מילת מפתח: טכנולוגיות סיוע
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • לינק

    EDUCAUSE הוא מרכז מחקר וניתוח אמריקאי שמטרתו "לקדם את ההשכלה הגבוהה באמצעות שימוש בטכנולוגיית מידע", וחברים בו מוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים המספקים שירותים טכנולוגיים למוסדות כאלה. מרכז זה מציע בין השאר מידע מקצועי, ייעוץ אסטרטגי בענייני מדיניות, יוזמות ומחקר יישומי בתחומי ההוראה והלימוד. בדו"ח מיוחד שהכין, מנה המרכז את עשר האסטרטגיות המובילות לדעתו בתחום ההשכלה הגבוהה ב-2018:

  • תקציר

    שימוש בווידאו בהכשרת מורים יכול לשפר את למידתם של מורים/סטודנטים, אולם המידה/שימוש בווידאו של מורי מורים, או מה שתומך או מעכב את שימושיהם, לא תועדו. מחקר זה חוקר סוגיות אלה. נותחו 208 תגובות לסקר של מורי מורים לגבי הפרקטיקות שלהם על פני 977 קורסים בהכשרת מורים במהלך שנת לימודים אקדמית (רפלקציה עצמית, דיון עמיתים, דיון מונחה בידי מרצה, חקרי מקרים, ומולטימדיה) (Tanya Christ , Poonam Arya, Ming Ming Chiu, 2017).

  • לינק

    רותי סלומון מציגה בבלוג שלה שבעה עקרונות לתכנון ולעיצוב מרחבי למידה שפותחו בפרויקט ה"מרחבים ליצירת ידע" (Spaces for Knowledge Generation – SKG): "האתגר שמציב לנו עיצוב מרחבי למידה המותאמים לתרבות ולאופי של הארגון החינוכי, אשר מעמידים את הלומד במרכז, והם מושתתים ומכוונים על ידי תפיסות פדגוגיות איתנות ורלוונטיות, הינו אתגר העומד מול כל מוסד חינוכי היום. כדי למנוע את הסכנה של השקעה רבה ובנייה של סביבות גנריות, לא מותאמות ולא באמת רלוונטיות לאוכלוסיות הלומדים יש להבין טוב טוב את צרכי הקהל שילמדו בסביבות הללו, ולבנות אותם על פי עקרונות פדגוגיות ועיצוב בדוקים. דוגמה טובה של מחקר שנעשה הינה המסמך שיצא לאור על ידי ה-SKG האוסטרלי" (רותי סלומון).

  • לינק

    רותי סלומון מביאה את רשמיה מכנס בין-לאומי בפראג שעסק בסביבות למידה עתידניות וחדשניות, בדגש על המרחבים הפיזיים: "לפניכם תמונות שצולמו באוניברסיטת טורקו למדעים בפינלנד. הם התייחסו למספר פרמטרים. א. סידור הריהוט בצורה שמזמנת תקשורת ושיח; ב. גמישות – להתאמה מירבית לאופי הפדגוגיה הנבחר לשיעור; ג. שימוש בכל מרחבי הקמפוס – כולל המסדרונות; ד. מרחבים ייעודיים ליצירתיות ולמשוב" (רותי סלומון).

  • לינק

    במאמר שלהלן הכותבים מציעים להחיל על מחשבי בית הספר הגדרות אחדות שיסייעו למורים במשימה הסבוכה: ניהול שיעור בכיתת מחשבים. הצעותיהם נוסו בבית הספר הניסויי ממ"ד כפר אדומים וזכו להצלחה מרבית. הן מבטיחות למורים את השקט הדרוש לניהול למידה בכיתת מחשבים ועוזרות להם להתפנות לעיקר: לעסוק בתוכן ובתהליכי הלמידה ולא לכלות את זמנם על תפעול טכני וענייני משמעת (יוחאי עופרן ופינחס ברויער).

  • סיכום

    אסטרטגיה חינוכית חשובה למורים אפקטיביים היא רפלקציה והערכה של ההוראה של עצמם. רפלקציה הוגדרה כחשיבה דליברטיבית על פעולה תוך מבט המכוון לשיפורה. בנדורה (Bandura, 1986) מספק מסגרת המאירה את חשיבות הרפלקציה למתכשרים להוראה. באמצעות רפלקציה עצמית הם יכולים לשקול את יכולותיהם להשפיע הן על הסביבה (הכיתה) והן על פעולות ההוראה שהם מבצעים. במחקר המוצג כאן השתתפו 201 מתכשרים להוראה בקורס שיטות מחקר כללי במסגרת הכשרת מורים, וכן בהתנסות מעשית שבמהלכה בקרו ולימדו באותה כיתה שעה בשבוע. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת מקליטי-וידיאו וקבוצת מקליטי-קול של שיעוריהם. הם התבקשו להקליט, לצפות/להקשיב ולכתוב רפלקציות לפי שאלות שנשאלו (Daniel Bergman).

  • לינק

    ברירת המחדל ברוב המרחבים הכיתתיים היא ישיבה בשורות, ופחות ברור מדוע זה כך. מאגר קישורים חדש באנגלית מציע לנו "לשבור את השורות" באמצעות למידה מחוץ לכיתה או בדרכים אחרות בתוך הכיתה. חלק מהקישורים מדגימים שילוב טכנולוגיות תומכות בלמידה חוץ כיתתית. ניתן גם לעיין בתמליל שיח טוויטר שניהלו עמיתים בנושא ולחוש את הסוגיות שמעסיקות אנשי מקצוע רבים (מקור וקרדיט: אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    שימוש ב"קליקרים" בכיתה מקדם למידה פעילה ומגביר את מעורבות התלמידים בשיעורים. אנונימיות המשוב מאפשרת השתתפות פעילה ללא חשש מביקורת וכך עשויים הקליקרים להוות טכנולוגית סיוע המחזקת תפקוד תלמידים לקויי למידה המאופיינים ברמה נמוכה של הישגים, יעילות הביצוע, מוטיבציה והערכה עצמית. לוחות אינטראקטיביים מאפשרים הצגת תכני מולטימדיה אשר תומכת ברכישת ידע. עם זאת, השתתפות פעילה בשיעורים בשילוב לוחות אינטראקטיביים נמוכה מהשתתפות בשיעורים בשילוב קליקרים. מחקר זה בוחן באיזה אופן טכנולוגיית למידה (קליקרים ולוחות אינטראקטיביים, לוחות אינטראקטיביים לבדם, ולמידה ללא טכנולוגיה) באינטראקציה עם רמה אקדמית של תלמידים (מכיתת מצוינות, כיתה רגילה וכיתה מקדמת של תלמידים לקויי למידה) משפיעות על הישגים, חווית הלמידה, יעילות הביצוע, מוטיבציה ללמידה והערכה עצמית ( אדוה ברזל-רובין , אינה בלאו ) .

  • לינק

    בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

  • לינק

    המאמר מדווח על פיתוח של מערכת מתוקשבת שיתופית למרצים ומדריכים פדגוגיים בגרמניה ובאירופה שנועדה לסייע לסגל הוראה פחות מנוסה להשתמש באמצעים דידקטיים הולמים ומתאימים לתכנון ההוראה שלהם בקורסים אקדמאיים. ייחודה של המערכת הממוחשבת באינטרנט הוא התאמתה למכשירים ניידים , סמארטפונים וטבאבלטים עם אפליקציה להורדה ולשימוש בזמן השיעור. המערכת המתוקשבת MobiDics מסוגלת להציע למרצים ולמורים באוניברסיטאות בגרמניה המלצות דידקטיות לגבי דרכי הוראה למצבי הוראה ספציפיים בהתבסס על פרמטרים כגון גודל הכיתה , מספר המשתתפים בקורס, מתודת ההעברה ועוד. המערכת המתוקשבת יודעת להתאים באופן דינאמי המלצות דידקטיות למצבים משתנים , אך היא עדיין בראשית דרכה ותמשיך להתפתח באוניברסיטאות בגרמניה וגם בשבדיה בשנים הקרובות ( Andreas M?ller, Matthias Kranz , Barbara Beege ).

  • לינק

    מאמר זה סוקר את המחקר לגבי הפוטנציאל של פדגוגיות המבוססות על מחשוב ענן. המאמר משרטט מספר רעיונות מפתח כדי להבהיר כיצד פדגוגיות מבוססות Web 2.0 ומחשוב ענן מיודעות על ידי שינוי תמונת הידע, כולל סקירת מושגים של פדגוגיות משבשות וטכנולוגיות טרנספורמטיביות (Stevenson, Michael and Hedberg, John G).

  • תקציר

    התוכנה "כתיבה בסמלים" לחיזוק מיומנויות אורייניות, שפתיות ותקשורתיות נועדה לסייע לילדים עם בעיות קריאה ותקשורת המתקשים בשימוש בסמלים גראפיים ואורתגראפיים בתהליך הקריאה והכתיבה. מטרת המחקר לבדוק את השפעת הכנסת התוכנה "כתיבה בסמלים" לבתי ספר על השימוש בה על ידי צוותי ההוראה ועל התלמידים. בפרויקט השתתפו שישה בתי ספר מהחינוך המיוחד, שלושה קיבלו הדרכה אינטנסיבית להטמעת התוכנה במשך שנתיים, אחד קיבל הדרכה חלקית ושניים קיבלו השתלמות בסיסית בלבד. 80 תלמידים עם מגוון צרכים מיוחדים נבחנו במבדק לבחינת התקדמות יכולותיהם של התלמידים בתחום האוריינות והתקשורת. הממצאים מלמדים כי חלה התקדמות משמעותית ביכולות האורייניות והתקשורתיות של הילדים. צוותי ההוראה גם דיווחו על עליה בשימוש בתוכנה על ידי צוות ההוראה ועל ידי הילדים (אורית חצרוני, סיגל ריינדרס-כפרי, אורית אלמוג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין