מילת מפתח: לחץ
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • לינק

    מערכת החינוך הסינית תופסת את המקומות הראשונים בעולם במבחני פיז"ה, אבל השאלה היא באיזה מחיר. יעל עינב, ישראלית המתגוררת בסין, נתקלה בשאלה הזו כשחברה סינית שלה סיפרה לה כי העדיפה לשלוח את בנה בן ה-13 ללימודים בארה"ב, כדי למנוע ממנו את הלחץ הרב שמופעל על הילדים בבתי הספר הסיניים. עינב גילתה בסין מערכת חינוך תחרותית בצורה קיצונית.

  • תקציר

    לחץ רב נגרם למורים ותלמידים בעקבות מדידת ביצועים במסגרת בית הספר. המחקר בוחן כיצד לחצים הקשורים לביצועים משפיעים על שיבוץ המורים בכיתות וכיצד שיבוצי המורים משפיעים על ביצועי התלמידים. באמצעות מחקר אורך הכולל סקרי מורים ומידע על הישגי תלמידים בכיתות שנבחנו ובכיתות שלא נבחנו, הצביעו החוקרים על האופן בו מנהלים משבצים מורים לאור תוצאות המבחנים בשנה שקדמה לשיבוץ, כגון שיבוץ מורים שהביאו לתוצאות טובות בכיתות אשר מיועדות להבחן בשנת הלימודים העוקבת.

  • תקציר

    המחקר בוחן את ההשפעה של מתחים גזעניים בבית הספר ואי-הכרה בתרבות ההיספנית על הפנמת התסמינים בקרב 58 מתבגרים לטיניים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה ובוחן האם הזהות האתנית ממתנת את הקשר הזה. התוצאות מראות שלחץ חינוכי ותרבותי מקושר עם בריאות נפשית גרועה (Stephanie A. Torres and Catherine DeCarlo Sant, 2017 ).

  • תקציר

    הורים לילדים עם מוגבלויות שכליות והתפתחותיות מדווחים על מתח רב יותר מאשר הורים לילדים שאינם חווים קשיים דומים. מתחים אלו מחמירים עקב אי שביעות רצון משירותי בית הספר, בעיות בשיתוף ההורים בפעילויות בית הספר ובעקבות צורך ההורים לספק הגנה הורית לילדיהם. מטרת המחקר לבחון האם טכניקות מיינדפולנס יכולות להפחית מתחים הנוצרים בקרב ההורים בנוגע להתנהלות בתי הספר ומסגרות החינוך המיוחד. מיינדפולנס, המכונה גם מודעות קשובה או קשיבות, היא תהליך של הסבת תשומת לב מכוונת המלווה בתגובות לא שיפוטיות והתמקדות בחוויה המתפתחת בזמן הווה. תהליך זה כולל טכניקות רבות ומגוונות המשמשות להורדת רמות לחץ.

  • תקציר

    המחקר בוחן את השימוש ביומני רשת בהתמחויות בהכשרת מורים ואת ההשפעה שלהם על רמות המתח של הסטודנט,על המסוגלות העצמית שלו, ועל היכולות הרפלקטיביות. מודל ליניארי מרובה-רמות של נתונים משאלון אורך מראה שהסטודנטים שביצעו משימות כתיבה של יומן רשת ממוקד-בעיות מראים התפתחות חזקה יותר של מסוגלות עצמית במהלך ההתמחות מאשר הקבוצות האחרות, בייחוד כאשר התפתחות זו משולבת במשוב מצד עמיתים לגבי העלאת פוסטים ביומן הרשת (בלוג). הקבוצות אינן שונות ברמות המתח וביכולת לבצע רפלקציה (Petko, Dominik; Egger, Nives; Cantieni, Andrea, 2017).

  • תקציר

    כמעט כל היבט בסביבה החינוכית עלול לטמון בחובו גורם פוטנציאלי לדחק (לחץ, במובן הפסיכולוגי של המונח) בקרב תלמידים ומורים כאחד: מבחינות ומועדי הגשה, דרך אתגרים לימודיים ועד מבוכה חברתית והתנכלות בריונית. מאמר סקירה זה מציג באופן תמציתי את הממצאים המחקריים שנאספו בשני העשורים האחרונים בנוגע לאופנים שבהם משפיע דחק על תהליכים שונים של למידה וזיכרון, תוך שימת דגש על דרכים שבהן ניתן ליישם תובנות בתחום זה בהקשרים חינוכיים.

  • לינק

    המטרות של מאמר זה הן להסביר את התהוות המדיניות להערכת ההוראה בנורווגיה ולחקור אילו גורמים מסבירים את התנגדות המורים לתוכניות הערכת ההוראה. ניתוח משוואת מבניות של נתונים מסקר שנערך בקרב המורים מראה אילו גורמים קושרו מבחינה סטטיסטית עם המושג של התנגדות המורים להערכת ההוראה. לחץ (stress) והתנגדות של מורים מקושרים באופן חיובי למטרת הפיקוח הנתפסת של הערכת ההוראה במקום להערכה עצמה. התנגדות המורים מקושרת בבירור באופן שלילי להכרה שלהם במשוב התלמידים ולתפיסה שלהם את התקשורת עם מנהיגות (Elstad, Eyvind; Lejonberg, Eli; Christophersen, Knut-Andreas, 2015).

  • לינק

    בהתייחסו למאמרון "למה כיסוי התוכן של חומר הלימודים מיותר: גילוי דעת!" מאת אנדרו מילר (Andrew K. Miller), כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי: "החזון שמילר מציג במאמרונו איננו חדש אבל כבר שנים רבות רבים מאתנו מייחלים להתגשמותו והוא מתעכב. מורים רבים וטובים היו מצטרפים אל החזון. מחוייבות ללמידה עמוקה וקביעת סדרי עדיפויות על פי צרכי התלמידים וקבלת החלטות תוך התכוונות אליהם, הינם אבני יסוד בחינוך. מילר גם מביע רצון לשלב למידה שמעבר למבחן, שאולי היינו קוראים לה בשם למידה משמעותית, וזאת בלי לזנוח כליל את הצורך במבחנים ובהיבחנות התלמידים בהם. בכך הוא מפגין אחריות משום שהתקוממות נגד המערכת כולה ובנייתה מחדש באופן שונה לחלוטין אינה מעשית במיוחד, ואף עלולה להזיק לתלמידים, שאליהם אנו מכוונים ללמד ולחנך" (יורם אורעד).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את ההשפעות של תכנית הכשרה בניהול זמן על השליטה הנתפסת בזמן ועל המתח הנתפס בהקשר של השכלה גבוהה. כפי שנחזה, הלחץ הנתפס פחת והשליטה הנתפסת על הזמן עלתה לאחר ההכשרה, בעוד שהדרישות לא השתנו (Hafner, Alexander; Stock, Armin; Oberst, Verena, 2015).

  • לינק

    מאמר זה דן ביכולות הרגשיות והחברתיות של המורה, וטוען שהן חיוניות לאפקטיביות שלהם כמורים ולהצלחה של בתי הספר ושל תלמידיהם. במאמר מודגש הרעיון של למידה רגשית וחברתית ( בראשי תיבות SEL) כחלק מההתפתחות של המורה ונבחנת חשיבותו עבור הפחתת השחיקה והלחץ של המורה. המחבר חוקר גם את הדרכים שבהן למידה רגשית וחברתית יכולה להשתלב בהוראה היומיומית הכוללות שילוב של רפלקציה, חיפוש אחר בניית מודעות רגשית, ובניית תרבות של שיפור מתמשך (Jones S, Bouffard S, Weissbourd R. , 2013).

  • לינק

    תוך שימוש במסגרת עבודה פסיכולוגית של טיפול רגשי-רציונלי בהתנהגות, המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לבסס האם אמונות אי-רציונליות, מסוגלות עצמית או ההתנהגות של התלמיד חזו את הדיווחים של המורה על תחושת הלחץ. מטרה משנית של המחקר הייתה לבסס האם משתנים אלה, בנוסף למשוב המילולי של המורים לתלמידים בכיתתם, חזו את ההתנהגות של התלמיד (Robertson, Caroline; Dunsmuir, Sandra, 2012).

  • סיכום

    הילדים בבתי הספר נמצאים תחת לחץ גדול מאוד. עומס הלימודים גורם לרבים מהם חרדה קשה מאד, וזה מתחיל בכיתות נמוכות – אפילו בכיתה ו'. התופעה מחמירה ככל שהילדים גדלים, וממשיכה בבית הספר התיכון. הלחץ גובר לקראת ימי ההרשמה לקולג'. קשה מאוד להתקבל לקולג'ים טובים, ואחוזי הדחייה גבוהים מאוד. בתי הספר מפעילים לחץ כבד על הילדים כדי שהציונים שלהם יהיו גבוהים, לא רק כדי שיתאפשר לילדים ללכת לקולג' הנכון, אלא גם כדי שבית הספר יוכל להתגאות בכך שמספר גדול של תלמידים לומדים במקומות טובים. התוצאה היא מגפה שאנשים לא מרבים לדבר עליה: מגפה של חרדה ושל דיכאון, שממנה סובלים הרבה מאוד ילדים. מעטים זוכים לטיפול. בהרבה מבתי הספר מטאטאים את הבעיה מתחת לשטיח, ואם הם מכירים בבעיה, הם ממליצים להורים להעביר את הילד לבית ספר אחר. זה סיפור עצוב מאוד על הדור הצעיר בארה"ב

  • תקציר

    תקופת ההכשרה להוראה מהווה צומת מצבי-לחץ הנובעים ממקורות הקשורים בלימודים ובחיי היומיום של הסטודנטים. המחקר הנוכחי בחן את מוקדי הלחץ במהלך ארבע שנות ההכשרה, דפוסי ההתמודדות עם מצבים אלה והשפעת הלחץ על תחושת הרווחה המקצועית כפי שמשתקפת במוטיבציה להוראה ובתחושת המסוגלות העצמית אצל סטודנטים בישראל ובפינלנד. במחקר השתתפו 668 סטודנטים ממכללות להוראה, 526 מתוכם מישראל ו-142 מפינלנד. נמצא שבאופן כללי עוצמת הלחץ הכללי בקרב המשתתפים מישראל גבוהה משל המשתתפים מפינלנד . אשר לדפוסי התמודדות, נמצא כי הנכונות לפנות לעזרה בלתי-פורמאלית קשורה למוטיבציה גבוהה להוראה ולתחושה של מסוגלות עצמית, כאשר באופן כללי המשתתפים מפינלנד פונים לעזרה יותר מהמשתתפים מישראל לכל מקורות העזרה.

  • לינק

    מממצאי סקר תעסוקתי, בשנת 2000, בבריטניה, על לחץ העבודה, עולה כי עובדי הוראה הם המגזר הראשון בסולם הלחץ ואחריהם, בסדר יורד, אחיות, מנהלים, עובדים שמוגדרים כ"מומחים" ללא הבדל בתחום עיסוקם, עובדי רווחה וסעד, נהגי רכב כבד ואנשי אבטחה. בכל הקבוצות האלה, לפחות עובד אחד מתוך חמישה דיווח על סימפטומים של לחץ נפשי גבוה. לעומת זאת, בקרב עובדי ההוראה, היו הנתונים המקבילים, שני עובדים מתוך חמישה.

  • תקציר

    המחקר עוסק במורים לחינוך מיוחד בחינוך הרגיל. נבדקה בו השפעתן של תפיסת מורכבות התפקיד, תחושת הלחץ של המורה ותפיסתו את האקלים הארגוני בבית ספר, על שחיקתו ונטייתו לעזיבה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין