מילת מפתח: ישראל
מיון:
נמצאו 308 פריטים
פריטים מ- 301 ל-308
  • תקציר

    נקודת המוצא של מחקר זה היא בעיקרה היסטורית-חברתית, גם ההקשרים החינוכיים מתמקדים בצד ההיסטורי חברתי יותר מאשר בצד הפדגוגי. נשוא המחקר העיקרי של עבודה זו הוא תלמודי התורה הציוניים. המחקר בודק האם מערכת חינוכית זו היא רק העצמה של הצד התורני בחינוך, או שהיא מהווה יצירה חינוכית חדשה הנובעת מהשקפת העולם הדתית המתבדלת של חוגי החרד"ל. בחינת התופעה כוללת עמידה על השקפת העולם של מוסדות אלו, ברור מאפייניהם ואיפיון קבוצות משנה בתוכם. (מטי דומברובסקי)

  • תקציר

    מטרות המחקר היו לבחון את העמדות ואת המעורבות של צעירים בישראל ובגרמניה בספורט ואת העמדות והמעורבות שלהם בפעילויות אלימות ואגרסיביות. כמו כן רצה המחקר לבדוק אם קיים קשר בין העמדות והמעורבות של הצעירים בספורט לבין המעורבות שלהם בפעילויות אלימות. (איתן אלדד, רחל טלמור)

  • תקציר

    המחקר מתאר את הדרכים וההיקף שבהם עברה תורה צורות של הלשון העברית ממעבדתם של החוקרים באקדמיה אל ספרי הלימוד המשמשים את הכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון בארץ במהלך היובל הראשון לקיום המדינה. התיזה שהמחקר מבקש להוכיחה היא שהתפתחות המחקר המדעי בלשון בתחום תורת הצורות השפיעה ומשפיעה על תכניות הלימודים ועל ספרי הלימוד בתחום זה. המחקר בודק באלו נושאים השפיע חקר הלשון יותר ובאלו פחות, מהם השינויים העיקריים שחלו בתכניות הלימודים ובספרי הלימוד בעקבות השפעה זו, ומהי ההשפעה של השינויים הללו על החינוך הלשוני. (רחל רוזנר)

  • תקציר

    עבודה זו היא מחקר נרטיבי חינוכי של סיפורי חיים של 27 סטודנטיות ו-7 מדריכות פדגוגיות מן המסלול לחינוך יסודי במכללה אקדמית לחינוך בישראל. המחקר בחן את המשמעות של 'להכיר סטודנטים ועמיתים להוראה כאחרים ממני' מנקודת מבט של מדריכה פדגוגית, באמצעות מסע נרטיבי אל תוך סיפורי החיים שלהם. מושגים וכלים מן המחקר האוטוביוגרפי והאתנוגרפי שימשו בהשאלה כעדשות שדרכן אפשר היה לבחון מזוויות מבט חדשות את עולמן של סטודנטיות ומדריכות. (אריאלה גידרון)

  • סיכום

    מטרת המאמר היא להעלות את רמת המודעות של עובדי הגיל הרך בישראל לחשיבות מעורבותם בקבלת החלטות אתיות, ולהציע דרך הוראה של אתיקה בקורסי הכשרה של עובדי הגיל הרך. שני גורמים מקשים על ההכשרה החינוכית בנושא אתיקה בישראל: הטרוגניות עובדי הגיל הרך בישראל והטרוגניות אוכלוסיית הילדים. המחברת מנסה להצביע על חשיבות הפצת כללים של אתיקה מקצועית בקרב עובדי הגיל הרך בישראל, ולהציע דרכים להשגת מטרה זו. (איריס צדוק)

  • סיכום

    בתי הספר המקיפים וקמו בישראל בסוף שנות ה-60 בעקבות המודל הבריטי של בתי הספר המקיפים ( comprehensive schools) בתמיכתו הנמרצת ובעידודו של שר החינוך דאז מר זלמן ארן. המבנים החדשים על הסדנאות והמעבדות שלהם העניקו לצוותי החינוך שפעלו בהם יוקרה וגאווה, ומערכת החינוך הישראלית הצטרפה בזכותם לתנועת החינוך המקיף של אירופה. אך למרבה צערם של חסידי בית הספר המקיף הופיעו עם הזמן גישות חינוכיות חדשות שחלקו על יתרונותיו. גם הישגי התלמידים בבתי הספר העיוניים, ירידת מעמדו של החינוך הטכנולוגי והמקצועי וירידת ערכה של העבודה הוסיפו לשחיקת יוקרתו של בית הספר המקיף. בתי הספר המקיפים אמנם השתלבו יפה ברפורמה הידועה של שנות השבעים והשמונים. הם תוכננו כבתי ספר שש-שנתיים וכללו חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. הם ענו על צרכיה של חברה חדשה שביקשה להימנע מחלוקת התלמידים לעיוניים ולמקצועיים, אך מטרה זו נזנחה עם השנים ומטרה אחרת – הצלחה בבחינות הבגרות – באה במקומה. ההצלחה בבחינות הבגרות קבעה את מעמדם של בתי הספר. בתי הספר המקיפים החלו להפריד את התלמידים "הטובים", המתאימים לחינוך עיוני , מהתלמידים "הפחות הטובים", המתאימים לעבודת כפיים. המטוטלת חזרה לחלוקה דה-פקטו של התלמידים למסגרות נפרדות. הרעיון הבסיסי של החינוך המקיף איבד בהדרגה את תומכיו ( שמואלי אליעזר) .

  • סיכום

    מחקרים רבים מצביעים כי לשביעות הרצון של התלמידים מבית הספר השלכות על תחומים שונים בחיי תלמידים. לדוגמא, נמצא קשר בין תפיסת התלמידים את בית הספר לבין הישגיהם בלימודים . מדדי אקלים מערכתי בבית הספר בישראל העלו כי בהשוואה למדינות אחרות, שיעור נמוך יחסית של תלמידים מרגישים כי משתפים אותם בקביעת החוקים והכללים בבית הספר (כ38%) והם חושבים כי חוקים אלו אינם נוקשים מדי (כ-34%). התלמידים בישראל, בדרך כלל, אינם מרוצים מבית הספר. הם אינם מרוצים מאופן התייחסותם של המורים אליהם, ואינם מרוצים מן האקלים הבית-ספרי. ממצאים אלו קשים, ויש לתת עליהם את הדעת ( אדוה הים-יונס , יצחק פרידמן ) .

  • לינק

    נדרשת רפורמה כוללת במערך בחינות הבגרות, שבמסגרתה יועברו בחינות הבגרות (במתכונת הקיימת או כעבודות מחקר אקדמיות) לאחריות בתי הספר, למעט שלוש בחינות יסודיות – באנגלית, מתמטיקה ועברית, שיישארו בשליטה מלאה של משרד החינוך. כבר היום קובע בית הספר 50% מציון הבגרות באמצעות ציוני המגן. אחריות מלאה של בית הספר על ההערכה הרשמית של ההישגים – עם הסדרת מנגנוני פיקוח ובקרה ארציים על מהימנות התהליך – תאפשר לבתי הספר להעמיק בלימוד החומר תוך כדי פיתוח מיומנויות חשיבה ותתרום לשינוי מעמד המורים. אלה ייתפשו כפדגוגים, שניתן לסמוך עליהם שיחברו ויבדקו בחינות כפי שסומכים עליהם כי יכינו את התלמידים לקראתן (מנדי רבינוביץ ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין