מילת מפתח: כניסה להוראה
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בסטודנטים להוראה באוסטרליה, שהתקבלו לתוכנית להכשרת מורים עם ציונים במבחן קבלה ארצי, הנמוכים מהמקובל בתוכניות כאלה. המאמר מתאר את סיפורי החיים שלהם, השופכים אור על תכונות האופי הנחוצות להוראה אפקטיבית וללמידה בבתי ספר. הטענה המובאת במאמר כי שימוש יחיד במבחני קבלה ארציים ובמבחן ידע שפתי וכמותי של מתכשרים להוראה המהווים הסללה של המועמדים לעיסוק בהוראה הם אמצעים שלא מצליחים לעמוד על המורכבות הטמונה במקצוע ההוראה ובהוראה איכותית.

  • לינק

    מטרת התכנית "מצוינים להוראה" במכללות האקדמיות לחינוך היא לגייס לתחום ההוראה כוח אדם איכותי ולהכשירו באמצעות תכנית ייחודית, כזו אשר בוגריה יהוו את חוד החנית של מערכת החינוך בישראל. המחקר המתואר במאמר זה התמקד באחד-עשר סטודנטים שלמדו בתכנית המצוינים במכללה ע"ש דוד ילין, כמו גם בבחינת עשרה בוגרים של תכנית זו בשנתיים הראשונות לעבודתם. במחקר נבחנו המוטיבציות של הסטודנטים והבוגרים לבחור במקצוע ההוראה, הציפיות שלהם מעצמם בהקשר המקצועי והאופק המקצועי שהם חותרים אליו. ראיונות העומק שנערכו עִמם משקפים את שלבי ההתפתחות של זהותם המקצועית, והודות לכך מתקבלת תמונה קוהרנטית של עולמם המקצועי ושל התמורות בתפיסותיהם (ברוריה שישון, אריאלה פופר-גבעון).

  • תקציר

    המורים ביפן זוכים בקביעות ביום ההעסקה הראשון שלהם – לא לאחר שנתיים של ניסיון בהתבסס על הערכות לגבי ביצועי ההוראה שלהם או בהתבסס על ציוני המבחנים של התלמידים. אם כל כך קל לקבל קביעות, כיצד היפנים מבטיחים שהמורים שלהם, בייחוד מורים מתחילים שנשכרים לעבודה עם מעט ניסיון בהוראה, מספקים הוראה איכותית? כיצד הם מטמיעים אחריותיות בקרב המורים? (Ahn, Ruth; Asanuma, Shigeru; Mori, Hisayoshi, 2016).

  • סיכום

    מסוגלות עצמית (Bandura, 1997) של מתכשרים ומורים בפועל נחקרת רבות מתוך הבנה שהיא מהווה גורם משפיע על מחויבותם להוראה, על נשירה, על הישגי תלמידים ועל נכונות לאמץ ולבצע רפורמות חינוכיות (Chestnut & Cullen, 2014). לאמונות במסוגלות עצמית יש תפקיד מרכזי בתיאוריות חברתיות-קוגניטיביות (Lent et al., 1994, Bandura, 1986, 1997), והן תורמות להסברים של התפתחות קריירה אישית, בחירות תעסוקתיות וחינוכיות והצלחה אקדמית ומקצועית. טענת החוקרים היא שמתוך סקירה של 33 מאמרים ניתן לומר שיש קשר בין אמונות של מתכשרים ומורים על מסוגלות עצמית לבין מחויבות למקצוע. מסוגלות עצמית עשויה להיות מנבא להתמדה בהוראה ולהפחתת נשירה. ממצא זה עשוי לשמש לבניה של תוכניות ההכשרה והתפתחות מקצועית (Chestnut, S.R., & Burly, H).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירת-על שמטרתה להעמיק את ההבנה והידע על הכשרת חונכים למורים מתחילים. הכותבים סקרו 10 מחקרים (1998-2013) שהתמקדו בנושא זה. התפתחות מקצועית של חונכים משמעותה מעבר ממעמד של מורה מנוסה למעמד של חונך השולט בדרכי הוראה ובדרכי חונכות. ניתן לראות הוראה וחונכות כשתי פרקטיקות נפרדות. בהמשגה של התפתחות מקצועית של חונכים במחקר ניכרות שתי גישות עיקריות:הראשונה: התפתחות מקצועית ולמידה בלתי-פורמלית של חונכים; השנייה: למידה פורמלית / תוכניות מובנות או למידה בלתי פורמלית מאורגנת (Aspfors, J., & Fransson, G).

  • תקציר

    מחקר זה משתמש במתודולוגיה חדשנית ובשישה גלים של נתונים מסקר של בתי ספר ואנשי סגל המתפרש על פני שני עשורים (מ-1988 עד 2008) כדי להעריך את הפוטנציאל של מצטרפי אמצע הקריירה – מורים שנכנסים למקצוע מקריירות שאינן הוראה – להוראה מגוונת, לאיוש בתי ספר ציבוריים ולמילוי משרות פנויות במקצועות בדרישה גבוהה (Marinell, William H.; Johnson, Susan Moore, 2014).

  • סיכום

    מקומה המרכזי של ההתנסות בהתכשרות להוראה מקבלת ביטוי רחב בין היתר במגמות גלובליות ובהן: שימת דגש על התנסויות בית-ספריות, הרחבת הדרישות מהמתכשרים בהתנסות, והקריאה האחרונה בארה"ב להכשרת מורים מבוססת התנסות. כיוונים אלה מלווים בשינוי תיאורטי ביחס לדרך שבה מורים מתכשרים להוראה. המסגרות המדוברות: (1) התנסויות שדה ראשוניות; (2) התנסות מעשית אקסטנסיבית; (3) שנת הכניסה להוראה. כל אחת משלוש המסגרות מאופיינת ברמה שונה של הזדמנויות למידה בשלבים שונים של ההתפתחות מקצועית. מטרת המחקר היתה לחקור הבדלים פוטנציאליים בציפיות של החונכים מהצמיחה המקצועית של המונחים. במחקר השתתפו 18מאמנים/חונכים בעלי ניסיון קודם בתפקיד בכל המסגרות. הם רואיינו בראיונות חצי מובנים (Gut, D. M., Beam, P. C., Henning, J. E., Cochran, D. C., & Knight, R. T.).

  • סיכום

    המחקר נערך במכללה לחינוך של אוניברסיטה בנברסקה. הקשר בין המכללה לבין בתי הספר הנמצאים עימה בקשרי עמיתות השפיע על בחירת משתתפי המחקר. החוקרים בקשו לבדוק את הרלוונטיות של דגם ההערכה של המתכשרים לתהליך הקבלה לעבודה. אוכלוסיית המחקר כללה: בעלי תפקיד בשיבוץ להוראה, מתכשרים להוראה, מורים מאמנים ומדריכים פדגוגיים. במחקר היו שני חלקים: חלק א' – בסיום ההכשרה מוערך כל מתכשר על מידת ההבנה והשליטה בשמונה תחומים ספציפיים הנחשבים בסיסיים להכשרה. לצורך המחקר פותחה טבלה, שהגדירה את שמונה התחומים הנ"ל ולפיה הושוו התשובות של ארבע קבוצות הנחקרים כשהדרוג של המשבצים לעבודה היה קו הבסיס להשוואה שמטרתה לבחון את מידת ההתאמה בין המדרגים השונים; חלק ב' – כל משתתף במחקר התבקש להציע עד חמש תשובות לשאלה הבאה: "כאשר שניים או יותר מועמדים להוראה מפגינים שליטה והבנה של המרכיבים הנ"ל מהם הגורמים שיבחינו/יבדילו ביניהם לצורך קבלה לעבודה?" (Ziebarth-Bovill, J., Kritzer, J., & Bovill, R).

  • לינק

    מחקר זה בחן הנעות ראשוניות שונות ודומות ללמד בין 257 פרחי הוראה אמריקניים ו-542 פרחי הוראה סיניים תוך שימוש בסקאלת FIT-Choice. בשתי המדינות, המשתתפים הונעו להיכנס להוראה בשל ערכי התועלת החברתית שלהם. פרחי ההוראה האמריקנים דיווחו על הנעות גבוהות באופן ניכר מערכי התועלת החברתית, יכולות להוראה, ערכים פנימיים וחוויות קודמות של הוראה ולמידה, והנעות לגבי קריירה בנסיגה נמוכה יותר(Lin, Emily, Shi, Qingmin, Wang, Jian, Zhang, Shaoan, Hui, Liu, 2012).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מבקש להתייחס לנושא שלא הרבו לבחון ועניינו הקשרים בין המדיניות המחוזית של קליטת מורים מתחילים לבין האופי והאיכות של התמיכה הניתנת להם. המסגרת המושגית של מחקר זה כוללת את המושגים: התפתחות מורים, קליטת מורים ויישום מדיניות והוא נועד לבחון קשרים אפשריים בין כל אלה. המחקר מצא הבדלים ניכרים באופי ובאיכות של התמיכה במורים המתחילים בין שני המחוזות שנבדקו. ההתנסויות של מורים מתחילים בשני מחוזות באותה מדינה הושפעו מהשאלה אם הייתה להם נגישות לחונכים או לעמיתים אחרים שהכירו את תחומי התוכן ולימוד באותה רמת הכיתה שבה הם לימדו. (Youngs, P.)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין