מילת מפתח: כלי עזר ממוחשבים
מיון:
נמצאו 257 פריטים
פריטים מ- 241 ל-257
  • לינק

    המילה האחרונה של אמצעי הוראה אינטראקטיביים למורים למדעים ולטכנולוגיה הוא לוח הסימולציה הממוחשב שפותח ע"י מדענים ב-MIT והוא הופך את כל הלוחות הממוחשבים בכיתה או במעבדה כיום למיושנים לחלוטין. לוח הסימולציה החדש מאפשר להמחיש מיידית לתלמידים או לסטודנטים את פעולת המערכת המתוכננת ואת האינטראקציה בין חלקי המערכת ותנועת כל אחד מהם. הסרט הרצ"ב ממחיש את יתרונות לוח הסימולציה החדש למורים למדעים ולטכנולוגיה.

  • סיכום

    כאשר נותנים לתלמידים או סטודנטים בכיתה להתמודד עם כתיבת בלוגים בכיתה יש חשיבות רבה להקנות להם מיומנות של איסוף מידע שיטתי. איסוף המידע הוא בסיס שיטתי לכתיבה עשירה יותר ועל כן חשוב שהתלמידים או הסטודנטים ינהלו במקביל מערכת עדכוני מידע המבוססת על עדכוני RSS, כלומר, מנגנון העוקב ארי מה חדש באתרים או במאגרים ומדווח על כל מיידית. כתיבת בלוג מחייבת ראייה מעודכנת של הלומד ולכן חשוב להכשיר אותו למנהל מנגנון מעקב עדכונים מסוג RSS. בלוג טוב בחינוך חייב לשקף שימוש במקורות מידע מגוונים, מדויקים ומעודכנים ומכאן הנחיצות של אימון הלומדים לעקוב אחרי מקורות מידע מעודכנים, לבחור מתוכם פריטי מידע באופן מושכל ולשלבם באופן מושכל בבלוג שכתבו. מיומנות של כתיבת בלוג המבוססת על מעקב עדכוני RSS היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הפדגוגי להקנות להם מיומנויות מתקדמות של אבחנה ביו טפל לעיקר, כתיבה ביקורתית ומידענות.

  • לינק

    אסופת קישורים של בלוגים חינוכיים משנת 2006 של מורים ומרצים שהוצגו לאחרונה כדוגמאות מייצגות של בלוגים בחינוך. בלוגים להוראת המתמטיקה, בלוג לקבוצת לומדים קטנה, בלוג לקבוצת לומדים גדולה כולל הורים, בלוג כיתתי, בלוג להתפתחות מקצועית ועוד.

  • לינק

    קורסים אקדמאיים הנערכים בארה"ב ובאנגליה מתחילים להשתמש בבלוגים שיתופיים כתחליף לאתר קורס סטנדרטי. אחת הדוגמאות המוצלחות הוא הבלוג השיתופי של קורס הכתיבה האקדמאית במכללת Middlebury College's בארה"ב. הבלוג השיתופי של הקורס יוצר מרחב וירטואלי המשמש כמקום מפגש לסטודנטים הלומדים במהלך השנה בסדנאות הקורס. בלוג על-כיתתי מסוג זה נקרא גם Motherblog. מתוך המרחב המשותף הזה מתפצלים לינקים לבלוגים יחידניים של הסטודנטים בקורס. בסרגל מצד ימין בבלוג הקבוצתי/שיתופי ניתן לראות את הקישורים לבלוגים שמנהלים וכותבים הסטודנטים בקורס. היתרון של בלוג שיתופי המתפצל לבלוגים יחידניים מבטא העצמה הניתנת לסטודנטים לכתוב באופן פעיל כמהלך יצירתי ושוטף שאינו בהכרח תגובה להודעה וליוזמה של המרצה (כפי שנעשה בפורומים מתוקשבים). עוד מתברר, כי ארגון המידע בצורה כזו נוח לסטודנטים יותר מאשר פורום מתוקשב (עמי סלנט)

  • לינק

    הדיווחים האחרונים המגיעים מארה"ב, קנדה ואירופה מלמדים על אכזבה רבה מאפשרויות היישום של עצמי למידה בחינוך. הכותבים, אנשי חינוך חדשניים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתעשייה, מעידים כי הרעיון של עצמי למידה הניתנים לשימוש חוזר במערכת החינוך הוא כשלעצמו הגיוני ביסודו, אך באופן מעשי קשה מאד ליישמו בשטח. הבעיה העקרונית היא שעצמי למידה לא ניתנים להפרדה מההקשר התוכני שלהם. כל עוד יש משמעות רבה לתכנים במהלך הלמידה, קשה באופן מעשי להפריד את עצמי התוכנה או התבניות מהתוכן החינוכי הקונקרטי (Professor Daniel Lemire)

  • לינק

    אתר שפיתחה אודי יוליס להנחיית מורים לכתיבת פעילויות חקר-רשת באינטרנט. הפעילות צריכה להיות חלופית לדרך למידה שאינכם שבעי-רצון ממנה, לכלול שימוש טוב ונבון ומודרך ברשת, לדרוש רמת הבנה שהיא מעבר להבנת הנקרא גרידא. באתר מתוארים באופן ברור ומדגים את שלושת השלבים בתהליך עיצוב המשימה המקוונת: איסוף החלקים, יצירת משימות אפשרויות ואינקובציה ( אודי יוליס).

  • לינק

    הפלטפורמה המתוקשבת ePortfolio.org פותחה בארה"ב ע"י Connecticut Distance Learning Consortium כמענה לצורך במערכת ממוחשבת לפיתוח פרויקטים והערכה של סטודנטים ללא תלות בפלטפורמה ספציפית כזו או אחרת של אחת האוניברסיטאות. הסטודנטים יכולה להשתמש בפלטפורמה של ePortfolio.org כדי ליצור תיקי עבודות למטרות אקדמיות , תעסוקתיות או לימודיות -אישיות. המערכת הידידותית מאפשרת להם לתחזק בעצמם את תיק העבודות , לשתף את המידע עם עמיתים , יועצים ומרצים וגם להציג את תיק העבודות באינטרנט . באמצעות המערכת המתוקשבת יכולים גם מחלקות חינוך ומוסדות אקדמאיים ליצור מטלות הערכה מבוססות פורטפוליו אותם ניתן לסווג עפ"י קריטריונים להערכה מתוך טבלה . ועדות הערכה יכולות לבחור בתיקי עבודה מסוימים , להעריך אותם על סמך קריטריונים אלו ולהפיק דוחות הערכה . במהלך שנת 2005 יצאה גרסה רביעית ומשופרת של הפלטפורמה הכוללת כלי עזר לניהול פרויקטים ומודול הערכה משופר.

  • תקציר

    Visual Thesaurus היא תוכנה שעשויה לשמש ככלי ללמידה: התזאורוס הויזואלי מציג הגדרה מילונית של מילה ורשת של המלים הנרדפות לה, כל זאת על ידי מיפוי נוח ואסתטי בצורת עץ בעל ענפים. באמצעות הכלי ניתן ללמוד על עולם התוכן והתחום אליו שייכת המילה שחיפשנו והוא יכול לסייע לתלמידים במטלות כתיבה שונות. ניתן גם לשמוע ולהאזין כיצד יש לבטא את המילה באנגלית. קיימות אפשרויות סינון (filtering) נרחבות המאפשרת תצוגה פשוטה יותר ומתאימה עבור כיתות בית ספר היסודי. לדעת הכותבת הכלי יכול לשפר איות, אוצר מילים, הכרת מילים נרדפות, לימוד אנגלית כשפה זרה למתחילים (Joanne Troutner)

  • לינק

    יישומי ויקי (WIKI Application) מאפשרים לכותבים שהם תלמידים, סטודנטים או מורים לכתוב בסביבה שיתופית באופן שנוצרת ביניהם הידברות מתמדת המתגברת על מחלוקות. התהליך מאופיין בחתירה של כל הכותבים להגיע להסכמה על השיטה ולהסכמה על האיכויות והנורמות. תוך כדי כתיבה בסביבה מתוקשבת מבוססת WIKI נוצרת למידה ארגונית שיתופית שמשמעותה העברת ידע וגם מתגבשים טוב יותר מושגים ותכנים . כלי מתוקשב לכתיבה כגון WIKI מציע לא רק פשטות וגמישות אלא גם יתרונות קוגניטיביים של תהליך הידברות נמשך בין הכותבים. בסופו של דבר, נוצרים בסביבת כתיבה שיתופית מסוג WIKI תפוקות גבוהות יותר של תוצרי כתיבה ( Susan Loudermilk Garza, Tommy Hern).

  • לינק

    מול שפע המידע על כלי תקשוב ובעיקר הפיזור שלהם באינטרנט מגיע מילה טובה לג'ין הארט על מפעל המידע שלה הנקרא Directory of Learning Tools. בשבוע הראשון של ספטמבר 2008 הגיע המאגר המועיל הזה להיקף של 2500 והוא שיטתי ומקיף יותר מכל מאגר מתוקשב אחר . במאגר הטבלאי הפשוט אך המועיל ריכזה ג'ין הארט מידע עובדתי על אלפי כלי עזר להוראה ולהדרכה כגון כלי תקשוב להפקת בלוגים , כלים לניהול תוכן , כלים לניהול מאגר נתונים ממוחשבים , כלים להקמה ולניהול WIKI ועוד . ליד כל פריט בטבלה ניתן מידע אם מדובר בכלי תוכנה חופשי ( ( open source או כלי מסחרי בתשלום , האם ניתן להורידו לניסוי , מיקומו בדירוג היחסי של רשימת הכלים ועוד ( Jane Hart ) .

  • לינק

    הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט 2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up).

  • לינק

    כלי עזר ממוחשב חדשני שפותח באוניברסיטה הפתוחה. הפנקס האישי הממוחשב נועד לאפשר לסטודנטים לבחור את חומר האתר השונים על פי העדפות הלמידה שלהם ולארגן מחדש את התכנים בפנקס האישי: ריכוז שאלות על חומר הלימוד, איסוף וריכוז חומר לקראת משימה, מעקב אחר הודעות בקבוצת הדיון, יצירת סיכום לדיון בפורום, כלי עזר לארגון הלמידה. (אורלי בטלהיים, לילך צ'רנוביץ)

  • לינק

    רואים הגיון הוא כלי מסייע ללמידת חקר של תלמידים. יוצר מפות סיבה- תוצאה. בצורתו הפשוטה ביותר, יוצר כלי המיפוי "רואים הגיון" תרשימים או "מפות סיבתיות" המסייעות לתלמידים לרכז ולהבין את המידע הנאסף במהלך חקירת בעיות. במהלך העבודה עם הכלי מארגנים התלמידים את כלל הגורמים המשפיעים על בעיה ומראים איזה קשרי סיבה ותוצאה מתקיימים בין גורמים אלה. הכלי תומך בכל שלבי החקירה, במהלכם, מרכזים התלמידים את הידע הראשוני שבידיהם, מארגנים אותו במפה, ובודקים אם יש בנמצא ראיות תומכות לתפיסתם הראשונית.

  • לינק

    מהו הweb mining? (כריית נתונים) – זהו הוא למעשה האח הקטן של שיטת ניתוח הנתונים Data Mining המשמשת כיום לניתוח אובייקטיבי של התנהגויות המתועדות במערכת מחשב. זו היא מתודולוגיה המשמשת ככלי תומך מרכזי להחלטות עסקיות. מדובר למעשה בחילוץ של מידע רדום היושב בבסיסי נתונים- אשר מאורגן לפי כללים ודפוסים באופן שמספק ידע חדש מתוך מחסני הנתונים. ואיך כל זה קשור ללמידה מתוקשבת ? – גם למידה מתוקשבת, כמו (להבדיל) רכישת מוצר בטלפון בעקבות הפניה מפרסומת- הם אירועים אינטראקטיביים מתועדים אשר מתבצעים על ידי כמות גדולה של אנשים- היוצרים דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם (סביר להניח שמתקבצים כמה דפוסי התנהגות של בעלי סגנונות התנהגות שונים) – ומדפוסים אלו אפשר ללמוד הרבה.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג המעניין שלו כותב על מאמר של גראניי קונול, מרצה באוניברסיטה הפתוחה של אנגליה, שהתפרסם לאחרונה בגליון יולי 2008 של Ariadne, כתב עת אינטרנטי בריטי. קונול מבקשת לבחון לא רק כיצד כלי Web 2.0 מסייעים ללמידה, אלא כיצד אלה מתנגשים עם גישות חינוכיות מקובלות. ג'יי הורוויץ כותב לסיכום "כי מה שחשוב במאמר הוא הנכונות להודות בסתירות, להכיר בכך שהשילוב של כלי Web 2.0 בחינוך איננו בהכרח מהלך שיתרחש באופן חלק. אם הסתירות שעליהן מצביעה קונול אכן סתירות אמיתיות (ואני משוכנע שאכן כך המצב) אז מהלך של שילוב הכלים האלה עשוי לחייב שינוי משמעותי בדרכי ההוראה של בתי הספר, ואפילו לזעזע את מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה היום עד היסוד."

  • סיכום

    זו הייתה שאלה של זמן עד שמערכות החינוך היישוביות בישראל יתחילו לעשות שימוש בכלים פתוחים מתוקשבים כגון מודול לניהול התקשוב החינוכי . אחרי העיר חיפה החלה פעילות אינטגרטיבית גם בעיר פתח תקווה ליצירת קהילה חינוכית מתוקשבת אשר נדבכי המערכת שלה מבוססים על פלטפורמת מודול. לזכותם של אנשי המפתח בפרויקט יש לציין כי הם מנסים ברצינות לצקת תוכן , כלים ומשמעות של הפעלות חינוכיות לקהילה המתוקשבת ההולכת ומוקמת . המערכת אינטגרטיבית שקשורה לפסג"ה בפ"ת , היא מערכת מתוקשבת פתוחה וגמישה לניהול למידה המאגדת רכיבי הוראה שונים: כלים לבניית מערכי שיעור ותכנים פדגוגיים, קבוצות דיון, דואר אלקטרוני, בחינות ובדיקתם, מטלות, משימות וקליטת התשובות, מערכת ניהול ציונים ודוחות פעילות, צ'אט, שאלונים, סקרים, ויקי – כתיבה משותפת, בלוג – כתיבה עצמאית, קובצי מולטימדיה מכל הסוגים, ניהול מסמכים, מעקב נוכחות, תאום מפגשים, חלוקת משימות ועוד.המטרה של מערכות אלו היא להקל על יוצרי התכנים ועל המורים בבניית שיעורים מקוונים בסביבה ידידותית שאינה דורשות ידע ברזיו של עולם המחשוב.

  • סיכום

    נרלייזר, תוכנה ידידותית למחקר איכותני, מעניקה למשתמשים בה כלי המאפשר לבצע ניתוחים של טקסטים ונתונים איכותניים, ליצור תיאורים נרטיביים, לאגור מידע ביבליוגרפי, ליצור סקירת ספרות ולבנות תיאוריות המעוגנות בנתונים. תוכנת הנרלייזר הושקה לראשונה בשנת 2003 ונמצאת בשימוש של חוקרים מתחומי מדעי החברה, הרוח, החינוך ומתחומים נוספים. מרחב השימוש של תוכנה זו עושה אותה מתאימה כמעט לכל הדפוסים של מחקר איכותני, ממחקר מובנה בעל גישה מחקרית "אובייקטיביסטית" עד למחקר התואם את הגישה הקונסטרוקטיביסטית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין