מילת מפתח: יחסי בית ספר-קהילה
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • תקציר

    מאמר זה מתאר כיצד הגדלת מעורבות ההורים בתהליכי הלמידה תורמת להתקדמות הלמידה במסגרת בית ספרית. החוקר וצוות ביה"ס שסייע במחקר עודדו את מעורבות ההורים בלמידה הן במסגרת בית הספר והן בבית. כתוצאה, ההורים למדו להכיר את חוזקות וחולשות ילדיהם ודרכים לסייע להם בלמידה. נמצא שעל אנשי חינוך לערב הורים בתהליכי הלמידה של ילדיהם לא רק בביתם אלא גם במסגרת פעילויות בית הספר.

  • סיכום

    המנהלים מספקים תמיכה למורים, מעצבים את מערכות היחסים עם התלמידים ועם הציבור, ושואפים ליצור סביבה בית-ספרית מועילה עבור כל אדם העובר בשערי בית הספר. כיצד המנהלים יכולים להפוך לאפקטיביים יותר? המשאבים שלהלן עשויים לספק למנהלים את הדרוש להם (Joy Nelson, 2015).

  • סיכום

    כשקארן טל שמעה באוניברסיטה כי הצלחתו של אדם תלויה ברקע הסוציו-אקונומי שלו, היא נדרה לשנות את המשוואה הזו. שלושה עשורים אחר כך, אשת החינוך שהפכה את ביאליק רוגוזין לבית ספר משגשג, למרות הרקע הקשה שלו, הקימה מיזם שמבקש להביא את הבשורה לבתי ספר נוספים בפריפריה. בדרך השפיעו עליה אנשי חינוך רבים – וגם אבא שלה (תמירה גלילי).

  • סיכום

    ניהול בית ספר אף פעם אינו משימה פשוטה, אך מה עושה מנהל שפועל בסביבה סוציו-אקונומית לא קלה, עם הורים קשי יום שהחינוך לא תמיד בראש מעייניהם? ארבעה מנהלים שהצליחו לחולל מהפך בבתי ספר בשכונות מאתגרות מספרים על העבודה המפרכת, המסירות והאמונה שיצרו את הקסם ודחפו את התלמידים קדימה (לימור דומב).

  • לינק

    יוזמה מבורכת של שפ"י במשרד החינוך נועדה לטפח את הקשר בין צוותי ביה"ס וההורים . קיומו של קשר מושכל וחיובי בין אנשי חינוך לבין ההורים משפיע על העלאת המוטיבציה, מקדם את הצלחת התלמיד בלימודיו ותורם לרווחה הנפשית ולמניעת התנהגויות סיכון. החוברת מבקשת ללוות את אנשי המקצוע- מדריך שפ"י, הפסיכולוג והיועצת בתהליך ההובלה של צוותי חינוך לקראת קידום שיח מכבד עם ההורים. החוברת בנויה בהקבלה לאופן בו מומלץ לבנות את השותפות החינוכית: תהליך ברור עמדות, שכלול מיומנויות לפיתוח שיתופי פעולה בהתבסס על העמקת ידע בתחום, עם דגשים מיוחדים לכל בעל תפקיד, תוך מודעות למגוון התרבותי ולשונות הצרכים, ותוך התייחסות להתמודדות במצבי קונפליקט. החוברת "נפגשים" מציעה מסע רפלקטיבי להבנה ולהבניית "שותפות חינוכית" בין צוותי החינוך לבין ההורים. מסע אשר מעודד התבוננות שונה על הקשר, הגברת המודעות לדפוסים השונים של שותפי התפקיד ודרכים להבנות אותו אחרת.

  • תקציר

    מחקר זה עוסק בנכונותן של רשויות מקומיות בישראל להיות מעורבות בחינוך בתחומן ובקשר בין נכונות זו לבין תפיסתן את החינוך כשירות ציבורי. הרקע לעיסוק בנושא הוא התפתחות שתי תופעות בתחום מדיניות החינוך בשלושת העשורים האחרונים: 1. הגברת מעורבותן של רשויות מקומיות בחינוך, כבשירותים ציבוריים אחרים, לעומת מעורבות הממשלה המרכזית; 2. התגברותן של גישות אינדיווידואליות בדיון אודות מדיניות חינוך, הדורשות לתת משקל להעדפותיו של הפרט בעת עיצוב המדיניות הציבורית. שתי התופעות מוכרות מן הספרות, כמופעים של הניאו ליבראליזם במדיניות ציבורית בתחומים שונים. המחקר בוחן את הקשר בין שתי התופעות דרך אבחנה בין שתי תפיסות אפשריות של מושג השירות הציבורי, בעיני קובעי מדיניות: תפיסת שירות כציבורי כאשר הוא מסופק לכלל הציבור, ממומן מכספיו וחוזר אליו כתועלת כוללת, כדוגמת שידור ציבורי; לעומת תפיסת שירות כציבורי שעה שהוא מסופק לכל אחד ואחד מן הפרטים בציבור, אם וכאשר הוא נזקק לו, כדוגמת רפואה ציבורית. המחקר בוחן את הדברים בסביבה הישראלית, דרך מערכת החינוך (ניבי גל-אריאלי).

  • סיכום

    מקורות המידע הפתוחים בעידן האינטרנט ונגישותם של התלמידים למידע זה הופכים את המורה מאוצר הידע הראשי, שתפקידו להקנות ידע, למנהל הלמידה, שתפקידו לאפשר למידה, לארגן סביבה לימודית העונה על צורכי לומדים שונים, ולפקח על תהליך הלמידה. מטבע הדברים המורים נדרשים לאוריינות טכנולוגית ולהוראה מקוונת, ומכאן הקפיצה לקשר חברתי ברשתות חברתיות נראית אולי טבעית ( צפי טימור).

  • לינק

    תובנות של פרופסור חנן יניב על הקונפליקט הסמוי בין המורים והורים כפי שבא לידי ביטוי בביה"ס ני"לי . "מצבים בהם ההורים יוצאים "להגנתו" של הילד הם מובנים, אבל המקרה של בית ספר ניל"י מדגיש כמה צריך להיות מנגנון שמנהלי בתי הספר צריכים להיות מוכנים אליו. מנגנון כזה יגן על המורה במצבים של מתקפת הורים"( חנן יניב) .

  • לינק

    מאמר זה מתמקד באיכות המפגש היומיומי השכיח בין נציגי שתי מערכות – איש הצוות החינוכי והורה התלמיד. במאמר מבקשת פרופסור רחל ארהרד להציג את גישת ההיוועצות המעצימה , גישה מקורית להיוועצות שייחודה בשילוב בין פרדיגמת ההעצמה לבין פרקטיקת ההיוועצות כפי שהתפתחה בעשורים האחרונים. הבנה של מושג ההיוועצות בכלל והכרת גישת ההיוועצות המעצימה בפרט עשויים לקדם את השגת המטרה של יצירת יחסי גומלין חיוביים בין ההורים לבית הספר. העצמה כתיאוריה מאפשרת ליישם את המושג במפגש בין המורה להורה ולפתח זיקה חיובית של ההורה לבית הספר, להפחית את תחושת חוסר האונים של ההורה במפגש עם בית הספר ולהגביר את תחושת הערך והכבוד העצמי בתפקודו כהורה. רכיב מרכזי בהעצמת ההורה הוא אמונתו ביכולתו להשפיע על המתרחש, להשיג את מטרתו או להימנע ממצב שאינו רצוי לו. תגובת ההורים למצבים הנתפסים אצלם כבני שליטה ולמצבים שהם סבורים שאינם ניתנים לשליטה שונה לחלוטין. העצמת ההורים במפגש עם הצוות החינוכי בבית הספר פירושה חיזוק מוקד השליטה הפנימי שלהם (אמונה שהם יכולים להשפיע על הילד) וחיזוק ההנעה הפנימית שלהם, למשל כאשר המורה מציב להם אתגר הכרוך בתחושה של בחירה המגבירה את תפיסת הסיבתיות כתלויה ביכולת ובהנעה שלהם ( ארהרד , רחל ).

  • סיכום

    ברוב המוחץ של המקרים ההכרעות נעשות מחוץ לשיח על הלומד. פני המחנך לרוב פונים לאחור, אל התוכניות שקובעות השכלתו, אל הסטנדרטים והוראות ה"עשה" שנקבעו עבורו ויקבעו הערכתו. לדעת וייס זהו שורש אלימותה של העשייה חינוכית. עשייה שהיא נחרצת ולא מביטה בפניו של התלמיד עליו היא למעשה פועלת. לפיכך אין מנוס שתלמיד הרואה כי זו עשייה לגיטימית, לומד מכך שניתן להתעלם מזכויותיו ורצונותיו של הפרט וינקוט בעתיד באותם דרכים. ראול וייס מבקש לבסס "תרבות סותרת אלימות" המתמקדת בהוראות "עשה למען" ולא רק "אל תעשה".

  • סיכום

    סקירת ספרות הבוחנת את השאלה האם יום לימודים ארוך תורם לשיפור ההישגיים הלימודיים של התלמידים, לאור המשאבים הרבים שהפעלתו דורשת. המאמר מציג סיכום של ממצאי מחקרים לגבי ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, ומחבריו טוענים שבסך הכל המחקר מלמד שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א מבחינת הצטיינות אקדמית ורמת ציונים. האלטרנטיבות המוצעות, בין השאר, הן שיפור איכות החינוך ואיכות ההוראה. (אמנון טיל)

  • מאמר מלא

    במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא "רפורמות בחינוך", הציג ד"ר וונלסקי בהרצאתו ארבע קטגוריות עיקריות של רפורמות בינלאומיות: א."השכלה לכל" שהחלה ברבע האחרון של המאה ה-19 ב.רפורמות מבניות, בייחוד לאחר מלחמות העולם אשר גיוונו את תכניות הלימודים בהתאם לצרכי שוק העבודה (בי"ס עיוני ומקצועי) ג.בתי הספר האפקטיביים – המתמקדת בשיפור ההישגים והתאפיינה בשתי מגמות שונות: בתי ספר בניהול עצמי והטעמת עקרונות שוק בחינוך. ד.רפורמות ממוקדות למידה המתגבשות ומייצגות את שנות האלפיים וכלכלת השירותים החדשה כאשר ישנה התבוננות אל תוך שוק העבודה והדרישות מהיחיד והפרופיל הנדרש ממנו. המאפיין העיקרי של הרפורמה הוא Problem Based Learning. ההשלכות לכך, בין השאר, הן הרחבת משקל ההערכה הבית-ספרית, תחליפים למבנה הכיתה המסורתית ולמידה המתמשכת לכל אורך החיים. (עמי וולנסקי)

  • תקציר

    הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין