מילת מפתח: למידה בקבוצות
מיון:
נמצאו 43 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    קשה למצוא היום דברי ביקורת על למידה קבוצתית ועל שיתוף פעולה צוותי. מאמר מצוין פורט את היתרונות הרבים של למידה כזו, לצד חסרונות שאנו נוטים לפעמים להדחיק כדי לא להיות נגד האופנה. מחד, למידה קבוצתית מגדילה מוטיבציה של לומדים, מאפשרת ריבוי נקודות מבט, מקנה הזדמנות לביישנים להיות בקשר עם אנשים ומאפשרת לכל אחד לבוא לידי ביטוי במה שהוא יותר טוב בו. מאידך, קבוצת למידה יכולה לבזבז זמן רב על ענינים פעוטים, לקבוצה יש כח חברתי שגורם לכל אחד לעבוד קצת פחות קשה ולהיות "טרמפיסט", עצמתה של קבוצה גורמת לה להגיע להקצנה בחוות הדעת שלה ובקבוצה יכולות להיווצר טעויות שיבלבלו את כל חבריה. כדאי לבחון את הפרמטרים השונים ללמידה קבוצתית רגע לפני שמעודדים אותה באופן אוטומטי (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי היא לתרום להבנה של העזרה הניתנת על ידי המורה דרך היזון חוזר לתמיכה בבניית ידע בין סטודנטים בחינוך הגבוה העובדים בקבוצות קטנות, בסביבה מקוונת שיתופית (Coll, Cesar Rochera, Maria Jose de Gispert, Ines).

  • סיכום

    המאמר מתאר את שיטת ההוראה של מורה בבית ספר יסודי בארה"ב המשתמש בדגם SOLE כדי לאתגר את תלמידיו ולאפשר להם ללמוד בדרכים יצרתיות. המאמר מתאר את דרך הוראה של המורה (Natasha Scripture, 2014).

  • מאמר מלא

    קרל ברייטר ומרלן סקרדמליה, שני חוקרי חינוך ידועים מקנדה, מחליפים "להבין ידע" ב"לבנות ידע" ומשנים תוך כדי כך את חוקי הסביבה החינוכית. "בניגוד לכיתה רגילה", הם אומרים בריאיון להד החינוך, "כאן תפקיד המורים הוא לפתוח את הדיון ולא לנעול אותו עם 'התשובה הנכונה'" יעל דקל , יורם הרפז) .

  • לינק

    בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).

  • לינק

    למידה בקבוצות קטנות נתפסת לרוב כחלופה להוראה ללמידה בכיתה גדולה. היא מבטיחה למידה איכותית – פעילה, שיתופית ושוויונית. אך פירוק מליאת הכיתה לקבוצות קטנות אינו מבטיח למידה איכותית. קבוצות קטנות הן תנאי הכרחי ללמידה איכותית, אך לא תנאי מספיק. איכות הלמידה תלויה במה שקורה בקבוצה עצמה. מה שקורה בקבוצה עצמה הוא דיבור; איכות הלמידה הקבוצתית תלויה באיכות הדיבור שמתרחש בה. שיח קבוצתי איכותי אינו מתרחש מאליו; הוא דורש הרבה השקעה של המורה. תפקיד המורה בהבניה של למידה בקבוצות קטנות תובעני אף יותר מתפקידו כמורה בכיתה גדולה ( מאיה בוזו־שוורץ ויפה בניה ) .

  • לינק

    אתר האינטרנט שהקימה המורה והמנחה אתי נוי-שמעוני כמרחב למידה שיתופי לתלמידי המגמה למדעי החברה , תיכון שער הנגב. כל קבוצת תלמידים נדרשת לערוך השוואה בין מאפייני התרבויות השונות ולהציג באתר האינטרנט את הממצאים והמסקנות במתכונת של מצגת מסכמת של עבודת הקבוצה.

  • מאמר מלא

    המעבר להוראת הנחיה וללמידת חקר רצוף בקשיים רבים. המורה פוחד לאבד שליטה – ובצדק. אבל יש דרכים להתגבר על הקושי . הנחות היסוד של "החינוך החדש" מקובלות כיום על רוב אנשי החינוך באקדמיה ומחוצה לה, אך הן אינן מיושמות בכיתות. מעטים הם התחומים האקדמיים שבהם הפער גדול כל כך בין "מגדל השן" לבין שדה המחקר שלו. חוקרי החינוך באקדמיה אינם אדישים לפער זה, ורבים מנסים להסביר אותו ולגשר עליו ( אבנר כהן זמיר) .

  • תקציר

    אביב צמח , מטובי המורים המתוקשבים בישראל , כתב סקירה מועילה על כלים דיגיטאליים מתקדמים שיש בהם כדי להשביח את ההוראה והלמידה המתוקשבת בבתי הספר. מבין ההמלצות שלו ראויה במיוחד ההמלצה לגבי חיפוש מידע במתכונת שיתופית באמצעות כלי דיגיטאלי שיתופי בשם SearchTeam ( אביב צמח) .

  • לינק

    הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

  • לינק

    מחברת המאמר מתארת כיצד בשנים האחרונות היא נוטלת חלק בסדנות קיץ אשר מדגישות את היתרונות של סמינרים סוקרטיים. הדיונים נסובו סביב שאלות פתוחות בהנחייתם של תלמידים, אך היא התקשתה לתאר כיצד זה עשוי לעבוד בשיעורים שלה בכיתה ו'. למרות המבחנים עתירי-הסיכונים ומערכת ההערכה חדשה, היא החליטה לבצע זאת באוגוסט בשנה שעברה. התהליך החל בתחילת השנה, כאשר התלמידים התבקשו לזהות את המאפיינים של שומע פעיל. רפלקציה נמשכת על פעילויות הכיתה הובילה לכך שהתלמידים הפכו למודעים יותר לציפיות של מחברת המאמר ושל עצמם ( Ely, E.).

  • סיכום

    בשנים האחרונות הולך וגדל בארה"ב מספר הסטודנטים הנרשמים לקורסים מקוונים. הגידול במספר תכניות ללמידה מרחוק ומגוון אוכלוסית הסטודנטים הנרשמים, עוררו במוסדות החינוך הגבוהים המובילים דאגה לגבי הערכת האפקטיביות של הדרכים השונות המשמשות להעברת החומר. בסקר משנת 2005 שנערך בארה"ב, 62% מהחוקרים המובילים סברו שתוצאות הלמידה של סטודנטים בלמידה מקוונת, טובות יותר מאלה שלמדו בלמידה פנים אל פנים. בעוד שמחנכים/מרצים מעוניינים בשיפור מיומנויות של חשיבה ביקורתית אצל הסטודנטים, לא נמצאה כל ראיה שכותבי תכניות הלימוד הכניסו פרקי לימוד בעלי אופי שכזה לתכנית הקורס. מחקר זה מחזק ממצאים של מחקרים קודמים בזה שהוסיף את המיומנויות של חשיבה ביקורתית, כתוצר נוסף שאין בו הבדל משמעותי. העדר הבדל משמעותי הוא זריקת עידוד ללמידה מקוונת, אשר זכתה לביקורות נוקבות על איכותה הנמוכה לעומת הלמידה פנים אל פנים ( Derwin, E).

  • לינק

    לפני חמש שנים, המחבר פירסם סדרה של שבעה מאמרים שנקראה "שאלות שיצילו את הקריירה שלכם", כאשר הוא כתב את הסדרה הזו, הכותב היה בסוף שנתו החמישית בהוראה. הקיץ, לאחר עשר שנים בתחום החינוך, הוא בוחן שוב את המושגים הישנים ההם. ובמאמר זה הוא בוחן את הרעיון "כיצד לגרום לתלמידיו להיות מעורבים?" (Joel, 2012).

  • לינק

    בעשרים השנים האחרונות מדברים רבות על מצגות ויזואליות בהוראה ובלמידה , אך במרבית המקרים המורים הם אלו שמתכננים ומכינים את המצגת ותוך כדי גם מעמיקים בנושא הנלמד . אחת ההמלצות היא דווקא לשנות כיוון ולאפשר לתלמידים עצמם לתכנן ולהכין את המצגות וכך יכירו יותר לעומק ובצורה מאותגרת יותר את נושא הלימוד או נושא החקר. לאחרונה , אנו מגלים יותר ויותר מורים הנוקטים בגישה קונסטרוקטיביסטית זו ומטילים על תלמידיהם להכין מצגת משותפת. הבאנו כמה דוגמאות אוטנטיות הממחישות את דרך הוראה זו ( עמי סלנט ) .

  • לינק

    דרך הוראה לעידוד קריאה והבנת הנקרא שניושמת בהצלחה בבתי ספר בארה"ב: טבלאות L-W-K (ראשי תיבות באנגלית של לדעת (Know), לרצות לדעת (Want to Know) ונלמד (Learned)) מפעילות את הידע הקודם של התלמידים על ידי:1. שואלות אותם מה הם כבר יודעים (Know)2. לאחר מכן התלמידים (המשתפים פעולה בכיתה או בקבוצות קטנות) קובעים מטרות הספציפיות למה שהם רוצים ללמוד (Want to learn); ו-3. לאחר קריאה, התלמידים דנים במה שלמדו (Learned).

  • תקציר

    במאמר זה היו המחברים מעוניינים לחקור את הסוגים השונים של פרקטיות שיתופיות בקורסים מקוונים. המחברים ניתחו את האינטראקציות המקוונות בפורומים של דיון, את העבודות שיוצרו על ידי התלמידים (הן באופן פרטני והן על ידי עבודה בקבוצות קטנות), ואת התשובות לשאלונים שהועברו בשלבים שונים של החקירה. במקרה מסוים זה המחברים מעוניינים בחקירת השאלות הקשורות להבניית מידע וידע במהלך עבודה קבוצתית מקוונת בלמידה פתוחה מרחוק. במחקר זה נמצא כי הקבוצות המוצלחות יותר ופחות, במונחים של התוצאה או התוצר שלהן, חשפו בבירור דפוסי עבודה מובחנים, המאופיינים על ידי משא ומתן, מחקר, המשגה ותוצר. יתר על כן, דפוסים מסוימים של עבודה יוצרים תרומות נחרצות עבור הבניית המידע והידע ועבור הידע המשותף של התלמידים ( Oliveira, I.; Tinoca, L.; Pereira, A ).

  • לינק

    הלל קוברינסקי , תת אלוף במילואים ויזם הייטק, הקים השנה באור יהודה בי"ס על יסודי שבו מרבית הלמידה מבוססת על פרויקטים. ביה"ס פועל על פי מודל רשת בתיה"ס האמריקנית בסן דייגו HTH-HI TECH HIGH בהרצאה בכנס הבינלאומי ה 18- לחינוך דמוקרטי – IDEC , שהתקיים לאחרונה במכללת סמינר הקיבוצים, סיפר קוברינסקי על ביה"ס. קוברינסקי ציין, כי בכוונתו להקים בישראל רשת בתי"ס במתכונת רשת HTH נושא ההרצאה היה High Tech High" כהשראה לרשת ישראלית חדשה". ביה"ס באור יהודה, ששמו "החממה" הוא בי"ס צומח, שבו לומדים השנה 70 תלמידי שכבת ט'. ביה"ס שייך לחינוך המוכר שאינו רשמי. התלמידים בביה"ס אינם משלמים שכר לימוד. ביה"ס ממומן מתרומות ומתקציב משה"ח. לטענת קוברינסקי , למידה מבוססת הפרויקטים היא השיטה היחידה המתאימה למערכת החינוך בישראל . הסיבות לכך; השיטה מתאימה לאוכלוסייה הטרוגנית של תלמידים, מכינה את התלמידים לחיים האמיתיים ויוצרת פתיחות בקרב התלמידים לחבריהם, מכיוון שכל אחד מהם תורם לקבוצת העבודה שלו את נקודות החוזק שלו.

  • לינק

    יפית מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות שלה כמורה בתהליך למידה שיתופי באמצעות כתיבה מתוקשבת של תלמידים בביה"ס יסודי. "בכיתה ב' אותה חינכתי לפני שנים אחדות היו שלושה מחשבים נייחים בסביבות הלמידה. במהלך השנה הובלתי בכיתתי פרויקט לטיפוח ועידוד הכתיבה. כתוצר סופי, התלמידים ואני החלטנו על מקראה כיתתית שתכיל סוגות כתיבה שונות בנושא "המשפחה שלי", נושא שהווה אחד מצירי הלימוד המרכזיים בכיתה. התלמידים נחלקו לקבוצות עבודה על-פי סוגות הכתיבה שמצאו בהן עניין לכתיבה (כתיבת מתכון של מאכל משפחתי אהוב, סיפור משפחתי, טקסט מידע על המשפחה, כתיבת חוויה משפחתית). במהלך השנה התלמידים עבדו בקבוצות העניין בתהליכי טיוטות על-פי סוגת הכתיבה שבחרו, כאשר רב השיח שהתקיים במסגרת הקבוצתית בתיווכי כמורה, האיר עיניהם ושדרג פעמים רבות את החשיבה על הכתיבה ושיפורה. השימוש במעבד התמלילים בכיתה היווה כלי טכנולוגי שסייע מאוד בקידום התהליך, שכן בכל מפגש התמקדנו בטקסט אחר של משתתף מהקבוצה" .

  • לינק

    המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

  • לינק

    מטרת המחקר המוצג היתה לחקור, בגישה מצבית (situative) ((Volet & Jarvela,200, את ההכוונה/הוויסות של רגשות ע"י מתכשרים להוראה תוך התמקדות באתגרים חברתיים-רגשיים העולים בלמידה שיתופית ובשימוש שהם עושים בצורות שיתופיות ואישיות של ויסות רגשות במצבי למידה קבוצתיים מאתגרים. למידה בהכוונה עצמית (SRL) הפכה לתחום מחקר מרכזי בעשורים האחרונים והיא מתוארת כתהליך פעיל, מוכוון-מטרה הכולל שליטה בפעולות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות, הנעה, רגשות והקשר (Boekaerts et al, 2000). היבטים של למידה בהכוונה עצמית מומשגים כמרכיבים הקשריים המשפיעים על תהליך הלמידה של הפרט (Web & Mastergeorg, 2003, Zimmerman, (2000. המחקר המוצג במאמר משלים את הגישה המסורתית ללמידה בהכוונה עצמית בהוסיפו זווית ראייה חברתית הנשענת על ההשערה שסטודנטים משתמשים בשלושה תהליכים רגולטיביים איכותיים שונים בתהליך הלמידה ( J?rvenoja, H., Jarvela, S.).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין