מילת מפתח: ילדים עם צרכים מיוחדים
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • לינק

    הספר ילד במתנה או ילד בהמתנה? מבט אל המשאבים התומכים בהורים לילדים עם אוטיזם עוסק בגילוי של מקורות הכוח, תפיסות העולם והמשאבים שיש בהם כדי לקדם את רווחתם ואת איכות חייהם של הורים לילדים עם אוטיזם. השער הראשון מציג את סיפור החיים של זוג הורים לילד עם אוטיזם על בסיס ההנחה כי האופן שהאדם מבנה את סיפור חייו מעיד על עולם המשמעות הפנימי שלו ועל האופן שבו הוא תופס את כל מערכות יחסיו עם הסביבה הקרובה והרחוקה. השער השני מפרט את מקורות הכוח של הורים לילדים עם אוטיזם בהתבסס על מחקר רחב היקף. הפרק האחרון בשער זה מציג על בסיס מחקר נרחב מודל רב-ממדי לניבוי הסתגלות של הורים לילדים עם אוטיזם. באפילוג הספר מוצגים עקרונות מרכזיים שגיבושם יחדיו עשוי לסייע להורים לילדים עם אוטיזם להיחלץ מהקושי ומהאתגר היום-יומי שהם חווים כדי לקדם רווחה נפשית ואיכות חיים מיטיבה (אילת סימן טוב).

  • תקציר

    שירותים של התערבות מוקדמת יעילה דרושים כדי לשרת את הצרכים של ילדים קטנים הסובלים ממוגבלויות ואת הצרכים של משפחותיהם. המטרות של מאמר זה הן: (א) לתאר את האתגרים הקשורים לשירותי התערבות מוקדמת יעילה בבית, (ב) לדון ביתרונות הפוטנציאליים של שימוש בהתערבויות מבוססות אינטרנט כמודל לשירות משלים, ו-(ג) לתאר התערבויות עכשוויות מבוססות אינטרנט באמצעות סקירת הספרות הקשורה להדרכה מרחוק דרך האינטרנט של הורים לילדים קטנים הסובלים מאוטיזם (Meadan, Hedda; Daczewitz, Marcus E. , 2015).

  • לינק

    זהו ספר ייחודי המציג בשני כרכים אסופת מאמרים העוסקים במגוון רחב של סוגיות עדכניות בתחומי השיקום והחינוך של ילדים ומתבגרים כבדי שמיעה וחירשים בישראל בתקופה של שינויים מהירים ורבי-משמעות החלים בתחום. הספר מביא בפני הקוראים הן היבטים תאורטיים, הן מחקרים אמפיריים והן תכניות התערבות מבוססות תאוריה, אשר נעשו ופותחו בשנים האחרונות בישראל. המאמרים השונים דנים באוכלוסייה מגוונת בטווח גילים רחב מהינקות ועד הבחרות, כמו גם באוכלוסיות ממגזרים שונים החיים בישראל. בין הנושאים הנידונים בספר: היבטים בהתפתחות תקשורתית, שפתית ואוריינית, הסתגלות חברתית-רגשית, סוגיית השילוב וההכלה, כישורי תאוריית ה-mind ושיקום שמיעתי בעידן שתל השבלול ( טובה מוסט, דליה רינגוולד-פרימרמן (עורכות).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מציגים סקירה קצרה המתרכזת במיומנויות שנבחנות בגן הילדים (אוריינות מוקדמת, מתמטיקה מוקדמת, מיומנות קוגניטיבית, מיומנות רגשית-חברתית, מיומנות מוטורית, יצירתיות) ונתמכות על ידי טכנולוגיות המידע. נבחנת האפקטיביות של טכנולוגיות המידע בחינוך המיוחד ואצל ילדים מחוננים הלומדים בגני ילדים רגילים (Athanasios Drigas and Georgia Kokkalia, 2014).

  • לינק

    המחברת מלמדת בבית ספר לחינוך מיוחד ופונה לשר החינוך הבריטי, שהודיע כי יקצץ בעוזרי ההוראה. היא מתארת את עבודתם של עוזרי ההוראה בבית הספר לחינוך מיוחד, שבו היא מלמדת. המחברת טוענת גם כי עוזרי הוראה מרוויחים שכר נמוך מאוד עבור כישוריהם ועבודתם. ובבית הספר שבו היא עובדת עוזרי ההוראה עושים עבודתם עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים משום שהם רוצים לשפר את חייהם עבורם.(Cherryl Drabble, 2013).

  • לינק

    אחת הדרכים שתורמות להשתלבות עצמאית של ילדים עם צרכים מיוחדים בחברה עוברת דרך רכישת השכלה גבוהה. אורית דהן, יעל מלצר וגיא פינקלשטיין טוענים במאמרם, שסטודנטים שיש להם ליקויי למידה הרוכשים השכלה גבוהה מצליחים לצאת מעולם העבודות המזדמנות או מאבטלה ולהשתלב היטב בעולם התעסוקה. יונה לייזר מוסיף ואומר ש"סטודנטים עם לקויות מצטרפים למערכת בגלל מניעים אישיים – רצון בעצמאות כלכלית ובהגדלת הסיכוי למציאת תעסוקה, רצון בהכנסה גבוהה יותר ובביטחון כלכלי ושאיפה לאיכות חיים טוב יותר ( שונית רייטר, יונה לייזר, גלעדה אבישר ) .

  • לינק

    השותפות המתוארת במאמר זה היא בין בית ספר לחנוך מיוחד לבין מסלול הכשרה לחינוך מיוחד במכללה לחינוך. בית הספר המיוחד הוא אחת המסגרות שמפעיל ארגון ותיק המעניק מגוון שירותים במטרה להבטיח לילדים ולבוגרים עם מוגבלויות קשות ומורכבות את הזכות למרב ההזדמנויות לצמיחה ולהשתתפות בחיי הקהילה. בבית הספר לומדים כארבעים תלמידים בטווח הגילים 12-4 עם לקות שכלית ותפקוד המצריך תמיכות מרובות. ארבע מחמש הכיתות בבית הספר מיועדות לילדים בגיל בית הספר היסודי ואחת היא כיתת גן (גלעדה אבישר, גילה ווגל).

  • לינק

    מחקר זה התמקד במורים לחינוך מיוחד, שנשארו בתחום ההוראה במשך 5 שנים או יותר. מחקר מראה כי 50% מהמורים לחינוך מיוחד בארה"ב עזבו את התחום תוך חמש שנות העסקה (Sally A. Thorp, 2013).

  • לינק

    מחברות הספר Deborah C. Lickey ו- Denise J. Powers מספקות משאב מצוין עבור מורים שמלמדים ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הן יוצרות ומגבשות מקרה הכולל פרויקט שנערך בהתנסות בכיתה עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים תכנית לימודים מותאמת להם (Judy Harris Helm, 2012).

  • לינק

    עם כיתות קטנות, תכנית אישית לכל תלמיד ומערך טיפולי תומך, בבית הספר "תום" בשדות ים תלמידים בעלי ליקויי למידה מרגישים בבית. ד"ר עופר זהבי, מייסד בית הספר ומנהלו מצהיר: "מה שמוביל אותנו זה לא ההתעסקות עם המוגבלויות אלא הפתרונות שאנחנו נותנים לכל ילד כדי שיוכל לתפקד כמו ילד רגיל". בית הספר "תום", אשר הוקם לפני כארבע שנים, שייך לארגון בית אקשטיין, המתמחה במתן מענה לבעלי צרכים מיוחדים, ולומדים בו 143 תלמידים בעלי ליקויי למידה במורכבות גבוהה יחסית. בבית ספר זה לומדים לימודים פורמאליים ומשלבים בהם חלקים בלתי פורמאליים כגון חוגים או מועדונים מיוחדים ( מור, אמתי).

  • לינק

    מחקר זה בדק את הקשר בין תחושת המסוגלות העצמית לבין רמת האמפטיה והעמדות כלפי התלמידים המשולבים בקרב מורים משלבים בחינוך הרגיל. המחקר נערך כשלב מקדים להשתלמות שעסקה בעולמו הרגשי של המורה המשלב והייתה מכוונת להגברת תחושת המסוגלות העצמית הרגשית בקרב מורים. תוצאות המחקר הצביעו על קשר חיובי בין תחושת מסוגלות ואמפטיה. תואר אקדמי נמצא כמחזק אמפטיה, ואילו גיל וותק נמצאו כמחזקים את תחושת המסוגלות העצמית. השכלה אקדמית, הכשרה לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ודירוג בית-ספרי תרמו לעמדות חיוביות יותר כלפי ילדים משולבים. ממצאים אלו מחדדים את הצורך להגביר את תחושת המסוגלות של מורים כדי שיוכלו לתת מענה רגשי מותאם , מתוך עמדה אמפטית , לילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה הרגילה (מירב חן ).

  • לינק

    מטרת המאמר היא להאיר את המכשולים האפשריים בתקשורת בין ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (הכותבת קוראת לילדים אלו "ילדי קש"ר, מכיוון שאינה תומכת בשימוש במילה "הפרעה") ובין הצוות החינוכי, וללמוד כיצד להימנע מהם. במסגרת זו מציגה הכותבת תכנית חדשנית שבה הורים ומורים פועלים יחד כדי להפוך את הילדים למומחים להפרעת קשב וריכוז. למרות השונות בין ילדי קש"ר, ניתן להציע תיאור כללי של הדרך שבה הם מתקשרים עם סביבתם. הם חווים עייפות ושעמום מתמידים, ומתקשים להקשיב לאורך זמן, נוטים לאבד עניין בשיחה ולבטא חוסר סבלנות, וכמו כן, חווים קשיים בתקשורת לא מילולית. אמצעים לייעול התקשורת עם ילדי קש"ר כוללים שימוש באמצעים חזותיים, מתן הוראות ממוקדות וברורות, חיזוקים, אם בצורה של מחמאות או הענקת פרס קטן, דיבור מטרים (הנועד להכין אותם מראש לשינויים), אמפתיה, עידוד, והעברת מסר לילד שמוטלת עליו אחריות למעשיו, וזאת תוך הימנעות מהאשמות ופגיעה ברגשותיו ( וולמר, לאורה).

  • תקציר

    מחקר זה הוא ניסיון להתוות את הפרופיל הפסיכו-חינוכי של מורות המצליחות לשלב חברתית בכיתותיהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. במחקר השתתפו 24 מורות, שמנהלי בית ספר ומפקחים המליצו עליהן כמורות המצליחות בשילוב, ו-782 תלמידים שלמדו בכיתותיהן של משתתפות המחקר. מידת השילוב החברתי נבדקה באמצעות שאלון סוציומטרי שהוגש לתלמידים. הממצאים שסווגו על סמך ניתוח תכנים מעידים על הבדלים מובהקים בפרמטרים המתווים את הפרופיל הפסיכו-חינוכי, בין מורות המצליחות בשילוב חברתי לבין מורות שסווגו כנכשלות בשילוב חברתי. מורות המצליחות בשילוב חברתי התאפיינו בהשקפת עולם פדגוגית פיידוצנטרית, בעמדות חיוביות כלפי שילוב, בתחושת מסוגלות עצמית להוראה, ביכולת אמפתית ובצידוד בעבודת צוות יום-יומית. (שמחה בן-יהודה, אוריאל לסט)

  • סיכום

    עם כל הרצון והכוונות הטובות יש בכל כיתה ילדים רבים המתקשים להתאים עצמם לבית הספר וזקוקים לבית ספר שיתאים עצמו אליהם. היוזמה המוצגת במאמר גורסת כי במקום "לרפא" את הילדים יש לספק להם מסגרות ואתגרים שבאמצעותם הילדים ה"בעייתיים", יזכו לחוויות למידה חיוביות ומרגשות, לתחושת הצלחה ומסוגלות, ויביאו הישגיהם בפני חבריהם כדי שאף יזכו בהערכתם של אחרים וכך יפיקו את המרב מלימודיהם. "כפפה ליד" היא ערכה או קבוצת פעילויות אישית, אשר המחנכים והמורים תכננו והכירו במיוחד בעבור ילד מסוים או ילדה מסוימת שהתקשו להשתלב ברוב פעילויות הכיתה וליהנות מהן. (עדה סוידובסקי)

  • לינק

    המאמר עוסק בתאורית העצמי במערכת החינוך. רבים מהילדים המאובחנים או מאופיינים כילדים היפראקטיבים או הסובלים מלקויות למידה שונות, הופכים להיות נטל קשה על המערכת החינוכית כיוון שאנו יוצרים איתם אינטראקציות שליליות ובלתי מותאמות. אנו דורשים מהם ללמוד באופן שאינו טבעי להם, ודורש מהם מאמץ רב, אנו מעריכים ומקדשים התנהגויות ויכולות שאינן עולות בקנה אחד עם ההתנהגיות והיכולות שהם חזקים בהם, ולבסוף קובעים שהם "לא תקינים" וזקוקים להכוונה, לטיפול, ולתמיכה. עמדה זו אינה לוקחת בחשבון את מקומה של המערכת החינוכית ביצירת הקושי ואת תפקידה לא רק לאבחן את הקושי שנוצר, אלא גם למצוא ולהכשיר מחנכים ללמד בגישות שהן יותר מותאמות למי שלומד דרך גופו, דרך קשר, דרך חשיבה ודרך ההתנסות והחוויה. אם נצליח להבין יותר טוב כיצד מרגישים ופועלים ילדים אלו, נוכל ליצור עבורם סביבות למידה מותאמות ואינטראקציות חינוכיות חיוביות (נופר ישי-קרין ומירב חן)

  • סיכום

    המאמר מתאר פרויקט בו עובדים סטודנטים פרטנית עם ילדים בכתה ו' כשלכל צוות חיה. המפגש עם בעלי החיים מרגש ומאפשר העלאת תכנים רגשיים ולמידה הנובעת מהענות לצרכי החיה ומניסיון לתת משמעות להתנהגותה. העזרות בצילום מאפשרת תיעוד שבעזרתו ניתן לחזק חוויות של הצלחה, לשחזר התפתחות, למקד התבוננות ולמידה, לעודד דיון ורפלקציה ולרכוש מיומנויות בצילום. הצילום הדיגיטלי מאפשר תהליך יעיל ומשוכלל של תיעוד והנצחה וויזואלית של מפגשים עם בעלי חיים. הצילום הדיגיטלי מאפשר לצלם ולראות תוצאות מידיות במחיר אפסי כמעט, ולכן יכולה המצלמה לשמש כלי רב עוצמה בפרויקטים מעין אלו שתוארו במאמר. באמצעות הצילום אפשר גם לשכלל מיומנויות והתנהגויות. כמו כן מתאפשרת הזמנה לביטוי אישי ולעשייה יצירתית, שכן הצילום נחשב היום לאחד מהמדיומים האמנותיים רבי העצמה. (מיכל מוטרו, עדה סוידובסקי)

  • לינק

    מאז שנת 1993 בתי הספר במחוז נוקס במדינת טנסי בארה"ב מיישמים שיטות אלטרנטיביות לקריאה ולכתיבה על-ידי תוכנית המשלבת טכנולוגיות פשוטות וטכנולוגיות מתוחכמות שנועדו לספק פתרונות לבעיות הקריאה והכתיבה של תלמידים בעלי בעיות דיסלקציה חמורות בכיתות ג' עד יב'. הקריאה מתבצעת בעזרת: 1. שימוש בספרים המוקלטים על קלטות שמע. 2. מחשב המתרגם טקסט בתוכנת הקראה. 3. סיוע בקריאה. 4. התאמת יכולת קריאה. התלמידים קוראים ספרים מוקלטים על קלטות שמע בעזרת אוזניהם במקום בעזרת העיניים, כדי לפענח את הדפוס. בזמן שהם משתמשים בשיטת קריאה זו הם עוקבים ויזואלית בספר אחרי כותרות, הדגשות, תמונות ואינפורמציה ויזואלית אחרת. בעזרת שימוש בסינטיסייזר בתוכנת קריאה ממסך, התלמידים "קוראים" מילים, משפטים ופסקאות, באמצעות הקראה בקול רם של המחשב. באמצעות שליטה בקול המחשב, התלמידים קוראים במהירות בכל מקום במסך, מדפי עבודה, מילונים, אינציקלופדיות, מכתבים, שבועונים ומאמרים מעיתונים, וכן מכל טקסט אחר שיכול להיות מוצג על גבי מסך המחשב (Mike Matvy).

  • לינק

    מאמר המציג דרכים בהן ניתן להיעזר במרחבי הטבע לקיום עבודה טיפולית-חינוכית בילדים עם ילדים עם צרכים מיוחדים (פיגור, הפרעות קשב וריכוז ובעיות התנהגות). המאמר מתמקד בפוטנציאל העבודה הבלתי מילולית והטקסית ומתבסס על דוגמאות מעבודה שהתקיימה בבתי ספר לחינוך מיוחד בצפון במסגרת התוכנית הטיפולית-חינוכית "נפגשים בטבע" (רונן ברגר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין