מילת מפתח: ידע מטא-קוגנטיבי
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • סיכום

    החשיבה האנושית היא מערכת מורכבת, שביצועיה ניתנים לשיפור באופן משמעותי באמצעות ניהולה. גורם המנהל את החשיבה מכונה מטא-קוגניציה (או בעברית חשיבה על חשיבה). המאמר מבהיר מהי מטא-קוגניציה, עומד על הקשר בינה לבין למידה עם הבנה ובוחן כיצד ניתן להשתמש בה לצרכי למידה והוראה בכיתה (ענת זוהר).

  • תקציר

    בעוד שקיים מאגר פרסומים העוסקים במטה קוגניציה אישית, המחקר העוסק בקהילות רפלקטיביות, נמצא בתחילתו. מחקר זה יוצר מסגרת לתפיסת מטה-קוגניציה בקבוצות על ידי תיאור מרכיבים רצויים של מטה קוגניציה קבוצתית. מחבר המאמר התמקד בקבוצה של חמישה מורים לפני שהתחילו ללמד קורס בהוראת המדעים, המעורבים בלמידה מאותגרת בעיות (PBL ). המטרה של קורס ה-PBL היתה לעזור לתלמידים לקלוט תפיסות שימושיות שניתן ליישמן להוראה ( Siegel, M ) .

  • לינק

    ידע מטה-קוגניטיבי(מ"ק) – הידע של מורי-מורים על ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות עשוי לספק תובנות על הוראת מבנים אלה למתכשרים להוראה. המאפיינים והפונקציה של מטה-קוגניציה ובעיקר ידע מ"ק נחקרים כל הזמן (למשל, Kuhn, 2001,White & Frederiksen, 2005). זהו ידע המוגדר כידע של הפרט על תהליכים קוגניטיביים של עצמו(Brown, 1987). המחקר: מה אומרים מורי מורים על בניית ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות של המתכשרים במסגרת ההכשרה? האם הם עושים זאת? ( Van Velzen, J.H. ).

  • לינק

    סקירה יעילה של ד"ר עדי בן דוד (מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים) על מרכיבי המטה-קוגניציה לפי חוקרים מובילים בתחום. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים: מיומנויות מטה-קוגניטיביות, ידע מטה-קוגניטיבי, התנסויות מטה-קוגניטיביות, תרומתה של מטה-קוגניציה לקידום תהליכי למידה, מטה-קוגניציה בכיתה ומקורות מידע מומלצים בתחום . עוד נטען בסקירה כי מחקרים מתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת הישגים נמוכה , מפיקים תועלת רבה יותר מהוראה של ידע מטה-אסטרטגי לעומת תלמידים בעלי רמת הישגים גבוהה. מתברר כי תלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מסוגלים לפתח בעצמם מרכיבים של ידע מטה-אסטרטגי . לעומתם תלמידים בעלי יכולת קוגניטיביות נמוכות , הם בדרך כלל חסרי יכולת לעשות כן . מכאן שהוראה של ידע מטה-אסטרטגי עשויה להיות משמעותית יותר עבור תלמידים אלו (עדי בן דוד).

  • לינק

    עבודה זו מבוססת על ההנחה שהידע ההרמנויטי של המורים, דהיינו, תפיסותיהם בנוגע לטיבם של טקסטים ובנוגע לפשר תהליך הפרשנות שלהם, מובלע בידיעותיהם, בדבריהם ובמעשיהם, ובדרך כלל הם עצמם אינם ערים לו. מטרתה של עבודת דוקטורט זו הייתה לזהות תפיסות המורים באשר לטיבם של הטקסטים שהם נדרשים ללמד להצביע על מאפייניהן ולבחון את ביטוייהן בהוראת טקסטים מן הספרות היפה. במחקר זוהו הסוגיות שבהן עוסקת ההרמנויטיקה הפילוסופית תוך הישענות על הוגים מרכזיים במסורת חשיבה זו. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה עשרה מורים המלמדים ספרות בארבעה בתי ספר תיכון במרכז הארץ בעלי ותק של 10 שנים לפחות בתחום. כלי המחקר היו: תצפיות בשיעורים וראיונות עומק ( חלאבי רינת).

  • סיכום

    מטרת המחקר לבחון את השפעתה של תוכנית התערבות המתמקדת בהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים (Microworlds), על יכולתם של תלמידים בעלי הישגים לימודיים שונים לבודד משתנים. המדגם כלל 41 תלמידים שסווגו ל-4 תת קבוצות על פי הישגיהם האקדמאיים. הממצאים מצביעים על הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות המחקר ביכולת האסטרטגית והמטא-אסטרטגית. הישגיהם של התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים בקבוצת הניסוי השתפרו באופן דרמטי. הממצאים מוכיחים, שהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים המלווים בהנחיה, היא אמצעי חינוכי בעל עוצמה אשר יכול לקדם את חשיבתם של תלמידים בכלל ותלמידים בעלי הישגים נמוכים בפרט (ברכה פלד, ענת זוהר)

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי שאותו הובילה פרופ' לווין בארה"ב היה לבחון האם האמונות הסמויות והגלויות של פרחי ההוראה משפיעות ההתנסות הפדגוגית המעשית שלהם. המחקר בוחן את הליכי התגבשות תפיסות העולם האישיות המעשיות של פרחי ההוראה. שיטת המחקר הייתה ניתוח תוכן של ניירות עבודה שנאספו מ94 סטודנטים להוראה. המחקר הנוכחי הוא חלק ממחקר מעמיק יותר שנועד לבחון דרכים שבהם מורי המורים יכולים לעצב את התפתחות תפיסות העולם הפדגוגיות של הסטודנטים המועמדים להוראה (Levin, Barbara, Ye He)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין