מילת מפתח: יצירת משמעות
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • לינק

    מחקר זה השתמש במסגרת יצירת הערך של אטיין ונגר (Etienne Wenger), בברלי טריינר (Beverly Trayner) ומארטן דה לאט (Maarten de Laat) כדי להבין בצורה טובה יותר את המעגלים של יצירת הערך בקהילות המקוונות. הממצאים מאירים את האופן שבו חברים בעלי פרספקטיבות שונות ורמות שונות של מומחיות בונים במשותף צורות חדשות של הבנה ומשמעות בדרכים שהן בעלות ערך באופן אינדיבידואלי ובאופן קולקטיבי, ואת האופן שבו הם מיישמים ידע זה לפרקטיקה המקצועית שלהם (Booth, Sharon E.; Kellogg, Shaun B., 2015).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי ממוקם בשלוש זירות עיקריות בחקר התיאטרון: תיאטרון לילדים, התקבלות של הצגת תיאטרון ומרכיבי התקשורת התיאטרונית: מערכות סימנים, מוסכמות ורוחק אסתטי. עבודה זו מתמקדת בהבנת אופני ההתקבלות של הצגת תיאטרון וביחסי הגומלין בין מרכיבי התקשורת התיאטרונית, במטרה לברר את התהליכים המרכיבים את חוויית הצפייה בהצגה בקרב ילדי גן חובה בגילאי חמש עד שש (סמדר מור).

  • סיכום

    ידע קודם של מורים מעצב מה ואיך הם לומדים מהתפתחות מקצועית. חשיבות מיוחדת יש לידע פרקטי של מורים, שאותו הם בונים מתוך העשייה ההוראתית היומיומית שלהם. ניתוח הדרך שבה ידע פרקטי של מורים משפיע על שינוי ההוראה בעקבות השתלמויות של התפתחות מקצועית דורש מיקוד בשאלה כיצד הידע הפרקטי מתפתח באקולוגיה הרחבה של עבודת המורה, וכיצד הוא משפיע על קבלה וביצוע של רפורמות חינוכיות (Cobb, et al., 2003). המציאות היא שרפורמות חינוכיות עכשוויות דורשות תיאום ועקביות בין מרכיבים רבים של מערכות מורכבות, ובהן גם המרכיב של ההתפתחות המקצועית (Jackson & Cobb, 2013). כותבי המאמר השתמשו בספרות המחקרית העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים למדעים מגן עד י"ב (NRC, 2013) כדי להבין ולהסביר מתי וכיצד השתתפות בהתפתחות מקצועית עשויה להשפיע על החלטות מורים בהקשר של יישום רפורמות (Allen, D. C, Penuel, W.R).

  • סיכום

    איך מלמדים שנה אחר שנה את אותם נושאים בלי להשתעמם ולחוש תסכול? איך באים לעבודה עם אור בעיניים ושיר חדש בלב, למרות הקשיים של המקצוע? יש מורים שמצליחים, לצד הקשיים, לבוא בחדווה אמיתית לעבודה, בכל בוקר מחדש. כמה מורים ומומחים מצביעים על גורמים שתורמים ליכולת להצליח בעבודה ומציעים שיטות ודרכי הסתכלות שיעזרו לשרוד במקצוע ואפילו ליהנות ממנו (לימור דומב).

  • מאמר מלא

    חתירה למשמעות בחיים ולמידה משמעותית זה אותו דבר, אומר ד"ר שמעון אזולאי. אם רוצים למידה משמעותית בבית הספר, יש לתת תנאים למשמעות בחיים: עשייה, פומביות והדהוד (יורם הרפז).

  • לינק

    במרכזי הפסג"ה של משרד החינוך מתפתחת בשנים האחרונות גישה מיוחדת ללמידה משמעותית הכוללת התייחסות מושכלת לייצוגים חזותיים בתהליכי הוראה-למידה. הטקסט שלפניכם מכוון ללמידה ולהוראה של מידע בגישות מתקדמות ומכוון ללמידה משמעותית. הוא מבוסס על גישת ההוראה הבנייתית )הידע של הלומד נבנה ולא מועבר(, ועל פרדיגמה של למידה שיתופית )הידע נמצא בתוך השיח בין המשתתפים(. כמו-כן, הוא פונה במשולב להיבטים רגשיים ולהיבטים קוגניטיביים בלמידה ובהוראה ( לימור ליבוביץ) .

  • לינק

    הבוגר הרצוי של מערכת חינוך שעוסקת בחינוך הוא אדם שחייו הם בעלי משמעות. מהם חיים בעלי משמעות? כיצד מחנכים אליהם? מערכת החינוך מדגישה פיתוח מיומנויות קוגניטיביות־אינסטרומנטליות של חישוב, ניתוח, היסק וכדומה ומזניחה היבטים קיומיים ומהותיים יותר של תהליך הלמידה כגון מודעות עצמית, התבוננות פנימית ותובנה (Hart 2003). הדגש הזה מותיר את ההתייחסות לשאלות הנוגעות לאושר, לתכלית ולמשמעות מחוץ לשיח ולמעשה החינוכיים. פיתוח מיומנויות חשיבה לטווח הקצר אינו מאפשר יצירת זהות פנימית יציבה ("מיהו האדם שברצוני להיות?") ואינו מקדם פיתוח והתחייבות למטרה מעוררת השראה ("למה אני שואף בחיי?"). ללא כיוון או מטרה משמעותית, אין טעם והנעה לפעול.החיפוש אחר מהות, תכלית ופשר – החל במיתוסים שאנשים סיפרו סביב המדורה, עבור בדתות ומפעלי תרבות וכלה בהגות בת ימינו – הוא בליבת הקיום האנושי, והוא מכונן אותנו כ"בני אדם". ויקטור פראנקל, אבי תורת הלוגותרפיה (תרפיה באמצעות משמעות), ציין שנטייתם הטבעית של בני האדם היא חיפוש משמעות ושהאושר הוא תוצר לוואי של החיפוש הזה (פנינית רוסו־נצר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין