מילת מפתח: לימודי תואר שלישי
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • תקציר

    סביבות מקוונות משנות את הלמידה, כולל לימודי דוקטורט (תואר שלישי). אולם הדרכים שבהן ההתנסות בתואר שלישי מעוצבת ומשתנה דרך אופנים דיגיטליים אלה של מעורבות נבחנות לעתים רחוקות, ואינן מובנות באופן שיטתי. במאמר זה, המחברים חוקרים את התפיסות ואת השימוש של סטודנטים לתואר שלישי בכלים דיגיטליים. בהתבסס על התוצאות מקבוצות מיקוד עם מועמדים לתואר שלישי באוניברסיטה מטרופולינית אוסטרלית, המחברים טוענים שהשימוש של המועמדים לתואר שלישי במשאבים ובכלים מקוונים הולך וגדל אבל בו-זמנית נותר מכוסה בדאגות המסורתיות של זמן ונוחות, מומחיות טכנולוגית, ערוצים מבוססים של תקשורת ושירותים מועדפים (Dowling, Robyn; Wilson, Michael., 2017).

  • תקציר

    מחקר קודם מצא שתחום ההשכלה גבוהה, בייחוד בארה"ב, נשלט על ידי גישות פונקציונליסטיות, עדיפות לנתוני סקרים, והשימוש המצוי בכל מקום בשיטות כמותיות מתקדמות כדי לחקור תופעות חינוכיות. מטרת מחקר תיאורי זה היא להבהיר מדוע התחום בנוי בדרך זו. בהתבסס על כך שחוקרים מצאו שלימודי דוקטורט משפיעים על הדרך שבה מלומדים חושבים, עורכים ומפיצים את מחקרם, כותבי המאמר חוקרים את ההיסטוריות החינוכיות של מחברים שפרסמו מאמרים בתחום מתוך אמונה שבחינת ההתפלגות של השיוכים המוסדיים בקרב מחברים עשויה לשפוך אור על השליטה של גישות מסוימות ליצירת ידע בתוך התחום (Daniel B. Saunders, Ethan A. Kolek, Elizabeth A. Williams & Ryan S. Wells , 2016).

  • תקציר

    במאמר זה המחברים חוקרים את ההכשרה והפיתוח של מלומדים (scholars) המעורבים בקהילה בתכניות דוקטורט בחינוך. מלומדים המעורבים בקהילה העובדים בשדה החינוך משתפים פעולה עם משפחות, עם מורים ועם קהילות כדי לתמוך במאמציהם בהתייחסות לאי-שוויון חינוכי, ובתוך כך מציינים דרך חשובה שבה חוקרים יכולים לקדם צדק חברתי בחינוך הציבורי. עם זאת, שיתופים אלה דורשים מיומנויות ואוריינטציות ייחודיות של חוקרים, אשר מודלים מסורתיים של לימודי דוקטורט אינם מתוכננים לפתח. בנוסף, תשומת לב פחותה בהרבה הוענקה לתהליך ההכשרה ולמתן כלים עבור חוקרים מתחילים המעורבים בקהילה. מאמר זה מציג את הממצאים ממחקר עצמי של פרויקט מחקר אשר תוכנן לבנות בקרב תלמידי דוקטורט את המיומנויות, את הנטיות, ואת המחויבויות של למדנות המעורבת בקהילה (Warren, Mark R.; Park, Soojin Oh; Tieken, Mara Casey, 2016).

  • תקציר

    המחברים ביקשו לבחון כיצד מורים העורכים מחקר חינוכי הצליחו (או לא הצליחו) בחציית גבולות אפשריים בין קהילה אקדמית של חוקרי חינוך לבין קהילה של אנשי מקצוע בתחום החינוך, תוך כיוון לשיפור בפועל של הפרקטיקה המקצועית שלהם. כמעט כל המורים חוקרים דיווחו על אתגרים כתוצאה מהשתתפות בשתי קהילות מעשה. ככל שהפרויקטים שבהם השתתפו ענו על הצרכים או המטרות של בית הספר, כך חציית הגבולות בין קהילת החוקרים לבין קהילת המורים נראתה אפשרית יותר (Anouke Bakx, Arthur Bakker, Maaike Koopman, Douwe Beijaard, 2016).

  • תקציר

    סקירה זו חוקרת את המטרות והאתגרים כמו גם את המדיניות והשלכות תכניתיות של מחקר פעולה בהכשרת מורים לתארים מתקדמים כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספרות המחקר המפורסמת. סקירת ספרות זו בוחנת בייחוד את האופן שבו מחקר פעולה משמש בתכניות של הכשרת מורים לתארים מתקדמים כתחום תוכן וכמתודולוגיה בכתבי יד שפורסמו בין השנים 2000 ל-2015. ספרות המחקר מציעה שסיגול מחקר פעולה בתכניות לתארים מתקדמים התפתח מעבר למודל של קורס אחד לכדי גישה תיאורטית אינטגרטיבית ופרקטית (Vaughan, Michelle; Burnaford, Gail, 2016).

  • תקציר

    עריכת סקירת ספרות היא תהליך מורכב, לעתים מבלבל ומפרך אשר חוקרי חינוך מתחילים, בייחוד סטודנטים לתארים מתקדמים, תופסים לעתים קרובות כמהווה אתגר. אולם, בעוד שבעבר כמעט ולא התייחסו לאתגרים אלו, לאחרונה מחלקות ובתי ספר לתארים מתקדמים מתייחסים אליהם יותר ויותר בעקבות הצרכים המתרחבים הנובעים מגידול במספר הנרשמים. כדי להמשיך לפתח ולחזק את ההיענות לצרכים שזוהו, מאמר זה סוקר ספרות מחקרית הנוגעת לאתגרים שעמם מתמודדים חוקרי חינוך מתחילים בעריכת סקירת ספרות, במטרה לסייע 'לפרוק' תופעה מורכבת זו על ידי הבנייה של סיפור קוהרנטי (Chen, Der-Thanq “Victor”; Wang, Yu-Mei; Lee, Wei Ching, 2016).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לשפוך אור על כיצד הפרויקטים המחקריים של 140 תלמידי תואר שלישי בבית הספר הלאומי למחקר בהכשרת מורים בנורווגיה (NAFOL) הגיבו לאתגרים שבפניהם ניצבה הכשרת המורים הנורווגית ביחס לדרישה ליכולת גבוהה יותר ולבסיס מחקרי חזק יותר. רעיון ה-NAFOL מעניין מנקודת מבט בין-לאומית בשל המיקוד שלו בסיוע לקידום מורי מורים בהשגת תואר שלישי. מאז 2001, למדיניות החינוכית הנורווגית יש מיקוד חזק בחיזוק הכשרת המורים והפיכתה למבוססת מחקר יותר מאשר בעבר. מ-2017, מצופה כי כל המורים החדשים בנורווגיה יהיו בעלי תואר שני. על מנת לממש זאת, קיים צורך במנחים חדשים רבים בעלי תואר שלישי במוסדות להכשרת מורים (Anna-Lena Ostern).

  • תקציר

    פיתוח של חוקרים באמצעות לימודי מחקר לתארים מתקדמים נמצא בעדיפות גבוהה ברוב האוניברסיטאות. אולם, מחקר אודות הנחייה כפדגוגיה ואודות מודלים של הנחייה זכה לתשומת לב מוגברת רק לאחרונה. עם כוונה לייצר חוקרים טובים בגבולות הכוללים משאבים מצומצמים מאוד, אנשי האקדמיה מחפשים כל העת אחר מודלים יעילים יותר של הנחייה עבור תלמידי מחקר לתארים מתקדמים. מודל הנחייה של קהילת למידה (cohort) מבטיח מספר יתרונות, אך המחברים טוענים שהצלחתו נעוצה בפיתוח הייחודי של קהילת הלמידה עבור לימודי מחקר של תארים מתקדמים (Choy, Sarojni; Delahaye, Brian; Saggers, Beth, 2015).

  • לינק

    המאמר דן בהכשרה של מורי מורים במערכת ההשכלה הגבוהה הסינית, תוך התמקדות בהכשרה של שלושה סטודנטים ללימודי דוקטורט במחלקה לאנגלית באוניברסיטה סינית. הנושאים שהועלו כוללים העדר התנסות בהוראה בבית הספר בקרב הסטודנטים לדוקטורט, כמו גם ההתפתחות של הסטודנטים כמורים (Rui (Eric) Yuan).

  • סיכום

    הספר "הצבת הידע של אנשי חינוך העובדים בשדה במרכז הכשרת המורים: חשיבה מחדש על המדיניות ועל הפרקטיקות של התואר השלישי היישומי בחינוך" הוא אחד מחמישה פרסומים המתארים את תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי (The Carnegie Project on the Education Doctorate – CPED) ואת מאמציו להגדיר מחדש את התואר השלישי היישומי בחינוך. הספר הוא כרך ערוך המספק סקירה רחבה של האסטרטגיות השונות ושל התוצאות מהשלב הראשון של ההתאגדות של תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי בשנת 2007. הטקסט הזה טוען באופן משכנע שידע אנשי החינוך העובדים בשדה מוצב כדי לשנות את החינוך (PK-20) באופן חיובי ועמוק יותר מאשר מאמצים נוכחיים רבים במחקר וברפומה חינוכיים (Jenice L. View).

  • לינק

    במסגרת המפגש "בניית הדרך לתואר שלישי יישומי בחינוך בישראל", אשר התקיים באוקטובר 2014 במכון מופ"ת, הרצתה ד"ר ג'יל פרי על תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי (The Carnegie Project on the Education Doctorate – CPED). המצגת של ד"ר ג'יל פרי סוקרת את ההתחלות של יוזמת ה-CPED ואת התוצאות שהתקבלו מהמאמץ המשותף לסייע לאוניברסיטאות עצמאיות להגדיר ולמקד תכניות תוך כדי שמירה על מחויבות לסביבה המקומית ולסטודנטים שלהן (Jill A. Perry).

  • תקציר

    המאמר מציג דיון על רכיב הכנת המחקר עבור תכניות דוקטורט כדי לעורר חשיבה ודיאלוג אודות מחקר חינוכי ופרקטיקות טובות יותר בהכנה ובהכשרה של מורי מורים—חוקרים. הוא סוקר שלוש שאלות, על למידה אודות מחקר, למידה כיצד לבצע מחקר, וכיצד למידה על וביצוע של מחקר חינוכי יכולים להמשיך מעבר לתכניות הדוקטורט. הוא מציג מסקנה על הצורך במחקרים אמפיריים והערכת תכניות כדי לחזק את ההכנה של מחקר חינוכי (Lin, E., Jian, W., Spalding, E., Klecka, C. L., & Odell, S. J.).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין