מילת מפתח: למידה מאותגרת בעיות
מיון:
נמצאו 62 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    רבות נכתב על ההבטחות והסכנות של טכנולוגיה בחינוך. מאמר זה מציג מחקר אמפירי שחוקר כיצד הטכנולוגיה יכולה למלא תפקיד מכריע בלמידת סטודנטים וכיצד צוות ההוראה יכול לאמץ גישות חדשניות מבוססות-טכנולוגיה ביצירת משאבי למידה מבוססי בעיות (PBL) מקוונים ואינטראקטיביים, המאפשרים לסטודנטים אינטראקציה עם בעיות אותנטיות, מורכבות ומציאותיות שעוצבו במסגרת מתודולוגיית למידה מבוססת בעיות (Blackburn, Greg, 2017).

  • לינק

    לימור ליבוביץ סוקרת בבלוג שלה הרצאת טד מעוררת השראה המדגימה כיצד ללמד ילדים לאהוב מדעים: "סזאר אראדה הוא מורה למדעים שמצא דרך להלהיב את תלמידיו. בסרטון שלפניכם תוכלו לגלות איך הוא עושה זאת. הוא מתחיל את ההרצאה בתפיסה החינוכית שלו – 'חופש משולב באחריות'. הוא מתאר איך התפיסה הובילה אותו בחייו ומשתלבת בכיתה עם תלמידיו בהונג קונג. אם בעבר לימדו את התלמידים שב-80% מהאוקיינוסים יש פסולת פלסטיק. ושיננו זאת למבחן.. זה לא קרה כך כלל בכיתה של סזאר. בכיתה המגוונת של סזאר קבוצה של תלמידים בגילאי 6-15. הוא ותלמידיו ממציאים דרכים חדשות ויצירתיות לאסוף נתונים על כמות הפלסטיק בים באמצעות סירה רובוטית. ממש כך" (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד אנשים המכשירים את המורים הפיניים מיישמים חינוך ליזמות בהדרכה שהם מספקים. המחברים מראים כיצד למידה באמצעות, למידה עבור ולמידה לגבי יזמות מתבטאות בהערכות העצמיות של מורי המורים הפיניים (Seikkula-Leino, Jaana; Satuvuori, Timo; Ruskovaara, Elena; Hannula, Heikki, 2015).

  • סיכום

    במאמר מוצע דגם של "סימולציות קליניות" כפדגוגיות ליבה בהכשרת מורים, בדומה לסימולציות המתקיימות בלימודי רפואה. הכותב מתאר את התפתחות הרעיון במסגרת ניסיונו בהכשרה ומפנה תשומת לב לכך שחוקרים מתייחסים לצורך בפרקטיקות ליבה בהוראה בכיתה ובפדגוגיות ליבה בהכשרת מורים. במאמר משולבות דוגמאות של סימולציות להמחשת הרעיון (Benjamin H. Dotger).

  • תקציר

    מחקר זה בחן כיצד מאמצים חינוכיים שהתבססו על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית (Constructivism) קושרו לאמונות מסוגלות עצמית של סטודנטים במסגרת ההשכלה הגבוהה. העקרונות הפדגוגיים הקונסטרוקטיביסטיים הנתפסים והמסוגלות העצמית האקדמית נמדדו עבור מדגם שכלל 167 תלמידי קולג' לתואר ראשון הלומדים בסביבת למידה מבוססת בעיות (PBL) המבוססת על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית, ובסביבת למידה מסורתית אשר עושה שימוש בהוראה קונבנציונלית. המטרות העיקריות היו להשוות בין סביבות הלמידה השונות ולזהות אילו מדדים קונסטרוקטיביסטיים נתפסים בסביבת למידה מבוססת בעיות תורמים יותר לאמונות של מסוגלות עצמית אקדמית (Alt, Dorit, 2015).

  • לינק

    רותי סלומון דנה בפוסט הזה בכתיבת השאלה אשר אמורה להניע את פרויקט התלמידים. "PBL – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה"."שאלה מניעה מציגה בפני התלמידים דילמות מהעולם האמיתי. היא מעלה בעיות שבאמת מעניינות אותם ושהם באמת ירצו לעסוק ולחקור אודותיהם. השאלה מניעה אותם לדון, לשאול ולחקור, והיא צריכה לקדם אותם לכיוון תוצר או פתרון משותף".

  • תקציר

    כדי לעודד ולטפח אינטואיציה מושכלת עלינו לפתח אצל התלמידים כושר התבוננות, מודעות עצמית, אינטליגנציה מרחבית, אינטליגנציה רגשית וחשיבה היוריסטית. אטען שהדרך הטובה ביותר לעשות את כל אלה היא בשילובם של מקצועות האמנות בתוכנית הלימודים: ציור, מחול, תאטרון, צילום, מוזיקה, קולנוע, עיצוב סביבתי, שירה, כתיבה יוצרת, פסיכודרמה וגם יוגה ומדיטציה (יוסף אבינון).

  • סיכום

    בחטיבת ביניים באזור השרון מוטמעת משנת תשע"א "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning) במקצוע תרבות ישראל בשכבה ח'. ההוראה הופקדה בידיהן של שש מחנכות מדיסציפלינות מגוונות, שלא הוכשרו ספציפית להוראה בתחום זה. המורים הוכשרו באמצעות הדרכה צוותית וליווי של מומחים פדגוגים לתחום הלמידה מבוססת פרויקט, מטעם המכון הדמוקרטי. הכשרת הצוות הייתה נדבך מרכזי בכל התהליך של הטמעת השינוי הפדגוגי ( שרון רחמים).

  • לינק

    לרוב מערכת בית הספר הנוכחית סובבת סביב הלימוד האקדמי, אך המחברת חושבת שזה לא מספיק למה שילדינו צריכים. המחברת טוענת כי בית הספר צריך להיות מקום שבו ילדים יכולים לגלות מה הם אוהבים. עליהם להיות מסוגלים לשאול את השאלות שחשובות להם ולמצוא את התשובות. הם צריכים לגלות מה באמת מלהיב אותם. המערכת צריכה ליצור סביבה המערבת את הלומדים, מטפחת יצירתיות, ומטילה על התלמידים את האחריות ללמידה. במקום לשנן בעל פה, מורים צריכים להשתמש בתוכן כדי ללמד מיומנויות (Shelley Wright , 2013).

  • לינק

    המאמר מציג סיכום מגמות המחקר לגבי למידה מבוססת בעיות בלמידה ( למידה מאותגרת בעיות) אלקטרונית ומקוונת. המחברים מתבוננים בשיטות הוראה מקוונות, בטכנולוגיות מקוונות בהשכלה הגבוהה, ובהנעה של הסטודנט ללמידה (Chia-Wen Tsai and Yi-Chun Chiang, 2013).

  • לינק

    בעולם הדיגיטאלי ההולך ומשתנה כל הזמן , מכירים עתה בצורך לפתח שיטות הוראה חדשניות המתאימות למציאות חדשה ולכן יוזמות פדגוגיות חדשניות בתחום מעוררות עניין בקרב הלומדים וגם בקרב אנשי חינוך המנסים לאמץ שיטות חדשניות . לאחרונה דווח בכתב העת Journal of learning design על ניסיון ליישם למידת חקר לסטודנטים במכללות תוך התאמה לסביבות הלמידה הדיגיטאליות והעושר התוכני המצוי באינטרנט . שיטת הלימוד נקראת Process-Oriented Guided Inquiry Learning-POGIL) והיא מיושמת , כאמור , בכמה מכללות אקדמיות באוסטרליה ( Jarrod Trevathan, Trina Myers).

  • לינק

    בחקר מקרה זה, המחברים חקרו קבוצה מהמרכז לאנימציה, סביבת הוראה להשכלה גבוהה שטיפחה בהצלחה יצירתיות קבוצתית ותוצאות למידה באמצעות למידה מבוססת בעיות. החוקרים שקלו את הפעולות ואת התרבות של הקהילה הזו שהיו קשורים להערכה, ואת האופן שבו הפרקטיקות שקשורות להערכה שיפרו את פתרון הבעיות היצירתי של חברי הקהילה. המחברים מתארים את פרקטיקות ההערכה שלהם בהקשר של העקרונות הנובעים מ"סטנדרטים להערכה של קהילות משותפות" (Joint Committees' Evaluation Standards), שהם סטנדרטים להערכה שבהם השתמשו מעריכים מקצועיים (West, Richard E., Williams, Greg S., and Williams, David D. , 2013).

  • לינק

    למידה מאותגרת-בעיות היא שיטה קונסטרוקטיביסטית להוראה המתאימה לתנועת הרפורמה החינוכית של המדע כדי להגביר את האוריינות המדעית של כל האמריקאים. ככזו הוראה של למידה מאותגרת-בעיות היא נושא פופולרי במיוחד בסדנאות להתפתחות מקצועית שהוצעו למורים בסביבות למידה משניות. מחקר זה מציג חקר מקרה של ארבעה מורים שהשתתפו בסדנה בת שבוע של למידה מאותגרת-בעיות והכינו לאחר מכן מערך של פרקטיקת הכיתה של עם עקרונות קונסטרוקטיביסטיים (Pecore J. , 2013).

  • לינק

    המחברים טוענים כי המודל המתאים ביותר לרכישה אפקטיבית של מיומנויות החשיבה הוא המודל של "למידה שיתופית מבוססת בעיות" (Problem-Based Collaborative Learning (PBCL). לפי מודל זה, המטרות של למידה מוכוונת עצמי הן הגדרת הבעיה; יצירה שיתופית של מערך של רעיונות אפשריים לפתרון הבעיות ובחירה ברעיון הקונסטרוקטיבי; השגת המידע הדרוש לפתרון הבעיה הכולל מידע מנושאים מקבילים ובניית ידע מסדר גבוה יותר; ופעולות לפתרון הבעיה (Amgad Seif, Oleg Tilchin, 2013).

  • לינק

    כאשר המורים רוצים לקדם למידה משמעותית אבל מביאים "בעיה" לפתרון לתלמידינו, הם למעשה מקיימים את תהליך הלמידה במקומם. והבעיה שאנחנו מביאים כבר מנותקת מהקשר הרלוונטי לעולם התלמידים- ולכן משעממת ולא מעוררת סקרנות. זו בוודאי לא הדרך הטובה ביותר לקדם את התלמידים שלנו במאה-ה-21 להיות לומדים לאורך כל חייהם (אין להם ברירה, הם חייבים להיות כאלה). התלמיד צריך להיות חופשי משיפוטיות וביקורת שלנו המורים ולקבל חופש מלא בחיפוש. תשומת הלב של התלמיד צריכה לעלות מדרגה בערנות ובסקרנות לסביבתו. הדמיון בין חשיבה עיצובית למה שאנחנו קוראים 'עבודת חקר' רב.אכן, עיצוב מתחיל בחקר, ומקדם מאוד למידה משמעותית שבמהלכה הלומד בונה מודלים לפתרון של בעיות מגוונות ( לימור ליבוביץ) .

  • סיכום

    במכללת קיי נבנתה תכנית ייחודית המכוונת להכשיר מורים מצוינים (תכנית רג"ב – ראש גדול בהוראה). מושם בה דגש בטיפוח הרכיבים שעשויים להיות מנוף לתפקוד הסטודנטים המצוינים כמורים מנהיגים ומובילים. תכנית רג"ב מזמנת שילוב של למידה עיונית-תאורטית ומעשית, ומתבצעים בה תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנט כלפי עצמו וכלפי האחר. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, בסיורים, בהרצאות ובמפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מודגשות גישות חדשניות בחינוך וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית הוא הניסיון להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות עבורם וכמודל שהם יאמצו כמורים עבור תלמידיהם. מאפיין נוסף בתכנית הוא שיתוף מלא של הסטודנטים בהווית הלימודים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות ( ורד יפלח-וישקרמן) .

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ניתוח תמטי מעמיק של תגובות כתובות רפלקטיביות לגבי למידה מאותגרת בעיות (PLB) של 63 סטודנטים להכשרת מורים שנרשמו לאוניברסיטה אוסטרלית (Tahereh Pourshafie; Rosalind Murray-Harvey, 2013).

  • לינק

    כדי להצליח בלמידה מאותגרת בעיות ובלמידה מבוססת פרויקטים, הסטודנטים חייבים לקחת אחריות על תהליך הלמידה על ידי קביעת מטרות, פיקוח, עשיית רפלקציה, ותמיכה בהנעה שלהם מתחילת הפרויקט ועד סופו. מאמר זה מתאר את המאפיינים של סביבת הלמידה הספציפית ואת פרקטיקות ההוראה שנראה כי הן מטפחות את האחריות של הסטודנט ללמידה בכל שלב של למידה מאותגרת בעיות, במטרה לתת הנחיות למחנכים לגבי פיתוח למידה מווסתת עצמית (SRL) בלמידה מאותגרת בעיות (PBL), ובסופו של דבר, פיתוח היכולת וההנעה של הסטודנט ללמוד (English, M., & Kitsantas, A., 2013)

  • לינק

    במחקר זה, החוקרים בחנו 271 תלמידי כיתה ו' ב-13 כיתות בבית ספר יסודי למדו שתי יחידות של למידה מאותגרת בעיות. לאחר מכן, המורים זיהו תלמידים שהפגינו את הפוטנציאל האקדמי החבוי במהלך הלימוד של יחידות הלמידה מאותגרת בעיות. החוקרים השוו את הקבוצה בעלת הפוטנציאל האקדמי המתקדם הן לתלמידים שזוהו כמחוננים תוך שימוש בקריטריונים מחוזיים והן ליתר תלמידי כיתות ו'. תוצאות ההשוואות תומכות בזיהוי של המורה את התלמידים בעלי הפוטנציאל האקדמי המתקדם כקבוצה המובחנת הן מהתלמידים שזוהו כמחוננים באופן מסורתי והן מהתלמידים של החינוך הכללי (Gallagher, S., & Gallagher, J. , 2013).

  • לינק

    קיימים מודולים רבים ושונים לבקרה וויסות עצמי בלמידה אשר מציעים תבניות ומבנים אחרים, וכולם חולקים את אותן הנחות יסוד. התוצאות מצביעות על כך שפרחי הוראה ששקלו והתנסו גם בבעיות וגם בהצלחות בטרם התחילו ללמד, שיפרו את אסטרטגיות הוראת SRL שלהם ואת ארגון סביבות SRL המעשיות בהשוואה לפרחי הוראה ששקלו והתנסו רק בהתנסויות מאותגרות בעיות בטרם התחילו ללמד. המחקר הנוכחי מעלה את הצורך לאחד למידה שיטתית הבנויה מהתנסויות בעייתיות והתנסויות מוצלחות, בתכניות ההכשרה וההכנה של מורים טירונים כאמצעי לפיתוח ולקידום היכולות שלהם ללמד את עקרונות הSRL לתלמידים ( Michalsky, T., & Schechter, C) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין