מילת מפתח: ישראל
מיון:
נמצאו 308 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    הרצאה זו בנויה מסיפורים שנאספו ממורי מורים שהתבקשו לתאר ביטויים של "חדשנות פדגוגית" בתהליך של הכשרת מורים, תוך התמקדות האם הם משיגים פרספקטיבה ייחודית של מושג זה או מאמצים אידיאולוגיה קיימת (Dalit Levy and Lea Baratz, 2013).

  • לינק

    אף על פי ששילוב מחשבים במערכת החינוך החל בישראל לפני כ-30 שנים, השינויים המשמעותיים התרחשו החל משנת 1992 כאשר הפרויקט הלאומי "מחר 98'" הוקם על ידי "הוועדה לחינוך מדעי וטכנולוגי בישראל". למרות ההתקדמות המשמעותית שהושגה במכללות לחינוך, נמצא כי התכניות להכשרת מורים לא סיפקו לפרחי ההוראה את היכולות ואת המיומנויות המתאימות כדי ללמד בעזרת טכנולוגיה בכיתות. בשנת 2011, משרד החינוך השיק יוזמה לאומית של הפיכת הכשרת המורים כך שתענה על הדרישות של המאה ה-21, תוך שימת דגש על הצורך לפתח מיומנויות המתאימות למאה ה-21 (Olzan Goldstein, 2013).

  • לינק

    מאמר זה דן בדימוי המקצועי של מורי המורים במכללות לחינוך. המחברות מראות כיצד דימוי זה מבוסס על מה שמוגדר כזהות סותרת של המכללות לחינוך מצד אחד, ושל הדימוי העלוב של מורי בית הספר בישראל מצד שני (Tali Rubovitz Mann and Dina Haruvi, 2013).

  • לינק

    מחקר זה ביקש לחקור את הדימויים של מורים למתמטיקה שהשפיעו על חיי תלמידיהם. ניתוח של הסיפורים חשף תשומת לב לגורמים כגון: האופי של המורה, הופעה חיצונית, סגנון הוראה, עמדה כלפי תלמידים המתקשים במתמטיקה, אמון בתלמידים, אתגרים שהוצבו בפני התלמידים, דייקנות בתחילת השיעורים ובסיומם, וטיפול בבעיות משמעת. (Hava Greensfeld, Michal Madmon, 2013).

  • לינק

    המחקר הנוכחי, שאימץ את הפרדיגמה האיכותנית, נערך בשתי חטיבות ביניים בישראל. המחקר התמקד בדרך שבה המורים מעצבים ומעצבים מחדש את תפקידם ואת הזהויות המקצועיות שלהם בעת הוראה בכיתות של טכנולוגיית המידע המשלבות מחשבים 1:1 (Esty Doron, Ornit Spektor-Levy, 2013).

  • לינק

    המחקר הנוכחי, שנערך בשיטות מעורבות, הועבר למורים שהשתתפו בתכנית אימון בת שנתיים לאינטליגנציה רגשית המבוססת על קבוצה בבית ספר תיכון בישראל. המחברת בחנה את ההשפעה של תכנית האימון על המיומנויות של אינטליגנציה רגשית ועל האפקטיביות האישית והמקצועית של המורים, את ההתנסויות והתהליכים שנגרמו על ידי התכנית, והאלמנטים שתרמו להצלחת התכנית (Niva Dolev, 2013).

  • לינק

    מדוח ה-OECD לשנים 2011-2010 עולה כי ישראל משקיעה 3,000 דולר פחות בכל תלמיד לשנה מממוצע הארגון, ושכר המורים נמוך מהממוצע. עם זאת, היא במקום ה-2 מבחינת שיעור הלומדים. הכיתות בישראל עדיין צפופות יותר, ההוצאה על כל תלמיד נמוכה יותר וגם מספר שעות ההוראה – כך עולה מדוח "Education at a Glance" לשנת 2013 שפרסם ארגון ה-OECD. מדובר בדוח שנתי שבוחן את מערכות החינוך ב-34 המדינות החברות בארגון וכן בכמה מדינות נוספות. הדוח, שנוגע לשנים 2011-2010, בוחן בין היתר את הקשרים בין ההשקעה בחינוך לבין רמת האבטלה, המשבר הכלכלי העולמי ועוד ( מיכל רשף) .

  • תקציר

    מחקר ראשון מסוגו, שהוכן על ידי חוקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס), בדק את השפעת רפורמת “אופק חדש” בבתי הספר היסודיים וחלק מחטיבות הביניים. המחקר, שהגיע לידי “הארץ”, בחן אם בעקבות העלאת שכר המורים חל שיפור בביקוש למקצוע ההוראה, באיכות הפונים להוראה ובשמירה על מורים במערכת. בנוסף, ניסה חוקר הלמ”ס דוד מעגן לבדוק אם לתוספת השעות הפרטניות יש קשר להישגי התלמידים וצמצום פערים בהישגים. ממצאי המחקר, שהוצג אתמול בכנס של האגודה הישראלית לכלכלה, מגלים כי אופק חדש נכשלה בהשגת כמה ממטרותיה העיקריות: הרפורמה לא גרמה לעלייה בשיעור הסטודנטים להוראה שבחרו להתמחות במקצוע לאחר לימודיהם. כמו כן, לא חל שיפור בשיעור המורים שבחרו להיכנס למקצוע אחרי ההתמחות, וחלה עלייה הן בשיעור הנשירה של מורים חדשים מהמערכת והן בשיעור הנשירה של מורים ותיקים ( ירדן סקופ) .

  • לינק

    יעקב הכט, מנכ"ל ערי חינוך, בהרצאה קצרה ("חשיפה") על מודל "הנבחרת" הפדגוגית – מודל לפדגוגיה חברתית. . ההרצאה ניתנה כחלק ממפגשי "הסטודיו"- מרחב להשראה וחדשנות חינוכית. חשוב יותר מה שקורה בתהליך הלמידה מאשר תכני הלמידה בקבוצת הכיתה , נושא הנבחרות בחינוך קשור גם לעבודה קהילתית . מדובר על ציון משותף בכיתה ועל "מאמן" הקבוצה בנבחרת בכיתה.

  • לינק

    רגע אחרי שנכנס לתפקידו שר החינוך החדש הרב שי פירון נשאלו בכירים לשעבר במשרד החינוך מה לדעתם האתגרים העומדים בפניו וכיצד להתמודד איתם, וגם נתבקשו להציע כמה עצות לדרך החינוכית ( דינה גורדון) .

  • לינק

    המורה והמחנך אביב צמח , מטובי המורים בישראל המשלבים למידה פעילה ותקשוב חינוכי בעבודתם , החליט לבדוק בעצמו את מודל "הכיתה ההפוכה" הזוכה לכותרות רבות במערכות החינוך בעולם. ההחלטה לוותה בהתלבטויות – האם המודל מתאים לדרך ההוראה שלו? לחומר הלימוד? לתלמידים? גם לאחר ההתנסות הוא עדיין לא בטוח, אולם על סיפור המקרה ניתן לקרוא במאמרון המרתק שלו ( אביב צמח) .

  • לינק

    אלוין טופלר כתב בשנת 1980 את ספרו הידוע "הגל השלישי", אשר בו מתואר מהלך ההיסטוריה האנושית כשלושה גלים: חקלאי, תעשייתי ופוסט-תעשייתי. לטענתו, תקופת המעבר בין גל אחד למשנהו כרוכה במאבקים קשים וממושכים. זו התמונה אשר לה אנו עדים היום בתחום החינוך – בעולם בכלל ובישראל בפרט. ספרו של אברהם פרנק מקבץ כ-70 מאמרים אקטואליים שפורסמו בתקשורת הישראלית בארבע השנים האחרונות. המאמרים בוחנים את מערכת החינוך מתוך ראייה ביקורתית, לפי הנושאים הבאים: מדיניות משרד החינוך; הרוח בחינוך; השיטה הבגרותית; חינוך ערכי; מנהלי בתי הספר ועוד ( אברהם פרנק) .

  • לינק

    ניפגש” היא רשת חברתית סגורה וכלל ארצית המיועדת לתלמידי בתי הספר היסודיים. הרשת משמשת לילדים הצעירים כחלופה הולמת לשימוש ברשתות חברתיות פתוחות דוגמת פייסבוק.השימוש ברשת ניפגש" מדורג ברמה הבית-ספרית, כשלמנהל ולמורים יש סמכויות ויכולות נוספות על אלה של התלמידים. ההרשמה מתבצעת דרך מנהל בית הספר באופן שמונע כניסת זרים ומתחזים.אתר "ניפגש" הינו רשת חברתית ייעודית לתלמידי יסודי המאפשרת יצירת עמודי תוכן, כתיבת תגובות, צ'ט פרטי, העלאת סרטונים, תמונות, קבצים וקישורים לאתרי אינטרנט ועוד.

  • לינק

    במסגרת תרגיל לימודי שנערך בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בחודשים נובמבר-דצמבר 2012 חיברו עמיתי מחזור כ' של בית הספר מכון מנדל למנהיגות את "מסמך 100 ימים בחינוך" – מסמך ובו המלצות לשר החינוך החדש הנכנס לתפקידו . ההמלצות עוסקות בשמונה נושאים: תפקיד המפקח, מבחני המיצ"ב, תקצוב דיפרנציאלי, פיתוח מקצועי למורים, החינוך החרדי, החינוך במגזר הערבי, פדגוגיה חדשנית והמרחב הבית-ספרי.

  • לינק

    חקרים חדשים מזהים את הקשיים שאיתם מתמודדים בתי הספר שמנסים לעבור להוראה דיגיטלית – החל מבעיה תקציבית של מימון הטאבלטים ועד הקושי של המורים לפקח על הקשב של התלמידים. באיזו מידה משפרת הטמעה של מחשבים ועזרים דיגיטליים את הישגי התלמידים ומקלה על המורים? מחקר חדש, שעקב במשך שלוש שנים אחרי מורים ותלמידים שהשתמשו בשיעורים בלפטופים, בדק זאת בקרב המורים הישראלים.המחקר, שהוצג השבוע בכנס צ'ייס 2013 לחדשנות וטכנולוגיות למידה, בוצע בבית ספר אזורי בצפון, ע"י ד"ר אינה בלאו מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת אוהלו וענת נוסן מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. "בית הספר חיפש שינוי", אומר פלד. "המורים היו שחוקים והמנהלת הבינה שעליה לבצע שינויים". החוקרים אימצו מודל הקיים מספר שנים בארה"ב ומאפשר לכל מורה ותלמיד לעבוד עם מחשב בכיתה ( צחי הופמן) .

  • סיכום

    האדם הראוי פורץ את גבולותיו הצרים לעבר תרבויות העולם, ערכים הומניסטיים ואנשים אחרים; הישראלי הראוי קובע גבולות אתיים ופוליטיים מטרתו הראשונה של בית הספר, אחרי הכשרת אדם המכיר במכלול הערכים ההומניסטיים, הליברליים והדמוקרטיים, הזוכר תמיד את קדושת החיים ואת החשיבות המכרעת של הדעת, האמת והצדק, החירות, השוויון והשלום ביחס לכל בני האדם, בכל אשר יפנה ובכל אשר יעשה, היא לגלות לתלמיד את עושר הדעת האנושית האין־סופית ולטפח אדם שיש בו סקרנות בלתי נלאית ויכולת לחפש ידע לשם ידע או ללמוד בכוחות עצמו לאורך חייו בכל תחום שמעניין אותו; אדם בעל שיפוט עצמאי, ביקורתי, מוסרי וחינוך ערכי, המודע למגבלות הזמן ולחובותיו לעצמו ולמשפחתו, לקהילתו ולארצו ומודע לצורך לתרום לשלום העולם ולקיומו ולהשאיר אחריו עולם טוב יותר מהעולם שנולד לתוכו ( ( רחל אליאור ) .

  • לינק

    המחקר של ד"ר אלונה פורקוש-ברוך וד"ר ארנון הרשקוביץ בדק את השימוש של מורים ותלמידים בישראל בפייסבוק, הרשת החברתית הנפוצה ביותר בקרב בני נוער בישראל. במהלך המחקר הם קיימו ראיונות עומק עם חמישה מורים המייצגים קשת רחבה של מודלים לתקשורת עם תלמידים ברשת החברתית, החל ב"חברות" מלאה עם התלמידים באמצעות הפרופיל האישי, עבור בפתיחת פרופיל מקצועי לתקשורת עם תלמידים נוסף על הפרופיל האישי וכלה בחוסר תקשורת מוחלט ומכוּון עם התלמידים ברשתות חברתיות ואף אי־שימוש מוחלט בפייסבוק ( אלונה פורקוש-ברוך , ארנון הרשקוביץ) .יצויין כי מאז פרסום המאמר בדפוס חל כבר שינוי מהותי במדיניות משרד החינוך כלפי השימוש בפייסבוק.

  • לינק

    סקירה של שיר ( בוים) שוורץ על המיזם העירוני בבת ים לשילוב הטאבלטים ללמידה . העיר בת-ים פועלת לשינוי חינוכי עפ"י מודל בת ים לחינוך אישי, המבוסס על מודל "בתי ספר אישיים" בארה"ב. כאשר למערכת החינוכית העירונית כולה יש אג'נדה חינוכית חדשנית ניתן ליזום שינוי משמעותי כמו המעבר ללמידה באמצעות טאבלטים בכל שכבות ז'-ח' בעיר. השינוי הוא תוצר של שיתוף פעולה עם עמותת תפוח, עם רשת ערי חינוך, עם מטח ועם חברת Learni (בלי-גיר).

  • סיכום

    'תהליך בולוניה', תהליך שראשיתו בשנת 1999, הוא תוצר החלטות של ועדות בין-לאומיות אשר נוסחו במשרדי החינוך של המדינות השותפות בוועדות אלה. הוא אמור לחולל שינויים כלכליים ומבניים במערכות ההשכלה הגבוהה הוותיקות הקיימות מאז ימי הביניים, כמו גם במערכות ההשכלה הגבוהה במדינות צעירות שהפכו עצמאיות בעשורים האחרונים. מטרתו הראשונית של תהליך בולוניה היא ליצור סטנדרטים אחידים במוסדות להשכלה גבוהה השותפים לתהליך זה ( מירי ימיני, יוסי בן-ארצי ).

  • סיכום

    בישראל הוכר שלב הכניסה למקצוע ההוראה כשלב מובחן בנתיבה המקצועית של כל עובד הוראה. זהו שלב המורכב משלוש השנים הראשונות של עובד ההוראה במערכת החינוך, והוא כולל את שנת ההתמחות בהוראה (שנת הסטאז') ואת השנתיים שלאחריה. ההכרה בשלב זה כשלב מובחן – אשר יש לו מאפיינים משלו מבחינת עובד ההוראה החדש, והוא מצריך דרכי פעולה ייחודיות מצד המערכת הקולטת ומצד המערכת המכשירה – הביאה להבניית תפיסה סדורה ולמיסוד נורמות מחייבות , המעוגנות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ( שרה זילברשטרום) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין