מילת מפתח: יישומי מחשב
מיון:
נמצאו 54 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המאמר מדווח על אופיס 365 לחינוך (Office 365 Education), שירות חינמי המוצע על-ידי מיקרוסופט כדי לסייע לקידום שיתוף הפעולה והשיתופיות של עבודת הכיתה בין מורים לבין תלמידים, כולל אופיס אונליין (Office Online), יאמר (Yammer) ואתרי שייר פוינט (SharePoint).

  • לינק

    למידה היא תהליך מתמשך. הסביבה העכשווית שמה דגש גם על תהליך של ביטול למידה (delearning) ולמידה מחדש (re-learning). הדבר מעודד את הצורך לרכוש ידע ולפתח מיומנויות לאורך מעגל החיים. עובדים השייכים לסקטורים שונים ולרמות היררכיה שונות יכולים כעת להמשיך בלימודים באמצעות למידה מקוונת. בהתייחסות במיוחד לסטודנטים המבוגרים (גילאי 50 פלוס), הם מסויגים יותר בקבלת משאבים טכנולוגיים. מחקר זה בוחן בעיקר את הקבלה של אפליקציות הטאבלט (Tablet PC) ככלי ללמידה בקרב משתמשים מבוגרים ואילו גורמים עשויים להאיץ את השימוש בטאבלטים (Riaz, Adnan and Adnan, Afia, 2016).

  • לינק

    דיווח מועיל של אפרת מעטוף על פרויקט תרגום גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון (Allan Carrington) לעברית: "גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון מאפשר לכל מורה לבחון את השימוש שהוא עושה בכלים הדיגיטליים ולהפוך אותו למשמעותי ותורם לתהליך הלמידה…חשיבות הגלגל לאנשי החינוך בישראל היא בעיקר בכך שהוא מזמן שיח סביב אופן ומטרת השימוש בכלים הדיגיטליים" (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    התנסויות אורייניות של ילדים צעירים בבית מעצבת את ההתפתחות של כישורי ניצני אוריינות. בעקבות השימוש ההולך וגובר במחשבי לוח אישיים (כגון, iPads) בבתים ובמסגרות החינוך לגיל הרך חשוב לחקור את היחס בין הכלים הדיגיטליים לבין ניצני האוריינות. המחקר הנוכחי בחן את היחסים בין כישורי ניצני האוריינות של 57 ילדים בטווח גילים 4-2 לבין שימוש ביתי במחשבי לוח אישיים לצורך כתיבה וקריאה (Neumann, Michelle M., 2016).

  • לינק

    RLetters היא אפליקציית רשת חינמית בקוד פתוח המספקת לחוקרים סביבה שבה הם יכולים לבחור קבוצות מאמרים מכתבי עת ולנתח אותם בעזרת כלי ניתוח טקסטואליים עדכניים. RLetters מאפשרת למשתמשים ללא מומחיות קודמת בניתוח טקסטואלי לנתח שכיחויות מילים, צירופי לשון, הופעות סימולטאנית, רשתות מונחים ועוד (Pence, Charles H. , 2016).

  • תקציר

    מציאות רבודה (Augmented reality) היא מדיום חינוכי הנגיש יותר ויותר למשתמשים צעירים כמו תלמידים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים.אף על פי שמחקרים קודמים הראו כי למערכות של מציאות רבודה יש פוטנציאל לשפר את הלמידה של התלמיד, הקהילה החינוכית נותרה לא ברורה לגבי השימושיות החינוכית של המציאות הרבודה לגבי ההקשרים שבהם טכנולוגיה זו אפקטיבית יותר מאשר אמצעים לימודיים אחרים. מאמר זה פונה לנושאים אלה באמצעות ניתוח של 26 פרסומים שהשוו קודם לכן בין למידה של התלמיד באמצעות מציאות רבודה לעומת למידה באמצעות אפליקציות שאינן של מציאות רבודה (Radu, Iulian, 2014).

  • לינק

    מאחר ועולמנו הופך יותר ויותר דיגיטלי, אחת הדרכים בהם נוכל לעשות זאת, היא באמצעות ניצול הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו. בעת שילוב הכלים הדיגיטליים בהוראה, חשוב לזכור כי פחות = יותר ! מומלץ להשתמש במעט כלים כדי לתת את הבמה ללמידה ופחות לפירוטכניקה ( אפרת מעטוף) .

  • לינק

    לימוד החיים המקוונים" הוא אסופה אקלקטית של מאמרים הבוחנת את הפוטנציאל המעצב והמשחרר של טכנולוגיות דיגיטליות לעצב מחדש חינוך, תקשורת ותרבות. הכרך אינו מציע עמדה אחידה לגבי תרבות דיגיטלית. במקום זאת, שלושה עשר הפרקים מספקים טווח רחב של נקודות מבט לגבי נושאים שונים, לרבות רשתות חברתיות, עולמות מקוונים, אתרי ויקי, בלוגים, משחקי מחשב כמו גם אוריינות דיגיטלית ברמות שונות של הוראה ( Aaron Chia Yuan Hung) .

  • לינק

    מאגר יישומים לשימוש המורה בכיתה בה הלמידה מתבצעת בעזרת טאבלטים ומכשירים "חכמים" שונים, ( כולל ניידים של גוגל) מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד. להוראה וניהול למידה. את היישומים ניתן לאחזר מתוך צרכים פדגוגיים, מיומנויות המאה ה־21 או מנקודת מבט טכנולוגית.כל יישום מופיעה ב"פרסום" עצמאי. ניתן וחשוב להוסיף משוב ורעיונות שימוש לכל יישום.

  • לינק

    סיכום מועיל וממצה שכתבה שיר (בוים) שוורץ במהלך השתתפותה בכנס מו"ח בחנוכה 2012 . השם שניתן לכנס הוא: "מדברים מהשטח", והוא מרמז על מטרתו העיקרית של הכנס- להציג דוגמאות של חינוך במאה ה-21 המתרחשות במספר מוקדים במערכת החינוך. טובה שמר פרי, שפתחה את הכנס, תיארה את אותם איי החדשנות המדוברים דווקא כדיפוזיה של איים ההולכים ומתמזגים לכדי שטח משמעותי (שיר (בוים) שוורץ ).

  • לינק

    תקציר של ספר עיון חדש בנושא יישומי למידה מתוקשבת. השנתון ( אסופת מאמרים של מיטב המומחים לתקשוב חינוכי באר"ב ) מציע תוכן מגוון הכולל חלק מהתובנות העכשוויות ביותר ומהפרקטיקות הטובות ביותר שיסייעו הן למחנכים והן למנהיגי למידה במקום העבודה לפנות לנושאים של תכנון ויישום, כמו גם נושאים של אסטרטגיה ושל תרבות. השנתון דן במגמות המופיעות במדיה החברתית; מציג לראווה את החדשנות של למידה מתוקשבת; מציג את הפרקטיקות העכשוויות הטובות ביותר; מתמודד עם התמונה הגדולה, סוגיות אסטרטגיות; ומספק הרבה מאוד עצות וטכניקות שימושיות (Encodi, 2012).

  • לינק

    מציאות רבודה (Augmented Reality) נחשבת כיום לאחת הטכנולוגיות החדשניות המשנות את כללי המשחק ויש המרחיקים לכת ומכנים אותה "החוש השישי" של האדם בעידן הדיגיטלי. הדוח האחרון של איגוד ה-NMC צופה כי תוך שנה מהיום, נראה אימוץ משמעותי של יישומי מכשירים ניידים וטאבלטים במערכת החינוך הגבוה, ובין היתר, גם שימוש מוגבר באפליקציות מציאות רבודה, שעשוי להעשיר את החוויה הלימודית, לפתח חשיבה ופדגוגיה ייחודיות ולהשפיע על תכניות הלימודים שכולנו מכירים. אז מהי, בעצם, מציאות רבודה? מטאפורית, מסך המחשב, הפסיק לשמש רק כחלון זכוכית דו-כיווני לתקשורת בין אנשים או להעברת מידע. הזכוכית עצמה הפכה להיות חכמה (ניצן אליקים).

  • תקציר

    מחקר עכשווי מראה שטכנולוגיות Web 2.0 אינן רק מעצבות את האופן שבו סטודנטים בלימודים גבוהים מתחברים לעולם וזה לזה אלא גם משפיעות על הלמידה ועל הביצוע של הסטודנטים. בנוסף, חלק מהוכחות המחקריות מציעות שחברי הסגל יכולים להשתמש בכלים של תוכנה חברתית מתוקשבת כדי לסייע לתהליכי הלמידה המווסתת באופן עצמי של הסטודנטים, כגון: קביעת מטרות, הערכה עצמית, וחיפוש עזרה. אולם, דיפרנציאציה מכוונת בין שימוש אישי, חברתי ואקדמי בטכנולוגיות של Web 2.0 נותרה אתגר הן עבור הסטודנטים והן עבור חברי הסגל, בייחוד בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. פרק זה מתאר כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות Web 2.0, בייחוד בתוכנה חברתית מתוקשבתכדי לתמוך בלמידה מעצמית מכוונת ומווסתת באופן עצמי של הסטודנט בהקשרים של ההשכלה הגבוהה. המאמר מספק דוגמאות נבחרות שמציגות כיצד המנחים יכולים לשלב תוכנה חברתית מתוקשבת בתכנון הקורס כדי לסייע על הוויסות העצמי של הסטודנט ( Kitsantas, Anastasia; Dabbagh, Nada).

  • לינק

    במשך עשרים השנים שחלפו, חדשנות טכנולוגית שיחקה תפקיד בעל משמעות הולכת וגוברת בחשיבה מחדש על הכשרת המורים. מאמר זה דן בשינויים האחרונים בתכנית להכשרת מורים במדעי החברה ובתפקיד שמילאו כלי Web 2.0 בחשיבה מחדש על הפדגוגיה המתוקשבת ( Adcock, L. & Bolick, C).

  • לינק

    כותב המאמר עורך סקירת ספרות אקדמית שמטרתה לתמצת את הידע הנצבר על ידי מחקרים שונים שעסקו בשימוש בפייסבוק בקרב לומדים וסטודנטים. יש להדגיש כי מטרת מאמר זה אינה לדון בפייסבוק בהקשר של יעדים ויתרונות חינוכיים בלבד, אלא להציג תמונת מצב מפורטת הכוללת את פרופיל השימוש של המשתתפים בפייסבוק ואת השפעותיו של האתר על התלמידים. בחינה זו תסייע לגורמי חינוך ולמרצים להבין ביתר בהירות כיצד ומדוע משתמשים הסטודנטים באתר הפייסבוק, וכמו כן תסייע לאתר נתיבי מחקר חדשים בתחום. סטודנטים משתמשים בפייסבוק בעיקר למטרות חברתיות. בניגוד לטענה כי ביכולתו של הפייסבוק לשמש ככלי להגברת המעורבות של הלומד בתהליך הלמידה, לאינטראקציה של הסטודנטים בפייסבוק יש קשר מועט מאוד, אם בכלל, לתהליך החינוך. תוצאות המחקרים שנכללו בסקירת הספרות הנוכחית מראות כי הפייסבוק אינו מהווה כיום כלי חינוכי, שכן מעט מאוד פעילויות מעולם החינוך מתבצעות בתחומו. הסבר אפשרי אחד לזאת הוא כי הסטודנטים והתלמידים בביה"ס תופסים את הפייסבוק כמרחב חברתי, המייצג עבורם מרחב שונה בתכלית מזה הלימודי. הווה אומר, הפייסבוק נתפס כמרחב של חופש מהלימודים, ולא כלי לשיפור והעמקת חוויית הלמידה (Hew, Khe Foon).

  • לינק

    בעידן של התאמת מידע ללומד או לחוקר חשוב שאנשי חינוך יכירו גם את הכלים המתוקשבים באינטרנט להתאמת מידע אישי ומקצועי.סביבות אלה נקראות PLE (סביבה מותאמת אישית – Personal Learning Environment). מכיוון שמדובר באתרים, ניתן לעבור ממחשב למחשב ובכניסה אחת להיות נגיש לכל אתרי העבודה שלך. ברשומה זו מתארת ד"ר מירב אסף אפליקציות שונות שעשויות להפוך את הדף הגוגל האישי לשער כניסה יעיל יותר לעבודה, וכן לתאר סביבות נוספות שהופכות את האינטרנט לסביבה מתואמת אישית.

  • לינק

    מחקר זה מבקש לבחון את אופני השימוש של בתי הספר ב"קהילות גלים" ובאופן ספציפי, מתמקד בנקודת מבטם של המורים ובדרכים שבהם מורים מפרשים את הכלים השיתופיים. אוכלוסיית המחקר כללה 562 קהילות של כיתות מבתי ספר יסודיים מכל רחבי הארץ. בנוסף נערך ניתוח תוכן של המשימות שיצרו 32 מורים באמצעות כלי הקהילה. ממצאי המחקר חושפים פער בין רמת השימוש של התלמידים בקהילות לבין רמת השימוש של המורים. התלמידים הקדימו לאמץ את הקהילות ולרתום אותם לצרכיהם ואילו המורים מיעטו לעשות זאת. בחינת המשימות שיצרו המורים חושפת קשת רחבה של שימושים בקהילות. התמונה העולה מהנתונים היא שהמורים בראש ובראשונה רותמים את כלי הקהילה לטובת צרכים ופעילויות שגרתיים ומוכרים ולאחר מכן מתחילים בהדרגה לבחון שימושים חדשניים בקהילות ומתנסים בדגמי פעילות חדשים כגון יצירת משימות בלוג או וויקי שיתופיות ( שרית ברזלי, יהודית בטאט , אורית ברוזה ).

  • לינק

    עיצוב שיתופי ( Participatory-Design ) הוא מתודולוגיה בשדה של העיצוב ממוקד- המשתמש, הנותן מנדט להשתתפות פעילה של משתמשים בתהליך העיצוב, כדרך לפיתוח מערכות רגישות ותקפות מבחינה חברתית עיצוב שיתופי מערב משתתפי קצה באופן ישיר כשותפי עיצוב. משתמשי קצה יכולים להיות ילדים, שיכולים להפיק תועלת מתוכנה חינוכית, כמו גם מורים, מטפלים והורים אשר משתמשים בתוכנה על מנת לעזור לילד להשיג מטרות חינוכיות וחברתיות ספציפיות. עיצוב שיתופי שימש בהצלחה לפיתוח טכנולוגיה חדשה כמו תוכנת מחשב, סביבות וירטואליות וממשקים רובוטיים. לאחרונה נעשה שימוש בעיצוב שיתופי ( Participatory Design ) בבחינת טכנולוגיה חדשה— שולחן מגע אלקטרוני Diamond Touch Table (DT, זהו יישום אינטראקטיבי ממוחשב, המבחין בו זמנית במגע של 2-4 אנשים, ודורש מקבוצת משתמשים לעבוד יחדיו בשיתוף פעולה . המאמר מתאר את מטרות הסדנה (תמר וייס, סיגל עדן) .

  • לינק

    באופן כללי , קיימת אמנם ירידה בשנתיים האחרונות ביישום החינוכי של WIKI בחינוך , אך ינאי זגורי, מומחה הדרכה , ממליץ על כלי מתוקשב חדש לבניית WIKI . "דברנו על שילוב WIKI בלמידה. המעבדה של גוגל "מבשלת" לנו בימים האחרונים כלי נחמד ונוח לבניית WIKI . הכלי באמת ידידותי ונוח והיתרון העיקרי שלו הוא האפשרות לשלב את הערכים שנוצרים בו גם באתרי אינטרנט אחרים". מאוד נוח לשימוש, עובד על גבי הרשת (כמובן) וחינמי (כמובן),.

  • לינק

    המורה לאנגלית נדב בדריאן מצפון הארץ ממשיך לדווח בבלוג המרתק שלו על יוזמתו לשילוב טוויטר וגוגל דוקס בכיתה שלו בחט"ב. התלמידים התבקשו לבצע מטלת כתיבה משותפת בזוגות. חלק מהתלמידים הגיבו באופן חיובי לפעילות. ניתן היה לראות פעילות כתיבה בנפח גדול הן מבחינת זמן העבודה והן בנפח הכתיבה. חלקם הגיעו ל 3 שעות עבודה מהבית במשך שבוע אחד! חלק אחר לא שיתף פעולה ועשה את המוטל עליו באופן חלקי בלבד. יש לציין שלא הוגדרה מסגרת ברורה ומובנית לפעילות. התיקונים והעריכה הלשונית בין התלמידים השותפים לכתיבה עבדו בצורה טובה ( נדב בדריאן) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין