מילת מפתח: כיתה
מיון:
נמצאו 49 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    לימור ליבוביץ מפנה את תשומת ליבנו להרצאתו של אנדרו פורד מאוסטרליה הקורא לשינוי בתי הספר: "יש לכולנו "פיל" בכיתות- הוא טוען. ב"פיל" הוא מתייחס לתפיסות שלנו שאליהן התרגלנו כבר שנים רבות. אנדרו טוען שיש לקדם שני דברים בחינוך כיום: 1. לבסס את הלמידה על העניין, הכישורים והמוטיבציה של התלמידים ללמוד; 2. לשנות את מרחבי הלמידה לסביבות מעוררות ומקדמות שיתופיות ואושר של ילדים" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    סיסמת יום המורים העולמי 2015, הנחגג מדי שנה ב-5 באוקטובר מאז שנת 1994, היא "העצמת מורים, בניית חברות ברות קיימא". צלמי רויטרס סרקו את הפלנטה ותיעדו את סביבות הלמידה של תלמידים מאומות עתירות משאבים כגון יפן או ארצות הברית, ועד לאלו הנאבקים להשיג חינוך באומות נפגעות מלחמה או עוני (Jason Wells).

  • תקציר

    מבין כל השינויים הטכנולוגיים בחברה, הטלפונים החכמים הפכו לאחד החידושים המאומצים ביותר. בכיתה, לעומת זאת, תגובה מקובלת לטלפונים בידי התלמידים היא להחרים אותם! מחקר זה משתמש בתיאוריה של הבנייה חברתית של טכנולוגיה (Social Construction of Technology) כדי לחקור באם למדיה הניידת יכול להיות מקום בכיתה (Laskin, A. V., & Avena, J. , 2015).

  • לינק

    כתבה שפורסמה בתחילת חודש זה ב"הארץ" מדווחת על תכנית המתגבשת במשרד החינוך לצירופם של סטודנטים להוראה אל מורים מנוסים. הכוונה היא להקטין את היחס בין מספר התלמידים לבין מספר המורים. הסטודנטים שיצורפו יהיו סטודנטים בשנת לימודיהם השלישית שלהם. היא נועדה לאפשר התמודדות עם הצפיפות בכיתות הלימוד בישראל, צפיפות שהיא גבוהה באופן משמעותי מזו המקובלת במדינות ה-OECD (יורם אורעד).

  • לינק

    תוכניות הנרקמות במשרד החינוך – המבקשות בין היתר להתמודד עם "מחאת כיתות הסרדינים" מבשרות את המהפכה/רפורמה הבאה בדרך – כיתה אחת, שני מורים. משרד החינוך אינו מתכוון להכניס לכיתה אחת בישראל שני מורים מנוסים, בעלי ותק בהוראה אשר יקלו את העומס אלא עומד להכניס לכיתה "מורה ותיק, מורה טירון".תהיה זו טעות לאמץ שינוי בדגם הכשרת הסטודנטים להוראה על ידי הכנסתם – בטרם עת – לכיתות ולבשר לציבור הישראלי שהסטודנט או הסטאז'ר להוראה (כלומר, המורה בשנתו הראשונה) הוא הבשורה להקלת הלחץ בכיתות (אריה קיזל).

  • לינק

    בעקבות מגמת האימוץ ההמוני של מכשירים ניידים, מחנכים חושבים באופן גובר והולך על אפשרויות לשימוש באייפדים בכיתה. הטכנולוגיה הניידת העדכנית ביותר הופכת ליותר ויותר פופולרית במסגרות שונות ובכלל זה בבתי הספר. אימוץ מכשירים ניידים הופכת את הכיתות המסורתיות למקום המעביר ידע של העולם האמיתי באמצעות משאבים טכנולוגיים יעילים (Jenny Collins).

  • תקציר

    במאמר זה, הסטודנטים בשיעור למבוא לפסיכולוגיה ענו על סקר לגבי משך השימוש שלהם ותדירות השימוש במכשירים ניידים שונים בכיתה.השימוש באינטרנט חזה באופן שלילי את ציוני המבחן ונוסף לניבוי של למידה בכיתה, מעבר למדידה של יכולת אינטלקטואלית (Ravizza, Susan M.; Hambrick, David Z.; Fenn, Kimberly M. , 2014).

  • לינק

    במערכת החינוך יש היום רצון לקדם את איכות החינוך ולהכשירו להתמודדות עם האתגרים החדשים של העידן הפוסט-מודרני, גם במגזר הערבי. לכן מציבה מערכת החינוך בפני המורים דרישות חדשות לשיפור פני החינוך, כגון יצירת דרכי הערכה שיבחנו מיומנויות חשיבה גבוהות והצבת מטרות למידה שיהלמו גישות הוראה חדשות וקונסטרוקטיביות במהותן (המזכירות הפדגוגית, 2009). מטרת המחקר הנוכחי לבדוק את יישום הערכת ההישגים על פי דיווח המורים במערכת החינוך הערבית ואת הגורמים המשפיעים על צורות ההערכה המיושמות בכיתה, ולהסבירם (מרסל עמאשה).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן האם קטעי הוידאו טובים יותר מאשר שימוש בסיכומי הרצאות ובמצגות בקורס מבוא מקוון במדע המדינה.הממצאים מראים שקטעי הוידאו הכוללים הרצאות אינם בהכרח הכלי הטוב ביותר להוראה עבור סטודנטים הלומדים בקורס מבוא (Evans, Heather, 2014).

  • לינק

    הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. בכיתה עצמה, השיעורים מוקדשים לדיונים בנושא, לתרגול או לפרויקטים. המורה משמש למנחה למידה המסוגל לעבוד אחד על אחד עם התלמידים, להבהיר מטלות ולהציע עזרה נדרשת. יתרון בשיטה, מורים יכולים להקדיש זמן רב יותר בעבודה ישירה עם תלמידים במקום להרצות בפניהם. החיסרון הוא הצורך בגישה לטכנולוגיה ומוטיבציה של התלמיד בהכנה לקראת שיעור. קטעי הווידאו המיועדים לצפייה מובאים מתוך מקורות אינטרנטיים קיימים או שהם נוצרים על ידי המורה או התלמידים . במידה מסויימת, ההייפ על נושא כיתה הפוכה מנופח יתר על המידה. מושג זה הוא פשוט ואין צורך בכותרות מיוחדות, הוראה טובה צריכה להגביל את העברת הידע הפאסיבית בזמן השיעור ולקדם סביבות עבודה מבוססות חקירה, שיתוף פעולה בין תלמידים וחשיבה ביקורתית. הפיכת הכיתה היא רק פתרון פדגוגי מיני רבים (יעל שרצר- גלזר) .

  • לינק

    תחום החינוך המקוון הואץ בשל הופעתם של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (Massive Open Online Courses (MOOCs), יחידות אוניברסיטה המציעות קורסים מקוונים בחינם לכל אדם בעל חיבור לאינטרנט. נראה כי קורסי ה- MOOCs מעצימים את המגמה לקראת "הכיתה ההפוכה", המערבת סטודנטים הלומדים את חומרי הקורס באופן מקוון – בדרך כלל קטעי קריאה וקטעי וידאו קצרים – ואז מגיעים לשיעורים המובנים כסדנאות או כסימפוזיונים שבהם הם מזומנים ליישם את הידע החדש שלהם באופן מעשי במגוון דרכים. מאמר זה מדווח על דרכים שבהן קורסי ה- MOOCs איפשרו לנו לבחון מחדש באופן ביקורתי את הפדגוגיה ואת הפרקטיקה בכיתת סוציולוגיה וכדי לבחון את ההנחות שלנו ביחס לפדגוגיה אפקטיבית דרך פרויקט של מחקר פעולה הבוחן את הקבלה של הסטודנט את כיתת הסוציולוגיה ההפוכה (Forsey, M., Low, M., & Glance, D. 2013).

  • לינק

    הכיתה ההפוכה כשיטת לימוד בנויה בצורתה הנפוצה על כך שהתלמידים צופים בסרטונים על החומר הלימודי לפני השיעור, ומתרגלים את החומר בשיעור עצמו. מקורה של שיטה זו הוא בלימודי המתמטיקה, שבה מוקד הלמידה הוא בהנחלת מיומנויות, ולכן העובדה ששלב התרגול עובר להיות במרכז הבמה היא מאד משמעותית, ומשפיעה על מידת ההבנה והשליטה של הלומדים. אולם מה קורה כאשר משתמשים בשיטה זו לטובת למידה של תכנים? ( חובב יחיאלי ) .

  • לינק

    שלוש שנים יושב הסוציולוג ד"ר עידן ירון בבית ספר במרכז הארץ ומתבונן בתלמידים, במורים ובמנהלים . הוא מגלה נוער צמא לאוזן קשבת, מורים שנהפכו למכונות הכתבה, ומסביב אלימות, עדתיות וגזענות. המון גזענות . הצד הנסתר של בית הספר. ד"ר עידן ירון, סוציולוג שמבלה כבר שלוש שנים בתצפית אנתרופולוגית על שגרת חייו של בית ספר שש-שנתי במרכז הארץ. איך בדיוק הצליח אנתרופולוג בן 59 להשתלב בין מאות תלמידים בגיל ההתבגרות בבית הספר? ( דפנה לוצקי, ליאור דטל).

  • לינק

    למידה מאתגרת מסוג Mystery Skype היא מודל חדשני של הוראה פעילה שמטרתה לאתגר את תלמידי הכיתה היוצרים דיאלוג מתוקשב בסקייפ עם כיתה אחרת בעולם. מדובר על מתכונת של הוראה מאתגרת שנועדה לפתח אצל התלמידים סקרנות , עניין וחשיבה ביקורתית . המטרה של התלמידים היא לזהות את מיקום ביה"ס ( מקום, מדינה , שם ביה"ס ) אתו הם מתקשרים בטרם בית הספר השני שנמצא בקצה השני של השיח המתוקשב יצליח לזהות בעצמו את מיקום ביה"ס והשתייכותו. המשחק המתוקשב יכול להשתלב בלימודי גיאוגרפיה או היסטוריה בבתי ספר יסודיים.

  • לינק

    התלמידים בבתי הספר היסודיים בישראל מבלים את רוב שעות היום בכיתות צפופות במיוחד. מבדיקת TheMarker עולה כי המספר הגדול של תלמידים בכיתות בישראל, שחורג מהנהוג בעולם המערבי, הוא רק חלק מהבעיה. התקן שהנהיג משרד החינוך במשך עשרות שנים קבע כי יש לבנות כיתות־אם בגודל של 49 מ"ר, וכיום אלה הכיתות הנפוצות. לפי התקן, ניתן להכניס לכיתות האלה עד 40 תלמידים. המשמעות היא שחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל הן כל כך צפופות, עד שהשטח המוקצה לכל תלמיד מסתכם ב-1.22 מ"ר – לא כולל השטח למורה ( ליאור דטל).

  • תקציר

    ההערכה נדרשת בעת הזאת להיות חלק בלתי נפרד מתרבות הארגון בבית הספר. הצורך הגובר בהערכה בבית הספר והדרישה שזו תהיה טבועה בתרבות הארגונית שלו מעלים את השאלות מהי "הערכה" ומהי "תרבות ארגונית של הערכה". מטרתו של מאמר זה היא לנסות להשיב לשאלות אלו, להציג את ההערכה המעצבת (בכיתה) ולהצביע על הדרכים להטמעתה בתרבות הארגונית של בית הספר ( פרידמן , יצחק) .

  • לינק

    מדוח ה-OECD לשנים 2011-2010 עולה כי ישראל משקיעה 3,000 דולר פחות בכל תלמיד לשנה מממוצע הארגון, ושכר המורים נמוך מהממוצע. עם זאת, היא במקום ה-2 מבחינת שיעור הלומדים. הכיתות בישראל עדיין צפופות יותר, ההוצאה על כל תלמיד נמוכה יותר וגם מספר שעות ההוראה – כך עולה מדוח "Education at a Glance" לשנת 2013 שפרסם ארגון ה-OECD. מדובר בדוח שנתי שבוחן את מערכות החינוך ב-34 המדינות החברות בארגון וכן בכמה מדינות נוספות. הדוח, שנוגע לשנים 2011-2010, בוחן בין היתר את הקשרים בין ההשקעה בחינוך לבין רמת האבטלה, המשבר הכלכלי העולמי ועוד ( מיכל רשף) .

  • תקציר

    מאמרון מרתק של לימור ליבוביץ , מומחית לאוריינות חזותית בחינוך ובבתי ספר. בסרטון על מרחב הלמידה "פלאזה" באנגליה (2008) אפשר לראות דוגמה למבנה חדש של כיתה במאה ה-21. זוהי כיתה בגודל של פי-3 מגודל רגיל, בה התכנון של התקרה מאפשר קיום 3 שיעורים במקביל ללא כל הפרעה אקוסטית (תכנון שמהווה חידוש מרענן בפני עצמו).

  • לינק

    לימור לייבוביץ כתבה מאמרון מאיר עיניים על חשיבות מרחבי למידה מעוצבים בבתי ספר. "אנשי החינוך שיידעו לדבר בשפה החדשה הזו של שפת עיצוב (בנוסף לשפת הפדגוגיה והחינוך), יוכלו ליצור את המרחב האידיאלי לקידום מטרות חשובות כמו- שייכות, העצמה של כישורים של התלמידים, הגברת היכולת של קיום שיח משמעותי בין אנשים, קידום בניית המשמעות בלמידה, תהליכי הוראה-למידה מותאמים למאה ה-21, ולא רק ליצור אותו, אלא גם להשתמש בו בצורה אידאלית ומותאמת" .

  • לינק

    בהמשך לסקירה הקודמת שלנו , נראה כי המיזם החדשני ביותר בישראל לשילוב טאבלטים בכיתות לימוד נערך ע"י רשת אמית . עפ"י הדיווחים נראה כי רשת אמית משלבת את הלמידה של טאבלטים בעזרת פיתוח פלטפורמה טכנולוגית ישראלית חדשה ששמה AURA. מערכת AURA נועדה לאפשר לתלמידים ולמורים לנהל ביניהם דיאלוג פרטי מתמשך, והיא מותאמת לתפיסה הפדגוגית של בתי הספר. יצוין כי המערכת כבר עברה פיילוט ברשת בתי הספר אמי"ת וכבר מוטמעת בכמה בתי ספר ברשת. עוד בסקירה על הניסוי המתוכנן בבתי הספר בפרדס חנה-כרכור.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין