מילת מפתח: למידה משמעותית
מיון:
נמצאו 191 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    דוח עדכני זה מפרט את העשייה המרובה של ישראל בתחום התקשוב בחינוך ומפנה לתוכניות מדיניות והערכה שונות בנושא.

  • לינק

    במאמר דעות זה שהתפרסם בעיתון "הארץ" טוען הכותב, מרצה בכיר לחינוך במכללה האקדמית קיי, כי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2018 הראה כי רפורמת הלמידה המשמעותית לא באמת יצרה שינוי. לדבריו, אסור להסיק מכך כי יש לחזור להוראה שמרנית שבמרכזה שינון צייתני של חומר ופליטתו במבחנים סגורים הבודקים את יכולתו של התלמיד לכוון לתשובה נכונה אחת: תשובתו של המורה. במקום זאת, חיוני לשמר את המעורבות האישית של כל התלמידים בלמידה (ולא רק המצטיינים או הצייתנים שבהם), את העניין והסקרנות שלהם בנלמד, את תחושת האוטונומיה לבטא את כישוריהם ויכולותיהם ואת תחושת המסוגלות והחשיבה היצירתית והביקורתית. מטרתה הראויה מערכת החינוך אינה להעביר חומר לתלמידים פסיביים ולהכינם להצטיינות במבחני המיצ"ב או הבגרות.

  • מאמר מלא

    אנחנו יכולים להעיד שהתרחש דבר משמעותי בחיינו כאשר זה "עשה לנו משהו", זה צבט אותנו, נגע ברגש, השאיר סימן, הצטרף לתובנות שלנו בעניין מסוים. למשל, כאשר צופים בסרט או קוראים ספר מעניין. אנו מרגישים כיצד "הראש עובד" או איך הלב או הנפש מתרחבים. זה קורה כאשר יש חוויה משמעותית מעצבת, מיוחדת. זה קורה אחרי מפגש עם חברים או בני אדם אחרים, אחרי פגישה טובה או טיול מהנה. "המשמעותי" מתווסף אלינו וגורם לנו, בדרך כלל, תחושה של סיפוק והתרגשות. אנו חשים צמיחה וגדילה. נראה כי מה שקורה מאחורי הקלעים הוא סוג של דיאלוג שאנו מקיימים עם הסרט, הספר, הדמויות שאנו פוגשים, הנוף, האוכל או האבן. יאמר לנו התלמיד: אני מבין. זה קורה גם לי בחיים הפרטיים שלי, עם החברים ועם המשפחה, ביחס לעיסוקים שלי ולחוויות שאני חווה. אבל מה לכל זה ולבית הספר? מה לכל זה וללימודי היסטוריה הנכפים עלינו? (גדי ראונר).

  • לינק

    בשנים האחרונות נשחק מעמדו של הנרטיב הציוני. גילויים חדשים על העבר וביקורות המציירות אותו כהבניה שנועדה לשמר את ההגמוניה של קבוצה חברתית שלטת, קוראים תיגר על ראייתו כאמת היסטורית בלעדית. מערכת החינוך אינה יכולה עוד להתעלם מהשיח הגועש בשאלת הנרטיב ונאלצת להתמודד עם התקפות כלפיו הן מצד חוגים אקדמיים המתויגים "פוסט־ציוניים" והן מצד הממסד הפוליטי. ספר זה דן במחלוקות על העבר בישראל ואף בוחן אותן לנוכח ויכוחים דומים המתנהלים בעולם. לעומת הסוברים שיש לטשטש אותן בפתרונות מאולצים, מציע המחבר לרתום אותן לטיפוח תפיסת עבר מרובת פרספקטיבות (אייל נווה).

  • סיכום

    הבנה היא ארגון מחדש של פיסות ידע לכדי מכלול משמעותי; הבנה נבנית בראשו של כל תלמיד; לתלמידים שונים הבנות שונות; הבנה חשובה ביותר היא הבנה של הקשרים בין סיבות לתולדות; הבנה מושפעת מרגשות ומצבי רוח; רגשות ומצבי רוח משפיעים על איכות ההבנה ועל ההנעה להבין; מסקנה: המורים צריכים להבין את הקשר שבין הבנה לרגשות ולעורר רגשות המאפשרים הבנה (דאגלס ניוטון).

  • סיכום

    הביקורת כנגד הוראת ההיסטוריה בישראל מתמקדת בטענה, שמרבית הלומדים בבתי הספר העל-יסודי לא רוכשים יסודות של חשיבה היסטורית ראויה ושהמידע הרב שהם לומדים בשיעורים נשכח בסמוך לבחינת הבגרות. לפי ביקורת זו, התלמיד נתפס ככלי ריק, שיש למלאו בידע היסטורי, ולכן גם הוא מוערך ונבחן לפי יכולתו לשנן להפגין בקיאותו בחומר הנלמד. מגבלת הבחינה ומספר השעות המצומצם כובלים אף את הטובים שבמורים ואלה לא משכילים להתעכב על הקשר ההכרחי שבין ידע היסטורי, הבנה היסטורית והקניית משמעות להיסטוריה. פרק זה דן בגורמים שבגינם הוראה לחשיבה היסטורית אינה צולחת ומציע פדגוגיה ראויה שתוכל להתמודד עם הצורך בפיתוח חשיבה כזו אצל מתבגרים (אסתר יוגב).

  • סיכום

    מאמר זה מבקש להשיב על השאלה מה צריך לכלול החינוך העכשווי שמכין את האזרח, העובד ואיש המשפחה לעוד כשישים שנים. שאלה זו אינהרנטית לעיסוק החינוכי, שמטבעו עוסק בעתיד ובהכשרת הדור הצעיר לכניסה לעולם המבוגרים ולהשתלבותו במציאות העתידית (ניר מיכאלי).

  • לינק

    החל משנה"ל תשע"ה מיושמת במערכת החינוך בישראל התכנית הלאומית "למידה משמעותית". מדובר במהלך נרחב שמטרתו לקדם למידה משמעותית בכלל מוסדות החינוך. הדוח מהווה תוצר של עבודה שנמשכה שנתיים: תשע"ד ותשע"ה (ראמ"ה מלווה את התכנית החל משנה"ל תשע"ד, עוד בטרם התכנית החלה להיות מיושמת בפועל – כדי לאמוד את תמונת המצב לפני כניסתה של התכנית), והוא משלב בין ממצאים כמותיים (סקרים שבוצעו בקרב תלמידים, מורים ומנהלים) ואיכותניים (ראיונות עומק עם מנהלים ומורים, קבוצות מיקוד עם תלמידים, תצפיות ועוד). הדוח עוסק בשורה של נושאים מרכזיים הקשורים כולם לרפורמת הלמידה המשמעותית: ההטמעה במחוזות; ההטמעה בבתי הספר; הפיתוח המקצועי; תנאים ארגוניים אשר אמורים לקדם הטמעתה של למידה משמעותית; הטמעתה של הוראה אשר אמורה לקדם למידה משמעותית; מידת ההשגה של תוצאות המעידות על למידה משמעותית (ראמ"ה).

  • מאמר מלא

    רק בתי הספר האלטרנטיביים, ולא בתי הספר הציבוריים, יכולים להעניק לתלמידים חינוך אחר ומשמעותי. במשך עשרות שנים מנסים גורמים שונים באקדמיה ומחוצה לה לשנות את המערכת הקיימת, אך ללא הועיל. היא מסרבת להשתנות. שבענו רפורמות וועדות והמערכת הכבדה, המסורבלת, הביורוקרטית, הריכוזית והפוליטית בעינה עומדת (יוסף אבינון).

  • לינק

    בשלהי 2013 פרסם מכון מופ"ת קול קורא להקמת צוות חשיבה בנושא: "חילוץ ההוראה מהמשבר המובנה בתוכה". הצוות התחיל את פעילותו בתחילת הסמסטר השני של שנת 2014, וקיים ארבעה "מפגשי היכרות". במפגשים אלה היה על כל חברה וחבר להציג את "האני מאמין" שלה/ו ביחס לחילוץ ההוראה מהמשבר, נקודת מבטה/ו ביחס ל"בעיה המשברית", תפיסתה/ו את מהות "הלמידה המשמעותית", ומודל ל"סדר יום בית-ספרי" ("מערכת השעות") המועדף עליה/ו. לכל נושא הוקדש אחת לחודשיים מפגש בן שלוש שעות, ואחרי כל פרזנטציה נערך דיון במליאה. תקצירי הפרזנטציות והדיונים סוכמו בארבעה פרוטוקולים, ובהתבסס עליהם נכתב נייר עמדה שמטרתו לשמש בסיס רעיוני לחילוץ ההוראה מהמשבר. בנייר עמדה זה ננמק את טענתנו בדבר המשבר המובנה בהוראה, ונציע את תוכני השינוי הפדגוגי והארגוני הנדרשים לחילוץ ההוראה מהמשבר (עמיקם מרבך, טלי רובוביץ-מן, מירי גולדרט, שושי רייטר, אברהם פרנק).

  • סיכום

    בעת האחרונה אנו חווים שינויים רבים בעולם החינוך. אלה כוללים, למשל התמודדות עם בעיות אנושיות רחבות היקף כמו התחממות גלובלית ועוני, מיומנויות של פתרון בעיות ושיתוף פעולה, תקשורת דיגיטלית ועוד. בתוך כך, נושאים רבים שבתכנית הלימודים, שלא ברורה תרומתם למציאות העכשווית, מופיעים עדיין בספרי הלימוד ובבחינות. מכאן, עולה השאלה איזה למידה באמת משמעותית ללומדים של היום? (David N. Perkins).

  • תקציר

    במחקר זה נחקרה תרומת ההוראה והלמידה הרב תחומית של המקרא ללמידה משמעותית. בתפיסת המחקר, הכוונה ללמידה שמבנה חיבור בין עולמו של הלומד לבין הטקסט המקראי, ושמאפשרת ומעודדת את הלומד להתעניין בעולם המקרא ולמצוא הנאה בלמידה. במרכז תהליכי ההוראה הועמדה סוגיה מקראית, ותחומי דעת שונים הציגו את המשותף והרלוונטי לזמננו להתמודדות עם קשיי לומדים וללמידה של מקרא. המחקר התבצע במכללת לוינסקי, במסגרת הקורס הסדנאי "הוראת המקרא בהיבט רב תחומי" – ובמסגרת ההתנסות בהוראה במספר בתי ספר, בעיקר בבית הספר "מורדי הגטאות" ברמת גן. משתתפי המחקר היו סטודנטים מתמחי מקרא המכשירים עצמם להוראה בבית ספר יסודי ועל יסודי, משנים ב' וג' בתואר הראשון וכן סטודנטים לתואר שני בהוראה M.Teach שנה א' (גלי דינור).

  • לינק

    בספר זה הכותבות מציעות דרך הוראה על פי מודל "מעגל ההפנמה", מודל המאפשר מסגרת מובנית של הוראה משמעותית ורלוונטית הן לתלמידי החינוך המיוחד הן לתלמידי החינוך הרגיל. הספר מתמקד בדרכי חינוך והוראה שפותחו עבור תלמידים עם לקויות מורכבות בדרגות חומרה שונות, כגון: לקות קוגניטיבית, שיתוק מוחין, נכות גופנית, לקויות על רצף האוטיזם, הפרעות נפשיות והתנהגותיות, לקויות למידה ולקויות חושים מורכבות. תלמידים אלו לומדים במגוון מסגרות חינוך, מקצתם במסגרות נפרדות של החינוך המיוחד, כמה מהם במסגרות המשולבות כחטיבות בבתי ספר רגילים ואחרים משולבים פרטנית בכיתות הרגילות. כיווני הוראה אלה, שפותחו עבור לומדים עם צרכים מיוחדים, התגלו כמתאימים ורלוונטיים ליישום הן בכיתות משולבות הן בכיתות רגילות (פנינה שביט ושונית רייטר).

  • מאמר מלא

    כשאנחנו נכנסים למבנה או לחדר כלשהוא יש לו השפעה עלינו. לכולנו יש סביבות בנויות שאנו מרגישים בנוח להיות בהן וסביבות בנויות אחרות שקשה לנו לשהות בהן. זאת מאחר שעיצוב הסביבה יכול להעביר מסרים שונים ולהשפיע על התנהגותנו. לסביבה הפיזית יש השפעה מכרעת הן על תחושתנו במקום מסוים הן על אופן התפקוד והתפיסה האסתטית שלנו. כאשר סביבות למידה מעוצבות נכון (Landscape for Learning) הן תורמות הן לתלמידים הן למורים. כנגזרת מההשפעה הכללית של סביבת בית הספר על השוהים בה, גם עיצוב סביבת הכיתה הוא אלמנט חשוב, בפרט בגילים הצעירים בבית הספר היסודי. סביבת הכיתה היא מקום המשמש לא רק ללמידה אלא גם לגדילה ולהתפתחות, לאור זאת מן הראוי לשים לב לכלל מרכיביה כדי שיתרמו באופן מיטבי לשוהים בה (יעל מילוא שוסמן).

  • מאמר מלא

    שאלת המפתח המלווה את הספר שלפנינו היא מידת הרלוונטיות של משנת פרנקנשטיין לעבודת המורה כיום. שאלה זו, ולא ההצגה הסדורה והשיטתית של משנתו, מנווטת את מהלך הדיונים בספר ומגבילה אותם לבירור התשובה עליה ולא לעיון תאורטי כללי בגישתו. הספר פונה למתמצאים בכתיבתו של פרנקנשטיין ובמושגים שפיתח. ההתמודדות בשאלת הרלוונטיות מחייבת לזהות את הנושא המרכזי ואת הבעיה המעסיקה את פרנקנשטיין בהקשרו של נושא זה, וכן לזהות את יסודות גישתו שחיוניותם אינה מוגבלת לתנאי זמן ומקום מסוימים. יסוד אחד שכזה הוא השפעת התרבות שבה חיים התלמיד והמורה על תפקודיהם; יסוד שני הוא ההכרה בחלקו של הרגש כגורם המעורב בעצם אקט הלמידה, לא רק בעירור המוטיבציה של הלומד לעסוק בתוכן שלפניו, אלא כגורם המשפיע על אופן חשיבתו ותוכנה; יסוד אחר הוא טיב היחסים שבין המורה לתלמיד כגורם המשפיע על ההוראה ועל הלמידה כאחד (עודד שרמר).

  • לינק

    מורים צריכים לדעת בעיקר מיומנויות פדגוגיות, דידקטיות וקוריקולריות ואת אופן יישומן בכיתה, וכן איך לטפל בסוגיות ובעיות חברתיות העולות בכיתה. כמו כן, עליהם להיות בעצמם בעלי אותן מיומנויות שנוהגים לכנותן בשם "מיומנויות המאה העשרים ואחת" (אבל יש להניח שגם במאה העשרים ושתיים ואילך יהיו תקפות). אבל מעל לכל מורים צריכים לדעת כיצד לרתק ולהלהיב תלמידים, להכיר תלמידים ולהיות רגיש לצרכיהם ולרצונותיהם. מורים צריכים להדביק את תלמידיהם באהבה ולהעיר אצלם את התשוקה והסקרנות ללמוד (יורם אורעד).

  • סיכום

    החוקרים במחקר זה התמקדו בדפוסי למידה של מתכשרים להוראה במסגרות של ההתנסות המעשית, וניסו לבסס טיפולוגיה שנבנתה במחקר אחר וללמוד מכך על חשיבות ההבנה של טיפוסי למידה שונים וכיצד ניתן לכוון דפוסי התכשרות אלה בדרך היעילה ביותר שתשפר את יכולות ההוראה של המתכשרים ותבנה בקרבם עמדה להיות לומדים לאורך החיים (Donche, V., Endedijk, M.D., & van Daal, T).

  • סיכום

    המאמר שואל היכן מצויות השאלות הגדולות אצל ילדים קטנים ומהם התנאים הנחוצים כדי ששאלות אלו לא ידוכאו אלא יעלו ויבואו לידי ביטוי? ובהקשר זה מתאר את תכנית "לב לדעת", שמטרתה פיתוח תנאים אלה בבית הספר: אישיותו של המורה, אופי השיח במרחב הלמידה ותכני הלמידה (משה וינשטוק).

  • סיכום

    מחבר המאמר יצא עם חבורה של סטודנטים ממכללת אורנים למפגש עם המדבר, עם אנשי קיבוץ נאות סמדר, עם ספר איוב ועם עצמם. הוא מתאר את חווית המפגש, מנתח אותה ומסתמך על הניתוח בדיון העוסק באפשרות של "פדגוגיה מתבוננת" בהכשרת המורים (מיקי מוטולה).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס לכתבה המפורסמת באתר Ynet המדווחת על כך שעל פי דוח ארגון ה-OECD השימוש במחשב ובאינטרנט בבית הספר איננו תורם להישגים לימודיים. הורוויץ מתנגד לזיהוי הישגי התלמידים עם התוצאות במבחני PISA: "יכול להיות שקיימת קורלציה בין למידה לבין תוצאות גבוהות במבחנים, אבל מאד יכול להיות שלא. האפשרות שאין קורלציה כזאת מתחזקת עוד יותר לאור זה שכבר מזמן למדנו שעל אף העובדה ששנחאי שבסין זוכה לציונים הגבוהים ביותר במבחני PISA, שלטונות סין מאד מודאגים שהם הופכים את תלמידיהם למכונות למבחנים במחיר של אי-פיתוח היצירתיות" (ג'יי הורוויץ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין