מילת מפתח: כישורים
מיון:
נמצאו 30 פריטים
פריטים מ- 21 ל-30
  • לינק

    ד"ר טוני ווגנר (Tony-Wagner) מאוניברסיטת הרווארד טוען כי יש שתי מגמות עיקריות בעולם שמציבות אתגרים והזדמנויות רבות למערכת החינוך. המגמה האחת: העולם עובר מכלכלה תעשייתית לכלכלת ידע. המגמה השנייה: הדור הצומח, הגדל בעידן האינטרנט, מונע ללמוד בצורה שונה מזו המקובלת עד היום. שני כוחות אלה מאלצים אותנו להגדיר מחדש את מושגי החינוך במדינה. ד"ר ווגנר מצביע על "פער ההישגיות העולמי" (Global Achievement Gap), הפער בין מה שמלמדים ובוחנים כיום אפילו הטובים בבתי הספר, לבין המיומנויות שכל התלמידים יזדקקו להן במאה ה 21. ד"ר טוני ווגנר מונה שבע מיומנויות שלהן יזדקקו הבוגרים כדי להצליח בעתיד, בלמודי המשך (בקולג') ובקריירה

  • לינק

    הארגון האמריקני "ברית למען חינוך מצוין " Alliance for Excellent Education פרסם לאחרונה נייר עמדה שכותרתו "הוראה למען עולם חדש; הכשרת מורים בחינוך העל יסודי להוראה המכינה לקראת לימודים גבוהים וקריירה". הטענה המרכזית בנייר העמדה היא, שלמורים בחינוך העל יסודי בארה"ב חסרה ההכשרה הנדרשת כדי לעצב בוגר תיכון, שיוכל לתפקד בהצלחה בעולם של גלובליזציה, חדשנות טכנולוגית ושוקי עבודה משתנים.בנייר העמדה מצוין, כי חוקרים וקובעי מדיניות החינוך עדיין לא גילו מהי הרפורמה, הנדרשת בהכשרה להוראה, כדי לעמוד ביעד זה. עוד נטען, כי קיים ליקוי בסיסי בתוכניות ההכשרה להוראה בארה"ב. בסקר שנערך ב 2008- בקרב מורים חדשים, ציינו רק 44% מהם כי הם מרגישים מוכנות ללמד. בקרב המורים החדשים בבתיה"ס העל יסודיים היה האחוז אף נמוך יותר ( "קו לחינוך", 31 לדצמבר 2009 )

  • לינק

    במסגרת מחקר אמפירי שערכו ד"ר מיכל היישריק וד"ר רוני ריינגולד בשנים תשס"ז-תשס"ח הם אספו התייחסויות מבכירי מערכת החינוך, הממונים על הכשרה ופיתוח פרופסיונאלי של מורים, וממורים בפועל לגבי הידע והמיומנויות שהמורה צריך המורה לרכוש בכל אחד משלבי הכשרתו. מלכתחילה הם אימצו במסגרת מחקר זה את התפיסה כי הכשרת המורים הראשונית והתפתחותם המקצועית במהלך העבודה – מן הראוי שיובנו כרצף אחד. מהראיונות שערכו עם נציגי חינוך בדרגים בכירים וכן בשאלון שהועבר ל -322 מורים הם ניסו לבחון את התייחסותם לתפיסה זו בכל הנוגע לפיזור נושאי למידה שונים לאורך הרצף. החוקרים התמקדו במאמר זה בתפיסת כל רכיבי הרצף יחד: הנקודות לאורך הרצף בהן רצוי לעסוק בנושאים שונים. לצד עמדה חיובית ותפיסה אוהדת את הרעיון, כי מורה הוא מי שלומד לאורך חייו וכי לכל שלב ברצף זה.

  • לינק

    בתי”ס ברשת עמל ישתתפו השנה בפיילוט של תוכנית לימודים חדשה ” מפתחות לחיים" את התוכנית פיתח המינהל לפדגוגיה של הרשת. במסגרת התוכנית ירכשו התלמידים ידע ומיומנויות מעשיים בתחומי כלכלה, רטוריקה ואזרחות, שיסייעו להם בחייהם כבוגרים. לכל תחום מוקדשים בתוכנית עשרה מערכי שיעור. המטרה היא לסייע לתלמידים להתמודד באופן מושכל עם שאלות כלכליות, המטרידות כמעט כל אזרח. לדברי מנהלת המינהל לפדגוגיה של רשת עמל, ד”ר רונית אשכנזי, מערכת החינוך אינה מציידת את בוגריה . לכל תחום מוקדשים בתוכנית עשרה מערכי שיעור. יחידת הלימוד בכלכלה בתוכנית עוסקת, בין היתר, בנושאים כמו; “כיצד לנהל תקציב אישי ומשפחתי?”, “איך כותבים צ’ק?”, “סעיפי תלוש המשכורת”, “מהו גירעון בתקציב ועוד.

  • לינק

    ג'ון מילר, פרופסור לפסיכולוגיה בקולג' בעיר נפרויל באילינוי, פירסם בשנת 2008 ספר מחקרי הדן בכל מכלול המיומנויות הנחוצות לתלמידים כיום. המחבר, מומחה בינלאומי למיומנויות בתחומי החינוך, מקבץ בספרו מספר מיומנויות בארבע קטגוריות:א.מיומנויות הקשורות לאינטראקציה עם אחרים; ב.מיומנויות הקשורות להבנת העולם; ג.מיומנויות הקשורות להסתגלות לעולם;ד.מיומנויות הקושרות לפתרון בעיות. המחבר טוען כי את המיומנויות המצוינות ברשימה ניתן ללמד, כבר בגיל מוקדם. כיום אין אנו עושים זאת, לפחות לא באופן שיטתי, ולא לגבי רוב התלמידים. המחבר טוען כי גם מיומנויות קריטיות כגון קריאה וכתיבה אינן מקבלות תשומת לב מספקת בבתי הספר, בשל תכנית לימודים עמוסה מדי. מיומנויות של אוריינות מידע, אסטרטגיות מטא-קוגניטיביות, מיומנויות של פתרון בעיות ומיומנויות של שיתוף פעולה מקבלות תשומת לב מעטה מאוד. המחבר טוען שיש לתת תשומת לב גדולה יותר למיומנויות אלה ( Jon Mueller).

  • רפרנס

    לדעת המחברות, מורים גדולים אינם שמרנים ובעלי שיטות ואינטואיציות שונות. הם לא פועלים כמו מורים אחרים ולא מאמינים לכל מה שלימדו אותם. מארבעה עשורי מחקר, שכלל ראיונות של ארגון גאלופ עם אלפי מחנכים עולות כמה מסקנות: הדפוס הכולל העולה מהתוצאות הוא שלמורים גדולים יש כשרון מולד לעבודתם. הכישרון הוא טבעי ואישי, ומדרבן מורים גדולים להתנהג בדרך הייחודית להם. מבחן קליפטון לגילוי חוזקות תוכנן ע"י ד"ר קליפטון ופסיכולוגים, בלשנים, מומחי סקרים ומנתחי תכנים. מורים גדולים מצליחים למקסם ולמצות את החוזקות שלהם וממבחן זה נועד לזהות, לברור ולהדגיש אינדיקטורים מרכזיים באישיות המבוססים על תגובת הנשאל. המבחן אמור לסייע לחשוף את כשרונותיו הבולטים של הנשאל (הדפוסים המחשבתיים, הרגשיים וההתנהגותיים הטבעיים הניתנים ליישום פרודוקטיבי) ב-34 תחומים חשובים המפורטים בספר. (רוזאן ליסוולד, ג'ו-אן מילר)

  • לינק

    בשנת 2006 פורסם ספר בעריכת אלן מרטין ודן מדיגן, המקבץ 21 מאמרים משובחים על מכלול הסוגיות של הקניית מיומנויות רלבנטיות בעידן הדיגיטאלי. יש בספר ניתוח של המיומנויות המייצגות כיום את הדרישה למיזוג בין תכנים ותקשורת. כאשר מדברים על הקניית מיומנויות דיגיטאליות, אין הכוונה רק למיומנויות מידע , אלא גם למיומנויות של למידה אוטונומית (למידה עצמית מוכוונת) . עומס המידע הדיגיטאלי מחייב להקנות לתלמידים יכולת אוטונומית של פעולה רציפה , שקולה, מתוכננת , ממוקדת ומכוונת . לכן , מיומנויות המאה ה21 אינן רק מיומנויות טכניות של הערכת סוגי מידע וארגון מידע אלא גם יכולות של התמודדות עצמית עם עומסי מידע . כאשר מדברים על מיומנויות מידע דיגיטאליות לתלמידים, שוכחים כי בעצם גם המורים זקוקים להקניה מעמיקה של מיומנויות אלו. כל מערכת חינוך המגבשת תפיסת עולם ברורה של תוכניות לימוד להקניית מיומנויות מידע ומיומנויות תקשוב, חייבת להבין כי הכשרת המורים בתחום זה היא חלקית מאד ולעתים אף שטחית מאד. לכן , המהלך של גיבוש תכניות למיומנויות מידע חייב להתפרס בו-זמנית במישור המורים ובמישור התלמידים ( Martin & Magidan).

  • מאמר מלא

    מערך הוראה מאיר עיניים על פיתוח חשיבה חיובית. מערך הוראה זה גובש מחדש על ידי שפ"י והאגף לתוכניות לימודים במשרד החינוך במסגרת תכנית כישורי חיים לכיתות ו' ( כחלק מתכנית הליבה). אחת הדרכים המוצעות לפיתוח חשיבה חיובית היא לאמן את החושב לבחון אירועים מנקודות ראות שונות. לכל מצב ישנו מרכיב חיובי. לא תמיד הוא נראה לעין , אך אם מסתכלים מזוויות שונות ניתן למצוא גם את החיובי. במערך ההוראה מוצעות פעילויות שונות שנועדו לפתח חשיבה חיובית בקרב תלמידי הכיתה תוך כדי התנסויות שונות שיניעו את התלמידים ויביאו לשינוי עמדות. מערך ההוראה והתכנית נכתבו ע"י חנה שדמי.

  • לינק

    המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)

  • סיכום

    המבקרים של תוכניות הכשרת המורים המסורתיות טוענים כי יכולת מילולית בצירוף ידע תוכן הם בהחלט קנה המידה המשולב למדידת הוראה טובה. המאמר בוחן ומנתח שורה של מחקרים העוסקים בנושא והדנים באמות מידה אלו להוראה טובה. ממצאי המחקרים מלמדים כי לגבי המורה הטוב, הטוב מאד, והמצטיין אין כל מתאם משמעותי בין מדדים של יכולת מילולית והערכה מבוססת מומחיות של יכולות המורה. אבל, לגבי המורים הפחות טובים המדדים של יכולת מילולית נמוכה מעידים באופן ישיר על יכולות הוראה ירודות. מורי מורים צריכים באופן עקרוני לקחת בחשבון יכולות מילוליות של מורים, אך נוכח הטווח הנרחב של מדדי יכולות הוראה בין מורים רגילים, מורים טובים לבין מורים מצטיינים, לא מומלץ להתבסס רק על קנה מידה יחיד ופשטני של יכולת מילולית על מנת לחזות יעילות של הוראה. המסקנה: יכולת מילולית אולי חשובה להערכת יכולת ההוראה אך אינה מדד מספק. המחברים מציעים גישה אלטרנטיבית לבחירת מועמדים להוראה (Michael D. Andrew. Casey D. Cobb Peter J. Giampietro)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין