מילת מפתח: למידה אינטגרטיבית
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • לינק

    המילה קורס אינה מבטאת עוד את הדרך שבה למידה מתממשת. כך חשים ביותר ויותר מוסדות אקדמיים המשלבים שיטות למידה מתקדמות. המונח הרווח כעת הוא "learning experience" במקום המילה קורס. השימוש במונח כמו "חווית למידה" מבטא את מה שבאמת מתרחש בלמידה כיום במספר מוסדות אקדמיים: שבירת המבנה הלינארי של התוכן, התבססות רבה על למידה חברתית של קהילת עמיתים, קיומן של יחידות למידה קצרות מאוד והיכולת ללמוד במנותק מזמן או מקום כלשהו. האם היציאה ממסלול מובנה של למידה תכחיד את המילה "'קורס"? ימים יגידו.

  • לינק

    מורים בבית ספר תיכון באזור כפרי בדרום-מזרח מישיגן דנו לאחרונה בהתנהגות המוזרה של שכבת כיתות י"ב. נראה שתלמידי ה-י"ב התנהגו בנימוס רב יותר לשכבת כיתות י"א במסדרונות. נשף הסיום היה גם שקט יותר ומנומס יותר מאשר בשנים הקודמות. מעורר תמיהה עוד יותר, נשף הסיום הסתיים, זה היה אמצע מאי, ותלמידי שכבת י"ב היו עדיין עסוקים בלמידה. ההסבר של המורים: למידה מבוססת פרויקטים ( Thom Markham).

  • לינק

    רשימת מקורות מידע נבחרים בנושא למידה והוראה בדרך החקר. הרשימה של מקורות המידע מאורגנת בדרך מעניינת : לוח מידע מסווג ומאורגן בצורה בהירה המציג ביריעה אחת את הקישורים למקורות המידע הנבחרים . מאגר המידע המתוקשב באינטרנט נבנה ואורגן ע"י צוות אתר מחוננט במשרד החינוך ומט"ח .

  • סיכום

    בשנתיים האחרונות אנו עדים להתפתחות של מיומנות דיגיטאלית חדשה בשם אוצרות דיגיטאלית , שעיקרה איסוף ומיון מושכל של מקורות מידע טקסטואליים או חזותיים וארגונם לאוסף או מאגר בעל משמעות. הכישורים של אוצרות דיגיטאלית מיושמים בחינוך על פי העקרונות החינוכיים של עבודת אוצר/ת התערוכות והאוספים במוזיאונים . טענת כותבי המאמר היא , שאוצרות דיגיטאלית היכולה לתמוך בלמידה אינה רק איסוף ומיון פריטי מידע לשמם , אלא גם עבודת חקר ותחקיר מעמיקים. פעולת החקר , משמעותה העמקת הרצף הנרטיבי של האוסף אותו מציג הלומד באינטרנט . מדובר על פעולת שכתוב מחדש של חלקי הסיפור המוצג וגיבושו מחדש בעקבות תחקיר ע"י הלומד ( Wolff, Annika and Mulholland, Paul ).

  • לינק

    מאמר זה בוחן האם מודלים של למידה בינתחומית אפקטיביים יותר בשיתוף הלומדים באמצעות יצירת תנאים שמעניינים, מניעים, מערבים ומעוררים השראה בקרב התלמידים באמצעות מגוון של פדגוגיות אפקטיביות. מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שתי קבוצות הכוללות 292 מתמחים בהוראה לבית הספר היסודי במהלך שנתיים שהשתתפו במודל של למידה בינתחומית (Birchinall, Liz, 2013).

  • לינק

    המסמך שלפנינו הוא הצעה לדיון באפשרות של מיפוי דרכים להוראה בינתחומית בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון. הוא נועד לשמש אתגר לחשיבה, להשגות, למציאת דרכים נוספות ואחרות, או אף ליישום ולניסוי. ההוראה הדיסציפלינרית במערכת החינוך העל-יסודי היא בבואה של המקובל בעולם האקדמי. המאפיין את העולם האקדמי הוא הפיצול והספציפיקציה. ההתמחות בנושאים ובתחומי דעת נעשית יותר ויותר צרה ויותר ויותר ממוקדת ומקצועית. אם כי לצד זה מוצאים קבוצות לימוד ומחקר בינתחומיות באוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם מתוך הכרה בחשיבותן לפיתוח הידע האנושי ( משה אילן) .

  • לינק

    במאמר זה, המחברת דנה בתוצאות של מחקר שהיא ערכה עם 100 תלמידים למדעים בכיתה ז' שיצרו סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (Personal Learning Environments) לצורך חקירה מדעית יסודית. המחברת מציעה תובנה לגבי סביבות הלמידה המתוקשבות המותאמות אישית שנטען כי זו השיטה שבה משתמשים התלמידים כדי לארגן את הלמידה המקוונת שלהם המכוונת עצמית. היא מציינת שהממצאים הכוללים שלה חשפו כי יכולתם של התלמידים למנף טכנולוגיות חדשות, כך שאלה יענו על היעדים החינוכיים, משפיעה הן על התלמיד והן על המורה (Drexler, Wendy).

  • לינק

    פרופסור סטיבן ווילר (מומחה לטכנולוגיות למידה באוניברסיטת פליימות באנגליה) ממליץ במאמרון שכתב בשם "Content as Curriculum " על המודל ההוליסטי שמתפתח כיום בביה"ס התיכון אלבני אוקלנד, ניו- זילנד. במידה מסוימת מודל זה מזכיר את מודל הלמידה בבתי הספר הדמוקרטיים בארץ אך יש בו שילוב בינתחומי רב יותר ושילוב רב יותר של אמצעי תקשוב מתקדמים . ביה"ס התיכון מורכב ממרכזי למידה ובו לומדים גילאים שונים בעבודת צוות ופרוייקטים והתלמידים יכולים לעבור בין מרכזי למידה של מקצועות לימוד שונים.

  • סיכום

    סקירת ביקורת על ספרן החדש של Marcia C. Linn ופרופסור בת שבע אילון . הספר בין 339 עמודים , המציג תוכנית לימודים אשר מהווה שילוב של אינטגרציית הידע -KI עם טכנולוגיה במטרה לשפר את ביצועי התלמידים. המחברות מכוונות לקהל רחב הכולל מורים בכיתות , סטודנטים למדעים ,מעצבי תוכניות לימודים, מעצבי תוכנה, משתתפי סמינר מחקר, מדענים לומדים, מעריכים ואלה הלומדים מדע לאורך החיים. הספר מאורגן באחד עשר פרקים ומתחיל בהקדמה וסקירה של מסגרות הוראה טיפוסיות , לאחר מכן על ידי הסברים מדעים התומכים בטענת המחברות שאינטגרציית ידע KI-היא מסגרת הדרכה טובה של שילוב טכנולוגיה בהוראת המדעים. לאחר מכן מוצגים שני חקרי מקרה אשר ממחישים כיצד מסגרת ה-KI משתלבת ( Marcia C. Linn & Bat-Sheva-Eylon).

  • לינק

    מודל הלמידה המאוחד (ULM; Unified Learning Model) מהווה תיאוריה מקיפה המאפשרת מחקר שיטתי של תהליך הלמידה, על האספקטים הרבים והמגוונים שהוא טומן בחובו. בהתבסס על מודל זה, המאמר הנוכחי בוחן את התפיסה הרווחת כי הלמידה בבית הספר איננה משימה קלה. לפי מודל זה, הקצאת זיכרון עבודה לעיתים תכופות דורשת מאמץ, וכל עמל עשוי להצטייר כמטלה קשה ומסובכת. במאמר זה עורך הכותב ניתוח של הלמידה בבית הספר, בהתמקדו בלמידת מדעים. המסקנות על פי מודל הלמידה מאוחד מראות כי למידה בתחומי המדעים בביה"ס טומנת בחובה התמודדות קוגניטיבית לא קלה לתלמיד.

  • לינק

    המחקר נערך בכיתות א' וב' בבתי ספר יסודיים בארה"ב במטרה לבדוק האם תכנון הלמידה בכיתות ביה"ס היסודי צריך להיות אינטגרטיבי ( רב-תחומי) המשולב יותר בפעולות אותנטיות כולל למידה פעילה של תלמידים או מבוסס על הוראה ישירה ומסורתית של המורים . המחקר שנערך בשיטה כמותית ואיכותית התבסס על תצפיות ושאלונים . במחקר השתתפו כיתות שלמדו בשיטה המסורתית וגם כיתות שלמדו בשיטה האינטגרטיבית. בתכנון הלמידה האינטגרטיבית המורים עבדו יותר כמנחים של קבוצות למידה המציעים לתלמידים חלופות שונות , מעודדים ומשבחים את התלמידים. בשיטת ההוראה הישירה, הנחשבת כשיטה המסורתית , המורים שלטו בכל התהליך והיו פחות דרגות חופש לתלמידים ולקבוצות שיתופיות של לומדים (Zhbanova, Ksenia, Rule, Audrey Montgomery, Sarah Nielsen, Lynn).

  • לינק

    המאמר דן בסוגיה פדגוגית שנבחנת בתקופה האחרונה בכמה וכמה מדינות והיא לקראת יישום אפשרי בחטיבות ביניים במקומות שונים בעולם. יחד עם זאת, שינוי כזה ממעלה שנייה אינו פשוט והוא צפוי להיתקל בהתנגדויות. המחקר הנוכחי מדווח על תפיסות ועמדות של מורים בחטיבות ביניים לגבי יישום של יחידות הוראה אינטגרטיביות בכיתות הלימוד בכיתות ז'-ט. המחקר התנהל בדרום אפריקה שם נבחנת הסוגיה של הוראה אינטגרטיבית בחטיבות הביניים. לכאורה, רואים המורים בהוראה אינטגרטיבית של תחומי דעת בכיתה אתגר פדגוגי , אך ממצאי המחקר מלמדים שמרבית המורים בשדה מתנגדים לתפיסה של העברת יחידות לימוד אינטגרטיביות בכיתות הלימוד. פחות משליש המורים שרואיינו במחקר היו פתוחים להוראה אינטגרטיבית של כמה תחומי דעת בכיתה ( Devika Naidoo).

  • לינק

    הוראת החברה במובנה הרחב מאופיינת בבתי-הספר העל-יסודיים בכך שהיא מחולקת לתחומי דעת שונים – גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות (חובה), סוציולוגיה, תקשורת, כלכלה ומדע המדינה (רשות) – ללא פיתוח זיקה ויחסי גומלין ביניהם. גישה זאת, שמקורה במחקר ובהוראה של מדעי החברה באוניברסיטאות, אומצה גם על-ידי המכללות להכשרת מורים, שבכך תורמות להנצחת הרדוקציה של תופעות חברתיות מורכבות לכדי ראייה דיסציפלינארית צרה וחלקית. לדעת כותבי המאמר , על המכללות להכשרת מורים לנקוט בדרכי הכשרה חלופיות, שיזמנו לבוגריהן תיאור, ניתוח והבנה עשירים ונאמנים יותר של תופעות חברתיות ושל השתמעויותיהן למעגלי החיים השונים – מהמשפחתי ועד הגלובלי; לצורך כך עליהן לאמץ גישת הכשרה אחדותית (בין-תחומית, אינטגרטיבית), לרבות הוראה ולימוד אחדותיים של החברה, הממוקדים בבעיות חברתיות ובסוגיות העולות מהן. הדבר מחייב כמובן את "גיוס" הסכמתם לכך של מורי המורים הרלוונטיים – הן ממדעי החברה והן ממדעי החינוך ( ניר רסיסי,אריה הרשקוביץ ,ורדה גיל).

  • סיכום

    שיטת הנושאים התפתחה בתנועה הקיבוצית במתכונות שונות ובהדרגה. השיטה הייתה נהוגה לפני הקמת המדינה ובשנים הראשונות של המדינה. מדובר על שיטת הוראה-למידה, המשקפת פילוסופיה חינוכית- חברתית כוללת, הרואה בהוראה ובחינוך תהליך משולב, בלתי נפרד זה מזה. הפילוסופיה החינוכית: צורכי הילד הינם אינדיבידואליים וחברתיים כאחד, לכן חשובה הלמידה האינטגרטיבית. זמן המוקדש לכל נושא לפי שכבות גיל: כיתות א-ג כשבועיים שלושה. כיתות ד-ו עד שישה שבועות. בכל נושא: פינות עבודה לשיפור מיומנויות הלמידה, התלמיד בוחר פינות ועובד בהן. תתי נושאים המשמשים לכתיבת עבודת חקר- אישית. תוכנית מינימום:-לימוד עובדות – רעיונות מרכזיים – מושגים רלוונטיים – סיורים משותפים – דיונים ופתרון בעיות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין