מילת מפתח: למידה: מודלים
מיון:
נמצאו 61 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    ארבע מגמות – תארים מבוססי מוק (MOOC-based degrees), חינוך מבוסס יכולת (competency-based education), פורמליזציה של הלמידה (the formalization of learning) ורפורמה רגולטורית (regulatory reform) – מסיטות את הפרקטיקה החינוכית מעקרונות הליבה של החינוך המסורתי, ואינן מציינות תופעה ארעית אלא דווקא שינוי יסודי של הסטטוס קוו. זה אירוני שבזמן שההשכלה הגבוהה מחוברת לכאורה יותר מתמיד, קיימות מחלוקות עמוקות לגבי אופן ההוצאה לפועל הטוב ביותר של חזון הליבה (James G. Mazou?).

  • לינק

    פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית מקוונת אינם דבר פשוט כלל ועיקר. תהליך הלמידה השיתופי הוא תהליך מורכב, הדורש תיאום ואיזון בין הלומדים השונים הלוקחים בו חלק. תהליך הלמידה השיתופי המקוון הוא מורכב עוד יותר, בהיותו מתבצע בדרך כלל מרחוק וללא נוכחותו המתמדת של המורה. מערך שיעור מקיף לקורס מקוון "הוראה מתוקשב" ( עמי סלנט) .

  • לינק

    הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).

  • לינק

    מחקר זה בא לסגור את הפער על ידי חקירת השאלה: " האם מסגרת ה- CoI היא מודל אפקטיבי לשיפור תחושת הקהילה בכיתה מקוונת P-12? מרכז הלימודים מרחוק בויקטוריה (The Distance Education Centre, Victoria (DECV) נבחר למשימה זאת. ממצאי המחקר מוכיחים כי יש יתרון בשימוש במסלול תבנית ה- CoI כמודל לתכנון ושילוח חומרי הוראה ( Jackson, Luke C. Jackson, Alun C. Chambers, Dianne ).

  • תקציר

    ריבוי פרויקטים בביה"ס ובכיתה אין פירושו של דבר כי מדובר בתהליך אותנטי של למידה מבוססת-פרויקטים ,סבורה ד"ר Jackie Gerstein, מומחית לפדגוגיה ושיטות למידה בארה"ב. למידה מבוססת פרויקטים היא גישה פדגוגית שמנחה את הלומד באמצעות שאלות מעוררות ויוצרות עניין כדי להוביל ללמידת חקר של התלמיד. התלמיד צריך לאתר את המידע הנחוץ על מנת לענות על השאלות המעוררות וליצור משהו חדש או אינטגרטיבי במקרים רבים המורים בבתי הספר אינם מודעים לכך שמדובר בתהליך חקר ונוטים להטיל על התלמידים פרויקטים שאינם בהכרח מובילים ללמידת חקר (Jackie Gerstein ).

  • לינק

    עד שנת 2018 תהיה בארה"ב דרישה לעוד יותר ממיליון משרות של בעלי תוארי STEM . המרכז הלאומי למשאבים מדעיים NSRC- National Science Resources Center בארה"ב פיתח מעגל למידה דומה, להוראת המדעים, הנקרא FERA: Reflect, Apply Focus, Explore,

  • לינק

    האוניברסיטה הפתוחה השיקה ופתחה לציבור בישראל ב1 לאוקטובר 2013 את הפלטפורמה המתוקשבת החדשנית שפיתחה לקורסים מקוונים מסוג MOOC . ההשקה של קורסי הMOCC היא תוצאה של פיתוח טכנולוגי ופדגוגי מושכל וחדשני ע"י צוותים מנוסים באוניברסיטה הפתוחה שעבדו בשנה האחרונה באופן נמרץ ומעמיק לפיתוח הקורסים המתוקשבים המרתקים . הקורס המקוון הראשון מסוג MOCC ייפתח לקהל ב21 בנובמבר 2013 בנושא : המזרח התיכון בימינו.

  • לינק

    ספרו של פרופסור T. Mills Kelly (מרצה בכיר ב George Mason University ) אודות הוראת היסטוריה בעידן הדיגיטאלי זוכה לעניין ולשבחים בארה"ב ובעולם. הספר מתייחס בעיקר להוראת היסטוריה בחינוך הגבוה , באוניברסיטאות ובמכללות . נקודת המוצא של הספר היא שהוראת ולמידת היסטוריה בעולם עתיר מידע דיגיטאלי ומקורות מידע באינטרנט מציבה אתגר למורים ולמרצים ומחייבת שינוי בגישה החינוכית. במציאות החדשה ניתן להעמיק את גישת למידת-החקר בכל שלבי הלימוד תוך ויתור על הגישות של צבירת ידע ( T. Mills Kelly).

  • תקציר

    הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .

  • תקציר

    תובנות מעניינות וחשובות של מורה בארה"ב שהפעילה את תלמידיה בגישת החקר. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם. המורה Brooke Moore מלמדת בכיתה ח' אנגלית. היא אפשרה לתלמידים מרחב למידה וחופש מבלי ליצור בקרה צמודה, כלומר, היא ליוותה את תהליך למידת החקר כשותפה ולא בהכרח כמורה השולטת בכל התהליך. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם ( Brooke Moore).

  • לינק

    הוגה הדעות ג' ון דיואי טען כי תפקידו של החינוך הוא " ללמד את הילד לחשוב ולא ללמדו מה לחשוב ". רעיון זה הוא אחד מאבני הדרך בתוכנית ללמידת חקר המתקיימת בתיכון גליל מערבי , בניהולה של מאיה בליאבין , ומשולבת בתחומי דעת שונים בכל שכבות הגיל ( ז'-יב ) . בספרות התמקדו בחקר יצירתו של אמנון שמוש " תמונות מבית הספר העממי " בהקשרים הספרותיים , החברתיים והתרבותיים שלה . בנוסף , התלמידים ערכו ראיונות עם עולים חדשים והשוו את סיפוריהם לסיפורו של אמנון שמוש ( לוי סבג תמיר, רכז חקר).

  • לינק

    הרצאתה החשובה של ד"ר ליזי כהן בפני מנהלי בתי הספר של תל אביב בראשית שנת 2012 יש בה כדי לטוות ולארוג את הנדבכים המשמעותיים לגיבוש למידה מתוקשבת כיום : בין הנושאים המשמעותיים המוזכרים במצגת ההרצאה : מודל TPACK לשילוב טכנולוגיה בתחומי הדעת, שיקולי דעת מכוונים בתכנון לימודים מקוון חשיבה מסדר גבוה במטלות מתוקשבות, מחוון לאפיון פעיליות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטביסטית –חברתית, מרחב למידה מקוון לקורס/מקצוע בסביבת LMS , למידה הבנייתית , למידה אינטראקטיבית חקרנית, למידה שיתופית מקוונת , למידה שיתופית מקוונת באמצעות Google docs , פערים דיגיטאליים בלמידה מקוונת ( ליזי כהן).

  • תקציר

    במאמר זה מתוארת גישה חדשנית הגורמת למעורבות אישית של תלמידים בלימוד חקר וכתוצאה מכך הם מבצעים חקירות מדעיות בעלות משמעות אישית ורלוונטיות לחיי היום יום שלהם. הלומדים נתמכים על ידי תוכנה המנחה את תהליך החקר המשתרע מתוך הכיתה לתוך שטח בית הספר ומעבר לו, בבית או בחוץ ( Ainsworth, Shaaron Anastopoulou, Stamatina , Sharples, Mike ).

  • לינק

    זו השנה הרביעית נערך בבית הספר הניסויי "נווה במדבר" בקיבוץ חצרים ניסוי חינוכי ערכי מרתק. מטרתו של הניסוי לפתח בוגרים מובילי שינוי אישי וחברתי על בסיס ערכים הומניסטיים ובראשם מעורבות ואחריות. הניסוי נועד לקשר בין העולם האקדמי לבין עולם בית הספר היסודי. הם לוקחים כלי מחקר, שנמצא בשימוש באוניברסיטאות ומכללות הנקרא "מחקר פעולה" ומפעילים אותו בבית הספר היסודי. בדרך ייחודית זו של מחקר פועלה בביה"ס הם רוצים להעניק לתלמידים כלי שיישאו איתם לעתיד, כלי שיעזור להם לערוך שינויים בכוחות עצמם. כלי שמפתח את היכולת האישית וההנעה העצמית שלהם.

  • לינק

    המונח "מעורבות הסטודנט" ("Student Engagement") מתייחס למידת המעורבות או העניין אותה מגלים הסטודנטים כלפי לימודיהם, ועד כמה חשים הם "מחוברים" לכיתתם, בית הספר ואיש לרעהו. מידת המעורבות של הסטודנטים בלמידה במוסד האקדמי בו הם לומדים הופכת יותר ויותר לסמן מקובל המעיד על מצוינות המוסד אליו הם משתייכים. מדוע מידת מעורבותם של הסטודנטים מהווה כיום סוגיה כה מרכזית, בייחוד במוסדות אקדמיים? האם ניתן למדוד באופן יעיל ומדויק את אותם משתנים אליהם מתייחס המונח? במאמר זה, עורך הכותב סקירה היסטורית של המונח, מציג סקר לאומי שנערך בארה"ב בדבר מעורבות הסטודנטים, דן בצורות השונות של מעורבות ומגדיר את המונח "מעורבות הסטודנט" (.("Student Engagement" כדי להתמודד עם בעית המעורבות הנמוכה של הסטודנטים פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים. חרף הצלחתן, אימוצן מלווה לעתים בהתנגדות של חברי הסגל (Axelson, R. D).

  • לינק

    פילוסופים ואנשי חינוך רבים יצרו הגדרות למושג "משחק". ב"ספר החוקים" מביע אפלטון את דעתו המיוחדת על תפקידו של המשחק בחיים: "מהי הדרך הטובה לחיות? את החיים צריך לחיות במשחק, לשחק משחקים מסוימים, להקריב קורבנות מסוימים, לשיר ולרקוד, וכך להיות מסוגלים לזכות בחסדי שמים. המשחק הוא שעשוע אך אינו מהווה היפוכה של הרצינות, שום שהפרט המשחק פועל ברצינות ובכובד ראש, לעיתים עד כדי מסירות ודבקות רפאלי ושגב (2011) מציינים שבני אדם לומדים כמעט כל מה שחשוב באמצעות משחק: ללכת ולדבר, להסתדר עם האחר, להתנהל עם שותפים ונגד יריבים ועוד. בהרצאתה המרתקת של ד"ר ניצה ולדמן בכנס מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים ( מכון מופ"ת, 14 לאפריל 2011) הוצגו בין היתר הסוגיות הבאות: המודל של ( Garris. Ahlers & Driskell (2002 ללמידה באמצעות משחקים, משחקים וירטואליים ומיומנויות קוגניטיביות במשחק Where in the world is Carmen sandiego? , מיומנויות קוגניטיביות במשחק Sim City, משחקי הדמיה מקוונים רבי משתתפים והמיומנויות הנדרשות.

  • לינק

    הדעה כי למידה בדרך של חקר היא למידה משמעותית וכך נכון ללמד וללמוד רווחת היום בקרב אנשי חינוך. עם זאת , כמעט ואין חקר אמיתי בבתי הספר. הסיבה לכך טמונה בכך שהטמעת תהליכי חקר בבית ספר הוא תהליך "כנגד כל הסיכויים". ישנן סיבות רבות למה לא לבצע חקר או מדוע זו משימה כמעט ולא אפשרית? הנורמות הבית ספריות , הסדירויות בהוראה, הרגלי מורים ועוד… לכן, בשל הקושי להתגבר על הקשיים בדרך כלל לא נמצא חקר אמיתי. צוות המורים בחט"ב מנור- כברי פיתח מודל ארגוני וחינוכי אשר מציע שינוי בארגון הלמידה. מודל ייחודי זה מבוסס על תיאוריות חינוכיות חדשניות ובעיקר הגישה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך ונקרא 'אשכולות תרבות'. המודל מתמודד בהצלחה עם הגורמים המעכבים למידת חקר. בהרצאה בכינוס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים" (מכון מופ"ת , 14 באפריל 2011 ) בחן רוני וינברג את הסיבות להעדר חקר בבית ספר, והציג את המודל שפותח במנור-כברי .

  • לינק

    בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר" פוּתח מודל המכונה "דיאלוג יצירתי". "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה-למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל ארבעה שלבים עיקריים:.עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים.רפלקציה, הערכה ומשוב. רמות חפר, הנו בית-ספר תיכון ניסויי. 5 שנות ניסוי מקיים בית-הספר מרכז השתלמויות ניסויי, במטרה ללמד ולהעביר את הניסיון החדשני למערכת החינוך. בית-הספר פיתח במשך שנות הניסוי, דרך למידה, המבוססת על דרכי הוראה והערכה חלופיים. בעזרת אגף הניסויים ובעזרת המפקחים על המקצועות השונים, ממירים ברמות חפר את בחינות הבגרות הרגילות בדרך היבחנות אחרת, התואמת את דרך הלמידה.

  • לינק

    אפילו כשהילדים הם בעלי הישגים גבוהים וקל להם עם טכנולוגיה חדשה, נראה שרבים הולכים ומאבדים את תחושת הפליאה והסקרנות שלהם, מציין ג'והן סיליי בראון. שיטות חינוך מסורתיות עשויות לחנוק את ההנעה הטבועה בהם לחקור את העולם. בראון ועמיתים עם נטיות דומות מפתחים את היסודות עבור פדגוגיה חדשה של המאה ה-21 המרחיבה אופקים במקום לצמצם אותם ( ג'והן סיליי בראון (John Seely Brown)

  • לינק

    האם למידה ניידת בחינוך אכן מגשימה את ההבטחה , שואלת סוזן סמית נאש , בבלוג שלה הידוע בשם דיווחי "מלכת הלמידה מרחוק". לכאורה, למידה ניידת מטלפונים חכמים ומחשבוני טאבלט כגון iPhone and iPad צופנת בחובה הבטחה גדולה הן מבחינת גמישות הלמידה והן מבחינת אפשרויות העברת תכני למידה מותאמים למדיה דיגיטאלית ניידת. למידה ניידת מאפשרת לסטודנטים, מורים ולתלמידים לאסוף נתונים בצורה מוחשית ובזמן אמת מהשטח ולבצע חקר בשדה. יש כיום יותר ויותר יישומי תוכנה המאפשרים כיום למידה ניידת, אך סוזאן נאש סבורה כי ההבטחה עדיין לא מומשה באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב לפחות , וספק אם במקומות אחרים. במקום לענות ישירות על השאלה היא מעדיפה למנות ברשימתה מספר יישומים מהותיים בלמידה מרחוק המותאמים ללמידה ניידת , מרביתם לא יושמו ע"י סטודנטים או מרצים, כגון ,מערכת המתאימה את Moodle ללמידה ניידת .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין