מילת מפתח: ידע פדגוגי
מיון:
נמצאו 68 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    בספטמבר 2018 התקיים בבולצאנו באיטליה כנס האיגוד האירופי למחקר בחינוך ECER – European Conference on Educational Research. לפניכם סיכום של הדברים העיקריים שנאמרו בו.

  • לינק

    כיצד בוחרות מורות לספרות את השירים שילמדו בכיתה?זו השאלה שבחן מחקר המתפרסם בגיליון 58 של כתב העת דפים, בהוצאת מכון מופ"ת.החוקרות ביקשו משלושים מורות לספרות בחטיבת הביניים לבחור שניים מתוך שישה שירים ולנמק בכתב את בחירתן, במטרה לבחון אם בחירת המורות התבססה על ידע תוכן פדגוגי.ממצאי המחקר מצביעים על כך ש-70% מתגובות המורות התבססו על ידע פדגוגי, כ-20% מהבחירות התבססו על שיקולים ספרותיים וכ-10% התבססו על חוויות של המורות כקוראות.שיקוליהן של המורות התמקדו בעיקר בהיבט אחד בכל שיר, ועלו מהם תבניות שגורות של "טיפול" ביצירת ספרות. תבניות אלו מבטאות ידע תוכן פדגוגי, ולכן הן מהוות תשתית חיונית להוראה. עם זאת, הן עלולות לצמצם את הפוטנציאל הגלום בהוראת ספרות. בסוף המאמר נידונות ההשלכות של ממצאי המחקר על הכשרת מורים. בהקשר זה נבחנים היתרונות בלימוד המתבסס על הידע של מורים מנוסים, כמו גם הבעייתיות בלימוד כזה.

  • תקציר

    מאמר זה מוקדש לזיהוי דפוסי בניית ידע בקהילת לומדים מקומית. באמצעות תצפיות, מסמכים וראיונות חצי-מובנים של 20 לומדים, זיהה מחבר המאמר חמישה דפוסים מרכזיים של בניית ידע: הדפוס הראשון מכונה קרינה והוא מתייחס לאופן בו לומדים משתפים ידע כך שהוא מתפשט במהירות. הדפוס השני הוא סירקולציה, בו רוכשים הלומדים ידע מסוים באמצעות חשיפה להיבטיו השונים. הדפוס השלישי, חיקוי, נעשה תוך כדי תצפית, חיקוי ואדפטציה של הידע. הדפוס הרביעי הוא חיברות, תהליך בו לומדים מהם החוקים החברתיים והסתגלות לחוקים אלו. קונטקסטואליזציה הינה הדפוס החמישי, באמצעותה רוכשים הלומדים ידע חדש על ידי מיצוב הידע בהקשרים מקומיים.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן אמונות של מורים עתידיים בנוגע לוודאות ידע אודות הוראה. אמונות אלו בעלות השפעה על האופן בו הם תופסים ומשתמשים במקורות ידע אודות חינוך ופרקטיקות הוראה. כתוצאה, מחברי המאמר קוראים למורי מורים לסייע למורים עתידיים בפיתוח חשיבה ביקורתית ויכולות אפיסטמיות נוספות כגון הבנה, בחינת הסברים והגעה לידע חדש באופן ביקורתי.

  • תקציר

    חניכה היא מתודה המשמשת לחינוך מקצועי ובעת קבלת עובדים חדשים לעבודה. פעולת החניכה מבוססת על החלפת ידע וניסיון בין מנחה ומונחה ומעודדת העמקת מחשבות וידע. מאמר זה מבקש לבחון כיצד חניכה יכולה לשמש ככלי פדגוגי לשילוב תאוריה ופרקטיקה במסגרת ההשכלה הגבוהה ולהראות שחניכה תורמת רבות לסטודנטים המונחים. נמצא שהשפעות החניכה קיימות גם לאחר סיום לימודי המונחים ופנייתם לחיים מקצועיים.

  • לינק

    בישראל כמו במדינות רבות בעולם מתאפיין ארגון ההוראה בבתי הספר בחלוקה לתחומי דעת. חלוקה זו יוצרת בתוך בתי הספר תרבויות משנה המתעצבות סביב תחומי הדעת השונים. מטרתו של המאמר היא לזרות אור על תופעת תרבות תחום הדעת והשפעתה על עבודת המורה בהקשר החינוכי בישראל. המאמר מתמקד בשתי שטחות העשויות לייצג את תרבות תחום הדעת: שטחת התוכן (שמשמעה תפיסות המורים את מבנה תחום הדעת) ושטחת הפדגוגיה (שמשמעה תפיסות המורים את הוראת תחום הדעת). ממצאי המחקר נשענים על ראיונות חצי-מובנים שנערכו עם 18 מורות ומורים המלמדים מגוון של תחומי דעת בחטיבות ביניים ובתיכונים בישראל (ליאת ביברמן-שלו).

  • לינק

    סקירה זו עניינה קהילות למידה מקצועית למורים במדינות שונות בעולם וכן בתחומי ידע שונים ומגוונים. מטרת הסקירה היא להציג מודלים שונים של קהילות למידה מקצועית למורים המוטמעים במקומות שונים בעולם, ונכללות בה מדינות בעלות תרבויות שונות וכן קהילות העוסקות במקצועות לימוד שונים ומגוונים. בסקירה מתוארים הרקע להופעת קהילות אלו, הגדרת המונח "קהילה מקצועית למורים", מאפייני המודלים והדגשים הייחודיים בכל אחד מהם. בהמשך הסקירה מוצגים המודלים בטבלה השוואתית, בשמונה פרמטרים, ומהם ניתן ללמוד על ההבדלים ביניהם בדגשים, במטרות השיח הפדגוגי ותהליך הלמידה ובתוכניהם, וכן על דרכי הפעולה של כל קהילה וההקשר המוסדי והגיאוגרפי שבו היא פועלת. הסקירה מסתיימת בפרק נרחב הכולל המלצות מעשיות לבניית קהילה מקצועית למורים וניהולה ביעילות ובאפקטיביות, בהסתמך על מחקרים שבחנו מודלים של קהילות למידה (יערית בוקק-כהן).

  • תקציר

    פרחי הוראה רבים הם בני דור האינטרנט ומצופה מהם שיכירו את טכנולוגיות המידע והתקשורת השונות, עם זאת מספר מחקרים ציינו שהם לא בהכרח מסוגלים להשתמש בהם להוראה וללמידה. הרעיון של ידע טכנולוגי פדגוגי של מורים הוא מרכזי לדאגה זו. במחקר זה, המחברים משתמשים בתשובות של 146 פרחי הוראה לשאלות פתוחות לגבי ההתנסויות והידע בטכנולוגיות מידע ותקשורת ובפדגוגיה אשר הביאו עמם כאשר החלו את תכנית הכשרת המורים באוניברסיטה (Kontkanen, Sini; Dillon, Patrick; Valtonen, Teemu; Renkola, Sami; Vesisenaho, Mikko; Vaisanen, Pertti., 2016).

  • סיכום

    מחקרים על הכשרת מורים עתידית זיהו שתי תמות הדורשות מחקר נוסף: השתנות האופי של הידע והשתנות היכולות הטכנולוגיות. החוקרים במאמר זה בחנו את המפגש בין שתי תמות אלה ואת השתמעויותיו להכשרה. במאמר נעשה ניסיון לקדם את הדיון על עתיד הכשרת המורים בעידן שבו קובעי מדיניות, כלכלנים ומדינאים מאתגרים בהחלטותיהם את האוטונומיה של מורי מורים (Darling-Hammond, 2010). זאת ע"י פתיחת הדיון למורי המורים עצמם (Burden, K., Aubusson, P., Brindley, S., & Schuck, S).

  • מאמר מלא

    מחקרים רבים בארץ ובחו״ל מראים את תרומתו המשמעותית של המורה לקידום תלמידיו והצלחתם; בגלל המורכבות המיוחדת של מקצוע המתמטיקה, הרי אפשר להתייחס אליה כאל שפה, שפה המתארת את העולם ואת הטבע בעזרת מושגים וכללים חדים, מדויקים ומופשטים כאחד. על מנת להנגיש את השפה הזו דרושים מורים עם ידע רחב בדיסציפלינה, גמישות פדגוגית והרבה רגישות וסבלנות. זאת ועוד, כל העוסקים בחינוך צריכים להתייחס למקצוע הזה גם ככלי העוזר להתמודדות עם המיומנויות של המאה ה-21, והמאפשר השתלבות בעולם הטכנולוגי המתקדם. חשוב מכול, המקצוע מהווה סביבה מדהימה לפיתוח היכולות האינטלקטואליות של התלמיד (מוהנא פארס).

  • לינק

    מורים צריכים לדעת בעיקר מיומנויות פדגוגיות, דידקטיות וקוריקולריות ואת אופן יישומן בכיתה, וכן איך לטפל בסוגיות ובעיות חברתיות העולות בכיתה. כמו כן, עליהם להיות בעצמם בעלי אותן מיומנויות שנוהגים לכנותן בשם "מיומנויות המאה העשרים ואחת" (אבל יש להניח שגם במאה העשרים ושתיים ואילך יהיו תקפות). אבל מעל לכל מורים צריכים לדעת כיצד לרתק ולהלהיב תלמידים, להכיר תלמידים ולהיות רגיש לצרכיהם ולרצונותיהם. מורים צריכים להדביק את תלמידיהם באהבה ולהעיר אצלם את התשוקה והסקרנות ללמוד (יורם אורעד).

  • לינק

    מאמר זה מציג גישה חלופית ליצירת נתונים באמצעות דיאלוג רפלקטיבי בין חוקרים, מורים ולומדים. הגישה משלבת אלמנטים של היזכרות תוך שימוש בווידאו ודיאלוג רפלקטיבי בראיונות בקבוצת מיקוד. הרציונל והאפשרויות נידונו ביחס למטרות של דיון בקבלת ההחלטות הפדגוגית של מורים ובהתנסות של לומדים במגוון פרקטיקות פדגוגיות ובתגובתם לפרקטיקות אלה. המאמר בוחן את האתגרים המתודולוגיים של תפיסת המציאות היומיומית של שיטות הוראה בכיתות עבור מורים ולומדים והאפשרויות של שימוש בדיאלוג לגבי מפגשי הוראה שנצפו כדי להשיג תובנה נוספת לגבי החשיבה והפעולה של האחד על השני (Nind, Melanie; Kilburn, Daniel; Wiles, Rose, 2015).

  • סיכום

    הספר "הצבת הידע של אנשי חינוך העובדים בשדה במרכז הכשרת המורים: חשיבה מחדש על המדיניות ועל הפרקטיקות של התואר השלישי היישומי בחינוך" הוא אחד מחמישה פרסומים המתארים את תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי (The Carnegie Project on the Education Doctorate – CPED) ואת מאמציו להגדיר מחדש את התואר השלישי היישומי בחינוך. הספר הוא כרך ערוך המספק סקירה רחבה של האסטרטגיות השונות ושל התוצאות מהשלב הראשון של ההתאגדות של תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי בשנת 2007. הטקסט הזה טוען באופן משכנע שידע אנשי החינוך העובדים בשדה מוצב כדי לשנות את החינוך (PK-20) באופן חיובי ועמוק יותר מאשר מאמצים נוכחיים רבים במחקר וברפומה חינוכיים (Jenice L. View).

  • לינק

    מחקר זה בחן את ההשפעה של תרגילי למידה אותנטית, כאסטרטגיה לימודית, על המסוגלות העצמית לשילוב של טכנולוגיה בקרב מתכשרים להוראה ועל הכוונות שלהם לשלב טכנולוגיה. בנוסף, נחקר גם הקשר המנבא בין השינוי במסוגלות העצמית של שילוב הטכנולוגיה של המתכשרים להוראה לבין השינוי בכוונותיהם לשלב את הטכנולוגיה (Jennifer R. Banas, Cindy S. York, 2014).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים ראיינו וצפו ב-53 אנשי סגל מתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, ומתמטיקה בשלושה מוסדות מחקר. תוך שימוש בשיטות של ניתוח איכותני, המחברים מוצאים כי אנשי הסגל אינם רק מעצבים את ההוראה שלהם בעקבות מנחים קודמים, אלא גם שואבים מרפרטואר מגוון של ידע ושל התנסויות קודמות. התוצאות מציעות שבמקום להניח כי חברי הסגל חסרים כל ידע לגבי הוראה ולמידה, המפתחים המקצועיים וקובעי המדיניות צריכים להכיר ולהסתמך על הידע הקיים שלהם כמורים מקצועיים (Oleson, Amanda; Hora, Matthew, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה זיהה שהמאפיינים של המורה הם אינדיקטורים של כריזמת הוראה ואז פיתח שאלון להערכת הוראה בהתבסס על אינדיקטורים אלה. הניתוח הסתכם באינוונטר של כריזמת הוראה בכיתה במכללה, בן 23 פריטים, הכולל ארבעה גורמים: ידע, תכונות אופי, טכניקות הוראה והומור (Yun-Chen, Huang; Shu-Hui, Lin, 2014).

  • לינק

    המאמר חוקר את ההשפעה של תכנית לפיתוח מקצועי מתמשך, במיוחד מודול לגבי פרקטיקה מקצועית, על הזהות כאנשי מקצוע לגיל הרך של אנשי מקצוע בתחום בחינוך והטיפול בילדים בגיל הרך. מחקר הפעולה מעודכן לגבי ההתפתחות של התכנית והבטיח שקולו של כל אחד יישמע.סופקה גם תמיכה בפיתוח הידע הפדגוגי בהוראה ובלמידה של המשתתפים. ניתוח של הנתונים חשף כיצד, באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית ותכנון פעולה, השתנתה התפיסה של אנשי המקצוע בתחום הטיפול והחינוך לגיל הרך את עצמם (Bleach, Josephine, 2014).

  • לינק

    המאמר מדווח על קו מסוים של התוצאות של התרומה האנגלית למחקר ההשוואתי של הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (Organisation for Economic Cooperation and Development), שכוון לפתח תובנות לגבי האופן שבו הקורסים שנלמדים בשלבים הראשוניים בהכשרת מורים מכינים את הסטודנטים להוראה להשתמש בטכנולוגיית המידע (ICT) באופן אפקטיבי בהוראה שלהם (Terry Haydn, 2014).

  • לינק

    מחקר זה, שהמושג התיאורטי המרכזי בו הוא "ידע קוריקולרי"(Shulman, 1986,1987 ), בחן את הדרכים שבהן הכשרת מורים והתפתחות מקצועית קשורות לפרקטיקה של הוראה מותאמת(Aligned instruction). שאלות המחקר היו: (1) עד כמה מאפיינים מדידים של הכשרת מורים והתפתחות מקצועית קשורים למימוש של הוראה מותאמת-סטנדרטים? (2) עד כמה ההתאמות משתנות בין מקצועות וגילאים?ממצאי המחקר מצביעים על כמה מאפיינים מדידים הקשורים קשר חיובי ליכולת המורה לקיים הוראה מותאמת כזו, ובהם: מספר שנות ההתנסות בהוראה, שדה ההתמחות של המורה/המתכשר והקורסים שלמד. בנוסף יש עדות מסוימת לכך שההתאמה משתנה בהשוואה בין מורים בבית הספר היסודי לבין מורים בבית הספר התיכון. ככלל עוצמת הקשרים המזוהים קטנה יחסית ומצביעה על השפעות חלשות של הכשרת המורים בעניין זה כפי שנמדדו במחקר בהתייחס לידע הקוריקולרי של המורים ( Polikoff, M.S.).

  • לינק

    תכניות לשילוב מחשבים ניידים בתהליכי הוראה ולמידה במתכונת אחד על אחד ( 1X1 ) – מחשב נייד לכל תלמיד ומורה – הולכות ותופסות תאוצה בבתי ספר המעוניינים לסייע לתלמידים לפתח מיומנויות רלוונטיות למאה ה 21- .מחקר זה בחן הוראה ולמידה בכיתות 1X1 . המחקר מצליב בין נתונים איכותניים מתצפיות בלתי מתערבות בשיעורים של כל תלמידי כיתה ז' בחטיבת ביניים בבית ספר גדול בצפון הארץ לבין נתוני ראיונות חצי מובנים עם 15מוריהם ( ענת נוסן , יהודה פלד , אינה בלאו ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין