מילת מפתח: למידה משמעותית
מיון:
נמצאו 191 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    לפני ארבע שנים, הבינה המחברת שעליה ליטול אחריות על הנזק שעשתה לתלמידים שהגיעו לחדרה כשהם אוהבים (או לפחות מחבבים) את בית הספר ונותרים עם תחושה פחותה בדרכים מסוימות. ילדים אלה אהבו מתמטיקה עד שהרצאותיה המייגעות לגבי תהליכים השאירו אותם מבולבלים ומרירים. ילדים אלה אהבו לקרוא עד שהנחיותיה הקפדניות של דוחות הקריאה ויומני הקריאה טרפו את סקרנותם לסיפורים מעולים (Pernille Ripp).

  • לינק

    רותי סלומון מדווחת בבלוג שלה על חוויותיה מכנס של העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי. את החותם שהותיר עליה הכנס היא מתארת כך: "בהשתלמות שקיימתי יומיים לאחר מכן בבית ספר אחדות באשדוד בנושא פיתוח תהליכי למידה מבוססי פרויקטים.. מצאתי את עצמי בפעם הראשונה מקשיבה, לא שומעת – אלא באמת מקשיבה למורים. ולא רק למה שהם אומרים אלא גם למאוויי ליבם, לתשוקות שלהם. למה הם רוצים להיות כשהיו "גדולים". מה החלום האישי שלהם ואיך זה מתחבר לחלום החינוכי שלהם. ואיך בהשתלמות הקטנה הזאת נוכל להעניק להם את העוצמה לממש את עצמם. זה היה מפגש מהמם שהותיר אותנו בהרגשה שיצאנו אל מסע מרתק ושאנו עומדים ליצור עשייה מרגשת, לא רק עבור התלמידים שלנו, אלא גם עבור עצמינו".

  • סיכום

    המאמר דן ביישום המוצלח של למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בבית הספר התיכון וויליאם סמית (William Smith High School) בעיר אורורה שבקולורדו.הנושאים שכוסו כוללים את האופן שבו למידה מבוססת פרויקטים גורמת לתלמידים להיות מעורבים במחקרי עומק נרחבים של נושאים אותנטיים, פרויקט השיא שנמשך לאורך השנה ונקרא "מסע הבוגרים", ושיקולים של התפתחות מקצועית (Mack, Michelle; Westenskow, Jackson, 2014).

  • לינק

    רותי סלומון דנה בפוסט הזה בכתיבת השאלה אשר אמורה להניע את פרויקט התלמידים. "PBL – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה"."שאלה מניעה מציגה בפני התלמידים דילמות מהעולם האמיתי. היא מעלה בעיות שבאמת מעניינות אותם ושהם באמת ירצו לעסוק ולחקור אודותיהם. השאלה מניעה אותם לדון, לשאול ולחקור, והיא צריכה לקדם אותם לכיוון תוצר או פתרון משותף".

  • לינק

    לאחרונה נערך מחקר בסיאטל שבארצות הברית שבו השוו החוקרים כמה זמן השקיעו תושבי העיר בהליכה ספורטיבית לפני ואחרי בניית מסלולי הליכה. הם מצאו כי סלילת מסלולי הליכה חדשים לתושבים הביאה לעלייה משמעותית בפעילות ההליכה שלהם. במילים אחרות, יצירת תנאים הולמים ומתאימים לפעילות עודדה והגבירה את העיסוק ואת הפעילות. באמצעות סיפור זה ננסח כעת את הסוגיה שמעסיקה אותנו במאמר קצר זה: כאנשי חינוך, כמחנכים וכמורים אנו מבקשים לטפח למידה משמעותית אצל התלמידים, הווה אומר, ליצור תנאים דומים ל"מסלולי הליכה" עבורם כדי שיוכלו לקיים מפגשים פוריים בינם לבין כל מטעני הידע, התרבות, החברה והסביבה: הגות ומעש, אירועים ודעות, סוגיות ואישים, ערכים ועמדות (גדי ראונר).

  • לינק

    מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

  • סיכום

    המאמר מתאר את שיטת ההוראה של מורה בבית ספר יסודי בארה"ב המשתמש בדגם SOLE כדי לאתגר את תלמידיו ולאפשר להם ללמוד בדרכים יצרתיות. המאמר מתאר את דרך הוראה של המורה (Natasha Scripture, 2014).

  • לינק

    מחבר המאמר טוען כי אין לך "אני מאמין" בית ספרי שלא תמצא בו את המטרה "פיתוח (או טיפוח) לומד עצמאי". את הפירושים למונח "לומד עצמאי", תקצר היריעה מלהכיל. כאן הוא מנסה לטפל בנושא אחד כאוב – הערכה. מדוע כאוב? כי אין לך מכשול גדול יותר בדרך לטיפוח לומד עצמאי מאשר התלות בהערכה חיצונית (חנן יניב).

  • מאמר מלא

    בוועדות משרד החינוך שהפיקו ניירות מדיניות על למידה משמעותית בולט חסרונם של אנשי אקדמיה, מומחים ללמידה. ניירות המדיניות לוקים בשתי בעיות עיקריות: שכחה של מה שנעשה בתחום הלמידה המשמעותית במערכת החינוך וטיפול חובבני בלמידה. מסקנה: יש להקים ועדות חדשות שישתתפו בהן מומחים ללמידה, כדי שיעניקו למדינות המשרד (הנכונה והאמיצה) בסיס תאורטי ראוי (דוד חן).

  • מאמר מלא

    בית המדרש היהודי המקורי מציע מודל נועז ללמידה משמעותית. בית המדרש מכוון לחידוש, ולא למסירה של ידע ישן. בית המדרש מכוון לשותפות עם הלומדים. בית המדרש מכוון למחלוקת, ולא להסכמה. בית המדרש מכוון להנעה פנימית ללמידה, ולא להנעה חיצונית. בית המדרש מכוון לחופש, ולא לכפייה. בית המדרש מכוון לחשיבה עמוקה, ולא לשינון. מסקנה: יש לשקם את הלמידה המדרשית (משה מאיר).

  • מאמר מלא

    כוכב "הנחשול" בישראל. רון ג'ונס, המורה האמריקאי שעשה את הניסוי החינוכי המפורסם ביותר בעולם, מבקר בישראל, משחזר את הולדת הניסוי ומנתח את השפעותיו על חייו: "מבחינתי הסיפור הזה נמשך בכל מיני דרכים – בבתי הספר, במקומות העבודה, בבתים. זה הסיפור על הצורך להיות חופשי, לשאול שאלות, לבקר ולהגיב על אי־צדק" (אמתי מור).

  • מאמר מלא

    כדי להבין מהי למידה משמעותית יש להבין מהי למידה לא משמעותית. למידה משמעותית היא תוצר של הבנה ויצירת הקשרים וקשרים החשובים ללומד. מסקנה: הוראה נעשית משמעותית כאשר היא מצליחה להניע תלמידים ליצירת הקשרים וקשרים החשובים להם (גבי סלומון).

  • מאמר מלא

    למידה משמעותית עלתה לישראל לפני מאה שנה. הפדגוג היהודי־רוסי אהרן כהנשטם הסביר כיצד מניעים אותה בלימודי היסטוריה (נאוה דקל).

  • מאמר מלא

    למידה משמעותית היא פעילות בהווה המעצבת מחדש את העבר ואת העתיד. למידה משמעותית זקוקה לתנאים פנימיים – מעורבות משימה והבנה. למידה משמעותית זקוקה לתנאים חיצוניים – בנייה מחדש של יסודות בית הספר. מסקנה: הרוצים בלמידה משמעותית צריכים לתת תנאים חיצוניים לתנאים הפנימיים (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    למה התכוון השר כשהפך את "הלמידה המשמעותית" לסיסמת הקרב שלו על נפש החינוך? ולָמה נאמר סיסמה כשהכוונה היא, ככל הנראה, למשמעות כלשהי? הרי מדובר לכאורה במובן מאליו, בדבר הלמד מעניינו: אם "למידה" אינה "משמעותית", ספק רב אם היא למידה; היא משהו לגמרי אחר. אומרים משמעות יש בחינוך, מהי אותה משמעות? סתם השר ולא פירש. ננסה אנחנו את כוחנו (יוסי שריד).

  • מאמר מלא

    חתירה למשמעות בחיים ולמידה משמעותית זה אותו דבר, אומר ד"ר שמעון אזולאי. אם רוצים למידה משמעותית בבית הספר, יש לתת תנאים למשמעות בחיים: עשייה, פומביות והדהוד (יורם הרפז).

  • לינק

    הפרויקט התבצע במסגרת תוכנית למידה מבוססת פרויקטים (Project Base Learning – PBL), מודל לימודי שבו המורים מעצבים את הלמידה במקום "להספיק" אותה. רכזת הביולוגיה של התיכון, רויטל נאמן יהל, משמשת מדריכה של רשת עמל בלמידה מבוססת פרויקטים – פרויקט שבו מעורבים כיום כתשעה בתי ספר של הרשת, שבהם לומדים הילדים למידת חקר בתחומי דעת שונים ( רווית שרף ).

  • לינק

    המורה והמחנכת רותי בן-ישי גייסה את רעיון ה"כיתה ההפוכה" ואת רעיון "לומדים מחוץ לקירות הכיתה" ("מעבר לדלת" – תקשוב מחוז מרכז בהנחייתה של רותי סלומון) – לטובת ההכנה לקראת הטיול השנתי. כותבת רותי בן-ישי : "כבר שלושה שבועות, שתלמידי כל כיתות ט' בחטיבה שלי, עוסקים במלוא המרץ בחקר ולימוד אודות האתרים בהם יטיילו בטיול השנתי לגליל העליון. הם התחלקו לקבוצות, בחרו אתר – מתוך רשימת אתרי הטיול בהם נבקר (וגם קצת יותר). הם קוראים, כותבים, מעלים סוגיות לויכוח, מכינים כרזות לקישוט הכיתה, מצגות וסרטונים בעזרתם ילמדו את חבריהם בכיתה. הכל בסימן:"פותחים חלונות לגליל". כך קראנו לתוכנית הלימוד שלנו"

  • לינק

    שוחרי ראש-פינה הנה יוזמה חינוכית ייחודית הפועלת משנת תשע"ג בבית הספר היסודי וילקומיץ שבראש-פינה. היוזמה התגבשה סביב שלוש תפיסות חינוכיות: תפיסת למידה מבוססת פרויקטים הרואה בפרויקט אותנטי הזדמנות ללמידה ופיתוח מיומנויות סביב פתרון בעיות, תפיסת ערי חינוך- הרואה בקהילה ובסביבה הבלתי פורמלית חלק חשוב ממקורות הידע והלמידה של התלמיד ומהווה עבורו משאב למידה אותנטי, ותפיסת החינוך ליזמות וחדשנות המעודדת תלמידים לחשיבה יזמית לפתרון בעיות תוך כדי יצירת תוצר המהווה בסיס למוצר או רעיון שיש לו תרומה לקהילה ולסביבה.

  • לינק

    המאמר מתאר את תהליך הלמידה כצמיחה במודעות ובהבנה של התלמיד. המאמר מציע למורים עשר דרכים להפוך את הלמידה בכיתה לתהליך ולא לפעילות כדי להתאים את הלמידה להשתנות התמידית בהבנה ובידיעה של התלמידים (Terry Heick, 2014 ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין