ממוקדת תלמיד. המחברים בוחנים את השלכות התיאוריה והעדויות מבוססת המחקר כדי לתרום לאלה המחפשים קווי הנחיה ברורים על מנת לתמוך במעורבות ובלמידה האוטונומית של תלמידים (Lee, Eunbae; Hannafin, Michael, 2016).

  • לינק

    בניגוד לסקירות התיאורטיות הקיימות אודות למידה הבנייתית, סקירה זו מציגה גישה מעשית ליישום בכיתה בביה"ס או בקורס אקדמי. הסקירה נועדה להמחיש הלכה למעשה כיצד ליצור למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת, כולל המלצות על כלים מתוקשבים המתאימים לכך (מרביתם כלים חינמיים). הסקירה מציגה דוגמאות הרלבנטיות לבתי ספר (חט"ב ותיכוניים), מכללות ואוניברסיטאות (עמי סלנט).

  • לינק

    מאמר זה בוחן כיצד משחקי (Social Impact Games (SIGS יכולים לספק תמיכה לימודית חשובה בכיתות ללימודי מדעי החברה בבית הספר התיכון ההיבט האינטראקטיבי של משחקי SIGS נותן ללומד הזדמנות להשתתף "באופן וירטואלי" כחבר בתרבויות חדשות או בתת-תרבויות שהיו בלתי ידועות לפני כן, בשל כך משקיעים הלומדים ברפלקציה הממוקמת מבחינה תרבותית, בחקירה, בפתרו (Beverly Ray , Caroline Faure and Fay Kelle, 2013).

  • מאמר מלא

    קרל ברייטר ומרלן סקרדמליה, שני חוקרי חינוך ידועים מקנדה, מחליפים "להבין ידע" ב"לבנות ידע" ומשנים תוך כדי כך את חוקי הסביבה החינוכית. "בניגוד לכיתה רגילה", הם אומרים בריאיון להד החינוך, "כאן תפקיד המורים הוא לפתוח את הדיון ולא לנעול אותו עם 'התשובה הנכונה'" יעל דקל , יורם הרפז) .

  • לינק

    התאוריה הקונסטרוקטיביסטית היא תאוריה של ידע ולמידה, ידע ולמידה נבנים על ידי יחידים בהקשר חברתי , גם הבנה נבנית על ידי יחידים בהקשר חברתי , תלמידים אינם מבינים את מה שהם לומדים בבית הספר כי בית הספר אינו מצפה מהם להבין .מסקנה: יש לפתח סביבות חינוכיות שבהן תלמידים בונים הבנות ( ציפי ליבמן ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לחשיבותו של סימור פאפרט לחדשנות בחינוך ולפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית למרות שקדם לעידן האינטרנט. הוא מתייחס לגילוי המאוחר של מוביל התקשוב החינוכי בארה"ב ויל ריצ'רדסון לגבי חשיבות תפיסתו של סימור פאפרט ללמידה פעילה. כותב ג'יי הורוויץ : " פאפרט יצר את ה-Logo לפני ה-WWW. אולי העובדה שהוא הקדים את ה-WWW איפשר לו לראות את המחשב כתשתית לבניית עולמונים, וכסביבה שבה ילדים יכולים לחקור. היום התקשוב מאפשר לנו הרבה מעבר למה שהוא אפשר לפני שלושים שנה, אבל אולי ההיצע של היום מעוור אותנו לאפשרויות היצירתיות שעדיין קיימות, ואפילו גדלו.

  • לינק

    בשנים האחרונות, ציינו הלומדים של כותבת המאמר בקורס סדרי ממשל, גם בדיונים כיתתיים וגם באופן אנונימי בסקרים, שהם מעדיפים התנסות בלמידה מבוססת פרויקטים (PBL), במסגרת קורסים בדרך של לימוד מסורתי בכתה. כאשר תלמידים או סטודנטים עובדים בצוות שבו הם חשים שהתרומות האישיות שלהם יקבלו את ההכרה והערכה המתאימה, למורים יש את החופש לעבוד יותר כזרז ופחות כמעביר ידע . בתפקיד זה, המורה יכול לעזור לסטודנטים באופן אישי היכן שהם נמצאים בלימודיהם ובעשותם כך הם יכולים לעשות את PBL יותר אפקטיבי ואטרקטיבי לכל סוגי התלמידים או הסטודנטים ( Katie Piper ).

  • לינק

    מדריך זה נכתב על ידי אנשי החינוך של ביה"ס היי-טק- היי (HTH) ותורגם לעברית במהלך קיץ 2012 על ידי התיכון שליד האוניברסיטה העברית.המדריך תורגם תוך עריכה ביקורתית לרגל השקת התכנית הפדגוגית – תכנית למ"ה (למידה מוכוונת הבנה) שתיושם בשכבות השונות בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ג. תכנית למ"ה פותחה על ידי צוות הפיתוח הפדגוגי שהוקם בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ב במטרה לבסס ולשלב בכיתות למידה קונסטרוקטיביסטית – למידה פעילה המערבת את התלמיד בתהליך הלמידה שלו ודורשת ממנו הבנה בתוצר. בתכנית למ"ה המורים יוכלו לבחור אחד מדגמי הלמידה הקונסטרוקטיביסטית (למידה מבוססת- פרויקטים, קהילות חשיבה או למידת- חקר). המדריך ישמש את המורים שילמדו בדרך של למידה מבוססת- פרויקטים וכן מורים נוספים אשר יוכלו לשלב מרכיבים מתוך המדריך בלמידה בכיתותיהם ( אלק פאטון, ענת פלג ואמנון סדובסקי ).

  • לינק

    לפי התיאוריה הקונסטרוקטביסטית הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. מכאן שכל לומד מחזיק בידע ייחודי, והעימות שנוצר בין ידע קיים למידע חדש ואינטראקציה עם לומדים אחרים יוצרת למידת עמיתים משמעותית יותר מאשר למידה שהתבססה אך ורק על המורה. חשוב לציין שהמורה הקונסטרוקטיביסט משמש כמנחה ועמית בתהליך זה. רעיון קהילת החשיבה נשען על השקפת עולם פוסט מודרנית הרואה את המציאות בצורה פלורליסטית ומכבדת את האפשרות שאנשים שונים בהקשרים תרבותיים שונים יראו את המציאות בדרך שונה ויתפסו אמת שונה. הפוסטמודרניות מתייחסת בבקורתיות אל טענות דוגמטיות לאמת אחת גדולה ומחפשת את הרב משמעותיות המצויה בכל עמדה ובכל טענה לגבי המציאות.

  • סיכום

    מה המשמעות להוראה או למה עלינו לשים לב בתכנון השיעור על מנת לעודד למידה על פי הגישה הקוגניטיבית? השאלה "הבנתם" לא מצביעה על דבר. עיבוד פעיל של המידע- התלמידים יתארו במילים שלהם את שלמדו (ללא חשיבות לשפה או ניסוח). התלמידים יחפשו יישומים של הנלמד בעצמם (מה אפשר לעשות עם הידע?). בצורה זו ניתן לפתח תחושת בעלות על המידע (המידע חשוב ויעזור לי במשהו).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין