מילת מפתח: טקסט חזותי
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • סיכום

    טקסטים גרפיים לא מילוליים [כגון תצלומים ואיורים] הם ייצוגים סמליים חיצוניים וקבועים. שימוש עקבי בטקסטים גרפיים בסיטואציות הרלוונטיות לחיי הילדים מספק הזדמנויות להעשרת אוצר המילים והידיעות ומניח תשתית לשימוש בשפה הכתובה. השימוש בטקסטים גרפיים לא מילוליים חשוב במיוחד לילדי עולים, משום שהם כלי זמין לתקשורת בין הילדים, משפחותיהם והצוות החינוכי. המאמר מציג גישה להעשרת השפה של ילדי עולים ומציע כלים לגישור בין שפת המורשת לשפה הנרכשת (עינת גוברמן וחוה תובל).

  • תקציר

    המחברים חקרו, בשני מחקרים, כיצד אסטרטגיות למידה יכולות לתמוך בלמידה ממולטימדיה. תוצאות המחקר מציעות שהחצנות (externalizations) באופן כללי והפקת סקיצות בפרט ממלאות תפקיד חשוב בלמידת מולטימדיה (Ploetzner, Rolf; Fillisch, Benjamin; Gewald, Patrick-Andre; Ruf, Tatjana, 2016).

  • סיכום

    טקסטים גרפיים לא מילוליים יכולים לשמש כ"פיגומים" וכתחליפים זמינים לשפה הכתובה. ניתן לנצל אותם בהקשר של פעילות רלבנטית במסגרת החינוכית – כדי להניח תשתית ליצירה של טקסטים כתובים, כבר מן השלבים המוקדמים של ההתפתחות האוריינית (חוה תובל, עינת גוברמן).

  • תקציר

    מחבר הפוסט , מטובי המורים באוסטרליה, משתף את מחשבותיו אודות שימוש בטקסטים חזותיים בכיתות כיום. באמצעות גרפיקה מצוירת ואינטראקטיבית הוא מציג 13 סיבות לשימוש באינפוגרפיקה (או טקסטים חזותיים באופן כללי). המחבר מדגיש כי אינו מעניין להפחית בחשיבות הקריאה. יחד עם זאת, חינוך לאוריינות נשלט לדעתו על ידי המילה הכתובה, ובמידה פחותה יותר על ידי המילה המדוברת ( Mark Gleeson ) .

  • לינק

    מטרתו של ספר זה היא להסב את תשומת לבם של מחנכים, מכשירי מורים וקובעי מדיניות אל התרומה הגלומה בטקסטים גרפיים לא-מילוליים לשם העצמתם של תהליכי למידה וחשיבה, הבעה ותקשורת. הספר מתמקד בתרומתם לילדים בגיל הרך, אך יש להדגיש כי תועלת רבה במיוחד עשויים להפיק גם בעלי צרכים מיוחדים, מהגרים ומבוגרים שלא זכו להשכלה פורמלית. הגישה הפדגוגית המנחה ספר זה היא הגישה האקולוגית, הדוגלת בכך שלמידה וידע מתפתחים בהקשרים חברתיים, תרבותיים וחומריים מתוך עשייה משמעותית משותפת לבעלי רקע, יכולות או נקודות ראות שונים (חוה תובל , עינת גוברמן ) .

  • לינק

    המאמר מאיר העיניים של שרה כהנא דן באמצעים החזותיים מכמה היבטים: א. אמצעים חזותיים יכולים להיות תלויי טקסט או מלווי טקסט ויכולים להיות עצמאיים. מוצגת הבחנה בין מארגנים גרפיים העוסקים בתכנים מילוליים לבין מארגנים גרפיים העוסקים במספרים, כמו הדיאגרמות.ב. מוצגת אבחנה בין מוטיבציות שונות ליצירת סכמות בהקשר הלימודי: סכמות הנוצרות לקהל לומדים מסיבות דידקטיות, כמו תרשים שהמורה יוצר בשלב שלפני הקריאה או לצורך הבהרת קשרים בין מושגים; יצירת סכמות במקום שזו הדרך הקצרה והנוחה ביותר להציג את המידע, כמו בהצגה של יחסים בין נתונים מספריים; יצירת סכמות על ידי הלומד עצמו כדי להבהיר לעצמו עניינים שונים, בין שהם צמודי טקסט ובין שאינם צמודי טקסט. כך הוא מכין את החומר לקראת אחסונו בזיכרון ומקל על שליפת התוכן המאורגן כאשר יזדקק לו. מוצגת אבחנה בין שימוש אקטיבי לשימוש פסיבי באמצעים חזותיים: מארגנים גרפיים שהלומד יוצר בעצמו ומארגן בתוכם את המידע (במקרה זה רכיבי התוכן ורכיבי המבנה מתקשרים בתודעתו ואינם ניתנים להפרדה) לעומת מארגנים גרפיים נתונים שעל הלומד לצקת לתוכם את התכנים.

  • לינק

    הספר אוריינות חזותית בפעולה: חינוך בעידן החזותי מציע להטמיע את המרכיב החזותי בכל תחומי הלימוד, לא רק בשיעורי האמנות, ולהפוך אותו לרכיב משמעותי בעל נראות גבוהה במערך הלימודים. דגש מיוחד מושם על קריאה ביקורתית של טקסטים חזותיים. כיוון שבעולם של ימינו ילדים "מוצפים" בטקסטים חזותיים, ומשך הצפייה שלהם במסכים חזותיים למיניהם עולה על כל דמיון, הצורך בקריאה ביקורתית של טקסטים אלה הוא הכרחי. הפרק הראשון בספר דן בטקסט החזותי, באפשרויות הקריאה שלו ובנחיצותו העכשווית במערכת החינוך. הפרק השני מתמקד בתמונה באמצעות תצלומים עיתונאיים ותצלומים אישיים. בפרק השלישי נידונה התרבות החזותית הפופולארית, והפרק הרביעי מציע יישומים של תכנית הלימודים בדיסציפלינות למיניהן ( רחל שליטא, אריאל פרידמן , רות הרתאן ).

  • מאמר מלא

    בפרק טוענת המחברת ,ד"ר חוה תובל, כי לטקסטים הגרפיים הלא-מילוליים יש תפקיד ייחודי בטיפוח האוריינות של ילדים וילדות בשלבים המוקדמים של חשיפתם לשפה הכתובה ולשיח האורייני. אפשר לטפח את הכשרים והמיומנויות הרלוונטיים ביותר לאוריינות בגיל הרך תוך העצמת יכולת הילדים והילדות להשתמש במגוון רחב של טקסטים גרפים לא-מילוליים במצבים שבהם כלים אלה משמשים אותם בפעילויות בעלות משמעות בעבורם. המאמר של תובל מרחיב את היריעה מטקסטים מילוליים אל טקסטים גראפיים שאינם מילוליים . תובל מראה כיצד סוגות גראפיות הן טקסטים אורייניים בזכות עצמם, וכלי לטיפוח השפה הדבורה והכתובה. העיסוק בטקסטים הללו בגיל הרך יכול לקדם את רכישת האוריינות במובן הרחב של המילה , בגיל שבו קיים פער רחב בין מידת השליטה של הילדים בשפה הדבורה לבין השפה הכתובה ( חוה תובל) .

  • לינק

    האם עיצוב הכתה הינו תופעה ייחודית בחיי הכתה, בדרכים בהם ילדים הינם צרכנים ויצרנים בהיבט זה? כיצד יכולים מורים להבטיח שילדים אכן יפיקו תועלת מן העיצוב מעבר להיותו סביבה מלבבת? האם מעניקים ילדים לעיצוב יותר מאשר תשומת לב שולית, חולפת? האם כאשר ילדים מעורבים בעיצוב הם גם מסוגלים להיפרד ממנו ולהמשיך הלאה? העניין המרכזי של מאמר זה הוא בשאלות הללו, אך במיוחד המיקוד הוא בהתפתחות של מיומנויות תפיסה חזותיות אצל ילדים. במאמר יש שימוש בתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ושל תיאוריות מתחום החינוך על מנת ליצור מסגרת מושגית, כדי ליצור ולנתח את עיצוב הכתה על מנת להעצים את המיומנויות הללו. המסר העיקרי מהניתוח התיאורטי ומן השיחות והמפגשים עם ילדים הוא שעיצוב סביבת הלמידה הינו הזדמנות. לעיצוב מתאים יש פוטנציאל עשיר ללמידה, אבל רק אם פוטנציאל זה ממומש (Cooper, H. Hegartey, P. Hegartey, P. Simco, N)

  • לינק

    השפה החזותית, כמוה כמילולית, מכילה מכלול של סימנים המבוססים על צירופים כמו: קוים, צורות, צבעים או טקסטורות. תופעת השפה היא אוניברסאלית אך שפות חזותיות, כמו מילוליות, מכילות סימנים וצירופים, שהינם תלויי תרבות, זמן ומרחב. ההתייחסות אל סביבות למידה כאל טקסט (מילולי, חזותי) הוא אחת ההתפתחויות של העשור האחרון. רימונה כהן מונה במאמר גישות למחקר טקסטים חזותיים ומדגימה אילו מוקדי עניין מזהים במחקר טקסטים חזותיים, המאמר מפרט גם סוגות מתאימות למחקר חזותי בשדה החינוך. כותבת המאמר היא מעורכות הספר "טקסטים חזותיים בכתה". (רימונה כהן)

  • רפרנס

    מחברות הספר מנסות לשרטט קווים לתכנית להכשרת גננות ומורים שתאפשר להשם לשמש כגורמים המתווכים בין הילדים הצופים לבין המדיה ומסייעים להתמודדות מושכלת עם מבעיה. התכנית מתמקדת בצורך לעורר בקרב גננות ומורים את המודעות למרכזיות המשדרים האקטואליים שמציעה המדיה, לסגל מיומנויות לדיון בטקסטים תקשורתיים ולראות בדיון בטקסטים אלו הזמנה ללמידה משותפת למבוגרים וילדים. שני עקרונות מרכזיים מנחים את העבודה: ראיית המהדורה כטקסט סיפורי – הגברת המודעות לטקסטים אורייניים, וראיית קהילת הצופים כפרשנים הפועלים במשותף בעת הצפייה. לטענת המחברות דרוש מצד הגננות והמורים שינוי של ממש באופן תפיסת המדיה, שינוי המתבטא בנכונות לראות טקסטים תקשורתיים כסוגה נפרדת וייחודית. (איילת כהן, נורה דליות)

  • סיכום

    אופן ארגון הכתה והתצוגה שלה עשויים להעיד על תפיסות ההוראה-למידה של המורה, על דרכי ההוראה האופייניות לכיתה ועל אופי יחסי הגומלין שבין המורה לבין התלמידים ובין התלמידים לבין עצמם. אחד הכיוונים המומלצים בעיצוב סביבה לימודית הוא שעיצוב התצוגה של כיתה ישקף את הרעיונות של טיפוח ההכוונה העצמית בעזרת משימות פתוחות. תצוגה היא חלק אינטגרלי של הלמידה, והיא חלק בלתי נפרד מהתנסות התלמידים. למידת תחום האוריינות החזותית תוך כדי שיתוף תלמידים בעיצוב הסביבה הלימודים של עצמם. דרך זו מספקת הזדמנות לקדם את כושרי האוריינות החזותית. מאחר שהתצוגה פומבית, היא משמשת הצהרה בולטת על ההוראה-למידה שמתרחשת בכיתה. (רימונה כהן, מלכה בן-פשט, איריס ברקוביץ)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין