מילת מפתח: כלי עזר ממוחשבים
מיון:
נמצאו 257 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    בניגוד לסקירות התיאורטיות הקיימות אודות למידה הבנייתית, סקירה זו מציגה גישה מעשית ליישום בכיתה בביה"ס או בקורס אקדמי. הסקירה נועדה להמחיש הלכה למעשה כיצד ליצור למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת, כולל המלצות על כלים מתוקשבים המתאימים לכך (מרביתם כלים חינמיים). הסקירה מציגה דוגמאות הרלבנטיות לבתי ספר (חט"ב ותיכוניים), מכללות ואוניברסיטאות (עמי סלנט).

  • תקציר

    אף על פי שהוצעו חידושים רבים המשתמשים בטכנולוגיות הרשת בלימוד מרחוק בהשכלה הגבוהה, קיים מחקר מקורי מועט הבוחן את ההשפעה של סביבות למידה מבוססות רשת על תהליכי הלמידה ועל התוצאות של סטודנטים הלומדים מרחוק. כדי לסגור פער זה, נאספו ארבעה מערכי נתונים בקורס למידה מרחוק. באמצעות ניתוח נתונים אלה ניתן להגיע לתובנה לגבי האפקטיביות של חומרי למידה מקוונת בהשוואה לספרי לימוד מותאמים עבור למידה מרחוק בבקרה עצמית (Kramer, Bernd J.; Neugebauer, Jonas; Magenheim, Johannes; Huppertz, Helga, 2015).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על שלושה כלים שימושיים (Prezi ,Google Slides ו-Nearpod) המיועדים ל"מורים שאין בבית ספרם תוכנת שליטה, ומעוניינים להשתמש בחדר המחשבים או במכשירי הקצה הניידים של תלמידיהם לצורך הקרנת מצגת – לכל התלמידים בו זמנית – כשהמורה הוא שקובע את קצב העברת השקופיות…" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    בשנת 2007 האוניברסיטה של טקסס ביקשה לבחון איזה כלי לזיהוי העתקות בעבודות של סטודנטים כדאי לה לרכוש. סוזן שורן (Schorn), מרצה באוניברסיטה ערכה בדיקה ממצה. היא בדקה את הכלי הנפוץ ביותר, Turnitin, וכלי נוסף, SafeAssign (שבסופו של דבר הוחלט עליו) וגם עריכת חיפוש בגוגל על קטעי טקסט נבחרים מתוך עבודות הסטודנט. המסקנה של שורן היתה ברורה – הכלים הייעודיים היו פחות יעילים מאשר החיפוש על קטעי טקסט דרך גוגל. לפני שבוע Inside Higher-Ed פרסמה כתבה שמדווחת שהשנה שורן ערכה בדיקה חוזרת … והגיעה לאותה המסקנה (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    אפרת מעטוף מפנה את תשומת לבנו ל-Marqueed: "כלי המאפשר קיום דיון על גבי תמונה והתייחסות לנקודות שונות בה. מתאים במיוחד לניתוח תצלומי יצירות בשיעור אומנות או קריקטורות בשיעור היסטוריה וכד'. המורה יכול להעלות אוסף תמונות, התלמידים יכנסו לתמונה ספציפית יבחרו אזור/נקודה להתייחסות ויוסיפו הערה. תלמיד אחר יוכל להגיב להערתם או ליצור אזור/נקודת התייחסות משלו" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    מסכי ה-Dashboard (מסכי בקרה או לוח מחוונים) הם החלק החשוב ביותר של כל ממשק, לב ליבה של התנהלות ניהול התוכן. מדובר למעשה על לוח בקרה שהוא אוסף של הפעולות העיקריות בניהול, כדי שבמבט אחד נוכל לראות את כל אפשרויות הפעולה מבחינת ניהול פריטי התוכן. תצוגה של אפשרויות הביצוע החשובות ביותר למשתמש, בפורמט נגיש, שמיש וידידותי (עמי סלנט).

  • לינק

    Tackk הוא פורמט חדש ופשוט, המאפשר לכל אחד ליצור באופן מיידי ולשתף את התוכן שלהם באינטרנט. אין תוכנה או התחברות נדרשת. שום צורך במיומנות עיצוב. אין קהילה להצטרף. רק לבקר ב-Tackk ולהתחיל להקליד. כאשר תסיימו יצירת Tackk שלכם, תוכלו לשתף אותה באופן מיידי עם חברים ברשתות החברתיות שלכם או באינטרנט בכללותו. זה לא יותר מסובך מלהדביק עלון ללוח מודעות בית הקפה (עמי סלנט).

  • לינק

    על פי גרטנר, 30 אחוזים מהזמן שאנו משקיעים במיון, חיפוש וקריאת מיילים הוא זמן מבוזבז. חיסכון של הזמן הזה יכול לחסוך גם כסף רב לארגונים. חברת הסטארטאפ הישראלית Knowmail טוענת שלה יש את הפתרון. יישום מתוקשב אחר שמארגן את כל הודעות הדוא"ל על פי קבוצות נושאי טיפול או קטגוריות של רמות טיפול הוא Mailwise. בניגוד Knowmail מדובר ביישום שנועד למשתמש הפרטי ולא למשתמש הארגוני(עמי סלנט).

  • לינק

    מהם יישומונים? כלי עזר אינטראקטיביים בעברית ובערבית המסייעים למורה בהוראת המתמטיקה; מטרתם להמחיש לתלמידים נושאים במתמטיקה באופן פשוט, חזותי ואינטראקטיבי, ולהעמיק את החשיבה וההבנה. אתר יישומטיקה כולל מעל 70 יישומונים העוסקים בכל הנושאים המרכזיים של תכנית הלימודים לשכבות א-ו. לחלק מן היישומונים מצורפים שיעורים מובנים המתאימים לכ- 90 שעות לימוד (המרכז הישראלי למצוינות בחינוך).

  • לינק

    Evernote – כלי יעיל לניהול ושיתוף מידע: כתיבה, מיון, קטלוג רשומות (NOTE) הכוללות טקסט, תמונות, קבצים, דפי אינטרנט ועוד. מתאים במיוחד בעת סיור או מסע, בו התלמידים מתבקשים לתעד רשמיהם תוך כדי המסע. מתאים גם ככלי לעריכת רשימות ותזכורת – משימות, קניות וכד'. את המידע ניתן לארגן באמצעות מחברות (NOTEBOOKE) ותגיות וכמובן גם לשתף עם אחרים (אפרת מעטוף).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על: "Storify – כלי המאפשר לאסוף ולשתף תוכן מקוון לכדי תצוגת בלוג…ניתן להוסיף לסיפור כותרת ותיאור, לשנות את סדר התכנים, להוסיף כותרות משנה, קוים מפרידים ולמחוק תכנים. את ה-story שיצרתם ניתן להפיץ באמצעות קישור או להטמיע באתר. יישומים בחינוך: מתאים למשימה בה המורה / התלמיד מרכז מידע סביב נושא מסוים כדי להציג עמדות שונות הבאות לידי ביטוי בפרסומים ברשת. יכול לשמש גם ליצירת בלוג משותף מפוסטים שמפרסמים תלמידים כל אחד בפלטפורמה בה הוא פועל" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    אנשי הפיתוח של גוגל ממשיכים כל העת לעבוד על שיכלול היישום לניהול מידע, Google Keep. מעתה ניתן להוסיף לכל פריט מידע תוויות נושא (תגיות) וגם לתזמן את פריטי המידע ללוחות זמנים. יישום פשוט, אינטואיטיבי ומאד ידידותי לניהול תזכורות, תמונות, וניהול פריטי מידע שונים. מומלץ (עמי סלנט).

  • לינק

    שורה של מרצים החלו לאסור לאחרונה על כניסת מחשבים ניידים לשיעורים שלהם. במקור הדבר נבע מחשש להסחת דעת כתוצאה מיישומים נוספים במחשב כגון רשתות חברתיות, אך בעקבות זאת בוצעו מספר מחקרים המעידים על היתרון של סיכום שיעור בכתב יד ולא בהקלדה. על פי המחקרים, אלו שמקלידים סיכומי שיעור, למעשה מתמללים את השיעור ולכן לא מפעילים שום חשיבה לגביו. אלו שמסכמים בכתב יד לעומת זאת, לא יכולים לעמוד בקצב הדיבור של המרצה ולכן מחויבים לבצע סינון וזיקוק של החומר ולרשום לעצמם רק את מה שחשוב. המחקר שהשווה בין 2 הקבוצות הראה שהבנת התפיסות המרכזיות של ההרצאה היתה חזקה יותר בקרב המסכמים בכתב יד, זאת אפילו דקות לאחר ההרצאה. בדיקת הזיכרון של כל העובדות שנאמרו בהרצאה, שבוע לאחריה, הראו שוב יתרון ברור לאלו שסיכומו בכתב יד. המתמללים במקלדת אולי מספיקים לכתוב הכל, אבל לא בטוח שהם מקשיבים למה שנאמר בכיתה (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    כלים דיגיטליים בתחום החינוך יש בהם כדי לקדם מטרות חינוכיות אמיתיות, מעבר לכאלה שהינן בגדר חיסכון בזמן ויעילות הפעלה. בשימוש נבון הם מסוגלים לקדם מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, פיתוח ערכים, שיתופיות ועוד. יחד עם זאת, צריך להבין ולהפנים שלכלים דיגיטליים אין חשיבות בפני עצמם אלא בתור כאלה המסוגלים, תוך הפעלה נכונה, להשיג את המטרות החינוכיות הנדרשות. כיום, מערכת החינוך מעניקה להם חשיבות מוגזמת. כדי להפיק מהם תועלות חינוכיות כדאי לחשוב כיצד לשלבם נכון במלאכת החינוך. אפשר לעשות זאת למשל על ידי הדרכה שמתמקדת בצרכים החינוכיים, בעדכון מתמיד של פלחים שונים של מורים תוך התחשבות בתחום הדעת שלהם ובשכבת הגיל אותה הם מלמדים. כדאי גם לצמצם את מגוון הכלים הדיגיטליים בהם משתמשים כדי לפנות מספיק משאבים קוגניטיביים לתהליך החינוכי עצמו. ומעל לכל אלה יש לזכור שהמטרה החשובה באמת היא החינוך עצמו ולא לימוד הכלים הדיגיטליים (יורם אורעד).

  • לינק

    יש הרבה מה לאהוב במדיניות הפנים של הנשיא אובמה, עליה הכריז החודש בנאום מצב האומה (State of the Union address): שירותי בריאות, חופשת לידה, מכללות ברות-השגה. אך יש משהו אחד שטעה בו. כחלק מהבטחתו להכין ילדים אמריקניים לעולם תחרותי יותר ויותר, הוא נדר "לשמור על אינטרנט חופשי ופתוח" ו"להרחיב את השגתו לכל כיתה ולכל קהילה". טכנולוגיה רבה יותר בכיתה משמשת כבר זמן רב תרופת פלא של קביעת מדיניות. אך עדויות הולכות וגוברות מראות שהרעפת כלים מתוקשבים לא תצמצם את הפערים בכיתה בחינוך. יתרה מזאת, היא תרחיב אותם (Susan Pinker).

  • סיכום

    הספר "שיטות הוראה מומלצות עם טכנולוגיות פורצות דרך" שנכתב על ידי מישל פקנסקי-ברוק (Michelle Pacansky-Brock) הוא הספר הראשון בסדרה על שיטות הוראה מומלצות בהוראה ובלמידה מקוונת, שנערכה על ידי סוזן קו ( Susan Ko) ופורסם על ידי הוצאת Routledge. פקנסקי-ברוק מארגנת את הספר סביב החוויות שלה כמנחה שביצעה שינויים בעקבות חשיבה על שיטות ההוראה שלה בעשור האחרון, בין השאר בשל זמינותן של טכנולוגיות חדשות, כמו גם ההשפעה של פילוסופיות חדשות על האופן שבו אנשים מתקשרים ומשתפים ידע (Vanessa P. Dennen).

  • לינק

    בשיעור הנוכחי נחזור ונלמד כיצד משתמשים בטופס החיפוש המתקדם של גוגל על מנת לבצע שאילתא מורכבת. הכוונה לחיפוש שיש בו 2 או 3 פרמטרים לחיפוש. נלמד כיצד להציב את כל אחד מהפרמטרים הללו בטופס החיפוש, כלומר לבצע חיפוש מתקדם ב-2 שדות חיפוש או ב-3 שדות חיפוש. מערך השיעור כאן לפניכם, יש להורידו אליכם ולתרגל (עמי סלנט).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הכלי Scrumblr: "לוח מחיק מקוון, עליו ניתן ליצור עמודות, להוסיף פתקיות ודבקיות צבעוניות. את הלוח ניתן לשתף ברשת וכל אדם שיש בידיו את הקישור יכול גם לערכו. אין צורך ברישום". "הצעות לשימוש בכלי: סיעור מוחין, כל תלמיד מציע רעיון סביב נושא מסוים; המורה כותב על כל פתקיות פריטים ומניח אותן מחוץ ללוח ואז מבקש מהתלמידים לכתוב קריטריונים להשוואה (טורים) ולמיין את הפתקיות לפי הקריטריונים".

  • לינק

    כל מי שגולש באינטרנט מוצא מדי פעם קישורים מעניינים ומעוניין לשמור אותם בצורה מאורגנת לשימוש עתידי שלו. ניתן כמובן לשמור קישורים בדף הסימניות של הדפדפן, אבל, יש לכך מגבלה. הקישורים נשארים תמיד בגבולות הדפדפן שלכם (כרום, אקספלורר או פיירפוקס). אם אתם עובדים עם כמה מחשבים או מעוניינים לפתוח, לדוגמא, מאגר קישורים לתלמידי הכיתה או לסטודנטים בקורס כלשהו אז עדיף לארגן את הקישורים הנבחרים שלכם במאגר מידע שאינו תלוי בסיסמת כניסה אישית שלכם למחשב או אינו מוגבל לדפדפן מסוים. מסיבה זו, אתם כמורים, מרצים, אנשי חינוך או מידענים צריכים להשתמש בכלים מתוקשבים מתקדמים לארגון הקישורים. בסקירה זו תמצאו כמה המלצות של אנשי חינוך או מידענים על כלים יעילים לארגון הקישורים שלהם (עמי סלנט).

  • לינק

    המחקרים האחרונים מלמדים כי משתמשי הרשת החברתית פייסבוק מוחקים יותר ויותר אנשים מרשימת החברים שלהם, ולכן נחשפים לפחות תוכן. הרשימות יאפשרו להם להיחשף לתכנים רבים יותר, אך מגוונים פחות, ומפולחים לפי בחירה (עמי סלנט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין