מילת מפתח: חשיבה יצירתית
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    הסביבה הפיסית בבית הספר יכולה לעודד את חשיבת התלמידים. למשל, חדרים אטומים לרעשים מבחוץ או רצפות המכוסות בשטיחים עבים ורכים שאפשר להלך עליהם בגרביים או בנעלי בית ובכך למנוע רעשים מסיחי דעת. לפי המחקר, בסביבה נטולת נעליים פוחתות בעיות המשמעת ועולים הציונים (Pells 2016). בפרק זה מוגדרים סוגים שונים של חשיבה ומוצגות דרכים לטפח חשיבה יצירתית וביקורתית.

  • סיכום

    אדוארד דה בונו דורג ב-2007 כאחד מ-50 ההוגים המובילים בעולם, בין השאר בזכות מודל ששת כובעי החשיבה שפיתח. המודל יכול לשמש לעידוד יצירתיות ולניהול דיונים קבוצתיים, בייחוד כאשר מבקשים מהתלמידים לעבוד בצוותים על פרויקטים שונים בכל מקצועות הלימוד.

  • סיכום

    בספרם "הוראת חשיבה ביקורתית ויצירתית בבתי ספר" מגדירים המחברים את מושג החשיבה, מסבירים מדוע חיוני ללמד מיומנויות חשיבה, מציעים רוטינות חשיבה נראות-לעין ומביאים מקרי-מבחן של הקניית כישורי חשיבה לתלמידים. בפרק השני בספר, שסיכומו מובא לפניכם, מבקשים המחברים לברר מה ניתן ללמוד מניסיונות העבר ללמד כיצד לחשוב, בדגש על חשיבה יצירתית (היכולת לייצר רעיונות) וחשיבה ביקורתית (היכולת להטיל ספק בהנחות, להעריך מידע ולאמוד את מידת הרלוונטיות שלו).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן תפיסות שונות אודות יצירתיות במערכת החינוך שמקורן בשיח האקדמי ובשיח הציבורי היומיומי. החוקרות ביקשו לבחון כיצד תפיסות אלו, הנעות בין הגישה הגורסת שבתי ספר "הורגים את היצירתיות" ובין הגישה הטוענת שיצירתיות היא אחת מן הכישורים החשובים ביותר ללמידה, משפיעות על מטרות חינוכיות ועל מדיניות בחינוך. המחקר הוביל ליצירת מסגרת מושגית חדשה ליצירתיות ופעולה יצירתית וכולל מספר הצעות פרקטיות היכולות לשמש מורים בהוראה בכיתה.

  • סיכום

    מאז ראשית שנות ה-80 נשבו בתי הספר ברעיון לפיו תלמידים צריכים לקבל במסגרת לימודיהם מערכת מיומנויות חשיבה כלליות שיאפשרו להם לשגשג בעולם בן זמננו ובמיוחד בשוק התעסוקה העכשווי. תחת הכותרת המשתנה "מיומנויות למידה למאה ה-21" או "חשיבה ביקורתית", מאוגדים כישורים שמטרתם לצייד את התלמידים במערכת גישות כלליות לפתרון בעיות, הניתנות ליישום, בעת הצורך, בכל תחום ותחום. באופן טבעי שואפים מבוגרים, מורים והורים, להעניק לצעירים כלים קוגניטיביים רב תכליתיים שיאפשרו להם לנווט דרכם בים האפשרויות שתפתחנה בפניהם. אך האם אין לפנות לאותם כישורים יצירתיים וביקורתיים כדי להעמיד בסימן שאלה את ההנחה לפיה חשיבה ביקורתית אכן ניתנת ללימוד?

  • לינק

    היכולת של ילדים לחשוב בדרכים יצירתיות, להפעיל את דמיונם ולתרום מיוזמותיהם בעתיד בדרך מיטבית תלויה בין השאר בהזדמנויות שניתנות להם בבית, בקהילה, בבית הספר ובמרחב הווירטואלי. הספר לצייר להם כבשה? בוחן דרכים שונות אשר בהן עשויים הורים ומחנכים לסייע לבני הדור הצעיר לפתח יכולות אלה. בחלקו הראשון הספר בוחן הגדרות שונות ודרכים מקובלות לפענוח סוד היצירתיות. בשל הקשיים המתגלים בהגדרות אלה נבחנת דרך חדשה לבחון את הפוטנציאל היצירתי ולגלות דרכים למימושו. דרך זו, המכונה "הנהרה דיאלקטית", מאפשרת להבין ולפתח יצירתיות בבית הספר ומחוצה לו באופן כזה שמכין את התלמידים לעולם דיגיטלי שבו הם נדרשים להפגין מיומנויות חשיבה במקום לשנן עובדות. החלק השני של הספר מציע דוגמאות רבות לשילוב משימות יצירתיות בלימוד מדעים וטכנולוגיה, אמנויות, ספרות, היסטוריה, מוזיקה ותחומים נוספים (גד אלכסנדר ויקיר שושני).

  • לינק

    מה משותף לסוכני שינוי בבתי ספר וליזמים בסטארט-אפים בעמק הסיליקון? הם מה שאדם גרנט מכנה "מקוריים" (originals). "מקוריות מתחילה ביצירתיות: יצירת מושג שהוא גם חדש וגם מועיל. אך זה אינו נעצר שם. מקוריים הם אנשים הנוטלים את היוזמה להפוך את החזון שלהם למציאות", הוא כותב. גרנט מסביר כיצד מקוריים מממשים את הרעיונות שלהם ומייעץ כיצד לשלוט בתהליך זה, כולל כיצד לשלוט בסיכון, לזהות רעיונות מקוריים כשאתה רואה אותם, להשמיע את קולך, ליצור שותפויות, וכמו הכותרת של אחד הפרקים, " לנענע את הסירה ולהשאיר אותה יציבה" באותו הזמן. גרנט מבסס את עצתו במחקר מבלי להיתקע בו ומספק דוגמאות רבות של מקוריים מכל המקצועות (Adam Grant).

  • לינק

    סטיבן דאוונס מפנה את תשומת ליבנו בבלוג שלו למאמר מעניין של ג'ון ספנסר בנושא של מרחבי למידה עבור "מייקרים" (Makerspaces). דאוונס מציין שקריאת המאמר הזכירה לו את היום שבו בנה עם אביו מגרש בייסבול במדשאה הקדמית בביתם. אמנם אביו עשה את העבודה הקשה, אך הוא היה מעורב בעיצוב ווידא שיהיה מוט עבור הדגל (אשר היה עף במהלך אינספור משחקי בייסבול בעשורים שיבואו). לא כולם זקוקים לאנשי "חשיבה עיצובית" (Design thinking), העולם זקוק לאנשים העושים דברים כמו ביצוע מדידות, בדיקת עובדות, ויישום מוקפד. אך כולם זקוקים ככל הנראה למספר אנשים כאלו. וכפי שספנסר אומר, "כל מה שהיינו זקוקים לו היה מעט חירות, עידוד מסוים, וקצת אספקה אקראית. וזמן. טונות וטונות של זמן" (Stephen Downes).

  • לינק

    פילוסופיה עם ילדים, כדרך חיים וכמתודה חינוכית, מבדילה את עצמה מהוראת הפילוסופיה בבתי הספר ומלימודי הפילוסופיה האקדמיים. בעוד שהוראת הפילוסופיה בבתי הספר מתמקדת, בעיקר בבתי ספר תיכוניים, בלימודי תולדות הפילוסופיה והרעיונות הפילוסופיים לאורך ההיסטוריה האנושית, פילוסופיה עם ילדים (ופילוסופיה לילדים) היא אפשרות לדרך חיים של שאילת שאלות קיומיות ורוחניות, מגיל צעיר, על אודות עצמנו, על עולמנו ועל הסובב אותנו. פילוסופיה עם ילדים אינה מעמידה במרכז את הילד וגם לא את המבוגר (הורה, מורה), אלא את החיפוש (אריה קיזל).

  • סיכום

    האם ייתכן שבתודעה האנושית יש איזשהו רכיב רוחני שאינו ניתן לכימות ולהנהרה על סמך חוקי הפיזיקה, הכולל את הרצון החופשי, את הכוונות, את ההכרעות הערכיות ואת הרגשות? המאמר מציג את יסוד הרוחניות בתודעה ובחינוך, אבל מן הסוג האתאיסטי, הלא-מיסטי (יקיר שושני).

  • לינק

    הוראת המתמטיקה והשפעתה על הישגי התלמידים הן נושאים "חמים" שעוסקים בהם רבות הן בהכשרת מורים הן במסגרות שונות של השתלמויות מורים במסלול להתפתחות מקצועית. אסופת המאמרים בספר זה מציעה מגוון מחקרים עדכניים של מיטב חוקרי החינוך המתמטי ומומחים להוראת התחום, שבוחנים היבטים שונים של סוגיה חשובה זו. הספר מצייר את תמונת עולמם של מורי המתמטיקה בבית הספר היסודי, תוך התמקדות ביצירתיות בפתרון בעיות בתחומים שונים במתמטיקה: פתרון בעיות באריתמטיקה, מעבר מאריתמטיקה לאלגברה, הנדסת המישור והנדסת המרחב, הסתברות וסטטיסטיקה, ולבסוף חשיבה מתמטית לא שגרתית ויצירתיות בפתרון בעיות אתגר במתמטיקה (אביקם גזית, דורית פטקין).

  • לינק

    בספר חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע תמצאו תובנות להוראת נושאים מדעיים באופן יצירתי. הספר נשען על ארבעים שנות ניסיון של המחבר בהוראה ובמחקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובהוראה במערכת החינוך על שלל מסגרותיה, ילדי הגן, תלמידי בית הספר, סטודנטים ופרחי הוראה. מטרת הספר היא לעודד ולטפח חשיבה לא שגרתית – המכונה לעתים "חשיבה מחוץ לקופסה", "חשיבה יצירתית" או "חשיבה מסדר גבוה" – בהוראת נושאים מדעיים. הספר נועד לשכלל את הכישורים ואת היכולת של מורים, מרצים, סטודנטים למדעים, תלמידים ואוהבי טבע, לחשוב ביצירתיות כשהם לומדים, מלמדים או מתבוננים בטבע (אליעזר זמסקי).

  • לינק

    ביוזמת משרד החינוך של ישראל מתנהל כיום מחקר השוואתי בין שבע מדינות, אשר הציבו את שינוי מבנה תוכנית הלימודים כיעד לאומי. המחקר, אף כי הינו בראשיתו, חושף את המורכבות הגדולה של הרפורמה בכל המדינות: בעוד שהרפורמות הקודמות בחינוך התמקדו בשינויים מבניים, הדור הנוכחי של הרפורמה מבקש לחולל שינוי בדפוסי ניהול הלמידה בכיתה. לא עוד מורה אקטיבי ותלמיד פסיבי בבניית עולם הידע, אלא תלמיד אקטיבי ומורה יועץ, מכוון ותומך (עמי וולנסקי).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מציגה סקירה העוסקת בהבחנה בין שתי ההמיספרות של המוח: "Eden היא בלוגרית שפועלת בארה"ב. יום אחד לפני כשנתיים היא ראתה פרסומת של מכונית… שמנסה "למכור" לקהל שהמכונית שלהם… מכוונת לשני החלקים של המוח- גם הימני וגם השמאלי. היא מיד התיישבה וציירה מהן הפעולות שהיא עושה ביום-יום עם הצד הימני ומה הפעולות שהיא עושה עם הצד השמאלי. למעשה, היא בנתה לעצמה תרגיל מקסים שעזר לה לעבד את המידע החדש שגילתה בפרסומת. כל פעולת עיבוד מאפשרת למידה עמוקה יותר, ועל אחת כמה וכמה משימה שמחברת ציור וכתיבה- אל ההיבטים האישיים. הלמידה פעילה, אישית, רלוונטית ומעצימה מאוד את האדם בעת שהוא מנסה לפענח את נקודות החוזק והחיזוק אצלו. נסו בכיתה. הרווחתם עוד דרך הוראה המכוונת ללמידה משמעותית".

  • תקציר

    המאמר מציג מידע כיצד להפוך למורה מקוון טוב יותר. המאמר מציע ללמוד לגבי הכלים הדיגיטליים ולגבי הטכנולוגיות החינוכיות שיגבירו את היעילות של המורה ויסייעו לתלמידים בלמידה (Beaudoin Paul, 2014).

  • לינק

    מאמר זה מבקש לשתף את הקוראים בתוצאות מחקר שנערך לאחרונה ובו נשאלו יותר מ-1000 בוגרי קולג'ים לדעתם לגבי חשיבות היצירתיות בחינוך. לפי "יצירתיות וחינוך: מדוע זה משנה" ( Creativity and Education: Why it Matters), מחקר שהופק על ידי מכון המחקר Edelman Berland, 88% מאנשי המקצוע האמריקאים שענו על הסקר, מאמינים שיצירתיות צריכה להיבנות לתוך תכנית הלימודים הסטנדרטית(Jon Perera, 2012).

  • לינק

    הספר במלוא מובן המילה מבוסס על תורת המובן של קרייטלר וקרייטלר (Kreitler & Kreitler). מובן, בפשטות, הוא ההסבר שאנחנו נותנים למילה. הסבר זה מצמצם את הפער בין המילה לבין המשמעות שלה, ומאפשר לקיים תקשורת המבוססת על הבנה משותפת של המשמעות. הצורך במובן קיים אצל כל אדם בכל עת. תורת המובן מספקת מיפוי של התכנים שבהם אנו משתמשים כדי להסביר מילה, טקסט או רעיון המובעים בדיבור, בשיר, בתמונה או בתנועה. הספר מתמקד בחלקה הראשון של התורה ומתאר שימושים של תורת המובן לקידום החשיבה של לומדים בתחומים שונים – מהבנה ועד ליצירתיות ( אדווה מרגליות ).

  • תקציר

    לבתי ספר המנסים לפתח תכנית לימודים בית ספרית אחרת לטיפוח יצירתיות וחשיבה טכנולוגית כדאי לאמץ את העקרונות שגיבש יזם ההי-טק Ewan McIntosh . ההרצאה ניתנה בכינוס המשותף של בתי הספר החדשניים בסאן דייגו וכינוס ISTE 2012. מדובר על תהליך בן חמישה שלבים לתכנון תכנית לימודים בית-ספרית לעיצוב וליצירה . העקרונות של תכנית לימודים בית ספרית כזו הם מצד אחד הבנייה של התכנים באופן שהלומד יוכל להתקדם בעצמו ללמידה מכוונת עצמית ומצד שני יותר דרגות חופש של בחירה ומבחר תכנים מבלי להסיר את האחריות מהלומד ( Ewan McIntosh ).

  • לינק

    הניסוי מבוסס על תוכנית אינטגרטיבית והוליסטית המשתלבת בתוכנית המסגרת של גן הילדים. התוכנית בנויה באופן המאפשר לגננת לחנך וללמד באמצעות אמנות, זו דרך המבוססת על גישה המאפשרת לילדים ללמוד את הנושא הנלמד תוך כדי התנסויות מגוונות ועצמאיות המגרות ומקדמות חשיבה יוצרת ומאפשרות ביטוי ייחודי ואישי של כל אחד מילדי הגן. גישה מלהיבה זו מסקרנת את הילדים מהווה עבורם אתגר המעורר לעשייה חדשה. תוכנית הניסוי מזמנת יותר הזדמנויות, מצבים וחומרים המסייעים לילדים להמציא רעיונות ייחודיים ומקוריים, ופתרונות לבעיות ולסיטואציות בהן הם נתקלים בחיי היום יום. הילדים שותפים בתכנון, בעשייה וביצירה של חלק מהפעילויות השונות כל אחד על פי רמתו והקצב האישי שלו, בדרך חווייתית וייחודית ללא חשש מלהיות שונה. הילדים שותפים גם בהקמת תערוכות קבוצתיות בגלריית הגן, ובתערוכות של משפחות הילדים במיני מוזיאון של הגן. תוכנית הניסוי מאפשרת העצמה אישית וקבוצתית, חיזוק ובניית הביטחון והדימוי העצמי של כל אחד ואחת מהילדים.

  • לינק

    המחקר של אייל קמינקא מאוניברסיטת בר אילן מוכיח כי להפעלה של חשיבה תוצאתית יש השפעה על הישגים לימודיים גבוהים. עבודת המחקר של קמינקא, בהנחיית פרופ' זמירה מברך, עוסקת בבדיקת הקשר שבין חשיבה תוצאתית בקרב תלמידים בבתי ספר יסודיים לבין פתרון בעיות מסוגים שונים בהקשר של מתמטיקה. חשיבה תוצאתית (OTS Outcome Thinking Style – ) מוגדרת כחשיבה תכנונית המדגישה הגדרת מטרות כשלב ראשוני וחיוני בתהליכי תכנון. סוג החשיבה הזה מתבסס, בין השאר, על מתודולוגיית פתרון בעיות המכונה Breakthrough Thinking®, על תיאוריית הצבת מטרות ועל עולם המטה-קוגניציה (חשיבה על חשיבה). ייחודו של המחקר הוא בכך שהוא בודק את צורת החשיבה התכנונית של ילדים בבית ספר יסודי. מדובר בחשיבה המדגישה את המידה שבה התלמיד מגדיר מטרות ומתכנן. הממצאים העיקריים של המחקר איששו את ההשערות לפיהן קיים קשר מובהק בין חשיבה תוצאתית לבין פתרון בעיות יישומיות ובעיות בנויות היטב מתחום המתמטיקה. התברר כי מרכיב הגדרת המטרות נמצא כמרכיב מרכזי בניבוי של פתרון בעיות, הן בקונטקסט הכללי, כלומר בבעיות יישומיות, והן בקונטקסט ספציפי של מתמטיקה. זאת ועוד, המחקר מצא כי ככל שרמת החשיבה התוצאתית של התלמידים גבוהה יותר, כך מתחזק הקשר בין תפישת התלמידים את האקלים הבית ספרי ואת דגשי התכנון בהוראה לבין יכולתם לפתור בעיות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין