מילת מפתח: למידה דיאלוגית
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • סיכום

    המאמר מציג גישה חדשנית ללימוד השואה, הנשענת על מחקר אוטואתנוגרפי של סטודנטים לחינוך. לפנינו חלופה לגישות המסורתיות – גישות שהתמקדו בלימוד תולדות השואה – המדגישה חקירה של הזיכרון הקולקטיבי של השואה. במסגרת הזאת, לא זו בלבד שהסטודנטים לומדים באמצעות פעולה, אלא שתהליך הלמידה מחייב התבוננות פנימה וניתוח של התנסותם האישית. אלה הם תהליכי למידה דיאלוגיים, המכירים בשונות ובריבוי נרטיבים, שאינם מסתפקים בתפיסות ובנרטיבים הקולקטיביים המקובלים, ולכן עשויים לערער את מעמדם ההגמוני. כפי שמציינת המחברת, תהליך זה צפוי לפתח בקרב הסטודנטים גישה החורגת מ"תחושת הקורבנוּת והנקמה" המעוגנות בזיכרון הקולקטיבי של השואה בישראל. למידה המתבססת על מחקר אישי כזה צפויה לטפח מודעות חברתית-ביקורתית ולקדם פעולה למען שינוי חברתי (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • לינק

    לאחרונה נערך מחקר בסיאטל שבארצות הברית שבו השוו החוקרים כמה זמן השקיעו תושבי העיר בהליכה ספורטיבית לפני ואחרי בניית מסלולי הליכה. הם מצאו כי סלילת מסלולי הליכה חדשים לתושבים הביאה לעלייה משמעותית בפעילות ההליכה שלהם. במילים אחרות, יצירת תנאים הולמים ומתאימים לפעילות עודדה והגבירה את העיסוק ואת הפעילות. באמצעות סיפור זה ננסח כעת את הסוגיה שמעסיקה אותנו במאמר קצר זה: כאנשי חינוך, כמחנכים וכמורים אנו מבקשים לטפח למידה משמעותית אצל התלמידים, הווה אומר, ליצור תנאים דומים ל"מסלולי הליכה" עבורם כדי שיוכלו לקיים מפגשים פוריים בינם לבין כל מטעני הידע, התרבות, החברה והסביבה: הגות ומעש, אירועים ודעות, סוגיות ואישים, ערכים ועמדות (גדי ראונר).

  • מאמר מלא

    בית המדרש היהודי המקורי מציע מודל נועז ללמידה משמעותית. בית המדרש מכוון לחידוש, ולא למסירה של ידע ישן. בית המדרש מכוון לשותפות עם הלומדים. בית המדרש מכוון למחלוקת, ולא להסכמה. בית המדרש מכוון להנעה פנימית ללמידה, ולא להנעה חיצונית. בית המדרש מכוון לחופש, ולא לכפייה. בית המדרש מכוון לחשיבה עמוקה, ולא לשינון. מסקנה: יש לשקם את הלמידה המדרשית (משה מאיר).

  • לינק

    תובנות של המורה להיסטוריה יאיר פרבי לגבי שיטות הלמידה הפעילה שהנהיג בכיתות בהן הוא מלמד . "מיומנויות המאה ה21 – הם מפגינים יצירתיות וחדשנות, הם חושבים בצורה ביקורתית אך לא תמיד בצורה מערכתית, אחד הדברים שקשה להם בעיקר הוא כאשר הם צריכים לקבל החלטות. הם מעדיפים שיגידו להם על מה לכתוב, קשה להם לבחור! לאט לאט הם לומדים כיצד ללמוד ורובם הראו כי יש להם סקרנות אינטלקטואלית ( יאיר פרבי)

  • לינק

    הקשר המחקר הוא קורס שיטות מתמטיות עבור מורי בית ספר יסודי עתידיים. המחקר כלל ניתוח איכותני הן של תכנית הקורס והן של יישומה. מסקנות/המלצות: מתוצאות מחקר זה עולה כי: פירוק הוראה לפרקטיקות מקוננות בגדלים גרעיניים שונים השומרים על הקשר בין טכניקות לבין תחומי פרקטיקה עשוי לתמוך במורים מתחילים בהתייחסות בעת ובעונה אחת לשאלות של כיצד ומדוע הנוגעות לפרקטיקה, וכמו כן לספק מפת הוראה שמורי מורים יכולים להשתמש בה לצורך תמיכה בלמידת ההוראה ( Timothy A. Boerst, Laurie Sleep, Deborah Loewenberg Ball, Hyman Bass ).

  • לינק

    שימוש ב"קליקרים" בכיתה מקדם למידה פעילה ומגביר את מעורבות התלמידים בשיעורים. אנונימיות המשוב מאפשרת השתתפות פעילה ללא חשש מביקורת וכך עשויים הקליקרים להוות טכנולוגית סיוע המחזקת תפקוד תלמידים לקויי למידה המאופיינים ברמה נמוכה של הישגים, יעילות הביצוע, מוטיבציה והערכה עצמית. לוחות אינטראקטיביים מאפשרים הצגת תכני מולטימדיה אשר תומכת ברכישת ידע. עם זאת, השתתפות פעילה בשיעורים בשילוב לוחות אינטראקטיביים נמוכה מהשתתפות בשיעורים בשילוב קליקרים. מחקר זה בוחן באיזה אופן טכנולוגיית למידה (קליקרים ולוחות אינטראקטיביים, לוחות אינטראקטיביים לבדם, ולמידה ללא טכנולוגיה) באינטראקציה עם רמה אקדמית של תלמידים (מכיתת מצוינות, כיתה רגילה וכיתה מקדמת של תלמידים לקויי למידה) משפיעות על הישגים, חווית הלמידה, יעילות הביצוע, מוטיבציה ללמידה והערכה עצמית ( אדוה ברזל-רובין , אינה בלאו ) .

  • תקציר

    הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .

  • לינק

    מחברת המאמר מתארת כיצד בשנים האחרונות היא נוטלת חלק בסדנות קיץ אשר מדגישות את היתרונות של סמינרים סוקרטיים. הדיונים נסובו סביב שאלות פתוחות בהנחייתם של תלמידים, אך היא התקשתה לתאר כיצד זה עשוי לעבוד בשיעורים שלה בכיתה ו'. למרות המבחנים עתירי-הסיכונים ומערכת ההערכה חדשה, היא החליטה לבצע זאת באוגוסט בשנה שעברה. התהליך החל בתחילת השנה, כאשר התלמידים התבקשו לזהות את המאפיינים של שומע פעיל. רפלקציה נמשכת על פעילויות הכיתה הובילה לכך שהתלמידים הפכו למודעים יותר לציפיות של מחברת המאמר ושל עצמם ( Ely, E.).

  • לינק

    המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

  • תקציר

    מאמר מעניין , שהוצג בכנס באוסטרליה בשנת 2011 . המאמר מתאר את השינויים שעברו שני מרצים במעבר מהוראה פנים-אל-פנים להוראה מקוונת. המאמר מתאר את התהליך של ההסתגלות מחדש להדגשי ההוראה המקוונת במשך תקופה של 4 שנים . המאמר כולל ראיונות עם המרצים שביצעו את תהליך השינוי, את הגמישות המחשבתית שנדרשו המרצים להפעיל במהלך המעבר להוראה מקוונת ואת ההכרה בכך שהוראה מקוונת היא ביסודה תהליך דיאלוגי בין הלומדים ובין המרצה (Redmond, Petrea ) .

  • לינק

    כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).

  • לינק

    הפרק דן בשיטת ההוראה הדיאלוגית וזאת בשני מישורים האידיאולוגי והפרקטי. מן הצד האידיאולוגי נטען כי המורה אינו ה"בעלים" של הידע והוראה דיאלוגית במסגרתה התלמיד שותף לבניית הידע היא פעולה של שחרור והעצמה של התלמיד. מן הצד הפרקטי הפרק מציע כלים לניהול דיאלוג שיתופי בכיתה ( איירה שור, פאולו פריירה).

  • לינק

    הרעיון העומד בבסיס הגישה של למידה דיאלוגית הוא בעצם לייצר כאמור למידה שיתופית. הלמידה היא עניין בין- אישי לא פחות ממה שהיא תהליך תוך אישי. על פי גישה זו, תפקודו של הפרט בתוך צוות שונה מתפקודו כשהוא פועל לבד. גם תהליך הלמידה עצמו הוא שונה ולמה הכוונה? תהליך הלמידה מבוסס על החלפת דעות = על "דיאלוג" ממש כמו הלמידה בשיטת החברותה בישיבות הדתיות ובבתי המדרש, רק שבלמידה הדיאלוגית ה "דו – שיח" הוא בעצם תהליך המתפתח בסופו ל "רב – שיח", שזה בעצם עימות (לא כוחני אלא תרבותי) ואימות בין דעות, בחינת חלופות, בירור משמעויות וגיבושן, זהו תהליך המוכר לנו מעולם הארגונים וצוותי הפיתוח האנאליטיים, בעולם זה המונח למידה דיאלוגית הופך למונח הנקרא "סיעור מוחות" שהוא למעשה שווה משמעות ללמידה דיאלוגית, עוד בסקירה מאירת העיניים של אבי בכר : על הצלחת שיטת הלמידה הדיאלוגית והטמעתה במקצועות המתמטיקה ובכלל. ממצאי מחקר זה מחזקים ממצאים אחרים באשר ליתרון השימוש בקליקרים לקידום הלמידה וההבנה וגם מביאים עדות לתועלת הלימודית של הוראה דיאלוגית. "הדיונים הדיאלוגיים שהתפתחו בשיעורי התרגול במתמטיקה עודדו חשיבה ביקורתית ולמידה פעילה, תוך התנסות בפתרון בעיות מורכבות והגברת העניין בשיעור" ( אבי בכר).

  • לינק

    פרופסור אייל נווה מפרק במאמרו הוראה ולמידה דיאלוגית: יעדים וגורמי חסימה את המושג "למידה דיאלוגית" לשלושה מרכיבים: התלמיד, תכני הלימוד והמורה. טענתו המרכזית היא כי על מנת שלמידה דיאלוגית תהייה אפקטיבית, קיים הכרח ששלושת המרכיבים הללו יתקיימו במינון אופטימלי כך שאף אחד מהם לא יהווה גורם מרכזי מדי העלול להאפיל על שני המרכיבים האחרים או לחילופין להתבטל בפני שני המרכיבים האחרים. נווה עומד על השילוב העדין בין המרכיבים הללו ומדגים את השלכות "הלמידה הדיאלוגית" באופנים השונים שבו היא עשויה להתקיים. הדיאלוג המשמעותי אמור כמובן להתרחש במצב אופטימאלי שבו נפגש/ת מורה בעל/ת נוכחות, עם חומר לימוד בעל תכנים מובהקים ועם כיתת לומדים שבין 12 ל25- תלמידים. ואולם גם במצב אופטימאלי שכזה הלמידה הדיאלוגית מתרחשת רק במקרים מועטים. נשאלת השאלה מה הם גורמי העיכוב? הטיעון שמציג פרופסור אייל נווה הוא שברוב הפעמים הדיאלוג נמנע כתוצאה מחוסר איזון שבין שלושת מרכיביו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין