מילת מפתח: יזמות חינוכית
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    במהלך שלושת העשורים האחרונים הלך והעמיק המחקר העוסק במאפייניהן הייחודיים של קבוצות הגיל הדוריות, המכונות בעברית עֻקְבָּה (ובלשון רבים עֻקְבּוֹת) או באנגלית generational cohorts. כדי להקל על ההבנה, בסיכום זה הן יכונו קבוצות גיל או קבוצות גיל דוריות. במחקרם החלוצי מראשית שנות ה- 90 טענו שטראוס והאווי (Strauss & Howe, 1991) שקבוצות הגיל השונות מושפעות מגורמים מגוונים המעצבים את בני ובנות הקבוצה סביב חוויות ונושאים משותפים. כשבאמתחתה מערכת חווייתית וקונצפטואלית דורית זו, נכנסת כל קבוצת גיל לסביבה החינוכית, למקום העבודה ולעולם השיווק העסקי, מצוידת בהשקפות ייחודיות לה.

  • לינק

    סקירת מידע זו מתמקדת בדגמים נבחרים של ארגונים ויחידות העוסקים במחקר ופיתוח בתחום החינוך בישראל ובעולם. הסקירה מתמקדת בגופים הפועלים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והשלישי, וכן ביחידות מחקר ופיתוח המייצגות שיתופי פעולה בין המגזרים השונים. הסקירה בוחנת את שלבי תהליך המחקר והפיתוח, הרמה הארגונית, המטרות והפונקציות השונות של יחידות המחקר והפיתוח המטמיעות חדשנות במערכת ומשפרות את השימוש בתוצרים חינוכיים חדשניים.

  • סיכום

    רובן הגדול של תכניות הרפורמה בהכשרה, במדיניות ובפרקטיקות של מורים מתחילים, מציבות את המורים עצמם ואת מורי המורים כאובייקטים של שינוי ולא כסוכניו. מאמר זה מתמקד במורי מורים כמתקנים (רפורמטורים) באמצעות ניתוח שלוש גישות מתחרות לרפורמה, שנהגו, פותחו וקודמו על ידי מורי המורים עצמם: רפורמה יזמית (מורי מורים כרפורמטורים יזמים), רפורמה ניהולית (מורי מורים כרפורמטורים מנהלים) ורפורמה דמוקרטית (מורי מורים כרפורמטורים דמוקרטיים).

  • סיכום

    מחקר זה מתמקד בשאלה אם מנהלים מבצעים התנהגות אזרחית ארגונית, דהיינו כזו שאינה חלק מהגדרת תפקידיהם הפורמלית התורמת לתפקוד ולביצוע הארגון שבמסגרתו הם פועלים. המחקר מתבסס על ראיונות עם 15 מנהלי בתי ספר על-יסודי בצפון הארץ, שבו הם מפרטים על הפעילויות המבוצעות מחוץ להגדרת תפקידם. המחקר ממפה 4 קטגוריות של פעילויות כאלה: השקעה בקהילת בית הספר, יוזמות, קידום הקהיל שמחוץ לבית הספר והתנהגויות יוצאות דופן. המאמר דן בקטגוריות אלה, מדגים אותן ומפנה להמשך מחקר בנושא.

  • לינק

    מחברי המאמר מציגים בפנינו יוזמה פדגוגית המתמודדת עם "הטמעת תקשוב בתכנית להכשרת פרחי הוראה בראשית דרכם האקדמית". רבות נכתב על הצורך בשילוב פדגוגיה תקשובית במערך ההכשרה. היוזמה המתוארת מציגה לנו דוגמאות לשימוש בתקשוב בקורס ליבה תוך התמקדות בכמה פעילויות וכלים שנעשה בהם שימוש לקידום עקרונות פדגוגיים מרכזיים. בשילוב עם רפלקציה על היוזמה מוצגים עקרונות שלאורם ניתן לקדם שימוש אופטימלי בכלי תקשוב בתכניות להכשרת מורים (תמי ראובני ואריאל שריד).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ עורך השוואה מרתקת בין קורסי המוּק לבין מפעל חינוכי אשר התנהל בארה"ב לפני כמאה שנים: "לא פעם אני קובל בדפים האלה על העדר הראייה ההיסטורית של התקשוב החינוכי ועל כך שכל יזם חושב שהוא ישחרר את החינוך מתרדמת מתמשכת וימציא את החינוך מחדש. אבל אין זה אומר שאני בקיא מספיק בהיסטוריה של החינוך. גם לי יש המון שאני יכול, וצריך, ללמוד. ולפעמים הלמידה הזאת חושפת אותי לפנינים בלתי-צפויות. כך קרה כאשר קראתי בבלוג Hybrid Pedagogy מאמרון של קית ברנן: The Victorian MOOC. ברנן מביא את הסיפור של ה-Society to Encourage Studies at Home, פרויקט לימודי/חינוכי שיזמו נשים מהאצולה של בוסטון בתקופה שההשכלה הגבוהה עדיין הייתה חסומה לנשים. בין השנים 1873-1897 פעילות האיגוד יצרו מערכת לימודית ענפה שאפשרה לנשים ללמוד במגוון רחב של תחומים" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    השילוב הטכנולוגי, רכיב אינטגרלי בהוראה ובלמידה, נחקר בהרחבה במהלך העשורים האחרונים כאשר תכניות להכשרת מורים נאבקו ליישם ולדגום את הפרקטיקות הטובות ביותר לשילוב של טכנולוגיה בהוראה בהכנתם של פרחי הוראה. דו"ח זה מספק מבט חטוף למספר יוזמות ורפורמות אלה אשר פותחו בידי הממשלה, ארגונים מקצועיים לאומיים, סוכנויות להסמכת מורים ושיתופי פעולה עסקיים המשפיעים ומחזקים את אימוץ הטכנולוגיה בתכניות להכשרת מורים (Nesrin Bakir, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ שופך מים צוננים על ההתלהבות העולה מכתבתו של רועי ציקורל (ציקו) באתר "הגיע זמן חינוך" לגבי רשת אלט-סקול (AltSchool): "אינני יכול להעיד על איכות הלמידה בבתי הספר של AltSchool, ואני נוטה לחשוב שגם ציקורל איננו יכול לעשות זאת. צילומים של ילדים מחייכים, ציטטות של הורים שמרוצים ממה שקורה בבית הספר, ועיצוב שיווקי נוצץ ביותר הם אולי עדות מרשימה, אבל הם אינם מלמדים על הצלחה חינוכית (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    ד"ר רבקה מרום בנתה תכנית לימודים שמוקדשת לשיר העברי. שם התכנית – "שיר עברי" – מבטא את המהות והערכים של החברה הישראלית שעליהם היא מושתת. ערכי השיר מושתתים על כוחן של המלים המתחרזות והלחן המתנגן. "ערכי אהבת המולדת העברית מושתתים על ערכים חברתיים, סביבתיים, היסטוריים, מורשתיים ורגשיים, והם נבנים בהדרגה החל בגיל הצעיר ומתפתחים בהמשך השנים בבית הספר", אומרת מרום. "למילות השירים יש משמעות רבה המאפשרת לימוד חוויתי ומשמעותי של ההיסטוריה של העם ותרבותו" (רווית שרף).

  • סיכום

    מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד אנשים המכשירים את המורים הפיניים מיישמים חינוך ליזמות בהדרכה שהם מספקים. המחברים מראים כיצד למידה באמצעות, למידה עבור ולמידה לגבי יזמות מתבטאות בהערכות העצמיות של מורי המורים הפיניים (Seikkula-Leino, Jaana; Satuvuori, Timo; Ruskovaara, Elena; Hannula, Heikki, 2015).

  • סיכום

    המאמר מתמקד בשאלת התפקיד הגדל והולך של קרנות פילנתרופיות וגופים פרטיים בעיצוב מדיניות ומעשה בהכשרת מורים בארה"ב, זאת תוך הצגת מערכות ההכשרה הקיימות ככושלות ומכשילות. השאלה המרכזית: אם הנטייה ההולכת ומתחזקת להעברת האחריות על הכשרת מורים לגופים מסוג זה היא הפתרון לבעיות האמיתיות הניכרות בהכשרת מורים איכותיים. תשובת הכותבים לכך שלילית, והם פורסים במאמר את מאפייני התופעה ואת הטיעונים של מצדדיה ושל שולליה, ומציגים את עמדתם הם (Zeichner, K., & Pena-Sandoval, C).

  • לינק

    המאמר מתאר שיתוף בין נאס"א לבין תלמידי בית ספר תיכון במישיגן. נאס"א ביקשה מתלמידים בבית הספר התיכון Bedford שבמישיגן לייצר חלקים עבור תחנת החלל שלה השנה. כעשרה תלמידים בתכנית העיבוד השבבי יבנו לוקרים שבהם האסטרונאוטים יערכו ניסויים בתוך התחנה. התלמידים יסיימו לוקר אחד עד סוף שנת הלימודים ויכינו חלקים רבים עבור התחנה במהלך חמש השנים הבאות (Peckham, Susanne, 2015).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט בנושא עידוד יזמות של מורים, בתגובה למאמר דעה שפורסם בידי תומר ברץ: "בתי הספר אינם יכולים להתחרות בתנאים הכלכליים המפליגים, בתשתיות ובאפשרויות ההפצה וההטמעה של חברות הייטק אולם אני מאמין שמורים בבתי הספר כן יכולים להגות, להגשים ולקדם יוזמות חינוכיות בהובלתם, ולא במסגרתן של חברות הייטק שהחינוך אינו בהכרח המניע העיקרי שלהן" (יורם אורעד).

  • לינק

    מאמרון מעורר השראה של פרופסור חנן יניב בנושא חינוך ליצירה. "בסיור ״האבים[1]״ שערכנו השבוע (דצמבר, 2014), פגשנו עשרות קבוצות יזמים העסוקים בהקמת ה׳סטארטאפים׳ שלהם. יש בהם יזמים חברתיים העסוקים בפיתוח יוזמות לטובת החברה ושינוי העולם ויש בהם יזמים עסקיים שהכח המניע שלהם הוא החלום על ׳אקזיט׳ מהיר. בכל מקרה, המכנה המשותף שמרחף באויר הוא הלהט. כיזם שעסוק כל חייו ביזמות ויצירה אני יכול להעיד… הלהט הזה הוא סם החיים. האם אפשר להדליק להט כזה בעיניים של ילדים בבית הספר? התנסות בהנעת תלמידים בלמידה מבוססת פרויקטים בעשרות השנים האחרונות מלמדת אותי שאפשר גם אפשר. החוויה של לראות ילדים מבלים בצוותים לקראת סיום פרויקט עד 3 לפנות בוקר היא חוויה שאין שניה לה" (חנן יניב).

  • תקציר

    היתרונות הבולטים של חברה משכילה שוכנים ביכולתה לבחור את הדרך, להתקדם ולשגשג. הגישה לאינטרנט בפס רחב ולשימוש בטכנולוגיות מודרניות בבתי הספר הובילו לשינויים משמעותיים בתהליך החינוך. לכן, הכשרה המבוססת על טכנולוגיות מידע (ICT) משנה את העמדה לגבי למידה הן של המורים והן של התלמידים. שינוי זה במערכת החינוך מכוון להגדיל את היעילות של הלמידה ושל המחקר ואת מיומנויות התקשורת(Gaitanaru, Andrei, 2014).

  • לינק

    את מיינדסט יזם ומנהל אבי ורשבסקי, 46, שבמהלך 12 שנות עבודתו במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) הוא הקים את אגף חברה ורוח בחברה והיה שותף להקמת המיזמים "כותר" (ספרים מלאים ברשת) ו"מקראנט" (פורטל לימודי התנ"ך והיהדות). מדוע מט"ח זקוקה למרכז נוסף? "הבנו שכדי לייצר חדשנות צריך לקיים מסלול נוסף, חלופי, למסלול המרכזי. לא כתכשיט, אלא כצורך קיומי. ארגונים גדולים לא יכולים לייצר חדשנות.". מט"ח הוא הזרם המרכזי, שמכוון למכנה משותף רחב. אנחנו הזרם האלטרנטיבי, שיכול לעשות דברים אחרת".

  • לינק

    כמאה מתכנתים, מורים, מעצבים, יזמים ותלמידים נפגשו ל"האקתון" ־ מרתון של 36 שעות לפיתוח רעיונות חינוכיים בפלטפורמות טכנולוגיות. אבי ורשבסקי, יוזם ומנהל מרכז מיינדסט ומארגן האירוע: "ההפרדה בין חינוך לטכנולוגיה היא עיוות היסטורי שצריך לתקן" . יותר ממאה מורים, מתכנתים, מעצבים ויזמים נפגשו בתחילת אפריל בעיירה ירוחם ל"האקתון" – מרתון יזמות טכנולוגית־חינוכית בן 36 שעות (מיום חמישי בבוקר עד שישי בצהריים) בחסות מיינדסט (MINDCET), מרכז מבית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך ( אמיתי מור) .

  • לינק

    המחקר משתמש במסגרת אנאליטית של התופעה של "נטילת סיכונים"(risk taking) בהקשר של הכנסת שינוי חינוכי-פדגוגי כדי להבין מדוע יוזמות של למידה מקצועית שמטרותיהן להכניס שינויים בהוראה נכשלות לעתים קרובות. הכנסת שינוי מפעילה תהליכים מורכבים ברמה האישית, הארגונית והמערכתית. מרכיבים המונעים שינוי אפקטיבי כוללים קשיים בסיסיים בשינוי אמונות, השפעות שליליות של עומס יתר ובעיות העולות מפגיעה ביחסי אמון בארגון. לטענת הכותבים תפיסה לפיה הכנסת השינוי והפעלתו מהווים סיכון ברמה גבוהה והסתייגות מנטילת סיכונים עלולות להוות מחסומים בפני הכנסת שינוי ( Le Fevre, D.M ).

  • לינק

    תרגום התכלית של היזמות מהתחום העסקי לתחום הבית ספרי, אינו פשוט כל כך. הדיון על התכלית החינוכית תלוי בהקשר חברתי בזמן נתון. יתרה מזו, מדובר בתכליות מרובות ואף סותרות הנובעות מאינטרסים של בעלי עניין שונים – משרד החינוך, הרשות המקומית, בעלי עסקים, הורים ותלמידים. כמו כן מדידת התוצר החינוכי בעייתית; לעיתים קרובות מודדים את מה שאפשר למדוד במבחנים, ולאו דווקא את הדברים החשובים, כגון יכולות חשיבה גבוהות, יצירתיות או ערכים. נוסף על כך, קשה לבודד את מקור "ההצלחה" – כישורי הניהול או יעילות ההוראה או משפחות הילדים וכו' ( אורי איל) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין