מילת מפתח: ילדי גן
מיון:
נמצאו 93 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    המאמר, שנכתב מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החינוכית, עוסק באינטראקציות בין הילד ובין המטפלים בו ובתרומתן להתפתחות; בפרט נבחנת תרומתן של שתי מערכות אקולוגיות: היחסים עם ההורים בגיל הרך והיחסים עם המחנכים/מטפלים במסגרות החינוך. לאחר מכן נדונו סוגיית הקשר בין המטפלים והמחנכים של הילד לבין הוריו, והאופן שבו איכותו של קשר זה משפיעה על התפתחותו (תמר ארז).

  • לינק

    תמונת המחקר העדכנית העומדת לרשותנו כיום בארץ התפרסמה לאחרונה בספר עשיר ומלא הפתעות, פרי של מחקר בן שלוש שנים שבו השתתפו 20 ילדים בני ארבע עד שש בראשית הדרך, ועוד 20 בני תשע – להם הקשיבו רוב קשב שמונה חוקרים (שבע נשים וגבר אחד). מתברר כי דפוסי השיח החופשי של ילדים – שיח עמיתים – מגלים שפה ונימוקים מתוחכמים ועשירים יותר מאשר אלה העולים בשיח מונחה על ידי הגננת למשל. זה לא אומר, כמובן, שאין לנוכחות הגננת ערך, נהפוך הוא, אלא שהגדרת התפקיד שלה צריכה להתעדכן כך שתשאיר לילדים כר נרחב ליצירת השערות ולבדיקתן בינם לבין עצמם (סקירת הביקורת נכתבה ע"י" ד"ר צביה ולדן , בעיתון "הארץ" – מוסף הספרים השבועי ).

  • לינק

    הספר כולל מבוא מקיף לתיאוריה ולפרקטיקה בחינוך לגיל הרך. הספר פותח בתיאור הסטנדרטים האמריקאים לחינוך ולטיפוח בגיל הרך, ובסקירה תיאורטית והיסטורית של אנשים שתרמו למחשבה בתחום זה. שבעה הפרקים האחרים מתארים פרקטיקה מקצועית, המאורגנת על-פי סביבת הכיתה ועל-פי תחומים התפתחותיים. אחת מנקודות החוזק של הספר היא השימוש שהוא עושה בעקרונות מנחים מתוך ארגונים רגולטוריים ומן התחיקה. מידע מעשי זה חשוב למורים בגיל הרך. הספר מכוון לגישה ההתפתחותית, ומקדם חינוך בגיל הרך כמכניזם המכין ילדים צעירים לבית הספר ( Burns, S.M., Johnson, R.T., & Assaf, M.M ).

  • לינק

    מחקרי מעבדה רבים , שנעשו בקרב אוכלוסיית הגן, הוכיחו את תרומתו הגדולה של המחשב בתחום הקוגניציה: תהליכי עיבוד מיידע, תהליכי פתרון בעיות, תהליכי תכנון, מיומנויות חשיבה רפלקטיבית, מיומנויות חשיבה חזותית, חשיבה אנאלוגית, חשיבה מופשטת, חשיבה לוגית מתמטית, חשיבה יצירתית, פיתוח האוריינות, פיתוח קואורדינציה ויזו-מוטורית, זיכרון, שיפור באוצר מילים, מטה-קוגניציות ועוד. מחקרים אלו נעשו בניסויי מעבדה (כלומר ילד או קבוצת ילדים מול חוקרים) ולא נותנים מענה לפעילות ולצורך בשימוש המחשב באופן שוטף ורציף בהתאמה למבנה הגן (האנושי והפיסי), בהתחשבות בסדר היום ובתוכניות הלימוד השונות, בהתחשב בצורכי הגננת ובאמנותיה. בניסוי שנעשה בגן ילדים, במסגרת גף יוזמות וניסויים של משרד החינוך, פותח מודל אותנטי להטמעת מיומנויות תקשוב ותרבות תקשוב שיהווה מרחב לפיתוח המיומנויות המצויינות לעיל והבסיס להתפתחות מיומנויות המאה ה – 21 בקרב ילדי הגן ( דלית סהרון ומיכל קרליץ ).

  • לינק

    יכולת למידה, כישורים חברתיים, הצלחה בלימודים והתנהגות הולמת דורשים יכולת של ויסות עצמי. יכולת זו מתפתחת בחמש השנים הראשונות לחיים. מכאן שלמחנכות בגיל הרך תפקיד מרכזי בפיתוח יכולות לווסת מחשבות והתנהגות. ניתן לעשות זאת במסגרת הפעילות השגרתית בגן (אידה רוז פלורז) .

  • תקציר

    הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum", המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך. תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מביע ספק בנחיצות של אספקת מחשבים מסוג טבלט (IPAD) ) לילדים בגני ילדים ובכיתות יסוד על מנת להקנות להם יסודות של קריאה. המאמר מתייחס לביקורת של פרופסור לארי קובן מארה"ב. במהלך השנים פרופסור לארי קובן צבר ניסיון רב בבדיקה של אופנות של טכנולוגיה לימודית. הוא קטן אמונה בנוגע ליכולת של טכנולוגיה זאת או אחרת, כולל התקשוב, לחולל ניסים בחינוך. קובן כותב על מבצע של מחוז במדינת מיין לחלק מכשירי iPad חדשים (iPad2!) לכל ילד גן חדש במחוז בשנת הלימודים הקרובה. "אין ספק שחשוב מאד שילדים ילמדו לקרוא, אבל יש בכל זאת טעם לשאול אם באמת יש צורך במכשיר שעולה $500 על מנת לפתח את היכולת הזאת. ויש, כמובן, שאלה עוד יותר חשובה: האם גן הילדים הוא המקום הנכון להקנות את יסודות הקריאה?

  • לינק

    מחקר חדש בארה"ב מראה שלימוד ילדים יותר ויותר, בגילאים צעירים יותר, עשוי להוביל לתוצאה לא רצויה. שני מחקרים שייצאו בקרוב בכתב העת Cognition-מחקר אחד שנערך על-ידי מעבדה ב- MIT ומחקר אחר שנערך במעבדה באוניברסיטת UC-Berkeley-טוענים כי בעוד למידה מהמורה עשויה לסייע לילדים לקבל תשובה מסוימת מהר יותר, למידה מעין זו גם הופכת אותם לצפויים פחות לגלות מידע חדש לגבי הבעיה וליצור פתרון חדש ובלתי צפוי. שני המחקרים שנערכו בשתי מעבדות שונות, תוך שימוש בטכניקות שונות, הובילו לתוצאות דומות. למעשה, שני המחקרים מראים שילדים בני ארבע מבינים כיצד ההוראה פועלת ויכולים ללמוד מהמורים. אבל יש להבין שעולם בטוח יציב ועשיר, עם צמיחה תומכת והזדמנויות רבות לחקירה ולמשחק חשוב ביותר עבור הילדים. ולכן המחברת טוענת כי אין בית ספר לפעוטות (Alison Gopnik).

  • סיכום

    לא רק הורים דואגים לילדם המשתלב בגן: גם הילדים עצמם רגישים לתחושות ההורים. זה רק אחד הממצאים של מחקר ייחודי, שבחן איך ילדים מעוניינים להציג את עולמם לפני הוריהם. מחקר חדש חושף עד כמה רגישים הילדים לתחושות הוריהם. במחקר השתתפו 45 ילדים מתשעה גנים – שלושה יהודיים, שלושה ערביים ושלושה לבעלי צרכים מיוחדים – קיבלו מצלמות והתבקשו לצלם שלוש תמונות שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם, לבחור אחת מהשלוש ולספר עליה. כל כך הרבה מדברים על חשיבות מעורבותם של ההורים בגן ועל טיפוח הקשר בין הבית לגן, מחקרים שונים נעשו על ההשפעה של מעורבות ההורים על הישגי הילדים – אולם לרוב נשאר העניין בתחומם של המומחים. קולן של הגננות בנושא זה נשמע הרבה פחות, אומרת דיין, עוד פחות מכך נשמע קולם של ההורים, ולילדים עצמם לא ניתן קול כלל.

  • סיכום

    ילדים בגיל טרום בית ספר בעלי התנהגות חסרת פחד (נועזות) מגלים פחות אמפתיה ויותר התנהגות אגרסיבית כלפי חבריהם, כך עולה ממחקר חדש שנערך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. "הממצאים מראים כי התנהגות חסרת פחד אצל ילדים ניתנת לזיהוי והיא בעלת מכניזם גנטי ונוירולוגי והיא פחות קשורה, לפחות בגיל הרך, עם מאפייני חינוך או מאפייני הורות", אמרה ד"ר ענבל קיבנסון בר-און, שערכה את המחקר.במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' עפרה מייזלס, ביקשה החוקרת לבדוק האם התנהגות חסרת פחד אצל ילדים בגילאים 3-4 קשורה למאפיינים פיסיולוגיים וחברתיים-רגשיים מסוימים והאם יש קשר למאפייני הורות כמו מצב סוציו-אקונומי, סדר לידה, רווחה אישית, פרקטיקות גידול ילדים וכד'.

  • לינק

    המחקר הנוכחי בדק את השימוש במחשבים ניידים מסוג tablet בחינוך לגיל הרך. המחברים, קודם כל, בדקו את הקלות שבה ילדים בגן מסתגלים לטכנולוגיית ה- tablet. לאחר מכן, החוקרים בחנו את האפקטיביות של הטכנולוגיה הזו בהעסקת הילדים בציור באמצעות המחשב. המחקר ניסה לענות על שתי שאלות: 1. האם טכנולוגיה שבה משתמשים בעט חרט (stylus-interfaced-technology) היא כלי המתאים לגיל הרך?2. כיצד טכנולוגיה שבה משתמשים בעט חרט יכולה להתיישב עם סטנדרטים של תכנית לימודים טכנולוגית עבור הגיל הרך? הנבדקים היו 40 ילדים בגילאי 3 עד 6 שנים שנרשמו לשלוש כיתות בגנים בצפון מזרח ארה"ב. המחברים מסכמים כי נוכח הקלות שבה הסתגלו הילדים במחקר לשימוש בטכנולוגיה החדשה , יחד עם הרמה הגבוהה של עניין ועיסוק בטכנולוגיה שהילדים הפגינו, נראה כי המחשב מסוג tablet יכול להוות כלי פוטנציאלי ללמידה עבור ילדים קטנים ( Cause Leslie J ., Chen Dora W) .

  • סיכום

    הגן הניסויי "מצליח" במושב מצליח שבשפלה הוא גן מיוחד, גן בתנועה. זו השנה הרביעית שהגן מוגדר ע"י משרד החינוך כגן ניסויי ומטרתו לקדם את הכישורים הרגשיים והחברתיים של הילדים בעזרת תנועה. עולם התנועה בא לידי ביטוי בכל הפעילויות בגן. מפגש הבוקר מתחיל בחיבוק בוקר שהוא מעיין עיסוי, ממשיכים בחלוקה לזוגות וביצוע ניתורים שונים, לאחר מכן הילדים מבצעים תרגיל תנועתי שהמציא אחד הילדים שהוא המנחה באותו יום. בסיום מפגש הבוקר הילדים מתפזרים לפעילות במרכזים השונים בגן. בהמשך היום הילדים יוצאים לחצר מבצעים מסלול תנועה כפי ששרטט המנחה על גבי מפת החצר.

  • סיכום

    ילדי הגן במושב גבעולים לומדים על אמנים ישראלים שציירו את נופי ארץ ישראל.הצוות החינוכי בגן יזם הקמת פינת אמנות. מדי שבוע הילדים נחשפים ליצירותיו של אמן ישראלי אחר ולומדים אודות יצירותיו.האמן הראשון שיצירותיו הוצגו היה ראובן רובין. הגננות שמו דגש על יצירתו של ראובן רובין "תמונה על החלון" המתארת נוף הררי בגליל. הילדים ציירו ציורי נופים בהשפעת היצירה "רימונים על החלון".

  • לינק

    בעבודה זו מנסה חני יוסף לבחון כיצד משתלבת הגישה החינוכית של ויגוצקי ומשתקפת בגן הילדים. את התיאוריה של ויגוצקי בוחנת חני יוסף במסע בין כותלי הגן המהווה קרקע פורייה ליישום משנתו. היא מתחילה בהתייחסות לארגון הסביבה החינוכית, המהווה תשתית לעשייה החינוכית בגן. בניית סביבה חינוכית איכותית צריכה על פי ויגוצקי ליצור תנאים מתאימים להתפתחות הילד. אחת ההנחות הבסיסיות של תיאוריית ויגוצקי, היא כי התפקוד הקוגניטיבי של האדם צומח על רקע מבנים תרבותיים מאורגנים של אינטראקציה חברתית ( חני יוסף) .

  • לינק

    מחקר חדש בארה"ב על ההשפעות ארוכות הטווח של איכות הגננות בגני ילדים על הילדים בשלבים מאוחרים יותר של חייהם. החוקרים הם בחנו את מסלול חייהם של כ-12 אלף ילדים, שהיו חלק מניסוי חינוכי ידוע שהתקיים בטנסי בשנות ה-80, וכיום הם בסביבות גיל 30. הממצאים הוצגו בכנס אקדמי באוניברסיטת קיימברידג', מסצ'וסטס. בדיוק כפי שקרה במחקרים אחרים, גם הניסוי בטנסי גילה כי גננות אחדות יכלו לעזור לילדיהם בגן חובה ללמוד הרבה יותר לעומת גננות אחרות. ובדומה למחקרים אחרים, ההשפעה נעלמה ברובה עד חטיבת הביניים, בהתבסס על ציוני המבחנים. ואולם כאשר החוקרים בחנו את התלמידים בבגרותם, הם גילו כי השפעת החינוך שבו זכו בגן החובה הופיעה מחדש שנים לאחר מכן. לפי המחקר, ילדים שקיבלו חינוך טוב יותר בגן חובה היה סיכוי גדול יותר ללמוד במכללה, לעומת ילדים אחרים עם רקע דומה, אך קיבלו חינוך פחות טוב. המסקנה : חינוך טוב בגיל מוקדם יכול להנחיל מיומנויות שישפיעו על שארית החיים – כמו סבלנות, משמעת, נימוסים ושקדנות.

  • לינק

    ד"ר עדה בקר, מרצה על פסיכולוגיה והתפתחות הילד במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי כבר בגיל הרך ילדים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, הרחק מהעיניים הצופיות של הורים או גננות. "ילדים בונים לעצמם עולם משלהם ולא רוצים שתהיה בו דריסת רגל למבוגרים או פיקוח. הם מפתחים שפה משלהם שאינה מובנת לנו. יש להם חוקים פנימיים משלהם". בקר ישבה שנים בארגז החול כדי לחקור את מערכות היחסים של ילדים ואת תהליך החיברות שלהם. "ישיבה בארגז החול" היא כינוי לטכניקת צפייה בגן הילדים. את תצפיותיה היא מנתחת בספרה, "עם מי שיחקת בגן היום?", שראה אור לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, בשילוב מחקרים שרובם נעשו בחו"ל. בספר היא מגוללת את הסיפור הנסתר של עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך – עולם שלא נחקר דיו בישראל לטעמה – ויוצרת ממנו משל חברתי. מסקנותיו לא תמיד נעימות לאוזן.

  • לינק

    נייר עמדה מעניין של ד"ר עדה בקר. לדעתה בעשור האחרון, מסיבות הקשורות לגישות שהאקדמיה מקדמת אותן בנחרצות רבה, הפכה הכרת האותיות והמספרים למשימה כביכול החשובה ביותר עבור ילדים בשנות הגן ואין לכך בהכרח הצדקה מבחינת ההתפתחות הנדרשת של הילד . לעומת זאת, מה שילד זקוק לו כדי להצליח בבית הספר הוא אוצר מילים. כן, פשוט מילים. מילים כמו אל תירא, למיין, לכדרר, להסתגל, אבוקה, ועוד ועוד. ובכן, מחקרים רבים מראים שהמשימה האמיתית העומדת בפני ילדים לפני הגיעם לכיתה א' היא לדעת 15.000 מילים!. האוצר הזה משרת את הילד בהבנת הנקרא. כי בכיתה א' יותר מאשר לקרוא את המילים – חשוב שהילד יבין את המילים, יבין מה הוא קורא, ואם אינו מבין את המילים, איך יבין את המסופר.

  • לינק

    הגנן ,עידו גנירם, מתעד בבלוג שלו את חווית ההתמודדות של ילדי גן עם ציור של פיקאסו . הגננת תלתה בגן את ציורו של פיקאסו, 'הליצן העצוב'. במסגרת הבניית כישורי הרגשות הגננת שאלה אותם – למה הוא עצוב? עידו כותב בבלוג שלו : "מדהימה אותי יכולת ההזדהות שלהם. כלומר, במובן מסויים זה נראה כאילו הם חושבים רק על עצמם – מה שלהם קשה, יהיה קשה לכולם. אבל האמת נראית לי הפוכה לגמרי: הם כואבים באמת את כאבו של הילד!"

  • לינק

    השאלה של שילוב המחשב ככלי משחקי בגיל הרך מעוררת עניין רב בכל מערכות החינוך בעולם כאשר הדילמה היא מה הן המגבלות והסייגים שיש לשים לכך כתחליף למשחקים המסורתיים. המחקר הנוכחי , שנערך ע"י צוות חוקרים אוסטרליים, בדק מקרוב את כל סוגיית השימוש במשחקי מחשב בקרב הגיל הרך על מנת לבדוק את האפשרויות והסייגים הקיימים. הצוות החוקרים האוסטרלי גיבש במחקרו תבחינים ומיונים עקרוניים של סוגי משחקי מחשב אפשריים בגיל הרך ( גילאי 5-7) תוך המלצה על אותם משחקי מחשב לגיל הרך המטפחים כישורי חשיבה גבוהים (higher order thinking) . המחקר הנוכחי הוא הרחבה של הרצאה שניתנה במסגרת כנס ED-MEDIA 2008. החוקרים הם : Verenikina, I., Herrington, J., Peterson, R. & Mantei, J.

  • לינק

    במחקר זה נבחנה ההשפעה של קריאת ספרים אלקטרוניים וספרים מודפסים בתיווך מבוגר ובלעדיו על ניצני הקריאה של ילדי גן . נעשה שימוש בספרים אלקטרוניים חינוכיים תומכי אוריינות אשר פותחו לצורך המחקר. מאה עשרים ושמונה ילדי גן חובה (גילאי 6-5 ) ממיצב חברתי-כלכלי נמוך חולקו באקראי לאחת מארבע הקבוצות: ( 1) קריאה עצמאית בספר אלקטרוני ( 2) קריאת ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר (3) קריאת ספר מודפס בתיווך מבוגר ( 4) לימוד תוכנית הגן הרגילה (קבוצת ביקורת). שלוש קבוצות הניסוי קראו ארבע פעמים את הספר (האלקטרוני או המודפס) . נערכו מבחנים לילדים לפני ההתערבות ולאחריה בתחומים הבאים: הכרת שמות אותיות, קשר אות-צליל, ידע על הדפוס ( CAP ), ניצני קריאת מילים ומודעות פונולוגית. התוצאות הצביעו על כך שהישגיה של קבוצת הקריאה של ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר היו גבוהים משלוש הקבוצות האחרות בהכרת שמות אותיות, ניצני קריאת מילים, ידע על הדפוס וכן לגבי רמת ניצני הקריאה הכללית של הילד. בדיון נתייחס לסוג התמיכה שילדים צעירים ממיצב נמוך זקוקים לצורך קידום ניצני קריאתם בעת שימוש בספרים אלקטרוניים ( עדינה שמיר, עפרה קורת, אורה סגל-דרורי, פנינה ש' קליין).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין