מילת מפתח: ידע פרקטי
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר, שבוחן את ההזדמנויות העומדות בפני מתכשרים להוראה בתוכניות להכשרת מורים בפינלנד, בנורבגיה ובארה"ב לשוחח על התנסותם המקצועית בפרקטיקום. המאמר מאפיין את הגורמים המאפשרים שיח כזה ומציב תובנות חשובות בנוגע לתנאים המקדמים את החיבור בין הידע התיאורטי לידע הפרקטי בהכשרת מורים.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן אמונות של מורים עתידיים בנוגע לוודאות ידע אודות הוראה. אמונות אלו בעלות השפעה על האופן בו הם תופסים ומשתמשים במקורות ידע אודות חינוך ופרקטיקות הוראה. כתוצאה, מחברי המאמר קוראים למורי מורים לסייע למורים עתידיים בפיתוח חשיבה ביקורתית ויכולות אפיסטמיות נוספות כגון הבנה, בחינת הסברים והגעה לידע חדש באופן ביקורתי.

  • תקציר

    חניכה היא מתודה המשמשת לחינוך מקצועי ובעת קבלת עובדים חדשים לעבודה. פעולת החניכה מבוססת על החלפת ידע וניסיון בין מנחה ומונחה ומעודדת העמקת מחשבות וידע. מאמר זה מבקש לבחון כיצד חניכה יכולה לשמש ככלי פדגוגי לשילוב תאוריה ופרקטיקה במסגרת ההשכלה הגבוהה ולהראות שחניכה תורמת רבות לסטודנטים המונחים. נמצא שהשפעות החניכה קיימות גם לאחר סיום לימודי המונחים ופנייתם לחיים מקצועיים.

  • סיכום

    שיח ומלים שמורים משתמשים בהן בדברם על חינוך והוראה נחקרים מזה זמן רב תחת הכותרת "ידע", ובעיקר "ידע מקצועי של מורים". גישה זו נובעת בעיקר מההבחנות שנעשו בין סוגים שונים של ידע מורים ומהעניין בתפקיד החשיבה הפרקטית והשיפוטית הנעשים בתהליכי הוראה. המחקר המופיע במאמר זה הוא חלק משיח רחב על ידע ושיפוט בפרקטיקות מקצועיות שונות. כותבי המאמר גילו עניין מיוחד בממדים הנרטיביים של "ידע אישי פרקטי" של מורים. המוקד הוא בשאלות: מהו תפקיד שיח/נרטיב מורים בתהליך גיבוש תפיסת החינוך והעשייה החינוכית שלהם (פעלנוּת)? באיזו דרך ובאיזו מידה שיח כזה מקדם או מעכב את יכולת המורים לכוון את העשייה ההוראתית היומיומית שלהם? זאת כאשר ראוי לזכור שפרקטיקות כאלה אינן רק תוצאה של פעולות ובחירות של המורים, אלא גם של השפעת מבנים ותרבויות שבתוכם הם פועלים (Biesta, G, Priestley, M., & Robinson, S).

  • סיכום

    המחקר העצמי השיתופי המוצג במאמר זה תיווך תהליך של בניה משותפת של אינטראקציה סימביוטית בין ידע תיאורטי וידע מעשי. התנועה הלוך וחזור של החוקרים בין שתי דרכי ידיעה אלה הובילה לעידון ולדיוק בפדגוגיה ובהבנות התיאורטיות שלהם. לדעתם דפוס רקורסיבי זה של אינטראקציה נראה מבטיח כדגם לתמיכה ובחינה של התפתחות של מורי מורים הפועלים בטריטוריות מעשיות חדשות במסגרות ההכשרה. כאן מדובר במעבר לפדגוגית הכשרה מבוססת-פרקטיקה במסגרת עיונית של גישת פרקטיקות ליבה (Peercy, M. M., & Troyan, F.J).

  • סיכום

    מחקר איכותני זה בחן סדנה של למידה שיתופית במסגרת תכנית להכשרת מנהלים, שהתמקדה בחקר של סיפורים ניהוליים שהובאו מן השטח על ידי המשתתפים. המחקר בחן את התרומה האפשרית של סדנה זו להתפתחותם המקצועית של פרחי הניהול. במסגרת המחקר נאספו ונותחו 99 רפלקציות שנכתבו על ידי 12 פרחי ניהול שהשתתפו בסדנה. הממצאים מלמדים על שלוש תרומות עיקריות של הסדנה: (1) פיתוח מבט רבממדי; (2) רכישה של ידע יישומי; (3) הרחבת היכולת להטיל ספק. על אף מספר מגבלות, מסקנת המחקר היא כי למידה שיתופית מסיפורים ניהוליים אישיים הינה בעלת ערך להתפתחותם המקצועית של המתכשרים לניהול (חיים שקד).

  • תקציר

    למרות טענות רבות לגבי הצורך במחקר כדי לשפר את פרקטיקות ההוראה והלמידה, קישורים בין הוראה לבין מחקר עדיין חלשים. לכן, המחברים טוענים שיש להתמודד עם הנושא של קישור בין הפרקטיקה לבין המחקר בדרך שונה מאשר בעבר. מחקר לגבי הידע בחינוך צריך להתייחס למנהלי בית הספר ולמורים לפני שהוא מופץ, כדי שהוא יעוצב בהתאם למורכבות של הפרקטיקה החינוכית (Rey, Olivier; Gaussel, Marie, 2016).

  • תקציר

    כדי לחזק ולהצמיח למדנות (scholarship) אודות ידע של מורי מורים, מאמר זה מתאר חקירת עומק של קבוצת מורי מורים המספקת התפתחות מקצועית. ניתוח הנתונים המעוגנים איפשר למחברים להגדיר אלמנטים עיקריים שונים, אלמנטים משניים, ומרכיבים המהווים ידע של מורי מורים, כמו גם להבהיר כיצד השימוש בידע זה – בהקשר של התפתחות מקצועית בהוראה – משתמש במרכיבים מרובים בכל רגע נתון. לממצאים אלה השלכות הן עבור למדנות אודות ידע של מורי מורים הן עבור הפרקטיקה שלו (elmer, Sarah; Bernstein, Malayna; Bolyard, Johnna, 2016).

  • סיכום

    תיאוריות אישיות-מעשיות (personal practical theories) נבנות מתוך התבססות על אמונות, התנסויות, ערכים ותפיסות ביחס למהותה של הוראה טובה. קיומו של חזון וייחוס ערך רב להוראה משפיעים משמעותית על הזהות, ההתמדה והמחויבות של המורים. מאמר זה מתמקד באמונות האישיות-מעשיות של 84 מתכשרים להוראה בפינלנד והתפתחותן במהלך תקופת ההכשרה (Maaranen, K., Pitkaniemi, H., Stenberg, K., & Karlsson, L).

  • לינק

    רותי סלומון משתפת את הקוראים בהחלטתה לקחת פסק זמן מתחום ההדרכה. סלומון מעידה על עצמה כי היא "מעבירה השתלמויות כבר קרוב ל-20 שנה; השתלמויות שעוסקות בשילוב טכנולוגיה בהוראה, בלמידת חקר, בלמידה מבוססת פרויקטים, בדגמי הוראה ולמידה חדשניים, בלמידה "משמעותית", בתפקיד המורה במאה ה-21 ועוד". להלן מוצגים 12 כללים ומאפייני אישיות אשר יסייעו לך כמנחה לקדם הגשמה של חזון חינוכי בבית הספר (רותי סלומון).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לספק הבנה חדשה הנוגעת לפער בין התיאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים. נמצא נמצא כי המשתתפים מאמינים יותר במקורות ידע המונעים מבחינה פרקטית מאשר במקורות מבוססי-תיאוריה לגבי הוראה ולמידת התלמיד. נמצא גם כי הם מונעים ללמידה מהפרקטיקה יותר מאשר ללמידה מהתיאוריה בהכשרת מורים (Braten, Ivar; Ferguson, Leila E., 2015).

  • סיכום

    מה שמבחין בין מורה כשיר למורה טוב הוא היכולת של האחרון לבצע שיפוטים ולהביאם למעשה החינוכי. המעשה החינוכי כמו גם הכשרת המורים צריכים לכוון ליצירת מחנך טוב. זוהי גישה מבוססת מידות-טובות (של המורה), והיא שונה מגישה המדגישה כשירויות או הנשענת על ראיות ונתונים מנותקים ממיהות המורה. הכשרה ראשונית של מורים משחקת תפקיד חשוב בפיתוח מידות טובות של מחנכים, והיא מזמנת לפתחם של מורים חדשים אפשרויות להוסיף ולגדול בחכמה החינוכית, שבמסגרתה, השאלה מה רצוי מבחינה חינוכית, תוסיף ותהיה שאלה מרכזית גם בהמשך (Gert J. J. Biesta).

  • לינק

    אימפרוביזציה אינה 'שליפה מהמותן' אלא התמודדות יצירתית עם אי-הוודאות השורה בחדר החזרות בתאטרון, בהוראה בכיתה ובחיים בכלל. אך האם ניתן ללמד לאלתר בין שמדובר באמנות או בהוראה? כיצד ניתן ללמד זאת, אם אימפרוביזציה היא מעשה ספונטני, בלתי-צפוי ויצירתי? כיצד ניתן ללמד להתכונן למה שלא ניתן לחזותו, לאירוע מפתיע שאינו מתוכנן ביסודו? פרדוקס זה נמצא בבסיס האתגר של הספר. מודל הוראה מאלתרת (improvisational teaching) עשוי להיות מפתח להתמודדות עם מורכבות זו, שהיא דחופה ומבקשת מענה בהכשרת מורים בפרט ובמעשה ההוראה בכלל (נפתלי שם טוב).

  • לינק

    בספר זה, המחברים טוענים שלהכשרת מורים יש פדגוגיה מורכבת ומרובדת. בטענה שהפדגוגיה "מרובדת" עבור הכשרת מורים, המחברים מתכוונים בעיקר לכך שהלמידה של ילדים ושל אנשים צעירים נמצאת בליבה של הכשרת המורים אבל עם שכבות מעל לרמה זו, לדוגמא, לגבי הלמידה של מורים ולגבי הלמידה של מורי מורים. כאשר מורי המורים מקדמים פגישה רשמית עם סטודנטים להוראה הם דואגים לרווחה ולהתקדמות של הסטודנטים שלהם, אבל הם גם חושבים על הלמידה של התלמידים הנוכחיים והעתידיים של הסטודנטים להוראה (Pete Boyd, Agnieszka Szplit, Zuzanna Zbrog).

  • תקציר

    בשנים האחרונות, בעיה משמעותית אשר באה לידי ביטוי בחיפוש להפיק תועלת מהפוטנציאל הפדגוגי של הטכנולוגיה בבתי הספר היא שמורים ותיקים אינם מוכנים לשלב משאבים אלו בפרקטיקות שלהם. מאמר זה מכוון לשפוך אור על סוגיית חוסר העניין על ידי הצגה של ממצאים מבוססים אמפירית מבחינה בת חמש שנים של תיאוריה מעוגנת בשדה לגבי הפרקטיקות של הטכנולוגיה בקרב קבוצה קטנה של מורים ותיקים (Orlando, Joanne, 2014).

  • סיכום

    מוקד המאמר הוא בניסיון להבין כיצד סטודנטים להוראה מפרשים ידע תיאורטי שנלמד בתוכנית ההכשרה במסגרת התנסויותיהם בשדה או מהי הפרשנות האישית שלהם לידע תיאורטי. זהו מחקר איכותני בו נעשה שימוש בראיונות חצי מובנים עם 10 מתכשרים להוראה (Cheng, M. M. H., Tang, S. Y. F., & Cheng, A. Y. N).

  • לינק

    מודלים מנטליים מוגדרים במאמר זה כמבני ידע מאורגנים המייצגים קשרי סיבה ותוצאה בתחום ספציפי. מדובר בשלב ביניים של ידע, בין אמונות מתחתיו וקטגוריות מעליו, עם האפשרות לשינוי מושגי בכל אחד משלבים אלו. מסגרת של מודלים מנטליים יכולה לבחון את הטבע והמבנה של שינוי קוגניטיבי. מטרת המחקר היא לבחון כיצד משתנים מודלים מנטליים של למידה והוראה בקרב פרחי הוראה במהלך התקדמותם בתכנית להכשרת מורים. לצורך כך המחברים עשו שימוש במתודולוגיה איכותנית כדי לבחון את ההיקף והעומק של השינוי הקוגניטיבי במודלים המנטליים של שמונה פרחי הוראה ממדעי החברה ( Wilke, R.A., & Losh, S.C ) .

  • לינק

    מבין הגורמים שנתונים להשפעה ישירה יותר של מדיניות חינוך הסתמנה בעקביות מרכזיותו של המורה בהשפעה על הישגי התלמידים.לתשובות לשאלה הנוגעת לידע הספציפי במתמטיקה יש השלכות על הכשרת מורים לפני כניסתם להוראה, על הליך הרישוי וההסמכה שלהם, על הכשרתם המתמשכת במהלך חייהם המקצועיים ועוד. לפיכך החליטה הוועדה לעסוק במכלול הסוגיות האלה. המסמך מתמקד במורים למתמטיקה כגורם הבית־ספרי בעל ההשפעה הגדולה ביותר על החינוך המתמטי של התלמידים. להלן המלצות הועדה שדנה בידע ובהכשרה של המורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי (חנוך גוטפרוינד ויהושע רוזנברג, 2012).

  • לינק

    תחום ההנחיה , החונכות וההדרכה בחינוך התפתח רבות בעשור האחרון ולכן נוצר צורך בגיבוש תאורתי ומתודולוגי של תהליכי החונכות והנחייה המשולבים בהדרכה. על מנת להגיע לתובנה מחקרית טובה יותר של התחומים המשיקים האלו זימנו עורכי האסופה כותבים מרחבי העולם בעלי ידע רב וניסיון בתחומים אלו. אסופת המאמרים החדשה על חונכות והנחייה נועדה לענות על צורך זה . עורכי האסופה, Dr Sarah J Fletcher ופרופסור Carol A Mullen השקיעו מאמץ רב לגיבוש התובנות המחקריות של התחום והביאו לידי ביטוי את המומחיות של כותבי המאמרים באסופה חשובה זו.

  • לינק

    המאמר, שהוא פרק מספר, מתאר תוכנית להכשרת מורים לגיל הרך לבית הספר היסודי, לחטיבת ביניים ולחינוך המיוחד במכללה להכשרת מורים. התוכנית מבוססת על תפיסת המושג האריסטוטלי "Phronesis" שלפיו, ההוראה מבוססת על ידע פרקטי ועל דרכי הווייה (being) הקשריים הנלמדים באמצעות מעשה וחקר, ולא באמצעות יישום של תיאוריות. נושא יסוד בתוכנית הוא הכרת הגישה של חקר נרטיבי/ הפרק מביא שלושה מעגלים סיפוריים בהוראת חקר נרטיבי כחלק מתוכנית ההכשרה. כל אחד מהמעגלים מתאר חלק מתהליך הפיתוח של חכמת המעשה האישית והמשותפת של הסטודנטים . (2011).Gidron, A., Turniansky, B. Tuval, S. Mansur, R. & Barak, J).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין