מילת מפתח: כיווני פיתוח
מיון:
נמצאו 36 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בניגוד לגוגל שהוא אגרגטור (צובר מידע טכנולוגי ממוכן) מתפתחים כיום תפקידים של מידענים אקטיבים המשמשים בתפקיד "אגרגטורים אנושיים". כלומר, אנשים שתפקידם להתעדכן בתוכן ממקורות שונים ומגוונים, להעביר אותו דרך הפילטר שלהם (שהוא בדרך כלל איכותי יותר ממנוע חיפוש) וזאת על מנת לסנן, למיין ולקשר למקורות המידע המשמעותיים יותר בתחומי תחום הדעת או הנושא הנחקר (עמי סלנט).

  • לינק

    השאלה האם למכללה יש שליחות בעולם היא שאלה שחשובה לי, פותחת פרופ' לאה קוזמינסקי, המשמשת כנשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מאז פתיחת שנה"ל תש"ע (2010-2009). "אני רואה את השליחות של קיי לפיתוח החינוך בנגב." את המאפיינים הייחודיים של מכללת קיי מדגימה פרופ' קוזמינסקי באמצעות חמישה תחומים, או עוגנים כלשונה, המלווים את עשיית המכללה. העוגן הראשון הוא הסטודנט, כפי שהיא מפרטת: "הסטודנט כאדם, על זהותו האישית והתרבותית, נצמא במרכז תהליכי הלמידה. אנחנו לא 'מיישרים' את הסטודנטים שלנו כך שיתאימו לתוכניות לימודים. ההיפך, אנו מעמידים את הסטודנטים, את זהותם ואת סגנונות הלמידה שלהם במרכז." ( ערגה הלר ).

  • לינק

    הבסיס לקיום האוניברסיטאות כמוסדות מחקר נמצא בסכנה. סיבה אחת ברורה היא הירידה בתמיכה הממשלתית. סכנה מוכרת וידועה פחות מגיעה דווקא מקהילת המחקר עצמה, והיא קורסי המוק. קורסי המוק קיבלו תשומת לב רבה בתקשורת. אלו הם קורסים הקשורים יחד בדרכים שונות של ארגון ושבאחדים מהם רשומים אף יותר מ-100,000 סטודנטים. התקשורת מפארת את האנשים שמפתחים את קורסי המוק כיזמים חדשניים, אנרגטיים ואידיאליסטיים, וקושרת להם כתרים על פעילותם למען התלמידים הפוטנציאליים, על השוויון שהם יוצרים בין אנשים, על היעילות ועל הלמידה ( אלי נועם).

  • לינק

    תכנית ההכשרה צריכה להיות איכותית, אתגרית, משמעותית ורלוונטית לצורכי הפרט הלומד ולצורכי מערכת החינוך שאליה יצטרף בתום לימודיו. התכנית צריכה להכשיר את הלומד לעמוד בדרישות שתציב לו המערכת עת יחל בעבודתו. בוגר מערכת ההכשרה להוראה יתמודד עם אתגרים רבים וחשובים המאפיינים את עבודתו של המורה המיומן, מיד עם כניסתו לעבודה כמורה חדש. חשוב לציין שסוגיית הלמידה המשמעותית אינה זרה למכללות לחינוך, ומרביתן עוסקות בשאלה זו בהיבטים שונים של ההכשרה. עם זאת, הצבת יעד זה לכלל מערכת החינוך מזמנת גם להן אפשרות לעיין מחדש בנושא וליצור שיח אקדמי-חינוכי שבו יכולים לקחת חלק אנשי הסגל, הסטודנטים, שותפים מן השדה: מנהלי בתיי ספר, מורים מאמנים, מדריכים, מפקחים, ואנשי משרד החינוך ( נח גרינפלד).

  • לינק

    בעשורים האחרונים חלו תמורות מרחיקות לכת בכל תחומי החיים. במסמך זה נסקרו אלה שצפויות, עקרונית לפחות, להשפיע מאוד על מערכת החינוך. מהפכת טכנולוגיית המידע השפיעה מאוד על דרכי התקשורת הבין-אישית, השפה הכתובה והדבורה, הנגישות למידע ואופן השימוש בו, וכן על דרכי חשיבה ופתרון בעיות. תמורות שונות הביאו להגדלת פערים בהכנסות בישראל ולפיחות בפרקי הזמן שהורים יכולים להקדיש לילדים. שני אלה גורמים להגדלת הציפיות שמערכת החינוך תשלים את החסרים. החברה הישראלית מתאפיינת כיום בקבוצות חברתיות ותרבותיות הנבדלות זו מזו ובמידה רבה אף מנוכרות זו לזו (עפרה ברנדס, עמנואל שטראוס).

  • לינק

    בוגרי התוכניות למצוינים, שמקדם משרד החינוך במכללות להוראה, מלמדים בעיקר בכיתות הגבוהות יותר במערכת החינוך, מלמדים בשיעור גבוה יותר את המקצוע שאליו הוכשרו ומלמדים יותר במסגרות פרטיות, בהשוואה לבוגרי התוכניות הרגילות – כך מעלה מחקר ארצי שערכו פרופ' ציפי ליבמן, הילה אקרמן אשר וד"ר דיצה משכית, במסגרת רשת המחקר של מכון מופ"ת ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    האופנה האחרונה בלמידה מתוקשבת באינטרנט הם הקורסים המקוונים מסוג MOOC ופרופסור דפנה קולר היא אחת החלוצות בתחום מתפתח זה בארה"ב ובעולם . באתר "קורסרה", שהקימה פרופ' דפנה קולר, כבר רשומים יותר מ־3 מיליון אנשים, הלומדים דרך הרשת ב־338 קורסים מ־62 אוניברסיטאות יוקרתיות ברחבי העולם, מגישים עבודות ומבחנים, וזכאים להכרה רשמית בלימודיהם. השבוע בחר בה המגזין "טיים" לאחת מ־100 האנשים המשפיעים בעולם, כמי שמובילה מהפכה חינוכית גלובלית ( מאיר אורבך) .

  • לינק

    כדי ליצור סביבת לימוד מתאימה למאה ה-21 לא מספיק להכניס טאבלטים לכיתות – צריך להעמיד את התלמיד במרכז ? ישראל צריכה לעודד חברות היי־טק לבוא לבתי ספר ולפתח עם התלמידים אפליקציות וסוגים חדשים של טכנולוגיה. "יש להתחיל בשינוי תהליך הלימוד, לשנות את תפקיד התלמיד ולהכניס סוגים חדשים של פדגוגיה, ורק אז לחשוב כיצד להשתמש בטכנולוגיה לצרכים אלה". בסביבת הלימוד החדשה, אומר ברייקספיר, התלמיד יהיה המנוע של תהליך הלמידה. "יש לתת לתלמידים יותר בעלות על חינוכם, יותר בחירה", הוא אומר. הצד השני של המטבע הוא המורים. "כאן דרוש סוג חדש של פדגוגיה ( רונית דומקה).

  • סיכום

    תחום החינוך מאמץ באופן שגרתי מערכות שפותחו ושנעשה בהם שימוש במקצועות אחרים. הפרקטיקה של סבבים לימודיים מגיעה מהרופאים. השימוש בייעוץ ונושאים של אחריותיות באים מפרקטיקות ארגוניות. הנחיות ספציפיות ונוקשות ממשרד מרכזי מחקות מונרכיה או דיקטטורה. לעיתים קרובות הרגלים מקצועיים אלו מערבים אסטרטגיות למשטור של מורים במקום הצעות לצמיחה ספציפית כארגון. התאוריה של צמיחה מוסדית כפי ששורטטה ב-The Fifth Discipline: The Art and Practice of the Learning Organization של פיטר סנג'י (Peter Senge) תהיה הרבה יותר מועילה לאמוץ בבתי ספר מאשר מרבית השגרות והנהלים שנלקחו מאנשי מקצוע אחרים. שבתי ספר אינם ארגונים צומחים נוגד את ההיגיון ( Donna B. Feldman ).

  • מאמר מלא

    גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), מאמין בכוחה של הטכנולוגיה בחינוך: "העולם השתנה, הילדים השתנו, בית הספר צריך להתאים את עצמו… אם תוסיף למורים טובים את מיטב הטכנולוגיה תקבל מערכת חינוך מצוינת". היכולת ליצור למידה שיתופית ולפתח יצירתיות וחשיבה ביקורתית (מה שמכונה מיומנויות המאה העשרים ואחת) באמצעות הכלים השיתופיים, ובעיקר הרשתות החברתיות. הרשתות האלה והרשת בכלל מאפשרות לפתוח את האופק עד אין־סוף ולהגדיל את הכיתה לממדים של העולם ( יורם הרפז) .

  • לינק

    במסגרת תרגיל לימודי שנערך בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בחודשים נובמבר-דצמבר 2012 חיברו עמיתי מחזור כ' של בית הספר מכון מנדל למנהיגות את "מסמך 100 ימים בחינוך" – מסמך ובו המלצות לשר החינוך החדש הנכנס לתפקידו . ההמלצות עוסקות בשמונה נושאים: תפקיד המפקח, מבחני המיצ"ב, תקצוב דיפרנציאלי, פיתוח מקצועי למורים, החינוך החרדי, החינוך במגזר הערבי, פדגוגיה חדשנית והמרחב הבית-ספרי.

  • תקציר

    רותי סלומון , אחת המובילות בישראל בפיתוח ובהטמעת סביבות מתוקשבות מסוג MOODLE כותבת על הרצאתו של מרטין דוגיאמאס , מייסד הפלטפורמה והארכיטקט שלה , בעקבות הכנס בפברואר 2013 . היא מדגישה במאמרון שלה כי ישנם שלבים בהטמעת ה-Moodle שהם חוזרים על עצמם ( רותי סלומון ) .

  • לינק

    ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את ההתגבשות של דו"ח חדש של קבוצת הורייזן שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. השנה, יותר מבעבר, ישנה אפשרות לצפות בתהליכי העבודה של הקבוצה ולהציע יישומים משמעותיים באמצעות הוויקי של הקבוצה . ד"ר מירב אסף מסכמת בקצרה את הטכנולוגיות המתוקשבות המוצעות עד כה.

  • לינק

    כדי שאדם ילמד, יצמח ויתפתח בצורה זו לאורך כל חייו, נדרש שילוב של שני יסודות סותרים לכאורה אבל למעשה משלימים זה את זה: האחד הוא "עמוד שדרה" או "מרכז כובד" נפשי, שמעניק לאדם חוסן נפשי, יציבות וביטחון ומאפשר לו להתמודד בהצלחה עם שינוי מהיר ומתמיד ועם חוסר ודאות ביחס לעתיד; היסוד האחר כולל פתיחות, גמישות, סקרנות, עניין, עצמאות, יצירתיות, העזה, הנעה עצמית ועוד, המאפשרים לאדם להמשיך לחקור וללמוד, לנסות ולהתנסות, להתפתח ולהתחדש באופן דינמי ומתמשך. חינוך לעתיד לא ידוע, שהוא גם החינוך המתאים והרלוונטי ביותר להווה, מטפח ויוצר בחניך את שני היסודות האלו ( עמיר פריימן) .

  • לינק

    הכשרת המורים במגזר הערבי מתקיימת בעיקר במכללות ובמסלולים נפרדים למגזר זה. בין החידושים הבולטים : פתיחה של ארבעה תכניות לימודים לתואר מוסמך בחינוך, ניהול וארגון מערכות חינוך , הוראה ולמידה , חינוך מדעי וחינוך לשוני ( שרית יעקב ) .

  • לינק

    בתי הספר והמכללות לחינוך מציעות השנה תכניות לימודים חדשות לצד שדרוג התכניות הקיימות. התכניות מגוונות מאד, יצירתיות ומותאמות לצרכי השעה , כמו הרחבת חוק חינוך חינם , מתן מענה ללקויות למידה ולילדים ונוער בסיכון וחיבור לקהילה ולעולם. משיחות עם העומדים בראש התכניות עולה כי הביקוש ללימודים בכל הקטגוריות נמצא בקו עלייה ( שרית יעקב) .

  • לינק

    באופן לא מפתיע, בהתייחס לגודלה העצום של מערכת החינוך המודרנית ומכוונותה לקהלים שונים ומגוונים, דמותו של הבוגר הרצוי במערכת זו איננה בהירה ותלויה רבות בזמן ובמקום, קרי בערכים השולטים בחברה שבה חי הבוגר ובציפיות המופנות כלפי מערכת החינוך מצד חברי קהילתו. אי בהירות זו מופיעה אף במחקרים הנעשים מעת לעת על בוגרי מערכות חינוכיות אשר תכליתם לבחון את איכות התפוקות של מערכות אלו והתהליכים המתרחשים בהן (יזהר אופלטקה) .

  • תקציר

    במאמר זה נעשה ניסיון לתאר את השינויים המתחוללים בתרבות הגוף ובתרבות הפנאי ואת השפעותיהם על הנלמד בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ובתוכניות הלימודים הבית-ספריות במקצוע זה בישראל. ההנחה העומדת בבסיסו היא, שמדי פעם יש לבחון את תקפותם הסביבתית (ecological validity) של המקצועות הנלמדים בבתי הספר, קרי את תרומתם הייחודית להתפתחות של התלמיד בבית הספר, של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה. המטרה העיקרית של המאמר היא לבחון את אופיין של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ושל תוכניות הלימודים הבית-ספריות בראי התמורות הטכנולוגיות והתרבותיות שחלו בחברה בישראל בעשורים האחרונים. בהתבסס על סקירת תמורות אלה ועל ניתוח השפעתן על החינוך הגופני בבתי הספר מחברי המאמר מציעים שבתוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני ואף באלו הבית-ספריות במקצוע זה יהיו חמישה מוקדים ( לידור, ר', פייגין, נ', טלמור, ר', הררי, י' ורם, י' ) .

  • לינק

    המומחים ללמידה מתוקשבת בעולם מתחבטים לגבי עתיד מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות , הידועות בשם LMS ( הכוונה למערכות כגון highlearn או blackboard וגם המערכת בקוד הפתוח , MOODLE היא עדיין בהגדרה LMS ) האם יש להם עתיד בהתפתחות התקשוב החינוכי והלמידה מרחוק או שיגיע דור חדש של כלים לניהול למידה מתוקשבת שיהיו יותר גמישים ויתנו ביטוי גם ליכולות היצירה והבנייה של הלומדים (web 2.0 tools). במאמרון מתודולוגי מנסה ד"ר דיוויד ג'ונס, מרצה לחינוך מתוקשב באוניברסיטה אוסטרלית להתמודד עם סוגיית עתיד מערכות הLMS בלמידה מתוקשבת ולמידה מרחוק ( David Jones ) .

  • לינק

    בתחילת כל שנה מתפרסם דוח של קבוצת הורייזן (אופק) שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. להלן הטכנולוגיות המוזכרות בדו"ח 2012 , כפי שסיכמה ד"ר מירב אסף , מרצה ומפתחת תקשוב במכללת קיי .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין