מילת מפתח: יחסי הורים-בית ספר
מיון:
נמצאו 38 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    פרופ' יולי תמיר, לשעבר שרת החינוך, טוענת כי הביקורת על מערכת החינוך מופרזת ומזיקה וכי יש בה כדי לפגוע באמון הציבור ומקבלי ההחלטות במערכת וכן לשכנע הורים מבוססים למצוא לה חלופות. כתוצאה מכך, טוענת תמיר, הביקורת משמשת אמצעי לשימור פערים כלכליים ומעמדיים

  • לינק

    אף שכמעט מעולם לא נתקלו במבחנים או בשיעורי בית, הצטיינו תלמידי בית הספר יהודה המכבי בתל אביב במבחני המיצ"ב. ההישגים שלהם היו טובים מאלה של תלמידי בתי ספר אחרים המתאפיינים ברקע כלכלי-חברתי דומה ואשר בהם ניתנים שיעורי בית ומבחנים. בנוסף לכך, תלמידי יהודה המכבי הביעו תחושות חיוביות יותר כלפי בית הספר, מוריהם, חבריהם והלימודים. בית הספר מדורג מעל לממוצע הארצי ומעל לממוצע בקרב בתי ספר בעלי רקע דומה ברוב המדדים של מוטיבציה, סקרנות, תחושת מסוגלות ולמידה איכותית.

  • תקציר

    מאמר זה מתאר כיצד הגדלת מעורבות ההורים בתהליכי הלמידה תורמת להתקדמות הלמידה במסגרת בית ספרית. החוקר וצוות ביה"ס שסייע במחקר עודדו את מעורבות ההורים בלמידה הן במסגרת בית הספר והן בבית. כתוצאה, ההורים למדו להכיר את חוזקות וחולשות ילדיהם ודרכים לסייע להם בלמידה. נמצא שעל אנשי חינוך לערב הורים בתהליכי הלמידה של ילדיהם לא רק בביתם אלא גם במסגרת פעילויות בית הספר.

  • תקציר

    מאמר זה דן בסוציאליזציה אקדמית כהיבט מסוים של השפעת הורים על הישגי ילדיהם בבית הספר. בעוד הקשר בין השפעות ההורים על חוויותיהם והישגיהם של ילדים בבית הספר נחקר רבות, טרם נדונה בספרות המחקר השאלה כיצד עמדות ההורים כלפי חוויותיהם שלהם בבית הספר משפיעות על חינוך ילדיהם. במאמר נבחנים היחסים בין סוציאליזציה אקדמית וביצועי תלמידים בבית הספר לצד השלכותיהם של יחסים אלו על תפקיד מערכת החינוך אשר מייצרת ומשכפלת אי שוויון חברתי.

  • תקציר

    התעללות בבית הספר הינה חוויה מלחיצה ומטרידה לא רק עבור ילדים אלא גם עבור הוריהם. אף על פי כן, ספרות המחקר אודות התעמרות בבית הספר נוטה להתעלם מחוויותיהם של הורים לילדים הסובלים מהתעללות חבריהם לכיתה. לפיכך, המחקר הנוכחי מתמקד בחוויותיהם של ההורים ובוחן את יחסיהם עם צוות בית הספר. החוקרות מציעות להורים ומורים לאמץ את נקודת מבטו של הצד השני על מנת ליצור יחסים טובים יותר ביניהם בעת התמודדות עם מקרי התעללות במסגרת בית הספר.

  • תקציר

    הורים לילדים עם מוגבלויות שכליות והתפתחותיות מדווחים על מתח רב יותר מאשר הורים לילדים שאינם חווים קשיים דומים. מתחים אלו מחמירים עקב אי שביעות רצון משירותי בית הספר, בעיות בשיתוף ההורים בפעילויות בית הספר ובעקבות צורך ההורים לספק הגנה הורית לילדיהם. מטרת המחקר לבחון האם טכניקות מיינדפולנס יכולות להפחית מתחים הנוצרים בקרב ההורים בנוגע להתנהלות בתי הספר ומסגרות החינוך המיוחד. מיינדפולנס, המכונה גם מודעות קשובה או קשיבות, היא תהליך של הסבת תשומת לב מכוונת המלווה בתגובות לא שיפוטיות והתמקדות בחוויה המתפתחת בזמן הווה. תהליך זה כולל טכניקות רבות ומגוונות המשמשות להורדת רמות לחץ.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בוחן עמדות של מורים במערכת היסודית והעל-יסודית באזור כפרי במדינה דרום-מערבית בארה"ב בנוגע לשיתוף פעולה עם הורים לילדים עם מוגבלויות בהמשך להשתתפות המורים בתוכנית פיתוח מקצועי, הכוללת צפייה בסרט ודיון בו. שאלת המחקר היא אם מורים שהשתתפו בתהליך של פיתוח מקצועי מבוסס-טכנולוגיה פיתחו הבנה מוגברת של הנושאים שהטרידו את אותם הורים לאחר האזנה לסיפוריהם וככל שהתפתחה הבנה כזו, אם היא שרדה לאורך זמן. המחקר משיב בחיוב על שאלת המחקר ומפנה לתימות מרכזיות שעלו בריאיונות לפיהם ניתן ללמוד על מישורי התרומה של תוכנית לפיתוח מקצועי לתפיסות של מורים בנוגע לשיתוף הפעולה עם הורי התלמידים.

  • תקציר

    התפיסות של המשפחות את בתי הספר והמורים, והאינטראקציות עמם, יכולות למלא תפקיד חיוני בתוצאות החינוכיות של אנשים צעירים. על פי תיאוריית המערכות האקולוגיות של אורי ברונפנברנר (Urie Bronfenbrenner), אנשים צעירים גדלים בתוך מערכות מקוננות מרובות של השפעה היוצרות אינטראקציה זו עם זו. על כן, ההתפתחות שלהם מושפעת מאנשים, מתהליכים וממוסדות בכל הרמות, החל מהמשפחה שלהם, עבור בבית הספר שבו הם לומדים וכלה בחברה. מחקר זה בחן את התפקיד של יחסי בית ספר–משפחה, את שביעות הרצון של ההורים מבית הספר ואת הקשרים שלהם להישגים חינוכיים (Hampden-Thompson, Gillian; Galindo, Claudia, 2017).

  • תקציר

    מאמר זה מציג טיעון תיאורטי ביחס לכוחו של בית הספר לעצב מעורבות הורית בדרכים מיודעות תרבותית (culturally informed). המאמר עולה מתוך עבודת שדה מקדימה בקרב הורים יהודים ממעמד הביניים בעיר בצפון ישראל, שבמהלכה תשומת לב החוקרים נמשכה אל הפעילות האינטנסיבית הנוגעת למעבר של ילדיהם לבית הספר היסודי. פעילות זו הפכה למוקד עבור החקירה והניסוח של טענה תיאורטית, על פיה מעורבות הורית אינה רק עניין של התאמה או היעדר התאמה בין ההון התרבותי המיובא מהבית לבית הספר, כפי שמוצג בחלק גדול מהספרות המחקרית הרלוונטית (Lauren Erdreich & Deborah Golden).

  • תקציר

    המאמר דן במחקר הנוגע לאפקטיביות השותפות בית ספר-משפחה על מנת לעודד הצלחה אקדמית של תלמידים בארה"ב. המאמר מדגיש את תפקידם המרכזי של מורים כמומחים בפדגוגיה בבניית קשר עם משפחת התלמיד ובמתן משוב אודות התלמיד. המאמר מספק גם מידע לגבי הרעיון של הפיכת ביקורי הבית לפורמליים, ולגבי הכשרה ותשלום למורים עבור מאמציהם (Kronholz, June, 2016).

  • תקציר

    בעוד שהמחקר הקיים מתעד את האפקטיביות של תכניות לקריאת קיץ, מעט ידוע לגבי האופן והמידה שבהם הילדים קוראים בפועל את הספרים הנשלחים לבתיהם או כיצד המשפחות מעורבות בטקסטים אלה. המחברים מנצלים הזדמנות זו כדי להעמיק ולחקור את שאירע כאשר ספרים נשלחו לבתיהן של משפחות בעלות הכנסה נמוכה ומגוונות מבחינה תרבותית. בפרט, המחברת ותלמידי התואר השלישי שלה עשו שימוש בביקורי בית ובראיונות כדי להבין בצורה טובה יותר כיצד תלמידים ובני משפחה היו מעורבים בספרי קריאת הקיץ (Compton-Lilly, Catherine; Caloia, Rachel; Quast, Erin; McCann, Kelly, 2016).

  • תקציר

    חוקרי חינוך וקובעי מדיניות מתמקדים בשלושת העשורים האחרונים בהגברת מעורבות הורים בבתי הספר. עבודתם התמקדה בהשפעות החיוביות שיש למעורבות הורית על היבטים שונים של איכות בית-ספרית ותפקוד. במחקר זה, המחברים בחנו "אמון", מנבא ידוע למעורבות הורים בבתי ספר. בייחוד, הם בחנו כיצד אמון כללי וסוגים שונים של אמון ספציפי משפיעים על השתתפות הורית פעילה או סבילה בבתי ספר שנבחרו על-ידם (Strier, Michal; Katz, Hagai, 2016).

  • סיכום

    ד"ר בלהה נוי, מחברת הספר המקיף ביותר בנושא יחסי הורים־בית ספר שנכתב בעברית עד היום, מסבירה בריאיון עמה מדוע היחסים האלה שופעי קשיים ומבלבלים ומדוע כדאי ליצור שיתוף פעולה ואמון הדדי (נאוה דקל).

  • סיכום

    הדוח המקיף שפורסם לאחרונה קורא למשרד החינוך להסדיר באופן ממלכתי את היחסים בין המורים להורי התלמידים ואת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. פרופ' ציפורה שכטמן, יו"ר הוועדה מחברת הדוח: "כל עוד בית הספר ימשיך להתייחס לשיתוף הפעולה עם ההורים כאל ניסיונות התערבות, המצב לא ישתפר" (אריה דיין).

  • לינק

    האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה, במענה לפניית משרד החינוך, ועדת מומחים העוסקת בדרכים שבהן מעורבותם של הורים בחינוך הממוסד יכולה לתרום להתפתחותם של מתבגרים בני זמננו. במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, ניירות עמדה, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, ונפגשה עם גורמים מהשדה על מנת להציע מסגרת התייחסות לקשרים מועילים בין בתי הספר להורי התלמידים במערכת החינוך הישראלית, קשרים שישפרו את התפתחותם הרגשית ואת הישגיהם הלימודיים של מרב התלמידים. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה, שתוכנו והמלצותיו מוסכמים על כלל חבריה (ציפורה שכטמן ועודד בושריאן).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בוחן יוזמה מקומית לפתח שירותי תמיכה בהורים דרך מערכת בית הספר. במוקד המחקר נמצאים השיח לגבי הקשרים בין בית הספר לבין הבית והתמיכה בהורה והפעולה ההדדית בין השיח לבין התרחשויות פרקטיות (Bergnehr Disa, 2015).

  • תקציר

    קיים כעת גוף ניכר של מחקרים המציע שמעורבות הורית קשורה להישגיהם של צעירים בבית הספר. מוסכם גם באופן כללי שמספר מרכיבים כגון רקע ההורים, תשומת לב, חום וסגנון ההורות מקושרים עם תוצאות מאוחרות יותר בחייהם של הילדים. אף על פי כן, למרות שהדבר מונח באופן נפוץ על בסיס קשרים אלה, טרם בוסס טבע הקשר הסיבתי הזה. מאמר זה מסכם מה דרוש כדי להראות שמעורבות הורית מוגברת יוצרת הישגים טובים יותר ותוצאות אחרות, בהתבסס על כינון קשר, רצף נכון של אירועים, רגישות להתערבות ומנגנון הסברי (Huat See, Beng; Gorard, Stephen, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה משתף מודל של תכנית לימודים חודשית שיכול לסייע למורים ולמשפחות לגשר על הפער בין הבית לבין בית הספר באמצעות שימוש בספרות ובתגובה שהתעוררה מהתרבויות שבכיתה. שילוב של טקסטים נענים מבחינה תרבותית ושל כתבי עת הנענים למשפחה בכיתה ובבית יכולים לסייע לילדים, למשפחותיהם, ולעמיתים לערוך קישורים ביקורתיים לספרות כמו גם להבין שונות (diversity) כמשאב יצרני. הממצאים הראו שהתגובות של המשפחות הובילו להשקפות מורחבות לגבי המבנים והתרבויות של המשפחה וסיפקו מרחב לשיחות ביקורתיות סביב הטקסטים בבית ובבית הספר (Schrodt, Katie; Fain, Jeanne Gilliam ; Hasty, Michelle, 2015).

  • סיכום

    המורים במדינת ישראל נוטים לראות בפעילות ההורים "התערבות", במקום "מעורבות", מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האם נכון לומר בנשימה אחת "מעורבות" ו"התערבות"? האם המורים מבינים מהי מעורבות וכיצד יש להיערך לקראתה?

  • סיכום

    ניהול בית ספר אף פעם אינו משימה פשוטה, אך מה עושה מנהל שפועל בסביבה סוציו-אקונומית לא קלה, עם הורים קשי יום שהחינוך לא תמיד בראש מעייניהם? ארבעה מנהלים שהצליחו לחולל מהפך בבתי ספר בשכונות מאתגרות מספרים על העבודה המפרכת, המסירות והאמונה שיצרו את הקסם ודחפו את התלמידים קדימה (לימור דומב).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין