מילת מפתח: טכנולוגיות ה- WEB
מיון:
נמצאו 28 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    במהלך שלושת העשורים האחרונים הלך והעמיק המחקר העוסק במאפייניהן הייחודיים של קבוצות הגיל הדוריות, המכונות בעברית עֻקְבָּה (ובלשון רבים עֻקְבּוֹת) או באנגלית generational cohorts. כדי להקל על ההבנה, בסיכום זה הן יכונו קבוצות גיל או קבוצות גיל דוריות. במחקרם החלוצי מראשית שנות ה- 90 טענו שטראוס והאווי (Strauss & Howe, 1991) שקבוצות הגיל השונות מושפעות מגורמים מגוונים המעצבים את בני ובנות הקבוצה סביב חוויות ונושאים משותפים. כשבאמתחתה מערכת חווייתית וקונצפטואלית דורית זו, נכנסת כל קבוצת גיל לסביבה החינוכית, למקום העבודה ולעולם השיווק העסקי, מצוידת בהשקפות ייחודיות לה.

  • תקציר

    פרק זה חוקר כיצד טכנולוגיות דיגיטליות וחברתיות עשויות להשפיע על המסעות ההתפתחותיים של סטודנטים בקולג' בגילאים המסורתיים (22-18). הוא מספק הבחנות מושגיות חשובות וחוקר את היישום של התיאוריה ההתפתחותית של סטודנטים בקולג' במרחבים דיגיטליים יחד עם השלכות עבור פרקטיקה ומחקר (Brown, Paul Gordon, 2016).

  • תקציר

    המחברים חקרו, בשני מחקרים, כיצד אסטרטגיות למידה יכולות לתמוך בלמידה ממולטימדיה. תוצאות המחקר מציעות שהחצנות (externalizations) באופן כללי והפקת סקיצות בפרט ממלאות תפקיד חשוב בלמידת מולטימדיה (Ploetzner, Rolf; Fillisch, Benjamin; Gewald, Patrick-Andre; Ruf, Tatjana, 2016).

  • לינק

    סקירה מעניינת של ד"ר יפה אהרוני אודות דוח הורייזון 2016: "Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני, פרי יוזמה משותפת של NMC ו-ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה. The NMC Horizon Report: 2016 Higher Education Edition מתאר 6 מגמות, 6 אתגרים משמעותיים ו-6 התפתחויות טכנולוגיות חשובות שישפיעו ויעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש וארבע-חמש שנים" (יפה אהרוני).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו לתוצאות מטרידות העולות מסקר של רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) לגבי אוריינות דיגיטלית בגילאי 15-8: "העובדה שילדים ובני נוער מבינים מעט מאד בנוגע לדרך שבה מנוע חיפוש עובד איננה צריכה להפתיע (אפילו אם אנחנו עדיין שומעים על "ילידים דיגיטאליים" והיכולת המופלאה שלהם להבין במהירות כל דבר טכנולוגי). לא אופתע אם תוצאות דומות היו מתקבלות בסקר אצל מבוגרים, כולל מורים. אינני יודע כיצד מלמדים את השימוש במנוע חיפוש בבתי ספר היום, אבל אני חושש שעושים זאת באופן דומה מאד למה שעשו לפני 15 שנים, כאשר בסך הכל אמרו לתלמידים להקליד "שאילתא" ולהקליק על . המון השתנה מאז. לגוגל יכולת עצומה "להתאים" תוצאות של חיפוש לנתונים הידועים לה אודות המחפש, וליכולת הזאת משמעות כבדה בסביבות לימודיות. אבל לא רק שתלמידים אינם לומדים על המציאות הלא כל כך חדשה הזאת, הם אפילו אינם יכולים לזהות פרסומות בדף של תוצאות" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא להגדיר Web 3.0 ולדון בטכנולוגיות המונחות ביסודה, לזהות הזדמנויות חדשות ולהדגיש את האתגרים הפוטנציאליים המקושרים עם ההתפתחות לטכנולוגיות Web 3.0. רשת האינטרנט מוכרת כאמצעי הפרסום ההולך וגדל במהירות הגבוהה ביותר בכל הזמנים. מהמאפיינים האינפורמטיביים הסטטיים של Web 1.0, היא התקדמה להתנסות האינטראקטיבית שמספקת Web 2.0. השלב הבא בהתפתחות הרשת, Web 3.0, כבר נמצא בעיצומו. Web 3.0 גוררת התנסות רשת משולבת, שבה המכונה תהיה מסוגלת להבין ולקטלג נתונים באופן דומה לבני האדם. שלב זה יסייע בקידום מחסן נתונים כלל-עולמי שבו כל פורמט של נתונים יהיה ניתן לשיתוף ויוכל להיות מובן בידי כל מכשיר על פני כל רשת (Rudman, Riaan; Bruwer, Rikus, 2016).

  • תקציר

    סדר-יום סיום הקולג' (The College Completion Agenda) נותן מנדט לכך ש-55% מבני ה-25 עד 35 שנים בארצות הברית יהיו בעלי תואר עד לשנת 2025 (Lee & Rawls, 2010). אך כיצד ניתן להשיג את האתגר השאפתני והתקווה ההכרחית להגביה את מעמדה של ארצות הברית כמובילה עולמית בהשגה חינוכית בקרב אזרחיה? יש לזהות ולקדם רעיונות חדשניים וטכנולוגיות העשויים להוות משקל נגד למכשולים המאיימים על הצלחת הסטודנטים (Fenton, Celeste; Ward Watkins, Brenda, 2014).

  • לינק

    האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך פרסם גיליון נוסף של הירחון 4 הממ"ים העוסק הפעם בתרומה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמקוונת ללמידה משמעותית ובדרכים לממש את האפשרויות שבסביבה זו. מושאי הלמידה בבית הספר רבים ומגוונים וכוללים: ערכים, מושגים, מיומנויות, עקרונות, תהליכים, רעיונות. למידה משמעותית מושתתת על שלושה מרכיבים מרכזיים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד ורלוונטיות ללומד. הגיליון הנוכחי בוחן את הערך הייחודי של הרשת ללמידה משמעותית תוך התמקדות בשלושה צירים: ערך הרשת ותרומתה הייחודית ללמידה, מעורבות ורלוונטיות. בנוסף, מוצגת סקירה בנושא פיתוח ששת תפקודי הלומד בסביבה הדיגיטלית והמקוונת. תפקודי לומד עיקריים החיוניים במאה ה-21 הם בתחומים הבאים: שכלי (קוגניטיבי ומטה קוגניטיבי), בין אישי, תוך אישי, ניהולי וחושי תנועתי (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

  • לינק

    הרשת היא כבר מזמן לא רק מקום לאיתור מידע. הרשת נהפכה לתשתית המשמעותית ביותר למציאה וקידום של פתרונות לבעיות ברמת הפרט, הקהילה, הכלכלה והלאום. מי שלא יידע להשתמש בה באופן מכוון ומושכל יישאר עם מפה ישנה ביד בעידן שכל האחרים נעים במהירות עם GPS (ערן רביב).

  • לינק

    צוות MindCET תירגם מאמרון מעורר מחשבה של קליי שירקי (Clay Shirky) אודות שימוש בטכנולוגיה בכיתה: " אני מלמד תיאוריה ויישום של מדיה חברתית באוניברסיטת ניו יורק, ואני חסיד של התנועה למען תרבות חופשית ופעיל בה – כך שלא הייתם חושבים שדווקא אני אהיה זה שאטיל צנזורה על האינטרנט. אך לאחרונה ביקשתי מהסטודנטים שלי, המשתתפים בסמסטר הסתיו, להימנע משימוש במחשבים ניידים, בטאבלטים ובטלפונים בכיתה".

  • לינק

    לפיתוחים האחרונים של דפדפני Chrome עשויים להיות השלכות גם מערכות החינוך ועל השימוש בכלים מתוקשבים בעתיד הנראה לעין. טכנולוגיות שונות ושפות תכנות כדוגמת HTML5 מאפשרים לנו כיום ליצור יישומים העושים שימוש ישיר בחומרת המחשב. בעוד שבעבר הלא רחוק יכלו הדפדפן רק “להציג” תכנים, וכל תוספת כגון הצגת וידאו דרש תוסף ייעודי, כיום מרבית הדפדפנים יכולים לנגן וידאו, לגשת למיקרופון, לעבוד במצב “Offline” ולהסתנכרן מחדש בעת חיבור לאינטרנט ( ניב ליליאן והראל שטנשטיין ) .

  • לינק

    דוח הורייזן האחרון( 2013 ) . טווח 1 שנה: מחשוב ענן ולמידה ניידת בקרב חלק הולך וגדל של לומדים, בשלב זה צפויה גם הרחבה של לימודי תכנות לתלמידים במערכות חינוך בעולם. טווח 2-3 שנים: למידה אנליטית ושימוש בתוכן לימודי פתוח לכל. טווח 4-5 שנים: הדפסה תלת ממדית ופעילויות במעבדה מקוונת מרוחקת.

  • לינק

    בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

  • לינק

    המאמר מדווח על פיתוח של מערכת מתוקשבת שיתופית למרצים ומדריכים פדגוגיים בגרמניה ובאירופה שנועדה לסייע לסגל הוראה פחות מנוסה להשתמש באמצעים דידקטיים הולמים ומתאימים לתכנון ההוראה שלהם בקורסים אקדמאיים. ייחודה של המערכת הממוחשבת באינטרנט הוא התאמתה למכשירים ניידים , סמארטפונים וטבאבלטים עם אפליקציה להורדה ולשימוש בזמן השיעור. המערכת המתוקשבת MobiDics מסוגלת להציע למרצים ולמורים באוניברסיטאות בגרמניה המלצות דידקטיות לגבי דרכי הוראה למצבי הוראה ספציפיים בהתבסס על פרמטרים כגון גודל הכיתה , מספר המשתתפים בקורס, מתודת ההעברה ועוד. המערכת המתוקשבת יודעת להתאים באופן דינאמי המלצות דידקטיות למצבים משתנים , אך היא עדיין בראשית דרכה ותמשיך להתפתח באוניברסיטאות בגרמניה וגם בשבדיה בשנים הקרובות ( Andreas M?ller, Matthias Kranz , Barbara Beege ).

  • לינק

    פרוייקט הורייזן ("אופק") ממפה בכל שנה את הטכנולוגיות החדישות ביותר לתחום ההוראה, למידה וניהול ידע בהשכלה הגבוהה החל משנת 2002. הפרויקט הוא פרי עבודה משותפת של ארגון NMC – New Media Consortium , קהילה בינלאומית של מומחים וחוקרים בתחום טכנולוגיות למידה, וארגון- Eli Educause Learning Initiative, שמטרתו לקדם את ההשכלה הגבוהה ע"י שימוש מושכל בטכנולוגיות ידע.. דו"ח 2012 יפורסם פורמאלית בפברואר, אך תקציר הדו"ח כבר מפורסם והוא מרתק. ד"ר גילה לוי עצמון סיכמה בבלוג המרתק שלה תקציר בעברית של דו"ח הורייזן משנת 2012 ( גילה לוי עצמון).

  • לינק

    פיילוט ראשון של האקדמיה למורים של גוגל מחוץ לארצות הברית, פועל לשנות את ההוראה הממוחשבת בישראל. מדובר בפיילוט ראשון בארץ של האקדמיה למורים של גוגל, שכמוהו נוסה קודם רק בארצות הברית, ואשר מקדים חתימה על הסכם שיתוף פעולה שנרקם בימים אלה בין החברה המסחרית לבין משרד החינוך בניסיון לשנות את פני ההוראה הממוחשבת בישראל. "יש הבדל של שמיים וארץ בין מה שהראו לנו כאן לבין מה שידעתי קודם, נפתח לי עולם ענק של אפשרויות", סיפרה איילה אבני, מגדרה, המדריכה בפרויקט התקשוב במשרד. את חופשת חנוכה שלה היא מתכננת להעביר בשינון כל המיומנויות שרכשה בסדנה (טלילה נשר)

  • לינק

    הכלי המתוקשב המומלץ בבלוג "שבבי הדרכה" מאפשר לכם לנהל לוח למידה (כמו לוח וגיר רגיל) על גבי הרשת תוכלו להזמין את הלומדים שלכם לכתוב על הלוח (על ידי שליחת לינק) תוכלו גם לייבא ללוח מסמכים, אתרי אינטרנט, תמונות, קול ואף אתרי אינטרנט. על כל אלו תוכלו אתם והלומדים שלכם להמשיך לכתוב. ניתן גם להעלות קבצי OFFICE מהמחשב שלכם לאזור התצוגה על מנת להציגו ללומדים בקבוצה באינטרט.

  • לינק

    ההתפתחות המהירה של הרשת החברתית או שירות המיקרובלוגים טוויטר באינטרנט פירושה כי מעל 300,000 איש מצטרפים כל יום כעוקבים ונעקבים לשירות . נוכח התרחבות אדירה זו אין האקדמיה בעולם ובישראל יכולה להשאר שוות נפש. לאחרונה פורסם סקר גדול על טוויטר בהשכלה הגבוהה בארה"ב: מעל 35% מסגל ההוראה עושה שימוש בטוויטר. 17% מעולם לא נגעו בטוויטר, מסתמנת מגמת עלייה בשנה הקרובה, מי שלא נכנס לטוויטר זה בעיקר בגלל עומס מידע, ככלי להוראה בכיתה ותקשורת עם סטודנטים – לא מוצלח, ככלי להתעדכנות בחדשות בזמן אמת ומקור מידע – מוצלח מאד . הסקר התפרסם בארה"ב במסגרת סדרת סקרי ה- faculty focus הנערכים כל שנה ונחשבים כאמינים מאד. בסקר השתתפו 1400 מרצים חוקרים, מדריכים ובעלי תפקיד באוניברסיטאות בארה"ב. .

  • לינק

    חלק גדול מבתי הספר כיום (שלהיי 2010), עומדים בפני צומת קבלת החלטות על רכש שירותים מקוונים תומכי ההוראה-למידה. הכוונה לשירותים שיתנו מענה למגמה ההולכת ורווחת של שילוב אוטנטי ושגור של סביבת הוראה-למידה מקוונת במהלך הלימודים במגוון תחומי התוכן.בחירת סוג מערכת או כלי ליישום פורטל חינוכי הינה האתגר המרכזי כיום של כל מנהל בית ספר. לשם כך מנהלי בית הספר נדרשים לקבלת החלטות שכרוכות בידע טכנולוגי פדגוגי מורכב, בעוד הם חסרים הכשרה וידע הולמים ומקיפים להתמודד עם אתגר זה, שמהווה תשתית קריטית להתנהלות מקוונת בשגרת חיי בית הספר ולהתפתחות החיונית של התרבות הדיגיטלית בו. במאמר תמצאו רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק לפורטל חינוכי בית ספרי, ומידת כיסוי הביצועים של כל כלי וכלי בא בעת מרכיבי יסוד של פורטל חינוכי בית ספרי, המוגדרים במאמר. מסקירת ההיצע הקיים והמפורט כאן, ניתן להבחין שאין מענה יחיד וכולל לצרכי הוראה-למידה עדכניים בבית הספר. בכל בחירה של כלי או מערכת יש לראות היכן יש מענה טוב, היכן מענה חלקי בלבד, והיכן אין מענה ( אברום רותם ועידית אבני ).

  • לינק

    דו"ח Horizon לשנת 2010 הוא תוצר של בדיקה ארוכת-שנים של טכנולוגיות חדישות שיש להן פוטנציאל משמעותי בהעצמת שיטות החינוך והלמידה. ששת הטכנולוגיות המוזכרות במסמך הזה הן: טלפונים ניידים, תכנים פתוחים (wiki לדוגמא), ספרים אלקטרונים, מציאות מועצמת, מנשק מבוסס-מחוות (gesture-based user interface) כדוגמת פרויקט NATAL של XBOX (ראו וידאו ) וניתוח מידע באופן ויזואלי.הדו"ח מעניין בגלל אופן שבו הוא מציג את הטכנולוגיות השונות. לכל טכנולוגיה מובאות דוגמאות חיות לשימושים בחינוך, אותם יכול כל מורה ואיש חינוך להכניס כבר עכשיו לתוכנית שלו בכתה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין