מילת מפתח: ידע מתמטי
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    ד"ר רוברט לי מור (Robert Lee Moore) היה ללא ספק אחד מהמורים הטובים ביותר למתמטיקה אי פעם. הוא פיתח שיטת הוראה ייחודית שתוכננה ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב כמו מתמטיקאים. השיטה שלו לא תוכננה להעביר ידע מתמטי מסוים, אלא ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב. כיום, שונתה שיטתו והיא מתמקדת בשימוש במעורבות הסטודנט לקראת המטרה של העברת ידע מתמטי במקום המטרה של ד"ר מור ללמד את הסטודנטים לחשוב (Jones, Stephen L. , 2017).

  • תקציר

    מחקר זה בחן את התפיסות של מורים ישראליים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי צרכיהם המקצועיים, במטרה לפתח קורסי הכשרה למורים בפועל שמספקים צרכים אלה. שמונים וארבעה מורים ענו על שאלון ורואיינו. התוצאות מראות שהצרכים העיקריים של המשיבים משויכים לחיזוק יכולת הידע הדידקטי שלהם להתמודדות עם היבטים רגשיים הקשורים ללמידת מתמטיקה של תלמידים. אף על פי שלרוב המשיבים חסרה הכשרה פורמלית במתמטיקה, הם מייחסים פחות חשיבות לצורך שלהם בהגברת הידע בתחום (Shriki, Atara; Patkin, Dorit, 2016).

  • תקציר

    המחברים חקרו, בשני מחקרים, את השפעתם של בסיסי ידע שונים של מנחים על איכות ההסברים ההוראתיים שלהם. במחקר מספר 1, המחברים ביקשו מ-20 מורים למתמטיקה (בעלי ידע תוכן פדגוגי גבוה, אך ידע תוכן נמוך יותר) ומ-15 מתמטיקאים (בעלי ידע תוכן פדגוגי נמוך יותר, אך ידע תוכן גבוה) לספק לתלמידים הסבר לגבי בעיית קיצון (extremum problem). במחקר מספר 2, המחברים חקרו את האפקטיביות של הסברים שונים אלה. שמונים תלמידים קיבלו את ההסבר מוכוון-התהליך של המתמטיקאי, או את ההסבר מוכוון-התוצאה של המורה למתמטיקה, או שלא קיבלו הסבר ללמידה (Lachner, Andreas; Nuckles, Matthias , 2016).

  • לינק

    במאמר זה המחברת מנסה להתייחס למתח בין המופע הדידקטי של נושאים או אובייקטים במתמטיקה לבין ההסתכלות המתמטית עליהם; כפועל יוצא – היא מנסה להבין מה וכיצד צריכים המורים ללמוד כדי למזער מתח זה ולהפוך פרק זה או אחר במתמטיקה לפשוט יותר, אך בשום אופן לא על חשבון הנכונות המתמטית (מריטה ברבש).

  • לינק

    המאמר מציג מחקר הבוחן את ההתפתחויות שנעשו על ידי חוקרים לגבי המושג של ידע מתמטי עבור הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את טכניקת הסקר שאומצה על ידי מחברי המחקר, ההערכה של המחברים לגבי מחקרים שונים שנערכו כגון: "ידע מתמטי עבור הוראה והבהרת משימה" (Mathematical Knowledge for Teaching and Task Unfolding) והצעותיהם של המחברים למחקר עתידי אודות המושג (Hoover, Mark; Mosvold, Reidar; Loewenberg Ball, Deborah; Lai, Yvonne, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את התרומה של קורס הכשרת מורים בפועל למתמטיקה למורי בית הספר היסודי (כיתות א'-ו') בישראל. ממצאי המחקר מבהירים כי מחנכים המלמדים מתמטיקה בבית הספר היסודי ונכחו בקורס הם לרוב נשים בשנות הארבעים שלהן, בעלות תואר ראשון בחינוך ותעודת הסמכה ללימוד מתמטיקה, עם 13 שנות ניסיון בהוראה בממוצע. המורים שהשתתפו בקורס ציינו את רצונם להעשיר את הידע הדידקטי שלהם כדי לרכוש כלים מגוונים להוראת מתמטיקה עבור כלל אוכלוסיית התלמידים, גם עבור תלמידים מחוננים וגם עבור תלמידים עם לקויות למידה (Mishal, Adina; Patkin, Dorit, 2016).

  • מאמר מלא

    מחקרים רבים בארץ ובחו״ל מראים את תרומתו המשמעותית של המורה לקידום תלמידיו והצלחתם; בגלל המורכבות המיוחדת של מקצוע המתמטיקה, הרי אפשר להתייחס אליה כאל שפה, שפה המתארת את העולם ואת הטבע בעזרת מושגים וכללים חדים, מדויקים ומופשטים כאחד. על מנת להנגיש את השפה הזו דרושים מורים עם ידע רחב בדיסציפלינה, גמישות פדגוגית והרבה רגישות וסבלנות. זאת ועוד, כל העוסקים בחינוך צריכים להתייחס למקצוע הזה גם ככלי העוזר להתמודדות עם המיומנויות של המאה ה-21, והמאפשר השתלבות בעולם הטכנולוגי המתקדם. חשוב מכול, המקצוע מהווה סביבה מדהימה לפיתוח היכולות האינטלקטואליות של התלמיד (מוהנא פארס).

  • לינק

    בחודש יולי 2014 הועלה לאתר מרכז המורים הארצי למתמטיקה בחינוך העל-יסודי מאגר מקוון של טעויות אופייניות של לומדים בגיאומטריה (חטיבת ביניים), זוהי אסופת חומרים ראשונה הקשורה במושגים גיאומטריים שהינה חלק ממאגר רחב יותר שנבנה בימים אלו ע"י פרופ' תירוש ופרופ' צמיר מהחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מדובר במאגר מקוון מקיף של שגיאות אופייניות ומיסקונספציות בלמידה של נושאים מתמטיים מרכזיים בתכנית הלימודים בחטיבת ביניים, שיסייע למורים להיות מודעים ומוכנים יותר להתמודדות עם שגיאות אופייניות וקשיים נשנים. מאגר הידע מתבסס על סקירה רחבה של מחקר ישראלי ובינלאומי שהתפרסם בכתבי עת, ספרים, מחקרים וכנסים. המידע מאורגן בהתאם לנושאים מרכזיים בתכנית הלימודים ובספרי הלימוד הנהוגים כיום בישראל. שגיאות נבחרות ומקורן מוצגות ונדונות במאגר, והוא כולל גם הצעות למשימות אבחוניות ודוגמאות שונות של פתרונות הוראה (פסיה צמיר, דינה תירוש).

  • תקציר

    בקרב חוקרי החינוך המתמטי קיימת הסכמה רחבה כי חשוב לקדם ידע מתמטי של ילדים כבר מגיל הגן (2001, Clements). בספרות המקצועית פורסמו מחקרים העוסקים בלימודי מתמטיקה לגיל הרך, בתוכניות לימוד ייחודיות למתמטיקה ובהמלצות לפעילויות המסייעות בפיתוח חשיבה מתמטית של ילדי גן. החשיבות נובעת מכך שלימודי מתמטיקה בגיל הרך מהווים בסיס רחב ונכון ללימודי מתמטיקה ומקדמים את מימוש היכולות ואת המוכנות של הילד ללימודי מתמטיקה בעתיד (Clements & Sarama, 2011; 2007; Starkey, Klein & Wakeley, 2004). מסיבה זו נבחר החינוך המתמטי לגיל הגן כבסיס למחקר זה, תוך התמקדות באחד מהנושאים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים במתמטיקה לגני הילדים, נושא הדגמים (איריס שרייבר).

  • לינק

    הוראת המתמטיקה והשפעתה על הישגי התלמידים הן נושאים "חמים" שעוסקים בהם רבות הן בהכשרת מורים הן במסגרות שונות של השתלמויות מורים במסלול להתפתחות מקצועית. אסופת המאמרים בספר זה מציעה מגוון מחקרים עדכניים של מיטב חוקרי החינוך המתמטי ומומחים להוראת התחום, שבוחנים היבטים שונים של סוגיה חשובה זו. הספר מצייר את תמונת עולמם של מורי המתמטיקה בבית הספר היסודי, תוך התמקדות ביצירתיות בפתרון בעיות בתחומים שונים במתמטיקה: פתרון בעיות באריתמטיקה, מעבר מאריתמטיקה לאלגברה, הנדסת המישור והנדסת המרחב, הסתברות וסטטיסטיקה, ולבסוף חשיבה מתמטית לא שגרתית ויצירתיות בפתרון בעיות אתגר במתמטיקה (אביקם גזית, דורית פטקין).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברת בחנה את הקשר בין ידע מתמטי של מורים לבין הוראה. המחברת עקבה במשך שלוש שנים אחרי עשרים ואחד מורים לכיתות א' עד ח' (K-8) שנרשמו לתכנית לתואר שני, כדי לבחון כיצד הידע המתמטי וההוראה שלהם השתנו עם הזמן. התוצאות של מודלים רב-רמתיים (Multilevel Growth Models) הצביעו על כך שההישגים בידע המתמטי של המורים חזו שינויים באיכות של תכנון השיעור שלהם, בסדר היום המתמטי שלהם, ובאקלים הכיתתי (Copur-Gencturk, Yasemin, 2015).

  • סיכום

    עורכי המחקר הנוכחי בחנו, בהתבסס על מחקר קודם שלהם (Engel et al., 2013), איזה תוכן מתמטי תורם לתלמידים במהלך הלימוד בגן. ההשערה היא שתלמידים ילמדו יותר מתמטיקה כשהמורים ידגישו תוכן שלילדים אין עדיין שליטה בו. הם השתמשו בנתונים משני מחקרים ארציים ארוכי טווח שנאספו בגני ילדים. שתי מערכות הנתונים כללו מידע רב על מדגם ילדים ומשפחותיהם, כיתות, מורים, גנים ובתי ספר (Engel, M., Claessens, A., Watts, T. W., & Farkas, G).

  • סיכום

    ד"ר יהודה אשכנזי מהמחלקה למדעי המחשב והמתמטיקה באוניברסיטת אריאל ערך מחקר בן שנתיים שבו פיתח משחקים ופעילויות לחידוד המחשבה ולחיזוק הידע המתמטי. את רוב הפעילויות הוא ניסה בבתי ספר יסודיים, ואחרות בחטיבות ביניים. בעקבות הלקחים הוא ערך שינויים במבנה המקורי של הפעילויות, ואת מה שגיבש תוך כדי ניסוי וטעייה ריכז בספר "לימוד מתמטיקה באמצעות משחק", בהוצאת אוניברסיטת אריאל."הפעילות המהנה יכולה לשמש כלי לשינון והטמעת החומר הנלמד, לחיזוק השליטה בחומר ולהעלאת הביטחון העצמי", אומר אשכנזי, "וחלק מהפעילויות גם יכולות לסייע בחיזוק החשיבה הלוגית". לדבריו, חשובה לא פחות ממטרות אלו היא התוצאה שמתקבלת מחיבור אסוציאטיבי של מתמטיקה והנאה: הפחתת לחצים וצמצום התחושה השלילית הנובעת מחוסר הצלחה במקצוע (רווית שרף).

  • סיכום

    מחקר שנערך בקרב מורים למתמטיקה מראה כי רווחות בקרבם שתי גישות בנוגע ליצירתיות בהוראה – האחת מכוונת מורה, והשנייה מכוונת תלמידים. לשתי גישות אלה ביטויים סמנטיים, וניתן ללמוד מהם על אודות היצירתיות וכיצד היא עשויה להתגלות בעת ההוראה (רווית שרף).

  • סיכום

    מסקירת הספרות עולה, שאם אנו חפצים בהטמעת תוכנית הלימודים במתמטיקה בהצלחה עלינו להקפיד שהיא תעלה בקנה אחד עם עמדותיהם של המורים. מכאן עולות השאלות הניצבות בבסיסו של מחקר זה: 1) כיצד תופסים אנשי החינוך המתמטי והמורים למתמטיקה את הידע הדרוש למורה למתמטיקה בבית-הספר היסודי על תוכנית הלימודים כדי שיוכל למלא את תפקידו בצורה מיטבית? 2) כיצד תופסים מורים למתמטיקה את תרומתם ליצירת ידע בתוכניות לימודים? ( דבורה גורב, ראיסה גוברמן).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה לזהות את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי. התוצאות ציינו שהמורים התייחסו בעיקר לקשיים שלהם בהתמודדות עם כיתות רב-גוניות מבחינה מתמטית, כמו גם לידע הבלתי מספיק שלהם לגבי חומרי הלמידה המתאימים וכיצד להתאים את חומרי הלמידה הללו ליכולות השונות של התלמידים. הם גם הביעו את הצורך להיות מסוגלים להתמודד עם ההיבטים הרגשיים של למידת מתמטיקה – הנעת התלמידים ללמוד מתמטיקה, הפחתת הפחדים ממתמטיקה, ועוד (Atara Shriki and Dorit Patkin, 2013).

  • לינק

    מבין הגורמים שנתונים להשפעה ישירה יותר של מדיניות חינוך הסתמנה בעקביות מרכזיותו של המורה בהשפעה על הישגי התלמידים.לתשובות לשאלה הנוגעת לידע הספציפי במתמטיקה יש השלכות על הכשרת מורים לפני כניסתם להוראה, על הליך הרישוי וההסמכה שלהם, על הכשרתם המתמשכת במהלך חייהם המקצועיים ועוד. לפיכך החליטה הוועדה לעסוק במכלול הסוגיות האלה. המסמך מתמקד במורים למתמטיקה כגורם הבית־ספרי בעל ההשפעה הגדולה ביותר על החינוך המתמטי של התלמידים. להלן המלצות הועדה שדנה בידע ובהכשרה של המורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי (חנוך גוטפרוינד ויהושע רוזנברג, 2012).

  • לינק

    אילו יכולות מתמטיות חייבות להיות למורה כדי ללמד את המקצוע היטב? שאלה זו הוכחה כקשה לחקירה. נקודת מבט עכשווית טוענת שהידע במתמטיקה של המורים "נותר בתוך הכיתה אלא אם כן הוא לווה ברפרטואר עשיר של ידע מתמטי ומיומנויות הקשורות ישירות לתכנית הלימודים, להוראה וללמידה של התלמיד". לרוע המזל, אין קונצנזוס לגבי "הידע והמיומנויות" שעשויים להפעיל את המורים למתמטיקה לשלב את הידע המתאים. קיימות שתי פרספקטיבות, אך אף אחת מהן לא לוותה בבסיס מחקר שמאפשר טיעונים חזקים לגבי הפרקטיקה. רוב המחקרים העכשוויים מתמקדים בידע המפורש של התוכן של תכנית הלימודים ובאסטרטגיות למידה. ניתן להעריך ידע כזה ישירות דרך תצפית, ראיון או מבחן כתוב, עם דגש מחקרי מקביל על התכנים הפורמליים של תכניות להכשרת מורים. אסכולת חשיבה ה שנייה, שהוצגה כאן, היא שרוב היכולות החשובות נוטות להיות יכולות טקטיות וסמויות מבחינה קוגניטיבית כמו מיומנויות המעורבות בנגינת פסנתר בקונצרט, מיומנויות שנלמדו אך לא בהכרח זמינות בתודעה. ברגעים מתאימים יודעים המורים היעילים כיצד לשלוף ידע זה וליישמו הלכה למעשה בכיתה (Brent Davis)

  • לינק

    המחקר הנוכחי בחן את התפיסות של פרחי הוראה למתמטיקה בנוגע לידע המתמטי שלהם במהלך התנסות בלומדה דינאמית גיאומטרית. פרחי ההוראה עסקו בפעילות חקר תוך שימוש באסטרטגיה :"מה אם לא?" מניתוח נתוני המחקר עולה כי פרחי ההוראה סבורים שהידע המתמטי שלהם העמיק כתוצאה מהפעילות וכי ללומדה הייתה תרומה משמעותית בתהליך של העלאת בעיות מתמטיות חדשות. במהלך הפעילות הם חזרו על הגדרות של עצמים גיאומטריים, על תכונותיהם ועל הקשרים ההדדיים ביניהם, וכתוצאה מכך העמיקו את הידע המתמטי שלהם ללומדה הדינאמית היה חלק חשוב בתהליך של פעילות החקר. הלומדה שחררה את הלומד מפעולות טכניות כמו חישובים ושרטוטים כך שהוא יכול היה להתמקד בחשיבה על העצמים, והקשרים ביניהם. הלומדה אפשרה "לראות הוכחה" על ידי פעולות של גרירה ובכך להעניק הרגשת בטחון ללומד שהמקרה שנגלה לעיניו הוא כללי ולא מקרה פרטי. כמו כן, ללומדה הייתה גם תרומה להבנת המשמעות של הוכחה מתמטית ( אילנה לביא, עטרה שריקי) .

  • סיכום

    זהו מאמר רחב היקף (מכיל כ-70 עמודים) המתאר מחקר בנושא של הוראת מתמטיקה. המחקר מתייחס לטענה לפיה יש קשר בין הידע המתמטי של מורים לבין איכות ההוראה של המקצוע. במיוחד מתמקדים החוקרים בידע מתמטי להוראה (MKT) הכולל הן את הידע המתמטי המשותף לעל העוסקים במקצועות שונים והן את הידע המתמטי הייחודי להוראה. החוקרים השתמשו בחקר מקרים ובנתונים כמותיים כדי לפרט כיצד MKT קשור לאיכות הוראת המקצוע. למרות קשר משמעותי, חזק וחיובי בין רמות של MKT לבין איכות ההוראה, נמצא גם שיש כמה גורמים אחרים המתווכים בקשר הזה, תומכים או מעכבים את השימוש בידע ההוראתי ( Hill, C.H).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין