מילת מפתח: למידה מכוונת עצמית
מיון:
נמצאו 22 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    שכיחות שילובה של למידה באמצעות טכנולוגיה מקוונת בכיתה גדלה בשנים האחרונות. המחקר הנוכחי מבקש להבין את עמדותיהם של מורים כלפי מדיניות של יחס 1:1 בין מספר התלמידים ומספר המחשבים הניידים בחטיבות ביניים ותדירות השימוש של תלמידים בטכנולוגיה מקוונת. בנוסף, מנסה המחקר למפות את חששות המורים בנוגע ליכולות תלמידי חטיבת ביניים להשתמש באמצעים ניידים וטכנולוגיות ניידות בסביבות למידה של 1:1. מסקנת המחקר היא שעל מנת להפחית את השימוש שעושים התלמידים באמצעים טכנולוגיים שלא למטרות לימודיות, על המורים להנחותם ולחזק את כישורי הלמידה של תלמידיהם, כגון חיזוק יכולת למידה מכוונת-עצמי.

  • לינק

    למידה מכוונת עצמית היא חיונית להצלחה אקדמית. מודל התפתחות המשאבים ההנעתיים טוען שהורים מקדמים הצלחה אקדמית אצל ילדיהם באופן עקיף על ידי טיפוח לומד מכוון עצמית. במחקר זה, תוך שימוש בניתוח משוואות מבניות ובנתונים שנאספו מ-1,009 תלמידי כיתה ח' בג'וחאי (Zhuhai), סין בשנת 2012, המחברים מתכוונים לענות על שתי שאלות מחקר: (א) אילו צורות של מעורבות הורית נמצאו במתאם גבוה עם למידה מכוונת עצמית ו-(ב) האם למידה מכוונת עצמית יכולה לתווך באופן מלא את הקשר שבין מעורבות הורית לבין ביצועים אקדמיים של תלמידים? (Wang, Hongyu; Cai, Tianji, 2017).

  • תקציר

    הפרקטיקה של למידה מכוונת-עצמית חשובה לסטודנטים מבוגרים מאחר והיא מאפשרת להם ללמוד באופן אפקטיבי תוך תמרון בין עבודה, משפחה ומחויבויות אחרות. מחקר זה מבקש לבחון את מאפייני הלמידה מכוונת-עצמית הנוכחים בתהליך הלמידה של סטודנטים מבוגרים במקרה של אוניברסיטה. נחקר גם הקשר בין רמת היכולת הנתפסת של הסטודנטים המבוגרים בלמידה מכוונת-עצמית לבין הביצוע האקדמי שלהם (Khiat, Henry, 2017).

  • תקציר

    מאמר זה מזהה את הדרך שבה ניתן להשתמש בגרסה החינוכית של מיינקראפט (Minecraft Edu) כדי לתרום להוראה וללמידה של תלמידי תיכון באמצעות חקר מקרים מרובים. הגרסה החינוכית של מיינקראפט מזוהה ככלי מִשְׂחוּק המאפשר למשתמשים שלו ליצור ולהעריך פעילויות למידה מבוססות פרויקטים בתוך הֶקְשֵׁר כיתתי (Callaghan, Noelene, 2016).

  • לינק

    מאמר זה מפתח מסגרת תיאורטית להבנת היישומיות והרלוונטיות של "פילוסופיה עם ילדים" בתוך בתי הספר ומחוצה להם כפלטפורמה עבור למידה מכוונת עצמית לאור ההתפתחויות ב-40 השנים האחרונות (Kizel, A., 2016).

  • תקציר

    מחקר זה, שנערך בישראל, בחן כיצד אסטרטגיות למידה ואוריינטציות מוטיבציוניות תרמו לתחושת הישג של תלמידי תיכון בקורס מוּק (MOOC). המטרה הייתה לשלב אסטרטגיית הוראה-למידה חדשנית בתוך המערכת החינוכית המבוססת על למידה מקוונת עבור תלמידים בנושאים עתירי ידע וטכנולוגיה (Lizi Cohen , Noga Magen-Nagar, 2016).

  • לינק

    המחברים ערכו סקירה שיטתית שמטרתה לזהות ולהבין את ההשפעות על פיתוח של למידה מכוונת-עצמית באמצעות תלקיט אלקטרוני. קריטריונים להכללה שימשו כדי לבחור מחקרים עכשוויים ואיכותיים אשר התמקדו בתלקיטים אלקטרוניים ודיווחו אודות השפעה על למידה מכוונת-עצמית. נמצאו 17 מאמרים שענו על הקריטריונים של ההכללה. זוהו גורמים מוסדיים, גורמים של תכנית הלימודים, גורמים של תהליך הלמידה, גורמים אישיים וגורמים הקשורים לתלקיט (Beckers, Jorrick; Dolmans, Diana; van Merrienboer, Jeroen, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הלמידה המווסתת עצמית שלומדים מיישמים בקורס מוּק, תוך התמקדות באופן שבו המוטיבציות של הלומדים ללמוד בקורס מוּק משפיעות על התנהגותם ועל השימוש שלהם באסטרטגיות של למידה מווסתות עצמית. לאחר חקירה כמותית של התנהגויות הלמידה של 788 משתתפים בקורס מוּק, נערכו ראיונות עם 32 לומדים. המחקר משווה את התיאורים הנרטיביים של ההתנהגות בין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית גבוהות של למידה מווסתת עצמית לבין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית נמוכות של למידה מווסתת עצמית. נמצאו הבדלים ניכרים בהתנהגויות הלמידה שאופיינו בתיאור עצמי בין שתי הקבוצות הללו בחמישה מתתי התהליכים שנבחנו (Littlejohn, Allison; Hood, Nina; Milligan, Colin; Mustain, Paige, 2016).

  • לינק

    ג'ורג' קורוס (George Couros) עומד על חשיבותם הן של המרחב הן של הזמן בהקשר של סביבות למידה. ניתן לפתח את סביבת הלמידה הנפלאה ביותר, אך אם אין באמת זמן כדי להעמיק בלמידה שלנו, עד כמה שימושי המרחב שלנו? דמיינו שפיתחתם את מרחב הלמידה הטוב ביותר אי פעם, עם מקומות ישיבה גמישים אשר מתחיל להיראות יותר כמו בית קפה "סטארבקס" (Starbucks) מאשר כיתה מסורתית, אך עדיין הפעמון מצלצל כל ארבעים דקות או שעה כדי שהתלמידים ימשיכו לשיעור הבא. מה ערכו של המרחב אם אין לכם זמן לנצל אותו? (George Couros).

  • לינק

    הסוגיה העיקרית שבה עוסק מאמר זה היא כיצד לשפר את מצב הלמידה של למידה מכוונת עצמית בחיפוש ובארגון משאבים מהרשת. במאמר זה, המחברים מציעים ראשית מודל של מפה רב-שכבתית הממחיש התנהגויות למידה בסיסיות בעת שימוש ברשת לצורך איתור וארגון משאבי הלמידה. המודל מספק ללומדים את המבנים של המשאבים שנמצאו, הכלים לניהול הסמנטי שלהם, וגם שיטה פשוטה לשתף את המשאבים דרך ייצוג המפה. פותחה גם מערכת אשר מבוססת על המודל המוצע המאפשרת ללומדים אינדיבידואלים לאתר בקלות משאבי למידה מתאימים מהרשת על ידי התייחסות למפות משאבים וגם לארגן אותן כמפות נושא אישיות (Li, Hangyu; Hasegawa, Shinobu; Kashihara, Akihiro, 2015).

  • תקציר

    מורים תרים אחר אסטרטגיות לפיתוח מיומנויות של תלמידים לעריכת חקירה מקוונת. מאמר זה מציג מסגרת מבוססת עצמית המלמדת תלמידים לבסס הקשר (Context) עבור חקירה, לנקוט פעולה (Action) כדי להשלים משימה המקושרת לשלב החקירה, ליצור תוצר (Product) ולהעריך (Evaluate) אותו כנגד מערך של סטנדרטים (Standards). מסגרת זו, המכונה CAPES, מייצגת תהליך מובחן שניתן לשלבו בהוראה כדי לתמוך בחקירת תלמידים (Putman, S. Michael; Hathaway, Jennifer I.; Coiro, Julie; Quinn, David J, 2015).

  • מאמר מלא

    לקות הקשב הינה אחת הלקויות הנפוצות ביותר בתוך מערכת החינוך הרגילה בעולם ובישראל. על אף שלימוד ילד עם לקות קשב לכאורה מצריכה הכשרה של חינוך מיוחד, הרי שבפועל מכיוון שרובם המוחלט של הילדים עם לקות הקשב לומדים במערכת החינוך הרגילה, מוריהם הינם מורים שעברו הכשרה להוראה דיסציפלינרית, אך לא להוראת תלמידי חינוך מיוחד. אי לכך, עולה השאלה אילו כלים יש למורה ה"רגיל" להתמודד בהצלחה עם תלמיד עם לקות קשב, ולהצליח לקדמו ולהביאו להישגים, כאשר כל זה נעשה במסגרת של כיתה רגילה, בה לומדים כשלושים תלמידים בממוצע. מסתבר שלא מעט (הדס דוויק).

  • מאמר מלא

    השילוב של למידה אסוציאטיבית עם גישת Problem Based Learning) PBL) הוא שילוב כמעט טבעי. החתירה לפתרון הבעיה יכולה להיות המצפן אשר אמור להוביל את הלמידה האסוציאטיבית ליעדה. כפי שמופיע בסקירה הספרותית ניכר כי החיסרון העיקרי בלמידה אסוציאטיבית הוא תהליך של התבדרות ואובדן מיקוד, ולכן חתירה לפתרון של בעיה עשויה להיות ה"תרופה" לכך. מאידך – ללא כלים לפתרון הבעיה (רשת האינטרנט והיותה מארג אינסופי), קשה מאוד ליישם את מודל ה-PBL כך שהשילוב של השניים הוא מנצח (אילן בן שמעון).

  • תקציר

    מחקר זה בחן אמונות מורים, ידע ופרקטיקה כיתתית לגבי למידה מכוונת עצמית (Self-regulated learning) עבור עשרה מורים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. החוקרים השתמשו במודל הלמידה מכוונת עצמית של בארי זימרמן (Barry Zimmerman) כמסגרת עבור השיטות והתוצאות שלהם. הם אספו נתונים באמצעות שאלונים, תצפיות בכיתות וראיונות עם המשתתפים. נמצא כי למורים היו אמונות חיוביות לגבי תפקידה של למידה מכוונת עצמית בכיתות שלהם אך היו להם מספר הסתייגויות לגבי היכולת של התלמידים לווסת באופן עצמי את הלמידה בכיתות (Spruce, Robin; Bol, Linda, 2015).

  • לינק

    האם כל למידה יכולה להיות חווייתית? ואם לא, מתי הלמידה עשויה להפוך למשמעותית וחווייתית, והאם ניתן להשפיע על כך שהיא לא תהפוך רק למצוות אנשים מלומדה? האם המחנך או אדם אחר יכול לסייע ללומד להפוך את הלמידה למעניינת ולמשמעותית? אלה מקצת השאלות שהטרידו את המחנכים ואת חוקרי החינוך מאז ומתמיד, והוגי דעות רבים נתנו להם תשובות מגוונות. אין ספק שאחת המטרות של כל מחנך היא שתלמידיו יחוו חוויות חיוביות וייהנו בלימודיהם. אולם לצערנו יש תלמידים רבים שאינם חשים בחוויית הלמידה ולומדים רק מתוך תחושת חובה, וזאת אף על פי שמסתבר שלמורה מוכשר יכולה להיות השפעה מכרעת על תחושות אלה. לא נוכל במאמר קצר זה להצביע על כל הדרכים שעדיין פתוחות בפני המורה כדי להפוך את הלמידה לחווייתית יותר, אך נצביע על כמה מהן (גד אלכסנדר).

  • לינק

    במעבדת מחשבים שאיפשרה גישה חופשית תועדו יומנים מפורטים לגבי השימוש של סטודנטים במחשבים במהלך למידה עצמאית. כל יומן כלל רצף כרונולוגי של משימות המייצגות את היישום או את אתר האינטרנט שהוצג בחלון הפעיל בתחנת העבודה. מחקר זה מאשר שהסטודנטים צפויים להחליף משימות באופן קבוע, להשתתף במשימות מסיחות דעת, ולבצע מספר משימות בו-זמנית במהלך לימוד עצמאי (Terry Judd, 2015).

  • לינק

    הזדמנויות ללמידה מקוונת, שינויים פדגוגיים וגישה קלה לאינטרנט באמצעות מכשירים מרובים מציעים הזדמנויות מושכות ללומדים ליטול אחריות ויוזמה רבות יותר בלמידה העצמית שלהם. למעשה, זו לא תהיה הפרזה לומר כי למידה מכוונת עצמית היא כעת מיומנות הכרחית ולא רק אופציונלית כדי להקנות מוכנות לעולם העבודה ולפיתוח אזרחות גלובלית (אזרחים רבגוניים, רגישים מבחינה תרבותית ותורמים באופן מלא לחברה) בקרב הדור הגדל של ילידים דיגיטליים. חיוני שמחנכים יוכשרו לזהות ולטפח למידה מכוונת עצמית באמצעות טכנולוגיה ויהיו מסוגלים ליצור סביבות למידה התומכת בה. מורה המעודד חירות של למידה ופתוח אליה יכול להאיץ את המעבר מלמידה ממוקדת-מורה ללמידה ממוקדת-תלמיד (Suren Ramasubbu).

  • תקציר

    המחבר ערך מחקר ניסויי למחצה כדי לחקור את ההשפעות של שילובים שונים של למידה שיתופית המתווכת על ידי הרשת עם/ללא ייזום של וויסות עצמי בלמידה עם/ללא משוב לגבי שילוב הסטודנטים וחיזוק המחשבות שלהם לגבי קורס משולב זה (Tsai, Chia-Wen, 2014).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לזהות את ההתפתחות של למידה מווסתת-עצמי של סטודנטים במהלך תכנית להכשרת מורים לתארים מתקדמים.אוריינטציות הלמידה של הסטודנטים להוראה נמדדו באמצעות שאלון ופעילויות הוויסות שלהם נמדדו באמצעים של יומנים של שאלות מובנות רובות.הניתוחים הראו שהסטודנטים להוראה הפכו לפאסיביים יותר בוויסות שלהם במהלך התכנית. יתר על כן, שליש בלבד מהסטודנטים להוראה שינה את הלמידה בכיוון של למידה עצמאית מכוונת משמעות (Endedijk, Maaike D.; Vermunt, Jan D.; Meijer, Paulien C.; Brekelmans, Mieke, 2014).

  • תקציר

    החשיבות הגדלה של האיטרנט וסביבות דיגיטליות אחרות ככלים הוראתים, דורשת מחקר המתייחס לאוריינות הדיגיטלית של הלומדים. במחקר זה השתמשו החוקרים לצורך אנליזה, בשיטת איסוף מידע שאיננה נמצאת בשימוש רחב, הנקראת פרוטוקול חשיבה בקול, think-aloud protocol (TAP) בה המשתתפים חושבים בקול כשהם מבצעים סדרת מטלות מוגדרת, מבלי לתת הסברים (Greene, Jeffrey Alan,Yu, Seung B, Copeland, Dana Z).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין