מילת מפתח: ילדי גן
מיון:
נמצאו 93 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    ילדים לא נולדים אלימים, אבל בנסיבות מסוימות הם הופכים לכאלה. הרבה ילדים קטנים שוהים מדי יום בפעוטון, בגן ובמעון במשך שעות ארוכות. מה בדיוק קורה להם כשהם בתוך קבוצת הילדים? באילו חוויות הם מתנסים? עלינו, ההורים והמטפלים, מוטל לעזור לפעוטות לפתח יכולת רגשית ויחסים חברתיים הרמוניים, לא כוחניים, שיאפשרו להם בבוא הזמן להשתלב בצורה הטובה ביותר בחברת הילדים בבית הספר. ייחודו של הספר בכך שהוא מתמקד ביכולות רגשיות וחברתיות של ילדים צעירים מאד, תינוקות, פעוטות וילדי הגן. הוא מיועד להורים לילדים בגיל הרך, לאנשי חינוך ולאנשי מקצוע אחרים – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע פארה-רפואיים ומנחי קבוצות הורים אשר עובדים עם ילדים בגיל הרך, וכמו כן לסטודנטים המתמחים בתחומים אלה (מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור).

  • לינק

    מחקר חדש טוען כי שילוב משחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים בגני ילדים תורם רבות לאוריינות השפה והלשון של הילדים. המחקר שנערך בארה"ב ( ניו יורק וסאן פרנסיסקו ) מצא כי סביבה עתירה במחשבים עם משחקים וסרטי וידאו משפרת את יכולות אוריינות השפה של ילדי הגן ממשפחות של שכבות מצוקה. ילדי הגן שנחשפו למשחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים (מרשתות שידור ציבוריות -איכותיות) גילו יכולות שפה ולשון מפותחים יותר מאותם ילדי הגן אשר נמנעה מהם סביבת גירויים דיגיטאלית זו. אוכלוסיית המחקר כללה ילדים בגילאי 2-8 שנצפו והוערכו בארבעים ושבע גני ילדים שונים ומגוונים. 400 ילדים נצפו במחקר במשך 10 שבועות. בין כלי המחקר התקפים היו : Phonological Awareness Literacy Screening, or PALS. ההבדלים בין הישגי ילדי הגנים שנחשפו למדיות דיגיטאליות ובין ילדים שלא נחשפו דיים היו מובהקים.

  • לינק

    המחקר עוסק בחקר התקשורת הלשונית בהקשרה. מטרתו הייתה לבחון את תרומת של משחקי "כאילו" לחיברות הלשוני של ילדי גן בגילאי 4 -6 בכלל ואת תרומתם להתפתחות כישורים של אוריינות שיח בפרט. ההתבוננות במשחק הייתה כפולה: האופן שבו השיח במשחק ממלא תפקיד בהבניית החיים החברתיים של ילדי הן וביצרית תרבות בני הגיל בהווה של ילדותם, והאופן שבו מאפשר שיח זה התפתחות של "כשירות פרגמאטית" אצל הילדים כחלק מהחיברות הלשוני שלהם, לקראת תפקוד בחייהם בעתיד. המחקר הוא מחקר אתנוגראפי-לשוני של תרבות שיח העמיתים בגן. הנתונים נאספו בשני גני ילדים באמצעות תצפיות פתוחות בשעות הפעילות החופשית בגן. בוצעו כ-15 ימי תצפית בתדירות של כפעם בשבועיים ( מור, א.).

  • לינק

    המאמר מציג את הדילמה של מחנכי בכיתות היסוד ובגיל קדם יסודי ברוסיה ובמדינות המערב. כיום מופעל לחץ על המחנכים והמורים הוא להקנות כישורי למידה כבר מגיל צעיר על חשבון פעילויות מסורתיות שניתנו לילדים לאורך מאות בשנים. המאמר סבור כי כדי לפתור דילמה חינוכית זו ע"י יש אימוץ הגישה הויגוצקית (Vygotskian approach) , כלומר הקניית יכולות למידה וכישורי למידה באמצעות משחקים חברתיים לימודיים של הילדים בכיתה או בגן . המאמר מדגיש את הצורך של המורים ומחנכי הטרום יסודי לתמוך בילדים בשילוב הנכון של משחקים לימודיים בכיתה ומציע כמה וכמה דרכי הוראה ליצירת שילוב הולם זה ( Nancy McEntire ) .

  • לינק

    דן, בן ארבע, חוזר מהגן ומשתף את אמו בפירוט בכל מה שהתרחש בגן באותו היום: מה הגננת סיפרה, מי הרביץ למי, באיזה משחקים שיחקו ואיזה שיר חדש הוא למד. בגן, לעומת זאת, הוא מסרב לדבר עם הגננת והילדים האחרים. כאשר הגננת פונה אליו בשאלה, הוא מניע בראשו לחיוב או לשלילה, אך כאשר השאלה מורכבת יותר- הוא מסב את ראשו בשתיקה. ולמעשה, האנשים היחידים לידם דן מסוגל לדבר באופן חופשי ושוטף הם הוריו ואחיו. גם במפגשים משפחתיים מורחבים יותר, בהם משתתפים גם דודים, סבים וסני דודים, דיבורו של דן מוגבל למילים בודדות, הנהונים ותנועות שהוא מחווה בידיו. סירובו של דן לדבר בפני אנשים זרים נובע מהפרעה נדירה המכונה "אילמות סלקטיבית" (Selective Mutism) ומתבטאת בסירוב לדבר במרבית הסיטואציות, מסיבות רגשיות.

  • לינק

    הניסוי מבוסס על תוכנית אינטגרטיבית והוליסטית המשתלבת בתוכנית המסגרת של גן הילדים. התוכנית בנויה באופן המאפשר לגננת לחנך וללמד באמצעות אמנות, זו דרך המבוססת על גישה המאפשרת לילדים ללמוד את הנושא הנלמד תוך כדי התנסויות מגוונות ועצמאיות המגרות ומקדמות חשיבה יוצרת ומאפשרות ביטוי ייחודי ואישי של כל אחד מילדי הגן. גישה מלהיבה זו מסקרנת את הילדים מהווה עבורם אתגר המעורר לעשייה חדשה. תוכנית הניסוי מזמנת יותר הזדמנויות, מצבים וחומרים המסייעים לילדים להמציא רעיונות ייחודיים ומקוריים, ופתרונות לבעיות ולסיטואציות בהן הם נתקלים בחיי היום יום. הילדים שותפים בתכנון, בעשייה וביצירה של חלק מהפעילויות השונות כל אחד על פי רמתו והקצב האישי שלו, בדרך חווייתית וייחודית ללא חשש מלהיות שונה. הילדים שותפים גם בהקמת תערוכות קבוצתיות בגלריית הגן, ובתערוכות של משפחות הילדים במיני מוזיאון של הגן. תוכנית הניסוי מאפשרת העצמה אישית וקבוצתית, חיזוק ובניית הביטחון והדימוי העצמי של כל אחד ואחת מהילדים.

  • לינק

    התייחסות של ההורה להיבטים רגשיים בחוויות שעובר הילד, עשויה להיות בסיס לפיתוח מודעות של הילד לרגשותיו. שיח רגשי עם ילדים יכול להתקיים כמעט בכל סיטואציה בחיי היום-יום. המבוגר הוא זה שיכול לכוון את השיחה למקומות רגשיים או להישאר בשיח היומיומי ה"רגיל". שיח רגשי ישיר מתקיים כאשר ההורה פונה ומתעניין בעולמו הרגשי של הילד, ושואל, למשל, "איך הרגשת היום בגן?", "למה בחרת להשתמש בצבעים הללו בציור שלך?", או "איך הרגשת כשיונתן קרא לך בשם גנאי?" וכו'. הקשבה אמיתית לתכנים שהילד מעלה, משדרת לו מסר של התעניינות והכלה. הקשבה שכזו כוללת התייחסות לרגשות הילד ומתן לגיטימציה לתחושות הללו ("זה באמת פוגע כשאומרים כך…"). זאת, לעומת התייחסות טכנית לדברים, המעבירה מסר שאין מקום לתחושות שהילד מעלה ("אין טעם לבכות, את הרי יודעת שמחר בבוקר תשלימו…"). כאשר הילד מרגיש שאין הקשבה אמיתית ומותאמת לצרכיו, הוא עלול להרגיש שמיותר לשתף ברגשותיו ובמקרים מסוימים עלול אף לבטא את מצוקתו באמצעות בעיות משמעת והתנהגות, כאבים פסיכוסומטיים ועוד ( מאיה שפילמן ).

  • לינק

    במשך שנים היה נהוג להשאיר ילד בגן כאשר הגננת העריכה כי הילד אינו בשל דיו לעבור לבית הספר. לאחרונה התבצעה במשרד החינוך בחינה מחודשת של הנושא כאשר השאלה שנבחנה הייתה יעילות ההישארות שנה נוספת בגן ומקום הפסיכולוג בתהליך. כתבה זו נכתבה על ידי צוות קו לחינוך על סמך מצגת שהכינה מיכל שמש, פסיכולוגית התפתחותית מומחית בשירות הפסיכולוגי בקריית אתא. בסקירה נסקרים הנושאים הבאים : למה הפסיכולוגים רוצים להשאיר בגן, בשלות מול מוכנות, מחקרים, הנחות שגויות, מדוע הגננות רוצות את הילדים שנה נוספת בגן? מאיפה צמח הרעיון? מתי זה לא עוזר, המודל האקולוגי דינאמי, מחקר, מתי כן להשאיר? המסקנות.

  • לינק

    ליחסים עם עמיתים בגיל הרך השפעה רבה לא רק על איכות החיים שלהם, אלא גם על איכות החיים שלנו, שכן פעמים רבות מערכות היחסים החברתיות של ילדינו מעוררות בנו "רוחות רפאים" מחדר הילדים שלנו. הספר מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של היחסים החברתיים המורכבים שמפתחים ילדים צעירים עם עמיתיהם. הספר מתבסס על הידע המחקרי הרב שנצבר במהלך העשורים האחרונים, ובוחן הן תיאורטית והן מעשית, בליווי תצפיות,, ראיונות ותיאורי מקרים, כיצד ניתן להשתמש בידע זה כדי לסייע לילדים להפיק תועלת מרבית מההתנסויות החברתיות שלהם ( עדה בקר) .

  • מאמר מלא

    במאמר מעניין על הטכנולוגיה החדשנית של שולחן ממוחשב סבור ד"ר אברום רותם כי לא מדובר במהפכה חינוכית . "שולחן חכם" יכול בהחלט להחליף משחקי חברה שהיו פעם על קרטון ועתה יהיו וירטואליים על שולחן מגע למספר משתתפים בו זמנית, אך להצהיר על זה כעל " דרך חדשה לעבודה שיתופית ולמידה שיתופית" (מתוך אתר Smart) זה נראה יומרה שיווקית ללא ביסוס יישומי של שטח דל באמצעים, עתיר באתגרים פדגוגיים משמעותיים לשילוב סביבה מקוונת בהוראה, למידה ובהתנהלות. "שולחן חכם" לא שם עדיין, ולא יהיה עוד זמן רב שם.עלות הסיפור (באתרים המעטים שהוא מוזכר) 7 עד 8 אלף דולר (כלומר עלות של לפחות 3 מחשבים אישיים).

  • לינק

    מחקר זה בא לענות על השאלה האם היקפי ההתנהגות התוקפנית, המילולית והפיסית, בגני הילדים האנתרופוסופיים, קטנה מהיקפי ההתנהגות התוקפנית בגני הילדים הרגילים, וזאת על בסיס השערת הקשר בין התחרותיות לבין התוקפנות. המחקר בוצע באמצעות תצפיות בגני הילדים בהם תועדו מספר ההתנהגויות התוקפניות (פיסית ומילולית) במהלך שעות התצפית. ממצאי המחקר אכן מצביעים כי במערכת החינוך האנתרופוסופית של גני הילדים נצפו פחות התנהגויות תוקפניות בהשוואה לגני הילדים הרגילים, הבדל שנמצא בלתי תלוי בסוג הפעילות המתנהלת בגן ( ארנון , צחי, שלו, אורן ) .

  • מאמר מלא

    חינוך לאוריינות הוא תנאי הכרחי להשתלבות בחברה המודרנית. כיום עומד לרשותנו די ידע אודות חינוך לאוריינות בגיל הרך .(UNESCO, 2003) בחלק הראשון של מאמר זה מסבירות המחברות מה צריכים ילדים ללמוד כדי להשתלב בחברה אוריינית. בחלקו השני של המאמר, נראה כיצד הורים וגננות יכולים להקנות לילדים בגיל הרך את הידע שיכין אותם לרכישת הקריאה, ולעודד את הרצון של הילדים לקרוא, לכתוב ולרכוש ידע. בחלק השלישי דן המאמר בחינוך לאוריינות בקרב ילדים מתרבויות שבהן רמת השימוש בטקסטים כתובים היא נמוכה, ובקרב ילדים המתקשים להשתלב בחברה האוריינית ) קתרין סנו, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת הארווארד , עינת גוברמן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ) .

  • לינק

    מאמרה של שושנה בלום-קולקה מדגיש את התפקיד המכריע של השפה הדבורה ואינטראקציה בין עמיתים כתשתית לרכישת האוריינות על כל היבטיה. היא מדגימה כיצד אפשר לטפח בגן את הידע הלשוני , וכישורי השיח של הילדים. לכאורה" , אוריינות” ו”שפה דבורה" הם מושגים הסותרים זה את זה: הרי הכול יודעים שאוריינות עניינה בכתוב, ושפה דבורה היא דיבור. בדברים שלהלן נראה כי סתירה זו היא למראית עין בלבד: בשנים האחרונות מקובל להתייחס למושג ”אוריינות” כמושג המקיף תחומים שונים ורחבים של ידע בלשון (כולל ידע כתב) בשפה דבורה וכתובה כאחת, ובמקביל הולך ומתברר יותר ויותר כי גם לרכישת האוריינות במובן הצר, כלומר לרכישת הקריאה והכתיבה, נדרשים כישורי לשון וכישורי שיח במנעד רחב. בדברים שלהלן מפרטת שושנה בלום-קולקה את הבסיס לטענות אלו אחת לאחת.

  • מאמר מלא

    הסיפורים שילדים מספרים משקפים תהליך התפתחות לשוני-קוגניטיבי ומאפשרים גישה להבנת האופן שבו תופסים הילדים את העולם , והדרך שבה הם מארגנים את חוויותיהם. המאמר של קאופמן , גינזבורג וקופרסמיט מראה כיצד חזרה על סיפור ועל שחזורו בידי הילדים , מביאה לאימוץ של פריטים לקסיקליים ומבנים דקדוקיים מתוך הספר אל שפת הילדים, ולשיפור הזכירה של תוכן הסיפור, הן אצל ילדים שהתפתחותם הלשונית תקינה , והן אצל ילדים שיש להם ליקויים ברכישת השפה. שחזור הסיפור בידי הילדים משמש צוהר אל התובנות שהפיקו ממנו ( איריס קאופמן, רחל יפעת וג'ודי קופרסמיט, ורד גינזבורג ) .

  • סיכום

    המאמר מנתח את ההוראה של שמות האותיות בגן . הוא מצביע על הצדדים החיוביים ומזהיר מפני ציפיות שגויות ותופעות לוואי שליליות שעשויות לנבוע מהקדשת זמן מפורזת לפעילות זו , על חשבונן של פעילויות אחרות . נראה שהדגש בהוראת שמות אותיות הרווח היום, הוא על שמות האותיות כרמז לצליל בלבד. יש פיתוי להתמקד בשמות האותיות, משום שקל למדוד את ההישגים בתחום זה. למרות זאת, יש להיזהר משינון שמות האותיות על חשבון פעילויות אחרות המטפחות את האוריינות (עינת גוברמן) .

  • סיכום

    המאמר מתמקד בטיפוח השיח האורייני במהלך משחקי "כאילו" בגן. המאמר מראה כי משחקים שנערכו בעקבות שמיעת סיפורים טיפחו את אוצר המילים , שימוש במשלב לשוני גבוה, התייחסות לטקסט כתוב כאל סמכות, ושיפרו את היכולת של הילדים להתחשב בצורכי הנמען בטקסטים הדבורים שהפיקו , ובכלל זה שמירת המבנה והרצף של הסיפור. מאמר זה מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש מזה ארבע שנים במסלול לגיל הרך במכללת קיי בבאר-שבע (אסתר ורדי-ראט, תמר אילון, הדסה אילנברג, זהבה כהן ותרצה לוין ) .

  • מאמר מלא

    בפרק טוענת המחברת ,ד"ר חוה תובל, כי לטקסטים הגרפיים הלא-מילוליים יש תפקיד ייחודי בטיפוח האוריינות של ילדים וילדות בשלבים המוקדמים של חשיפתם לשפה הכתובה ולשיח האורייני. אפשר לטפח את הכשרים והמיומנויות הרלוונטיים ביותר לאוריינות בגיל הרך תוך העצמת יכולת הילדים והילדות להשתמש במגוון רחב של טקסטים גרפים לא-מילוליים במצבים שבהם כלים אלה משמשים אותם בפעילויות בעלות משמעות בעבורם. המאמר של תובל מרחיב את היריעה מטקסטים מילוליים אל טקסטים גראפיים שאינם מילוליים . תובל מראה כיצד סוגות גראפיות הן טקסטים אורייניים בזכות עצמם, וכלי לטיפוח השפה הדבורה והכתובה. העיסוק בטקסטים הללו בגיל הרך יכול לקדם את רכישת האוריינות במובן הרחב של המילה , בגיל שבו קיים פער רחב בין מידת השליטה של הילדים בשפה הדבורה לבין השפה הכתובה ( חוה תובל) .

  • לינק

    מחקרים בתחום תיאורית ה – mind עשויים להעמיק את הבנתנו לגבי האופן שבו מורים וילדים תופסים את תהליך ההוראה. מודל היררכי שהציעו אולסון וברונר מציג הנחות שונות של מורים לגבי ה – mind של תלמידים ותהליך ההוראה. המחקר הנוכחי כלל שלושה ניסויים שבדקו את האופן שבו ילדי גן מבינים הוראה ומלמדים עמיתים, וזאת בזיקה לתיאורית ה – mind שלהם. הממצאים מצביעים על כך שבין גיל 3 ל – 6 גדלה ההבנה של ילדים לגבי הפער בידע בין מורה לתלמיד וכוונת המורה לגרום ללמידה. במקביל משתכללת רמת הוראת העמיתים שלהם. הממצאים חשובים לתכנון הוראה מותאמת התפתחות ומעודדים שיח בין מורים לתלמידים על דרכי הוראה מועדפות (מרגלית זיו)

  • לינק

    כשהמחנכת "שוברת" את יום הלימודים בפעילות בתנועה , ילדים פעלתניים הופכים לתלמידים טובים יותר. התנסות בפעילות בתנועה יכולה להכין את הילדים פיזית ושכלית ללמידה. מאמר זה מביא דוגמאות לפעילויות כאלה שמאפשרות לילדים להיות ערניים וסקרניים לאורך כל השנה ( Julia Coleman Vagovic) .

  • לינק

    כותבת המאמר נחשפה הן באופן אישי והן בצורה עקיפ ה( דרך אינפורמציה ששאבה מסטודנטים נוספים) להעדר לימוד שיטתי של מיומנויות חברתיות בגיל הרך. לדעתה, קיימת הנחה שגויה , על -פיה כישורים חברתיים, בניגוד ליכולת קוגניטיבית, נרכשים בצורה אוטומטית וספונטנית . זו עשויה להיות הסיבה לכך שבמסגרות – היום השונות , פעילויות רבות מכוונות לעידוד הכישורים הקוגניטיביים בעוד שהפן החברתי מוזנח ולא מטופל בצורה שיטתית ומספקת. בחיבור זו מנסה שרון זהבי להראות את החשיבות שבהפעלת תוכניות לעידוד קומפטנטיות חברתיות בגיל הרך ואת הסכנה הכרוכה בהזנחת פן זה. בחלקה הראשון של העבודה היא מגדירה את המושג : קומפטנטיות חברתית ומציגה את הקשר בין טמפרמנט הילד לבין כישוריו החברתיים .בחלק השני היא מצביעה על ההשפעה הפוטנציאלית של המשפחה והמחנכים על הקומפטנטיות החברתית של הילד ולבסוף מציגה סיכום ועמדה אישית ( שרון זהבי) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין