מילת מפתח: למידה בית-ספרית
מיון:
נמצאו 33 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקר זה בחן את האפקטיביות של עבודת המעבדה בחינוך למדעים עם מערך מחקר של מבחן מקדים ומבחן שאחרי כן. שישים ושמונה כיתות ט', שכללו 1773 משתתפים, הוקצו רנדומלית לשלוש קבוצות ניסוי ולקבוצת ביקורת. בקבוצת הניסוי הראשונה נלמד נושא הכימיה של העמילן בבית הספר בלבד, בקבוצת הניסוי השנייה נלמד נושא זה רק במעבדה המספקת שירותים למרכז למדעים (Science Center Outreach Lab), קבוצת הניסוי השלישית הייתה מסגרת משולבת שכללה הן ביקור במעבדה והן למידה בכיתה, והקבוצה הרביעית הייתה קבוצת ביקורת (Itzek-Greulich, Heike; Flunger, Barbara; Vollmer, Christian; Nagengast, Benjamin; Rehm, Markus; Trautwein, Ulrich, 2015).

  • לינק

    הסקירה החדשה של לימור ליבוביץ ממחישה רעיונות בתחום מרחבי הלמידה החדשניים: "…אני רוצה להציע להסתכל על מרחבי הלמידה דרך שלוש "משקפות" (פרספקטיבות), מתוך הכרה שמרחב למידה אופטימאלי- יכלול את שלושתן בהרמוניה. ב"משקפת הראשונה" – לומד עצמאי בקהילה תומכת; ב"משקפת השנייה" – לומד מקבל הדרכה יחידנית בתהליך אישי על-פי צרכיו; ב"משקפת השלישית" – הלומד חוקר את העולם מסביבו, יוזם פרויקטים ומציע פתרונות לבעיות" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    בתקשוב החינוכי היום "למידה ניידת" היא בין המונחים הפופולאריים ביותר. אפשר להבין למה. מכשירים דיגיטאלים נמצאים כמעט בכל כיס, והמכשירים האלה מעניקים גישה מהירה וכמעט בלתי-אמצעית למידע (אני, כרבים אחרים, כתבתי על זה לפני כמה שנים). והיום לא מדובר רק בגישה למידע, אלא באפליקציות שבאמצעות ה-GPS מזהות את מקומו של הלומד ומזרימות אליו מידע בהתאם למקום הזה. אפשר להגיד שאנחנו עדים להתגשמות חזון ה-anytime, anywhere learning, חזון שעליו חלמו עוד במאה הקודמת, אבל לא היה ישים אז. היום, כאשר הטכנולוגיות מאפשרות את מימוש החזון, אפשר להבין את ההתרגשות. אבל דווקא בגלל זה צריכים לשאול אם אותה anytime, anywhere learning היא באמת מה שאנחנו רוצים (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    כאשר מדברים על למידה שיתופית מדברים בדרך כלל על למידה בקבוצה, בחברותא, על עבודת צוות, על אמון ועל נתינה. ככל שמתרחב השימוש ברשתות חברתיות ובכלים דיגיטליים בתהליכי הוראה-למידה, עולה שוב ושוב השאלה – מה זו בכלל למידה שיתופית ?מאחר והשימוש במילה העברית שיתופיות טומן בחובו גוונים רבים של שיתוף, מקובל להתייחס לרמות השונות של השיתופיות באמצעות שימוש במושגים: Sharing, Cooperating, Collaborating .( אפרת מעטוף )

  • לינק

    הפרויקט התבצע במסגרת תוכנית למידה מבוססת פרויקטים (Project Base Learning – PBL), מודל לימודי שבו המורים מעצבים את הלמידה במקום "להספיק" אותה. רכזת הביולוגיה של התיכון, רויטל נאמן יהל, משמשת מדריכה של רשת עמל בלמידה מבוססת פרויקטים – פרויקט שבו מעורבים כיום כתשעה בתי ספר של הרשת, שבהם לומדים הילדים למידת חקר בתחומי דעת שונים ( רווית שרף ).

  • לינק

    רותי סלומון, מומחית להטמעת תקשוב בחינוך ופלטפורמות מתוקשבות, בסקירה מועילה על הטמעת תקשוב בביה"ס בגישת חקר כוללת וקונסטרוקטיביסיטת. כותבת רותי : " קיבלנו החלטה – נקיים תכנית שנתית של פיתוח והפעלת חקרשת בכל שכבות בית הספר מ-א' עד ו' סביב ציר מרכזי של הנושא השנתי "מנהיגות פורצת דרך ( רותי סלומון) .

  • מאמר מלא

    בית ספר יסודי ברמת החייל עובר להוראה וללמידה אחרות. מה גורם לבית ספר טוב ויציב לעשות קפיצה נחשונית כזאת אל הלא נודע? מנהלת בית הספר, יעל אילון: "נוצרה תחושה מבוססת שהלמידה הרגילה לא מספיק מעניינת את התלמידים. משעמם להם" . זה תהליך ארוך ולא פשוט, כפי שאומרות בניסוחים שונים המנהלת, סגניתה ומורות אחדות, והוא נעשה בשלבים: בשלב ראשון פעילות דו־גילית לשכבות א'־ב', הניכרת בעיקר בלימודי המדעים. את החוברות והספרים המשמימים מחליפה פעילות מרעננת: "טבע בצילום". בתקופת חילופי העונות נשלחו תלמידי כיתות א'־ב' לסיור מצולם בשכונה. את התוצרים הציגו בתערוכה בבית הספר ( איתי גודר).

  • מאמר מלא

    המעבר להוראת הנחיה וללמידת חקר רצוף בקשיים רבים. המורה פוחד לאבד שליטה – ובצדק. אבל יש דרכים להתגבר על הקושי . הנחות היסוד של "החינוך החדש" מקובלות כיום על רוב אנשי החינוך באקדמיה ומחוצה לה, אך הן אינן מיושמות בכיתות. מעטים הם התחומים האקדמיים שבהם הפער גדול כל כך בין "מגדל השן" לבין שדה המחקר שלו. חוקרי החינוך באקדמיה אינם אדישים לפער זה, ורבים מנסים להסביר אותו ולגשר עליו ( אבנר כהן זמיר) .

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא להבהיר את התהליכים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה ולהעריך את האפקטיביות שלהם בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים ביפן. הנתונים הסטטיסטיים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים ביפן המוצגים כאן בפעם הראשונה, מדגימים את האפקטיביות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (Chichibu, Toshiya; Kihara, Toshiyuki, 2013).

  • לינק

    אירועי למידה מתמשכים בביה"ס , הנקראים לעתים גם "הפנינג של חווית למידה" יוצרים בבתי הספר אווירה ייחודית שתורמת רבות למוטיבציה של התלמידים וללמידה מעמיקה יותר. צוות עיתון "קו לחינוך" מתאר בגיליונו (מ15 לנובמבר 2012) שני אירועי למידה מתמשכים ייחודיים אשר השפעתם על המוטיבציה של התלמידים היא משמעותית. הראשון נערך בתיכון ברנר אשר בקיבוץ בית ברנר. 50 תלמידים למדו במסגרת לימודי היסטוריה לחמש יחידות לבגרות את הנושא של תולדות ארצות הברית. אחד הפרקים הקשים והמאתגרים בתוכנית הלימודים עוסק בלימוד הממשל האמריקני, שסדריו נגזרים מן החוקה שנוסחה בסוף המאה ה 18- .. שיאה של הלמידה בא לידי ביטוי באירוע הדמיה מחיי ארה"ב אליו הוזמנו גם ההורים ( "קו לחינוך" ) .

  • לינק

    הקשר בין משך הזמן של הלמידה בביה"ס ואיכות החינוך היא סוגיה שנמצאת כבר כמה שנים במוקד המחלוקת בין גורמי חינוך ציבוריים וחוקרי חינוך. האם הארכת יום הלימודים בביה"ס הופכת את הלמידה לאיכותית יותר ומובילה להישגים טובים יותר ? פרופסור לארי קובן כתב לאחרונה 2 מאמרים קצרים ומשכנעים לגבי הסוגיה של זמן לימודים ואיכות הלמידה בביה"ס. במשך שנים הגישה הרווחת בקרב מערכות חינוך הייתה כי הארכת זמן הלימודים בבי"ס תביא לשיפורים בלמידה ובהישגי הלמידה , אך פרופסור לארי קובן בחן את ממצאי המחקרים שהצטברו עד כה בנושא והגיע למסקנה כי לא ניתן להוכיח את הקשר בין משך זמן למידה ובין שיפורים מהותיים בלמידה ( Larry Cuban ) .

  • לינק

    הוגה הדעות ג' ון דיואי טען כי תפקידו של החינוך הוא " ללמד את הילד לחשוב ולא ללמדו מה לחשוב ". רעיון זה הוא אחד מאבני הדרך בתוכנית ללמידת חקר המתקיימת בתיכון גליל מערבי , בניהולה של מאיה בליאבין , ומשולבת בתחומי דעת שונים בכל שכבות הגיל ( ז'-יב ) . בספרות התמקדו בחקר יצירתו של אמנון שמוש " תמונות מבית הספר העממי " בהקשרים הספרותיים , החברתיים והתרבותיים שלה . בנוסף , התלמידים ערכו ראיונות עם עולים חדשים והשוו את סיפוריהם לסיפורו של אמנון שמוש ( לוי סבג תמיר, רכז חקר).

  • לינק

    בהרצאה מרתקת בכינוס TED דיאנה לאופנברג משתפת את ניסיונה עם תלמידי בית ספר. היא טוענת בזכות ההתנסות בלמידה חווייתית וכן במתן לגיטימציה לתלמידים לעשות שגיאות. אחד הדברים החשובים שהיא רואה היא לא רק הלמידה עצמה אלא מעקב של התלמידים עצמם אחרי תהליך הלמידה שלהם, בין השאר דרך ביצוע שגיאות וניתוחן. בחלק מתהליכי הלמידה צריכים לאפשר לתלמידים גם להיכשל וליצור אצלם מודעות שמותר להיכשל אבל אפשר לנסות שוב בהצלחה. כל התהליך הזה מחייב את המורה לתת לתלמידים להתנסות בלמידה פעילה ומבוססת פרויקטים ואז הם גם יקראו את החומרים ויעמיקו בהם. אם לא תהיה העצמה של התלמידים בחינוך לא תהיה למידה משמעותית ובתי ספר ימשיכו לדעוך כפי שאנו רואים בתקופה האחרונה (Diana Laufenberg)

  • סיכום

    צבי לירז, לוחם גרילה עתיר ניסיון ופציעות, מנסה שוב להכניס את שיטת ההוראה שלו, המבוססת פרויקטים, לבתי הספר. בסיבוב הזה הוא עובד בשיתוף מלא עם הממסד החינוכי . השיטה של לירז שייכת למשפחה חינוכית גדולה שעולה ושוקעת במחזוריות קבועה, ובכל פעם בשם אחר. פעם קראו לה שיטת הגילוי, אחר כך שיטת החקר, אחר כך קהילת חקירה, קהילת למידה וקהילת חשיבה. היום קוראים לה "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning); והיא חוזרת. אחרי שני עשורים של חינוך שמרני, חינוך שהתרכז בהערכה ומדידה – בבחינות, ( חיה סדן ) .

  • לינק

    אם תסתכלו על בית הספר מנקודת המבט של תנאים חיוניים ללמידה תראו שאין בו תנאים להנעת למידה. בית הספר עושה כמעט הכול כדי שתלמידים לא ילמדו בו – והם לא לומדים. רוב החומר הנלמד בבית הספר נשכח, ומה שנזכר עדיף שיישכח – למשל, שללמוד זה משעמם, שלחשוב זה מזיק, שלדעת זה לשנן, שכל הנושאים האלה שבית הספר מלמד לא רלוונטיים, ושאני "חכם" (תלמיד טוב) או "טיפש" (תלמיד לא טוב). אילו היינו חושבים על בית הספר מנקודת המבט של תנאים ללמידה, או מנקודת המבט של הלומדים, היינו מבינים שעלינו לשנותו באופן יסודי, ושהאתגר החינוכי הגדול של ימינו הוא ליצור סביבות חינוכיות שבהן תלמידים לומדים ורוצים להמשיך ללמוד ( יורם הרפז).

  • לינק

    המאמר מתמקד באימוץ של בתי הספר בארה"ב את הלמידה המכוונת עצמית (student-directed learning, בראשי תיבות: SDL) כמתכונת של תכנית הלימודים, שבעזרתה התלמידים מנהלים את הלמידה שלהם בעצמם, כמגבירה את מיומנויות החשיבה החיוניות. מורים המתמידים בשימוש ב-SDL בבתי הספר משתמשים בטקטיקה של "שאל שלושה לפני שאתה שואל אותי" כדי להזכיר לתלמידים להתייעץ קודם כל עם בני כיתתם, ולחפש באנציקלופדיה ובאינטרנט לפני שהם פונים ושואלים את המורה ( Harvard Education L).

  • לינק

    פרופסור סטיבן ווילר (מומחה לטכנולוגיות למידה באוניברסיטת פליימות באנגליה) ממליץ במאמרון שכתב בשם "Content as Curriculum " על המודל ההוליסטי שמתפתח כיום בביה"ס התיכון אלבני אוקלנד, ניו- זילנד. במידה מסוימת מודל זה מזכיר את מודל הלמידה בבתי הספר הדמוקרטיים בארץ אך יש בו שילוב בינתחומי רב יותר ושילוב רב יותר של אמצעי תקשוב מתקדמים . ביה"ס התיכון מורכב ממרכזי למידה ובו לומדים גילאים שונים בעבודת צוות ופרוייקטים והתלמידים יכולים לעבור בין מרכזי למידה של מקצועות לימוד שונים.

  • לינק

    מחקר זה בודק תכנית לימודים המועברת בסביבות לימוד חדשות ומעסיקה תלמידים בפעולות למידה. במחקר אחר בנושא מעורבות התלמידים ב"סביבת לימודים מאותגרת בעיות" (PBL) נמצאו 11 אלמנטים סביבתיים אשר מעוררים מוטיבציה: אותנטיות, אתגר, מעורבות קוגניטיבית, יכולת, בחירה, פנטזיה, זהות, אינטראקטיביות, חידוש, מעורבות חושית ומערכת יחסים חברתית. המחקר המוצג כאן, ממשיך את הקו ובודק בעיקר את השינוי שנעשה בלימודי מדעים והקשר בין מוטיבציה ולמידה לאחר שימוש בסביבה מאותגרת בעיות בשם Alien Rescue .

  • לינק

    בית הספר High Tech High נוסד בארה"ב מתוך דאגה לנוכח העובדה שתלמידים מעטים בלבד לומדים את מקצועות הליבה הקשים כגון: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. את המייסדים הדריכה גם ההבנה שאם ברצונם לעורר בתלמידים מוטיבציה ואף להלהיב אותם להתמיד בקורסים המאתגרים האלה כדי להיות מוכנים היטב למכללה או לאוניברסיטה, עליהם להגיע אליהם בשלב מוקדם במסכת החינוך שלהם (גן-י״ב). כיום התרחבה רשת בתי הספר HTH ל 22- בתי ספר צ'ארטר המציעים הזדמנויות למידה מבוססת-פרויקטים לתלמידים בכיתות k-12 , המעודדת אינטראקציה בין תלמידים, מקשרת בין לימודיים טכניים ואקדמיים ומתמקדת בפרסונליזציה ובקישור של הלמידה לעולם האמיתי ( דזירה פז, עמי סלנט) .

  • לינק

    הדעה כי למידה בדרך של חקר היא למידה משמעותית וכך נכון ללמד וללמוד רווחת היום בקרב אנשי חינוך. עם זאת , כמעט ואין חקר אמיתי בבתי הספר. הסיבה לכך טמונה בכך שהטמעת תהליכי חקר בבית ספר הוא תהליך "כנגד כל הסיכויים". ישנן סיבות רבות למה לא לבצע חקר או מדוע זו משימה כמעט ולא אפשרית? הנורמות הבית ספריות , הסדירויות בהוראה, הרגלי מורים ועוד… לכן, בשל הקושי להתגבר על הקשיים בדרך כלל לא נמצא חקר אמיתי. צוות המורים בחט"ב מנור- כברי פיתח מודל ארגוני וחינוכי אשר מציע שינוי בארגון הלמידה. מודל ייחודי זה מבוסס על תיאוריות חינוכיות חדשניות ובעיקר הגישה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך ונקרא 'אשכולות תרבות'. המודל מתמודד בהצלחה עם הגורמים המעכבים למידת חקר. בהרצאה בכינוס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים" (מכון מופ"ת , 14 באפריל 2011 ) בחן רוני וינברג את הסיבות להעדר חקר בבית ספר, והציג את המודל שפותח במנור-כברי .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין