מילת מפתח: יפאן
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • תקציר

    המורים ביפן זוכים בקביעות ביום ההעסקה הראשון שלהם – לא לאחר שנתיים של ניסיון בהתבסס על הערכות לגבי ביצועי ההוראה שלהם או בהתבסס על ציוני המבחנים של התלמידים. אם כל כך קל לקבל קביעות, כיצד היפנים מבטיחים שהמורים שלהם, בייחוד מורים מתחילים שנשכרים לעבודה עם מעט ניסיון בהוראה, מספקים הוראה איכותית? כיצד הם מטמיעים אחריותיות בקרב המורים? (Ahn, Ruth; Asanuma, Shigeru; Mori, Hisayoshi, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה מדווח על השוואה כמותית בין-לאומית של תוצאות לימודי תואר ראשון של הכשרת מורים באוניברסיטאות טייוואניות ויפניות לחינוך, בהתייחסות הן לפרספקטיבות והן לתוצאות סטודנטים במבחני הכשרה עתירי סיכונים. ניתוחי גורמים ציינו התאמה טובה עבור מודל של שלושה גורמים בשני ההקשרים, עם גורמים הכוללים הכנה עבור הבנה ויצירת אינטראקציה עם סטודנטים, הכנה עבור תכנון תכניות לימודים והוראה, והכנה לקבלת תחומי אחריות בתוך בית הספר. ניתוח שונות רב-כיווני (MANOVA) וניתוח שונות חד-כיווני ציינו שהסטודנטים בתכנית הכשרת המורים המשתפת (cohort) הטייוואנית תפסו עצמם באופן מובהק כיותר מוכנים להוראה מאשר המדגם מהמוסד היפני (Huang, Carrie; Oga-Baldwin, W. , 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מנסה לחזות ולהשוות בין הגורמים המשפיעים על קבלת YouTub בקרב מרצים וסטודנטים באוניברסיטה בשתי תרבויות שונות מאוד, יפן וארה"ב, תוך יישום התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה (Unified Theory of Acceptance and Use of Technology (UTAUT).חמש מאות ששים ותשעה סטודנטים ו-56 מרצים מאוניברסיטאות יפניות ואמריקאיות ענו על סקר כדי להעריך את ההשפעה של גורמים הקשורים ל"התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה" על הקבלה של YouTube בשתי המדינות (Jung, Insung; Lee, Yekyung , 2015).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי "במשך מספר שנים, עד לפני בערך שנה, בהרצאות על התקשוב בחינוך, הרביתי לצטט קטעים מתוך המבוא של ספר שהתפרסם ב-1843 מאת ויליאם אלקוט, Slate and Black Board Exercises. נהגתי לעשות זאת כדי להמחיש שגם לוח הגירים היה פעם טכנולוגיה חדשה והשימוש ה-"נבון" בו לא היה מובן מאליו…הגדולה של לוח הגירים איננה בתכונות שטבועות בלוח עצמו, אלא בנסיון שהמשתמשים בו יוצקים לתוכו, נסיון מצטבר המועבר בצורה מושכלת לעוד ועוד מורים" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן האם המורים מוכשרים לחינוך משלב (inclusion) מוצלח ביפאן על ידי סקירה של התפיסות של כל הסטודנטים להוראה באוניברסיטה אחת לגבי המוכנות שלהם בהפיכתם לאנשי מקצוע משלבים. צעד לקראת גישה משלבת לחינוך ביפאן מקודם באמצעות שיתוף פעולה ותמיכה בין מורים שהוכשרו לחינוך הרגיל לבין מורי החינוך המיוחד. לפיכך, תפיסות שונות של סטודנטים להוראה המתכוננים לעבוד בבתי ספר יסודיים או בבתי ספר של החינוך המיוחד נמצאות במוקד מחקר זה (Forlin, Chris; Kawai, Norimune; Higuchi, Satoshi, 2015).

  • תקציר

    במאמר זה, המחבר דן בשאלה כיצד לשפר את הכשרת המורים היפנית. תוך תיאור חלק מהסוגיות הנוכחיות בהכשרת מורים בעשור הראשון של המאה החדשה, המחבר דן במה שהן יצרו על ידי הכנסת סוג חדש של בית ספר לתואר שני למוסדות להכשרת מורים, שמעלה את השאלה האם בתי הספר לתואר שני מחזקים את ההתמקצעות בהכשרת מורים או לאו (Suzuki, Shin’ichi, 2014).

  • לינק

    מאמר זה מתייחס לסגנון הלמידה שאומץ על ידי התלמידים האסייתיים שמגיעים ממדינות כמו סין, וייטנאם, סינגפור, קוריאה ויפן הנחשבות כמדינות בעלות תרבות של מורשת קונפוציאנית.מאמר זה מתכוון לקרוא תיגר על הביקורת שנמתחה על סגנון הלמידה הפאסיבי שאומץ על ידי התלמידים האסייתיים שמגיעים מתרבות המורשת הקונפוציאנית (Tran, T. ,2013).

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא להבהיר את התהליכים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה ולהעריך את האפקטיביות שלהם בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים ביפן. הנתונים הסטטיסטיים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים ביפן המוצגים כאן בפעם הראשונה, מדגימים את האפקטיביות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (Chichibu, Toshiya; Kihara, Toshiyuki, 2013).

  • לינק

    המאמר משווה בין מודלים להערכת מורים במדינות שונות כדי להבין כיצד הערכות האחריותיות של המורה מקושרות לשיפור הלמידה ולאפקטיביות של המורה. המחברים מתבוננים בקהילות הלמידה המקצועית של מורים בפינלנד, באחריותיות הארגונית של Carrera Magisterial במקסיקו, מערכת וולונטרית של תשלום למורים המבוססת על ביצוע, כמו גם האחריותיות שהמורים מתמודדים עמה מצד ההורים וקהילות בית הספר ביפן ובדרום קוריאה. בנוסף, נידון הקשר בין אחריותיות חינוכית לבין ההישגים הלימודיים של התלמידים (Williams, J., & Engel, L., 2012).

  • לינק

    המסורת היפנית של "לימודי שיעורים", שבמסגרתם קבוצות של מורים סוקרות את השיעורים שלהן ובודקות איך לשפרם, בין השאר באמצעות ניתוח של טעויות תלמידים, היא אחד המנגנונים האפקטיביים ביותר לרפלקציה של מורים וכלי לשיפור מתמיד. משקיפים חיצוניים שצפו בכיתות החינוך היסודי ביפן הבחינו זה כבר בלמידה העקיבה והיסודית של מושגים מתמטיים ובדרך שבה המורים מובילים את הדיון ברעיונות מתמטיים נכונים ושגויים כאחד, כדי שהתלמידים יגבשו תפיסה איתנה של כל מושג. שיאם של לימודי השיעורים הללו, שמתבצעים בנפרד בכל מוסד ומוסד, מגיע לא פעם בצורת שיעורי מחקר פומביים נרחבים.

  • לינק

    מערכת החינוך היפאנית הקימה בשנת 2010 מיזם חינוכי מתווה דרך הנקרא "פרוייקט ביה"ס העתידי (The Future School Project ). המיזם נועד להתוות את הדרך בפני מערכת החינוך היפאני לקראת העידן המתוקשב. בביה"ס היסודי הניסיוני שהוסב למטרה זו , יש 10 כיתות אשר כולן מחוברות לאינטרנט ולכל תלמיד מחשב טאבלט המחובר גם ללוח תצוגה ממוחשב ( לוח "חכם" ). היפאנים אינם מבקשים להרשים את מערכת החינוך שלהם במיזם זה אלא ללמוד לעומק את אפשרויות הלימוד וההוראה הגלומות במערך מתוקשב כזה , אשר היום כבר ברור שבעוד כמה שנים יהיה חלק מכל ביה"ס בעולם המערבי. ביסודיות ובשיטתיות שלהם ניתחו היפאנים את כל דפוסי השיעור ומערכי השיעור בכיתות המתוקשבות על מנת להפיק לקחים ולהיערך בצורה נכונה לקראת העתיד הקרוב ( Tadashi Inagaki).

  • סיכום

    תיאור מהלכי הרפורמה החינוכית שיזם משרד החינוך היפאני בשנת 2002 והויכוח שהתעורר בציבור ביפאן בעקבות כך. הרפורמה בחינוך הגיעה לשיאה בשנת 2002 כאשר היקף התכנים בכל תוכניות הלימודים צומצם ב30% ובתי הספר הציבוריים עברו למתכונת של חמישה ימי לימודים בשבוע. פרישתה של שרת החינוך מתפקידה באמצע שנת 2004 חיזקה את מבקרי המערכת ואילצה את משרד החינוך היפאני לחזור בו בהדרגה מתכנית הרפורמה המקורית. פורמאלית לא ביטל משרד החינוך היפאני את הרפורמה הליברלית של 2002, אך באוגוסט 2005 הנהיג מחדש את התכנית הארצית לבחינות הישגים בכיתות ח' שבוטלה ביפאן לפני 40 שנה (תכנית בחינות נורמטיבית ארצית הדומה לבחינת הסקר הישראלית שהייתה נהוגה בשנות ה50 בישראל). המשמעות היא הגברת הלחץ על המורים בבתי הספר יסודיים להכין תלמידים לקראת הבחינה וצמצום מרחב ההוראה האינטגרטיבי הגמיש שלהם.

  • לינק

    רשמי סיור של ד"ר עמי וולנסקי במערכת החינוך היפאנית. לפי מבנה ארגון הלימודים החדש ביפאן משנת 2002 אפשר ללמוד כי מערכת החינוך היפנית מכוונת את עצמה, גם אם אינה אומרת את הדברים במפורש, לתפיסה ש"הילד במרכז". על פי תפיסה זו, יותר משהילד נדרש להתאים את עצמו לתכנית לימודים נוקשה ואחידה, מתאימה עצמה תכנית הלימודים לצורכי הילד. מעתה המורה מתרכז בילד, בסקרנותו, בצרכיו, במניעיו, במגבלותיו ובקצב התפתחותו. ההנחיות הניתנות לבית הספר, הגמישות במבנה ארגון הלימודים – כל אלה מכוּונים להתאמה מרבית של ההוראה לצורכי היחיד ולצורכי הקהילה. בסקירה גם מידע על מבנה תעודות ההוראה של המורים במערכת החינוך היפאנית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין