מילת מפתח: חרדה
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • סיכום

    מאמר זה דן בתופעה של חרדה ממתמטיקה ומציג גורמים שונים, הקשורים אליה, לרבות תורשה או מזג; היבטים סביבתיים כמו גודל המשפחה, רקע סוציו-אקונומי, השכלת הורים, שיטות הורות, השפעות מגדריות; והתנסויות בעבר, לדוגמה כישלונות והצלחות במערכת החינוך ומשברים סביבתיים. כן נדונה ייצוגה של תופעה זו בקרב מתכשרים להוראה. הגישה התיאורטית שנבחרה במאמר להבנת התופעה היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לחרדה, אשר מתמקדת בהשפעתן של התנסויות מוקדמות ולמידה על תהליכי חשיבה, קשב ופרשנות ועל תגובות גופניות, רגשות והתנהגות. כך, המאמר מתאר את התהליכים הקוגניטיביים-רגשיים, המתעוררים בעקבות תופעת החרדה מהמתמטיקה ומציע מספר דרכים לשיפור תפקוד המתכשרים להוראה העשויות להתאים גם למתכשרים להוראת מתמטיקה בהקשר זה.

  • לינק

    המאמרון של ג'יי הורוויץ בוחן באם הדאגה לשלומם של ילדנו מצדיקה לרגל אחריהם: "לפני שלוש שנים, לקראת חג המולד, אדוורד סנודן [Edward Snowden] שלח מסר לעולם דובר האנגלית ממקום מחבואו ברוסיה. במסר הזה סנודן הזהיר שבני הנוער של היום גדלים בלי שום תחושה של פרטיות […] דבריו של סנודן כוונו ליכולת של השלטונות לעקוב אחרי כל מעשינו, יכולת שגדלה עשרות מונים בעקבות התכונה של הדיגיטאליות לרשום ולתייק כל דבר. אבל על אף העובדה שכל זה מוכר לנו, הוא גם, איכשהו, רחוק מאיתנו. גם אם הפרסומות שמופיעות על הצג שלנו כאשר אנחנו גולשים מאתר לאתר מעוררות תחושה שמישהו יודע עלינו יותר מדי, אנחנו מתייחסים לזה יותר כקוריוז מאשר כמשהו מפחיד. אבל מה עושים כאשר זה נעשה עוד יותר אישי? אתמול, בחדשות ערוץ 2, בכתבה קצרה בת שלוש דקות, ראינו לאן זה מגיע" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    אף על פי שאתרי ויקי אומצו בהיקף נרחב כדי לתמוך בכתיבה שיתופית בכיתות סטודנטים לתואר ראשון, המרצים עדיין מודאגים לגבי רמת ההשתתפות של הסטודנטים. המחברים השתמשו בתיאוריות של ויסות כדי לתכנן התערבויות בצורת פעילויות, ובחנו את השפעותיהן על כתיבה שיתופית בוויקי. התוצאות מראות שעם ההתערבויות, ביטחון הסטודנטים לשימוש באסטרטגיות כתיבה עלה בצורה משמעותית וחרדה מפני כתיבה ירדה בצורה משמעותית (Cho, Moon-Heum; Lim, Seongmi, 2017).

  • תקציר

    מחקרים קודמים לגבי חרדת מתמטיקה נטו להתמקד בתחושות הפיזיות המופיעות במהלך מצבי היבחנות. מחקר זה מנתח כיצד שלוש מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים תיארו, הסבירו, ושייכו את התנסויותיהן לגבי חרדת מתמטיקה בזמן שלמדו מתמטיקה כתלמידות מהגיל הרך עד סוף בית הספר התיכון ובזמן שלמדו ללמד מתמטיקה. מחקר הכותבת חושף שחרדת מתמטיקה עשויה להגיע מעבר למצבי הערכה ולהשפיע על היסטוריות מתמטיות גדולות יותר של מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים (Kathleen Jablon Stoehr, 2016).

  • סיכום

    כשני עשורים חלפו מאז עלייתה של יהדות אתיופיה לארץ, אך בעת כתיבת מאמר זה יחידים מעלייה זו עדיין נתקלים בקשיי קליטה רבים, בעיקר בתחום החינוך. תלמידים ממוצא אתיופי מקבלים ציונים נמוכים במיוחד בבחינות המיצ"ב ובבחינות הכניסה לאוניברסיטאות לעומת תלמידים ילידי הארץ שאינם ממוצא אתיופי. מחקר זה בוחן את תרומתו של איום הסטראוטיפ להבנת חלק מפער זה. הטענה היא שקשייהם של צעירים ממוצא אתיופי קשורים לחששם כי יכולת הביצוע שלהם עלולה לאשש את הסטראוטיפ המשויך לקבוצתם, והדבר מעורר בהם תחושות חרדה, גורם להם להשתמש באסטרטגיות של שימוש בנכות עצמית ופוגע בביצועיהם במבחנים עצמם (עוזי לוי).

  • לינק

    המחקר הנוכחי מתכוון לנתח את ההישגים האקדמיים והפרופילים הקוגניטיביים של תלמידים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה וחרדה נמוכה ממתמטיקה. הממצאים הראו שתלמידים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה היו חלשים במספר מדדים של הישגים במתמטיקה, אך לא במיומנויות קריאה וכתיבה. תלמידים אלו דיווחו על ציונים נמוכים יותר בביצועים של הזיכרון לטווח קצר ושל זיכרון העבודה (עם קשיים הקשורים בעיכוב מידע לא רלוונטי) מאשר ילדים בעלי חרדה נמוכה ממתמטיקה (Passolunghi, M. C., Caviola, S., De Agostini, R., Perin, C., & Mammarella, I. C).

  • לינק

    אנו עוסקים רבות בדיון על מה בחינות מודדות, ונוטים לשכוח שמבחן הוא קודם כל אירוע מלמד ממדרגה ראשונה. בזמן מבחן הלומד נדרש לשלוף תוכן באווירה מאתגרת וזו כשלעצמה גורמת לו לזכור אותו טוב יותר. בבלוג של הניו-יורק טיימס פורסמו המלצות כיצד להגביר שימוש במבחן לצרכי למידה. החל מעידוד הלומד לבחון את עצמו ולהשתתף ב"מיני מבחני ביניים" לאורך כל תהליך הלמידה, דרך הקטנת תחושת הלחץ בזמן המבחן ועד מיסוד מפגשי "פתרון מבחן" מיד לאחריו על מנת ללמוד הלאה (אתר חברת מתודיקה).

  • סיכום

    בעשורים האחרונים נצבר מידע אטיולוגי משמעותי המקשר בין סגנונות הורות, המתאפיינים בשליטה הורית גבוהה ובהעדר קבלה הורית, לבין חרדה מוגברת בקרב ילדים. עם זאת, סקירת ספרות המחקר בתחום מלמדת כי תחום האטיולוגיה של דפוסי חרדה ספציפיים של ילדים, בזיקה לסגנונות הוריים, לא קיבל ביטוי אמפירי עקיב ומספק. המחקר הנוכחי מתמקד אפוא בבחינת הקשר שבין סגנונות הורות לבין דפוסי חרדה ספציפיים של הילדות ובניסיון לנטר את התפקיד הייחודי, שמימדים הוריים ממלאים בהקשר של חרדה מוגברת של ילדים. במחקר השתתפו 101 ילדים בני 13-11 בלא היסטוריה קלינית ידועה מבתי ספר יסודיים בחינוך הרגיל (יוסי יפה).

  • סיכום

    לומדים מבוגרים מהווים חלק נכבד מאוכלוסית הסטודנטים לתואר ראשון. מחקר קודם מצביע על כך שללומדים מבוגרים יש קווים מאפיינים השונים מאלה של סטודנטים "מסורתיים". הם מביאים איתם נסיון חיים, שיקול דעת, גישה שונה כלפי סגל ההוראה, סדרי עדיפויות שונים בחלוקת הזמן שלהם בין המחויבויות המשפחתיות חברתיות לבין המחוייבות ללימודים. מנגד הם מפגינים בטחון עצמי נמוך יותר ופוגשים במחסומים שהסטודנטים "המסורתיים" אינם מתנסים בהם. מחסומים אלה התגלו לא רק באופן ספציפי במתמטיקה, אלא גם בנושאי לימוד אחרים. מכל מקום, הם הרכיבו את נושא המחקר הזה שהוא למצוא מהם הגורמים לכך (Jameson, Molly M.; Fusco, Brooke R).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את המסע הרגשי המקושר לשינוי פרקטיקות ההוראה והלמידה והאופן שבו מסע זה מהווה עבודה רגשית.המאמר מנתח את הרגשות העולים מהנתונים של מחקר פנומנולוגי בקנה מידה קטן של מרצים המשתמשים בכלים טכנולוגיים בפרקטיקות ההוראה, הלמידה וההערכה שלהם במוסד להשכלה גבוהה.הדיון מאיר את קנה המידה ואת טבעה של העבודה הרגשית שנחוותה על ידי חלק מהמרצים בעת שינוי פרקטיקות ההוראה והלמידה שלהם כדי לשלב טכנולוגיה (Bennett, Liz, 2014).

  • לינק

    המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר שנערך כדי לקבוע אם ספרי לימוד אלקטרוניים ניידים (e-textbooks) יגבירו את ההנעה של הסטודנט באוניברסיטה לקרוא על ידי הגברת אסטרטגיות הלמידה הקוגניטיביות והוויסות העצמי של הלמידה (Amanda J. Rockinson-Szapkiw, Jillian Wendt & Rebecca Lunde, 2013.)

  • לינק

    מחקר חדש שנערך על-ידי צוות של מדענים מבית לרפואה באוניברסיטת סטנפורד (Stanford University's School of Medicine), בהנחיית פרופסור וינוד מנון (Vinod Menon), מראה שתפקוד המוח אצל ילדים צעירים בבית הספר היסודי הסובלים מחרדה ממתמטיקה שונה מאשר אצל ילדים שאינם סובלים מחרדה כזו (Julie Rasicot).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן חרדת ספריות בקרב מורים לעתיד, סטודנטים להוראה. המחקר חושף כי מדובר בתופעה שכיחה למדי בקרב הסטודנטים. המחקר זיהה חמישה מאפיינים של חרדת ספריות: מחסומים מול צוות הספרייה, מחסומים רגשיים, הרגשת נוחות (או אי נוחות) בספרייה, הכרות עם הספרייה ומחסומים טכניים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין