מילת מפתח: יהדות
מיון:
נמצאו 20 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה הוא ספר של דרשות על כל פרשות השבוע של תורת משה מ"בראשית" עד "וזאת הברכה". הוא חוקר את המשמעות האקטואלית של כל פרשה ומעיין בה, הן מבחינה עיונית הגותית והן מבחינה הלכתית מעשית, ומתמודד עם הבעיות המתעוררות מבחינת ההבנה וההסכמה הביקורתיות, והן מבחינת ההגשמה במציאות זמננו ובכלי החשיבה של הפרשנות הספרותית והפילוסופית בת זמננו (אליעזר שבייד).

  • לינק

    מחבר המאמר מציג את היוזמה “הצעת טקסונומיה להוראת משנה: שבע קטגוריות״. ללימוד התלמוד יש מקום מרכזי בין מקצועות היהדות שבהם יש לעסוק, ואילו לימוד המשנה כחיבור עצמאי נדחק מעט לשוליים, והמשנה לעתים קרובות נלמדת ‘מתוך התלמוד׳ ומתוך הקשרן של סוגיות התלמוד השונות. הקשיים המרכזיים המתעוררים בתהליך הלמידה של המשנה מתמקדים בעיקר בתחושת חוסר הרלוונטיות של המשנה לעולמם של התלמידים ובקושי להתמודד עם אופייה האסוציאטיבי. היוזמה הפדגוגית מפתחת הצעה להבניית לימוד המשנה בקטגוריות מובחנות תוך הדגשת היבטים ערכיים ושלבי למידה עצמית, שעשויים להוביל לשיפור בתהליך ההוראה של המשנה ולהפוך אותה ל׳עמוד ברזל׳ משמעותי בעולמם הדתי של התלמידים (ירון זילברשטיין).

  • לינק

    דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה הוא ספר של דרשות על כל פרשות השבוע של תורת משה מ"בראשית" עד "וזאת הברכה". הוא חוקר את המשמעות האקטואלית של כל פרשה ומעיין בה, הן מבחינה עיונית הגותית והן מבחינה הלכתית מעשית, ומתמודד עם הבעיות המתעוררות מבחינת ההבנה וההסכמה הביקורתיות, והן מבחינת ההגשמה במציאות זמננו ובכלי החשיבה של הפרשנות הספרותית והפילוסופית בת זמננו (אליעזר שבייד).

  • תקציר

    מחקר זה עוסק בקשרים שבין גישות בתי ספר תיכון קהילתיים יהודיים לגיוון תרבותי, פלורליזם וליהדות. הוא התבצע בשלושה בתי ספר תיכון "קהילתיים" יהודיים שאינם שייכים רשמית לאחד מזרמי היהדות. התלמידים בבתי ספר אלו משתייכים למגוון זרמים דתיים, כאשר חלקם מזדהים עם יותר מזרם אחד וחלקם אינו משתייך לזרם כלשהו. בתי ספר אלו מבקשים ליצור קהילות בהן מכובדות כל האמונות והפרקטיקות של הזרמים היהודיים השונים. בו זמנית, בתי הספר מנסים להמנע מחלוקה קהילתית יהודית.

  • לינק

    תכניות רבות להכשרת מורים מנסות לחולל שינוי בתפיסות הלמידה של המורים, אך אינן משיגות את יעדיהן, ומורים מתקשים לזמן דרכי למידה עמוקות-אקטיביות. בעיית הלמידה אף מחריפה במערך לימודי היהדות שהלמידה בהם דרך חיקוי ושינון מגבירה את הניכור של התלמידים ממקורות תרבותם היהודית. תרומתו וייחודו של מחקר זה, אשר עקב אחר קבוצה של סטודנטים-מורים המשתייכים לתכנית להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת מקצועות היהדות ומלמדים בבתי ספר ממלכתיים, הוא בכך שבחן את תפיסות הלמידה של כל אחד ואחת מן הנחקרים בשני תחומי למידה: תוכני היהדות ונורמות התנהגות (גילת כץ).

  • לינק

    הספר עוסק בהתמודדות של בני דור ההמשך בתנועה הקיבוצית עם זהותם היהודית. במוקד הספר – סיפורו והגותו של "חוג שדמות", שהתגבש סביב כתב העת "שדמות" בראשית שנות השישים. רבים מחברי הקיבוץ שנמנו עם החוג, השתתפו בפעולות התגמול ובמלחמת סיני. "חוג שדמות" זוהה עם יוצרי הקובץ "שיח לוחמים", שנערך ופורסם בעקבות מלחמת ששת הימים. הספר מציג את מקורות ההשפעה הרוחנית של החוג, ואת דרכה של החבורה אל "ארון הספרים היהודי". החבורה בקשה לאחות את הקרע בין מקורות היהדות לקיבוץ, שבו ראתה המשך ליצירה יהודית אותנטית. באיחוי הקרע ראו חברי החוג דרך לריפוי השבר האידאולוגי, התרבותי והמוסרי, שפקד את התנועה הקיבוצית (גד אופז).

  • לינק

    מטרתו של הספר לעורר דיון מעמיק בדרכי ההוראה של המקורות והמסורת היהודית, ולהעשיר דיון זה בהצגת גישת ההוראה הערכית-רלוונטית למורים ולמחנכים בחינוך היהודי הפורמלי ובחינוך הבלתי פורמלי. גישה זו נועדה לעורר דיאלוג בין התלמידים לבין המקורות והמסורת, בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המחנכים. אך יותר מכך, הגישה הערכית-רלוונטית מבקשת לעורר דיאלוג בין ציבורים בעלי תפיסות יהודיות שונות, להציע שפה יהודית הולמת, אותנטית ורלוונטית, תחת מכנה משותף תוכני-ערכי ומתוך כבוד והערכה הדדית, בלי שאיש יחוש כאילו הוא ויתר מראש על השקפתו. כל אחד ואחת יחוש כי הוא מוצא עצמו מועשר בהשקפותיהם של האחרים. הספר כולל גם רעיונות ודוגמאות ליישום העקרונות החינוכיים הלכה למעשה (מיכאל רוזנק).

  • מאמר מלא

    בית המדרש היהודי המקורי מציע מודל נועז ללמידה משמעותית. בית המדרש מכוון לחידוש, ולא למסירה של ידע ישן. בית המדרש מכוון לשותפות עם הלומדים. בית המדרש מכוון למחלוקת, ולא להסכמה. בית המדרש מכוון להנעה פנימית ללמידה, ולא להנעה חיצונית. בית המדרש מכוון לחופש, ולא לכפייה. בית המדרש מכוון לחשיבה עמוקה, ולא לשינון. מסקנה: יש לשקם את הלמידה המדרשית (משה מאיר).

  • לינק

    סקירת ספר בגיליון "הד החינוך , אפריל 2013 , עמוד 127. יצחק עזוז, מהרסייך ומחריבייך מאוהבייך יצאו: על תהליך התמוססות היהודיות במערביות (מפרדיגמה ל'סברה'), מכון מופ"ת, 2012 , ד"ר יצחק עזוז מהלך בגדולות. הוא מנתח את התרבות המערבית ומעמת אותה עם התרבות היהודית בגרסתה כ"סברה חז"לית" משנאית־תלמודית ומפיק מכך קווי מתאר חדשים לחינוך.

  • לינק

    המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .

  • לינק

    מאמר זה מתאר את התהוותו של המקצוע תרבות ישראל, ההולך והופך כיום לאחד ממקצועות הליבה בלימודי החובה במערכת החינוך הממלכתית העל-יסודית והיסודית. הדיון משלב בתוכו הן את המורכבות של תוכנית הלימודים, הן את נקודת מבטם של מי שמתנסים בהוראתו. שאלות מרכזיות בהקשר זה הן: מהו התרגום החינוכי של המורים לתוכנית? כיצד מובנת מטרת התוכנית? כיצד מתפרש מרחב הלמידה הראוי לתחום? מה אופיו של אותו שיעור הנקרא "תרבות ישראל"? המאמר עוסק בשאלות אלו, והן נבחנות כאן בגישת מחקר איכותנית ובאמצעות המתודולוגיה של מחקר נרטיבי, תוך התמקדות בתוכנית הלימודים תרבות ישראל מנקודת מבטם של שלושים מורים בבתי ספר על-יסודיים העוסקים בהוראתה. בקבוצת המחקר עשרה מורים בראשית דרכם ועשרים מורים בעלי ניסיון ( פנינה שור) .

  • סיכום

    בתוך השיח הסוער והמתרחב עד מאוד בשני העשורים האחרונים על אודות אופייה של הזהות היהודית עולה גם שאלת עמדתם של הורים כלפי סוגיית החינוך בתחום. ההתחקות אחר הקול ההורי במרחב החילוני מעלה תדר בעל עוצמה נמוכה. השיח ההורי על החינוך היהודי הוא שיח חלקי, מצומצם ואף מנומנם במידה רבה. המאמר הנוכחי מבקש לתאר תמונה של שיח הורים על חינוך יהודי, שהובילה לקביעה האחרונה בדבר מאפייניו של שיח זה ( נורית חמו) .

  • סיכום

    מטרתו של הדיון שלפנינו לסייע בהגדרת התחום ובאופקיו העתידיים: מה היה חינוך יהודי לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, ומהי המשמעות של השימוש בתחום דעת מעין זה בימינו? יש לזכור שבדורות קודמים היה שיח החינוך חלק בלתי נפרד משיח הזהות של הציבור; במובן הרחב, פירושו של "לחנך" היה לחברת ולכוון את ילדי העדה או הקהילה למסלול של חברות מלאה בחיי הקבוצה, העדה, השבט או העם. מתובנה זו משתמע שגם המושג "חינוך יהודי" צריך להיבחן על רקע המציאות החברתית בכל עת ועת. יתברר לנו שבפרקים נרחבים של ההיסטוריה היהודית לא נבדלה השאלה של "חינוך יהודי מהו?" מהשאלה "מהו להיות יהודי?" ( משה שנר ) .

  • לינק

    הנהלת משרד החינוך החליטה על פיתוחו של תחום לימודים חדש – "מורשת ותרבות ישראל" – כמקצוע חובה המיועד לכל תלמידי החינוך הממלכתי בכיתות ד'- ט'. תכנית הלימודים משקפת תפיסה רעיונית ופדגוגית רחבה הכוללת ליבת ידע מאחדת היוצרת זיקות גומלין פוריות בין תחומי הדעת השונים". התכנית מעניקה ללומדים התמצאות בנושא חגי ישראל, תוך יצירת תחושת שייכות ואחריות לעם, למדינה ולתרבות ישראל לדורותיה. כל חג נלמד בצורה התפתחותית, תוך התייחסות למנהגיו ומשמעויותיו מראשית היווצרותו ועד ימינו. "גלגול" זה מאפשר ללומדים להתבונן בנושא החגים בצורה רחבה ולהכיר מגוון דרכים בהן ניתן לפרש ולחיות את תרבות ישראל. ההתייחסות לטקסטים נבנתה בצורה דיאלוגית ופרשנית בין הלומד לטקסט, כאשר לדיון עולות סוגיות ודילמות עכשוויות.

  • לינק

    ספר זה נועד למורים לגמרא להתמודד עם הבעיות הייחודיות של הוראת גמרא. הוא מנתח את הקשיים העומדים בפני התלמיד הצעיר, שאינו אמוּן עדיין על לימוד גמרא, ומציע דרכי הוראה והכְוונה מתודית להתגבר עליהם. קשיים אלה הם בתחום הטכניקה (הֶעדר ניקוד והֶעדר סימני פיסוק בדף הגמרא, שימוש במילים ארמיות ועוד), בתחום ההניעה (מוטיבציה) (פער בין המציאות והנורמות המתוארות בגמרא ובין אלה של ימינו, נושאים שנראים כ"בלתי-מעשיים" וכו') ובתחום ההכרה (כגון מונחים ומושגים שאינם מוכרים לתלמיד, דרכי חשיבה שאינו רגיל בהן או הלכות הנראות לו כתמוהות). הספר כולל מספר רב של הצעות מעשיות לקירוב החומר לתלמיד – מבחינה רגשית ומבחינה קוגניטיבית– להפכו לרלוונטי לו, להקנות לו בהדרגה את הקריאה הנכונה בגמרא ( יצחק מ` שלזינגר, יוסי מלמד, שלמה ריבלין ) .

  • לינק

    סקירת ביקורת ספר חדש שנכתבה ע"י בני מר מעיתון "הארץ" . פחות ממאה שנים אחרי שהכריזה מלחמה על החדר, החלה הספרות היהודית להתגעגע עליו. קובץ המאמרים והזיכרונות החדש מסביר את המבט הכפול על המוסד החינוכי הוותיק והמושמץ ביותר. החדר – מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזיכרונות, עורכים עמנואל אטקס ודוד אסף, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2009, 578 עמודים. רוב הביקורות על החדר הן מאוחרות, ונובעות מהשוואתו לשיטות החינוך המתקדמות שנהגו באירופה החל במאה ה-18. קודם לכן לא היה למה להשוות את החדר מפני שבאירופה הנוצרית לא התקיימו בתי ספר, בוודאי לא בצורתם המודרנית. יהודי, גם עני מרוד, שלמד בחדר, ידע לפחות קרוא (וכתוב), שעה שרוב סביבתו הנוצרית הייתה אנאלפביתית. גם השכלתו המוגבלת לא נפלה מזו של שכניו. החדר היה אפוא רע במיעוטו.

  • לינק

    בימים אלה משיק מכון מופ"ת את פורטל התוכן באנגלית ולשימושם של כל העוסקים בחינוך יהודי בארץ ובעולם. פורטל JTEC הוא מאגר מידע הכולל תקצירים של מאמרים ושל מחקרים המופיעים בכתבי עת מובילים בעולם ושל מונוגרפיות, היוצאים לאור בידי גופים מחקריים בתחום החינוך היהודי בשפה האנגלית. המאגר כולל מידע כללי על התחומים השונים של החינוך היהודי מתוך עיתונים, בלוגים ופרסומים מקוונים אחרים. בעתיד הפורטל אף יכלול מידע על ארגונים הקשורים בחינוך יהודי, על משאבים חינוכיים מקוונים וכן מידע על כנסים ועל אירועים עתידיים בתחום. אתם מוזמנים כבר עכשיו לבקר בפורטל היהודי הבינלאומי החדש בכתובת: http://jtec.macam.ac.il/portal

  • לינק

    תכנית "רביבים" של האוניברסיטה העברית מנסה לשלב חינוך ומחקר, ליצור דגם חדש של מורה, מחנך, חוקר ומנהיג, ולחנך ליהדות פתוחה בבתי הספר הממלכתיים. בלימודי תעודת ההוראה בתכנית רביבים מושם דגש רב על עבודה מעשית. המפגש של הסטודנטים עם השטח הוא הדרגתי ומבוקר, וכבר בשנה הראשונה הם מלמדים שעה שבועית אחת עם הדרכה פדגוגית צמודה. מספר שעות ההתנסות בהוראה עולה בהתאמה בכל שנה. בשונה מסטודנט רגיל, שהוא בדרך כלל בודד בקמפוס, הסטודנט של רביבים הוא חלק מחבורה. המקום המרכזי שבו מתגבשת הקבוצה הוא מפגשי "צוותא". מפגשים שבועיים אלה הם סדנאות לימוד לא פורמלי ( יפעת ארליך ) .

  • מאמר מלא

    מודל העבודה בקורסים על מחשבת ישראל ויהדות במכללות להכשרת מורים בכלל ובמכללת אורנים בפרט נבנה על ההנחה שישנם תוכני תרבות מסוימים שמאפיינים זהות יהודית לא שבורה ושעל המורה להביא את תלמידיו למודעות לנתק שחל בינם, כפרטים וכציבור, ובין תוכני התרבות הללו. בדרך כלל, הוצג משבר הזהות דנן כחלק מתהליך החילון שעבר עם ישראל ומתהליך המרד המתמשך של יהודים בעלי תודעה ציונית במציאות הגלות כמו גם ניסיונם לבנות בישראל חיים אחרים. המאמר מציג מודל אחר של קורס שיהיה דינאמי וגמיש מעצם המבנה שלו . המבנה החדש והייחודי של הקורס המתואר במאמר , נועד להשיג את המטרות הבאות : המנעות מכפייה של אסופה כלשהי של טקסטים שנבחרו על ידי המורה בעבור קורס שעוסק בזהותם של תלמידיו, יציאה מעולמם בפועל של התלמידים ולא מעולמם האבוד של היהודים, הכרה בשונות שבין התלמידים במכללה וייבנה מראש כך שיטפח את השונות הזו. מתן אפשרות של שילוב יהודים ולא יהודים באותו שיעור , טיפוח כשרי התלמידים לעסוק בשאלות זהות בתהליך משולב של שיח בינאישי ועיון טקסטואלי , טיפוח ופיתוח כישורי הבעה והקשבה כחלק משיח לימודי קונסטרוקטיביסטי, יצירת סביבה קונסטרוקטיביסיטית המביאה לכיתה בצורה אוטנטית, ולא כפויה מראש, את עולמותיהם התרבותיים של התלמידים על היש והאין שבהם ויפתח אצלם את המודעות לממדי עומק של תרבותם. הקורס מועבר זו השנה השלישית. הוא יוצא מתוך זהותם של התלמידים ולא מטיף להם זהות שאינה שלהם. הוא מחייב אותם לבחירה של טקסטים ועיון בטקסטים הנבחרים. הוא מעורר דיון ודורש הקשבה כמו גם את הצורך לנקיטת עמדה ערכית ברורה ועשירה בתוכן ( שנר משה ) .

  • סיכום

    מהי הדרך הנכונה להורות את מקצועות היהדות בחינוך הממלכתי הכללי (החילוני)?
    המונח העכשווי "הדתה" מסמן בין השאר את הניכור והחשד כלפי ניסיונות להעצים את לימודי היהדות במערכת החינוך. עם זאת, לדעת אהוד לוז, פרופסור אמריטוס למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה, אין להשלים עם מה שישעיהו ליבוביץ' הגדיר כהפיכת היהדות לנחלתה של כת קנאית, סגורה ומתבדלת. במקום זאת, יש למצוא דרכי לימוד חדשות אשר יעשו את המסורת רלוונטית ליהודים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין