מילת מפתח: ישראל
מיון:
נמצאו 308 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    חוקרי חינוך וקובעי מדיניות מתמקדים בשלושת העשורים האחרונים בהגברת מעורבות הורים בבתי הספר. עבודתם התמקדה בהשפעות החיוביות שיש למעורבות הורית על היבטים שונים של איכות בית-ספרית ותפקוד. במחקר זה, המחברים בחנו "אמון", מנבא ידוע למעורבות הורים בבתי ספר. בייחוד, הם בחנו כיצד אמון כללי וסוגים שונים של אמון ספציפי משפיעים על השתתפות הורית פעילה או סבילה בבתי ספר שנבחרו על-ידם (Strier, Michal; Katz, Hagai, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את התרומה של קורס הכשרת מורים בפועל למתמטיקה למורי בית הספר היסודי (כיתות א'-ו') בישראל. ממצאי המחקר מבהירים כי מחנכים המלמדים מתמטיקה בבית הספר היסודי ונכחו בקורס הם לרוב נשים בשנות הארבעים שלהן, בעלות תואר ראשון בחינוך ותעודת הסמכה ללימוד מתמטיקה, עם 13 שנות ניסיון בהוראה בממוצע. המורים שהשתתפו בקורס ציינו את רצונם להעשיר את הידע הדידקטי שלהם כדי לרכוש כלים מגוונים להוראת מתמטיקה עבור כלל אוכלוסיית התלמידים, גם עבור תלמידים מחוננים וגם עבור תלמידים עם לקויות למידה (Mishal, Adina; Patkin, Dorit, 2016).

  • תקציר

    אזרחות ארגונית (Organizational citizenship behavior) מוגדרת כעשייה התומכת בסביבה החברתית והפסיכולוגית שבה מבוצעת משימה. האזרחות הארגונית של מורים יכולה להיות מופנית כלפי אנשים מסוימים ו/או כלפי הארגון. למרות השפעתן המועילה על בית הספר, התנהגויות אלה יכולות לגרור עלויות אישיות עבור המורה. המחקר הנוכחי טוען שאזרחות ארגונית תורמת למתח של מורים באמצעות ההשפעה המתווכת של עומס בתפקיד, עמימות התפקיד וקונפליקטים בתפקיד, בעוד שאוטונומיה בתפקיד מקלה עליו (Anit Somech, 2016).

  • לינק

    דוח זה מסכם תהליך לימוד בנושא חינוך בלתי פורמלי לילדים, בני נוער וצעירים בישראל. מטרתו העיקרית היא להציג ולתאר בתמצות חלק לא מייצג מהעושים במלאכה – מטרותיהם, אופני פעולתם, הישגיהם וכן אתגרים וחסמים שאיתם הם מתמודדים. הכותרת 'חינוך בלתי פורמלי לילדים, נוער וצעירים בישראל' משתקפת במציאות באין-ספור פעילויות הנחלקות לסוגים שונים, יש להן מטרות שונות, והן מופעלות וממומנות על ידי מגוון רחב של גופים ומוסדות – ממשלתיים, מקומיים, פילנתרופיים ופרטיים. בתהליך הלימוד ביקשנו להיפגש עם השחקנים הגדולים בתחום וכן עם מגוון לא מייצג של ארגונים, גופים ומוסדות שמציעים פעילות בתחום החינוך הבלתי פורמלי (נעמי מנדל-לוי ואיתי ארצי).

  • לינק

    פרשת הקישון חשפה קשר אפשרי בין שהותם של לוחמי חיל הים ודייגי הקישון במי הקישון, המזוהמים משפכי המפעלים הפטרוכימיים, לבין ריבוי התחלואה בסרטן. העדויות בפרשה זו, ההכחשות, הגילויים, ההכרה בהעדר יכולת להביט במה שנשאר מתחת לשכבות של עכירות, טלטלו את אושיות היסוד של ישראל כחברה בעלת קוד מוסרי ערכי משותף. סמדר בן-אשר מציגה נקודות מבט שונות המעומתות זו עם זו באמצעות עדויות לוחמים ומפקדים, הורי הלוחמים ששברו את השתיקה או ששמרו עליה, הדייגים, חברי ועדת החקירה, אנשי משפט, מומחים ותקשורת. הדילמות המוצגות מאפשרות פיתוח שיח חברתי נוקב, העשוי להביא לבנייה משותפת של חברה המעמידה בין ערכיה ערבות הדדית, שוויון וצדק. הספר הוא מסמך המציג כתיבה מחקרית מורכבת, שבו ארוג נרטיב אישי, כואב, פולח ומעודן (סמדר בן-אשר).

  • לינק

    הדו"ח השנתי של OECD על מערכות החינוך בעולם שובר כמה מוסכמות על מערכת החינוך בישראל: מתברר כי שכר המורים בישראל כבר אינו נמוך כמו בעבר, ההשקעה בתלמידים עלתה והם גם מקבלים יותר שעות לימוד מעמיתיהם בחו"ל. למרות זאת, הישגי התלמידים בישראל נותרו חלשים, הפערים ביניהם הם מהגבוהים בעולם, והם לומדים בכיתות הצפופות ביותר פרט לסין (ליאור דטל, רונית דומקה).

  • סיכום

    ד"ר רבקה מרום בנתה תכנית לימודים שמוקדשת לשיר העברי. שם התכנית – "שיר עברי" – מבטא את המהות והערכים של החברה הישראלית שעליהם היא מושתת. ערכי השיר מושתתים על כוחן של המלים המתחרזות והלחן המתנגן. "ערכי אהבת המולדת העברית מושתתים על ערכים חברתיים, סביבתיים, היסטוריים, מורשתיים ורגשיים, והם נבנים בהדרגה החל בגיל הצעיר ומתפתחים בהמשך השנים בבית הספר", אומרת מרום. "למילות השירים יש משמעות רבה המאפשרת לימוד חוויתי ומשמעותי של ההיסטוריה של העם ותרבותו" (רווית שרף).

  • סיכום

    טכנולוגיות חדשות של כלכלה שיתופית מאפשרות למורים להעלות לרשת תוצרים של עבודתם, ולמכור אותה למורים אחרים. בארה"ב כבר יש אתרים משגשגים בנושא, וסנוניות ראשונות נראות גם בישראל – למרות ההסתייגות של חלק מהמורים מעצם הרעיון (תמירה גלילי, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד מכוני החג שנוסדו בקיבוצים: "המכון להווי ומועד" בקיבוץ רמת יוחנן ו"ארכיון החגים הבין-קיבוצי" בקיבוץ בית השיטה תרמו לפיתוח החגים היהודיים בקיבוץ. המחברת בוחנת את היעדים ואת התכנים ואת הגישות שמאפיינים את הנחלת הידע לגבי החגים היהודיים בקיבוצים (פז אלניר, 2015).

  • לינק

    ספר זה מסכם את הממצאים העיקריים, המסקנות וההמלצות של הוועדה הישראלית-גרמנית שפעלה בישראל ובגרמניה בין 2010 ל-2015 ואשר חקרה את ספרי הלימוד (מכיתות ז' עד י"ב) בהיסטוריה, אזרחות וגיאוגרפיה. הוועדה הגישה את מסקנותיה לממשלות ישראל וגרמניה בשנת ה-50 לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים בין ישראל לגרמניה והן כוללות התייחסות נרחבת לתכנים שבספרי הלימוד, הדגשים ונקודת המבט סביב סוגיית הוראת השואה בשתי המדינות וכן האופן שבו משתקפת כל מדינה בספרי הלימוד של האחרת (Arie Kizel, Dirk Sadowski).

  • לינק

    פאסי סאלברג, מומחה עולמי לחינוך שהוביל את רפורמת החינוך המצליחה בפינלנד, מציע לשר החינוך החדש של ישראל לשקול לפרק את המערכת ולהתחיל לבנות אותה מחדש. "ביקרתי בארץ בכמה בתי ספר שמעוררים השראה, והייתי אפילו שמח אם הילדים שלי היו לומדים בהם, אבל המטרה היא לא רק ליצור בית ספר טוב או כמה בתי ספר טובים. אנחנו יודעים איך ליצור בית ספר טוב, והמטרה היא לעצב מערכת שלמה שבה כל בתי הספר כאלה. האם אפשר לתכנן מערכת שבה כל בתי הספר יהיו בתי ספר טובים ומגוונים, מבלי להתעקש שכל בתי הספר יהיו אותו דבר?" (דפנה מאור, ליאור דטל).

  • לינק

    לכבוד יום הזיכרון והעצמאות הושלם השלב השני של המיזם המקוון "מאגר מלחמת העצמאות". האינדקס המקוון, הידוע בשם מאגר מלחמת העצמאות פותח במשך השנים 2014-2015 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות. האינדקס מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט. במהלך סינון והערכת המקורות נבדקו כ-250 אלף מקורות מידע שונים, מתוכם נבחרו כמה מאות מקורות מקוונים לתיעוד מלחמת העצמאות. לכל אחד ממקורות המידע המשמעותיים יש קישור ישיר באינדקס (עמי סלנט).

  • סיכום

    חקר מאפיינים מקצועיים של מורי מורים עומד במרכזם של מחקרים רבים בעשור האחרון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחשוף תובנות חדשות בדבר הגורמים המשפיעים על מאפיינים אלה באמצעות השוואה בין שני דגמים של מסגרות הכשרת מורים הפועלים בהקשרים שונים. הנתונים נאספו בשני אתרים: ארה"ב וישראל. שני הדגמים מציעים יתרונות המאפשרים לסגל לפתח ולקדם פעילויות מקצועיות. בין ההשתמעויות לחיזוק המאפיינים המקצועיים של מורי המורים: חיזוק שיתוף הפעולה בין מוסדות הפועלים בדגמים שונים, שיתופי פעולה במחקרים ובכנסים, ייזום של פעילויות מוסדיות שעשויות לסייע לסגל לפתח קריירה מקצועית ולגבש זהות של מומחים אקדמיים בתחומם, חיזוק הקשר הפורמלי והבלתי פורמלי עם בתי הספר המאמנים וחקר ובחינה מתמשכים של האינטראקציה הזאת והשפעתה על מקצועיות מורי המורים (Leah Shagrir).

  • לינק

    עמי סלנט מדווח בבלוג שלו על מערכת איחזור המידע "דיגר": "אמש (12 בינואר 2015) הושקה בספריית מדעי החברה וניהול של אוניברסיטת תל אביב מערכת IFAT DIGGER, מערכת מידע חדשנית לחיפוש מידע מאוחד בכל העיתונות הישראלית ואמצעי התקשורת בישראל מאז שנת 2006. מדובר על מאגר מידע כוללני לאיחזור מידע מתוך אמצעי התקשורת והעיתונות הישראלית מאז שנת 2006. הנה תיאור קצר של המערכת אשר רשמתי וסיכמתי במהלך ההשקה המעניינת והמרשימה שנערכה בשיתוף בין חברת יפעת תקשורת והנהלת הספרייה למדעי החברה וניהול באוניברסיטת תל אביב".

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לחקור את ההשקפות ואת הדעות של המומחים ללמידה מקוונת לגבי המגמות העתידיות בזירת הלמידה המקוונת. טכניקת דלפי נבחרה כשיטת המחקר. הממצאים מראים שהמשתתפים מאמינים שהשימוש בטכנולוגיות החדשות ישנה את התיאוריות ואת המתודולוגיות החינוכיות העכשוויות ותהיה לו השפעה על המיומנויות של המנחה, על המאמץ, על המשוב ועל האינטראקציה כמו גם על התהליך של הערכת הלמידה (Aharony, Noa; Bronstein, Jenny, 2014).

  • לינק

    כידוע, רשת האינטרנט הייתה לזירה המשמעותית ביותר של הידע האנושי. היא נחשבת כיום כמקור הנרחב ביותר (ולפעמים יחיד) למידע בתחומים שונים. מאז שנת 1994 הרשת מציעה נגישות מהירה למידע, יכולות ניווט ודליית מידע ביעילות, אשר התרבות האנושית לא הכירה בעבר. התוצאה היא שיותר ויותר תלמידים, סטודנטים, מורים ושוחרי דעת רואים בה המקור הטוב ביותר למידע. לכן, החלטנו להקים במסגרת פורטל ההיסטוריה "רגעים היסטוריים" אינדקס שיטתי של מקורות מידע באינטרנט על מלחמת העצמאות. האינדקס המקוון, הידוע בשם תת-מאגר מלחמת העצמאות פותח במשך חודשים ארוכים בשנת 2014 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות. האינדקס מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט (עמי סלנט).

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליכי קבלת ההחלטות התעסוקתיות של עובדי הוראה (מורים וגננות) בעבר ובהווה לאורך עשור בקריירה שלהם. לשם בחינת מטרת המחקר, החוקרת אימצה את המושג "אוריינטציה כלפי העבודה", הבוחן את המשמעות שהעובד מייחס לעבודתו. סיפורי הקריירה של המשתתפים, שנאספו במהלך הראיונות, מוינו לפי "שלוש האוריינטציות": "ג'וב, ייעוד וקריירה". אולם, לאחר ניתוח הנתונים הוחלט להתמקד בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לתעסוקה של עובדי הוראה בעלי אוריינטציית ייעוד בלבד. במחקר נמצא כי עובדי הוראה מקבלים החלטות הנוגעות לתעסוקה מתוך "מחויבות לייעוד". מחויבות לייעוד, היא מושג חדש שעולה מהמחקר, ומוגדרת בהתבסס על סיפורים של עובדי ההוראה "כמחויבות לתחושת משמעותיות הנובעת ממכוונות לזולת".

  • לינק

    איגוד ההכשרה האירופי – ה-European Training Foundation – פרסם בחודש אפריל 2014 את דוח המחקר שצוות בראשות פרופסור גד יאיר הכין במכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. החוקרים השותפים: קית' גולדשטיין וניר רותם. הדוח מתמקד בחינוך המקצועי בהיבט משווה: חינוך מקצועי במגזר הערבי, החרדי והרגיל.

  • לינק

    המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).

  • לינק

    בשנתיים האחרונים עבדו מיטב המומחים בישראל על פיתוח הספרייה הדיגיטאלית של מכון מופ"ת והתוצאה לא רק מרשימה אלא גם מועילה מאד לאנשי החינוך בישראל . הוצאת הספרים של מכון מופ"ת הנחשבת כאחת מהוצאות הספרים החינוכיות המובילות בישראל החלה לפני שנתיים במיזם ליצירת מאגר ספרים דיגיטאליים במקביל להוצאה לאור הרגילה בדפוס.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין